להלן החלטה בנושא התנגדות לביצוע שטר - חוזה שכירות: החלטה בפני התנגדות לביצוע שטר על סך של 48,000 ₪ אשר תאריך פרעונו 8/6/05. השטר נחתם על ידי המבקשת לטובת המשיב בתיק זה. הצדדים הינם צדדים קרובים הן לפי השטר והן מבחינת היחסים החוזיים שביניהם. ביום 31/3/05 נחתם בין הצדדים חוזה שכירות, על פיו אמור היה המשיב לשכור מהמשיבה שתי דירות צמודות אשר כל אחת מהן בת 6 חדרים (דירות 14-13) ברח' לוטוס 20 ברעננה (להלן: "המושכר"). השכירות היתה אמורה להתחיל ביום 15/5/05 ולהסתיים שנה לאחר מכן, אם כי ניתנה למשיב אופציה לשנה נוספת. דמי השכירות עמדו על סכום בש"ח השווה ל-3,600 דולר לחודש. המשיב היה מעוניין כי יבוצעו שינויים במושכר, הכוללים התקנת שני מטבחים נפרדים התקנת 4 מערכות מיזוג מרכזי, ופתיחת פתח בין שתי הדירות המרכיבות את המושכר. לשם התקנת המזגנים והמטבחים התחייב המשיב לשלם סכום של 10,800 דולר תוך 24 שעות ממועד חתימת החוזה לחשבון מס' 114005 בבנק המזרחי סעיף 949, ע"ש המבקשת, ואילו המבקשת מצידה התחייבה לעשות שימוש בכספים אלו לשם התקנת המזגנים והמטבחים כאמור. מנהל המבקשת הודה בחקירתו כי המשיב אכן שילם סכום של 48,000 ₪, כמקדמה לצורך ביצוע השיפוצים האמורים. מנהל המבקשת טען בתצהירו כי המבקשת עמדה בהתחיבויותיה והתקינה את המזגנים והמטבחים ושברה את הקיר החוצץ בין הדירות. לטענתו, המשיב הפר לבסוף את ההסכם השכירות שכן, המשיב לא שילם את דמי השכירות ולא קיבל חזקה בדירה. המשיב טוען כי חוזה השכירות בוטל על ידו ביום 13/5/05 במכתב ששלחה למבקשת עו"ד רינות, באת כוחו דאז, בו טענה כי המבקשת הפרה את חוזה השכירות, ובעניין זה עוד אדון. מנהל המבקשת ניסה בעדותו להתחמק מלאמר אם המכתב האמור התקבל על ידו (למרות שנשלח לכתובתו), אך בסופו של דבר התברר כי המכתב נשלח בשנית במצורף למכתבו מיום 17/5/05 של ב"כ המשיב הנוכחי, עו"ד שרון, ומנהל המבקשת הודה כי מס' הפקס אליו נשלח מכתב זה הינו מספר הפקס שלו. מעדותו אף ניתן להסיק כי היה זה הוא שביקש מעו"ד שרון כי ישלח לו את המכתב מיום 17/5/05 בנוגע לביטול הסכם השכירות ומכל מקום, דבר זה לא הוכחש על ידו. על סמך נתונים אלה ניתן להניח כי שני המכתבים התקבלו לבסוף על ידי המבקשת. מכל מקום, ברור כי המבקשת היתה מודעת לכך שביום 15/5/05 המשיב לא שילם את דמי השכירות ולא נכנס להתגורר במושכר, ומכאן אף ברורה הבקשה למשלוח מכתב הביטול מיום 17/5/05. מנהל המבקשת הודה בחקירתו כי לאחר ביטול חוזה השכירות השכירה המבקשת את המושכר לצד ג', וכי המטבחים והמזגנים שהותקנו לבקשת המשיב נותרו על כנם, והשינוי היחיד שבוצע הינו בניה מחדש של הקיר החוצץ בין הדירות. במהלך הדיון בפני נשאל מנהל המבקשת שאלות רבות הנוגעות למחלוקת הנטושה בין הצדדים בשאלה מי הוא הגורם שהפר את חוזה השכירות. מחלוקת זו נסובה סביב השאלה האם היתה המבקשת רשאית בכלל להשכיר את הדירות בפרויקט, לנוכח העובדה שקיים סכסוך בין המבקשת לבין צד ג' בנוגע לבעלות במקרקעין, סכסוך הנדון במסגרת בוררות. במחלוקת זו לא ניתן להכריע במסגרת התנגדות זו, ולפיכך הצעתי בתחילה לצדדים כי תינתן רשות להתגונן כנגד הפקדה. עם זאת, לאחר שקראתי את סיכומי הצדדים ואת כל החומר המצוי בתיק - סבורה אני כי אין אני נדרשת לדון בשאלה מי הוא הגורם שהפר את החוזה. לנוכח ביטול החוזה קמה חובת השבה וזאת בהתאם להוראת סע' 9 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה) התשל"א 1971. אין מחלוקת כי המבקשת קיבלה סכום של 48,000 ₪ מהמשיב, אין גם מחלוקת כי בפועל המשיב לא נכנס לגור בדירה ולא מימש את זכויותיו על פי חוזה השכירות, כך שמבחינת המשיב מדובר במה שניתן לכנותו מעין "כשלון תמורה מלא". המבקשת מודה כי קיבלה את הסכום של 48,000 ₪ מהמשיב, וכי התקינה בסכום זה מטבחים ומזגנים המצויים במושכר, והמשמשים אותה עד היום. מכאן עולה כי המבקשת השביחה את המושכר בכספים שהתקבלו מהמשיב, בלא שהמשיב קיבל כל תמורה בגין כך . אם רצתה המבקשת לטעון כי הינה זכאית לקזז פיצויים מהסכום אותו עליה להשיב בעקבות ביטול החוזה בגין הנזקים שנגרמו לה - היה עליה לפרט את נזקיה, אך זאת לא עשתה. כידוע, הכלל הוא כי "נתבע המבקש רשות להתגונן צריך להכבד ולהיכנס לפרטי הגנתו, וטענת הקיזוז איננה יוצאת מכלל זה". ובהמשך: "טענת קיזוז בתחומיה של תביעה בסדר דין מקוצר, חייבת לפרט את הסכום הנתבע לפי טענת הקיזוז ואף להציג במדוייק את מערכת הנתונים אשר עליהם היא מבוססת. יש להעלות אותה בצורה מפורשת וברורה כדרך שנמסחים כתב הגנה". (ראה בספרו של כב' השופט בר אופיר, סדר דין מקוצר בהלכה פסוקה, מהדורה שביעית (2004) עמ' 182-183). המבקשת לא פירטה האם נגרמו לה נזקים עקב ביטול החוזה, כך שהמושכר לא היה מושכר במשך תקופה מסויימת ו/או הושכר בדמי שכירות פחותים ו/או מהי עלות התקנת הקיר מחדש וכיוצ”ב . כל שציינה המבקשת הוא כי עלות התקנת המטבחים והמזגנים הגיעה לסך של 15,000 דולר, ואולם גם סכום זה נטען על דרך הסתם ללא כל פירוט. ממילא, הובהר בחקירה כי המטבחים והמזגנים נותרו בחזקתה והיא עושה בהם שימוש (יתכן אף שהשכירה את המושכר בסכום גבוה יותר בגין התקנתם), כך שאין לאמר כי מדובר בכשלון תמורה מלא ביחס לשיק דנן. אם למבקשת טענות בנוגע להפרת ההסכם ולנזקים שנגרמו לה עקב כך - תוכל להעלותם בתביעה נפרדת בפני ביהמ"ש, ואז גם תתברר המחלוקת הנטושה בין הצדדים באשר לשאלה מי הוא הצד שהפר את החוזה. ואולם בשלב זה לא מצאתי עילה לשלול מהמשיב השבה של הסכום ששולם על ידי המשיב. לפיכך, אני דוחה את ההתנגדות. היות וסוכם בין הצדדים כי החלטה זו תחול גם ביחס לשיק האישי שניתן על ידי רפי טל שגם הוא על סך של 48,000 ₪ וגם תאריך פרעונו הינו 8/6/05 שההתנגדות בגינו הוגשה בבש"א 179103/05- מובהר בזאת כי שני השיקים משקפים אותו חוב, ולפיכך רשאי המשיב לגבות את החוב פעם אחת בלבד. הוצאות דיון זה בסך של 1,000 ₪ בצרוף מע"מ יחולו על המבקשת. המשיב רשאי להמשיך בהליכי ההוצל"פ לגביית סכום החוב כאמור. חוזה שכירותחוזהשכירותשטרביצוע שטרהתנגדות לביצוע שטר