טענת זיוף חתימה על שטר

המחלוקת שבין הצדדים הינה, האם חתם הנתבע על השטר כערב נוסף כטענת התובעת או שחתימתו זויפה. להלן פסק דין בנושא טענת זיוף חתימה על שטר: פסק דין בפניי תביעה כספית שהגישה חברת תנובה מרכז שיתופי בע"מ, (להלן- "התובעת") כנגד הנתבע (להלן:"הנתבע"), בסך 11,702 ₪. תחילה הוגשה ללשכת ההוצאה לפועל בקשה לביצוע שטר, התנגדות הנתבע נתקבלה ובהמשך, הותרה לו הרשות להתגונן. על שטר החוב חתום אביו של הנתבע, כעושה השטר וכן הולדר זאב - כערב, בהתאם לעדותו בפני. (עמוד 6 שורה 7 לפרוטוקול). לטענת התובעת, הנתבע חתם אף הוא כערב. חתימתו מתנוססת על השטר כערב נוסף ומשלא נפרע השטר, עליו לעמוד בערבותו. לטענת הנתבע, הוא מעולם לא חתם על שטר החוב. החתימה הקיימת מזויפת ולכן אינו חייב בתשלום סכום השטר. המחלוקת שבין הצדדים הינה, האם חתם הנתבע על השטר כערב נוסף כטענת התובעת או שחתימתו זויפה. מר פיני חזן, סגן מנהל חשבונות ראשי באגף הכספים של חטיבת מוצרי שיווק הבשר אצל התובעת הצהיר בפני, כי כפי שעולה משטר החוב, הנתבע חתם בפניו כערב, בחודש פברואר 1994, יחד עם מר הולדר. בתוקף תפקידו הוא זה שנהג להחתים לקוחות על שטרי חוב וערבים. בחקירתו, אישר בפני שאינו זוכר את המקרה הספציפי, נשוא תביעה זו (עמ' 5 שורה 6 לפרוטוקול), אך נוהל העבודה הוא כזה, שכל חותם מזוהה ורק לאחר מכן הוא מאשר את חתימתו. בשטר החוב נשוא תביעה זו, זיהוי החותמים מופיע על השטר בחתימתו ובאישורו לאחר שתי החתימות של הערבים. (עמוד 5 שורות 12 - 17 לפרוטוקול) לגרסתו, הוא מזהה בוודאות, בעזרת תעודה מזהה את העומדים בפניו ורק לאחר מכן מאשר את החתימות. זיהוי החותמים נעשה על ידו באורך קבע, בהקפדה יתרה. (עמוד 4 שורות 13 - 18 לפרוטוקול). הולדר זאב, אשר כאמור, הודה ואישר את חתימתו כערב על גבי השטר, העיד בפני, שהוא ועושה השטר, אביו של הנתבע, ניהלו עסק משותף בחלקים שווים בשוק בנתניה ובין השנים 1992-1993, במשך כחמישה חודשים, עבד הנתבע בעסק ו-"התחלק עם אביו בחלק של אביו" (עמוד 6 שורות 5 - 11 לפרוטוקול). מר הולדר העיד בפני, כי אינו יודע כלל אם הנתבע חתם כערב מאחר וחתם לבדו על הערבות ולא ביחד עם הנתבע. (עמוד 6 שורות 19 - 21, עמוד 7 שורות 1 - 2 לפרוטוקול). לטענת הנתבע, הוא מעולם לא חתם על שטר החוב כערב, על אף ששמו ופרטיו האישיים מופיעים על גבי השטר. לטענתו, הוא מעולם לא ראה את השטר עד שהגיעו אליו מסמכי ההוצאה לפועל. לגרסתו, גם את מר פיני חזן מעולם ראה ולא הכיר, כך גם את הולדר זאב, אותו "אולי פגש באקראי". בחקירתו הנגדית הכחיש שהיה שותף לעסק של אביו ולטענתו בשנת 1994, עבד בקונדיטוריה "אלגרה" בנתניה. (עמוד 7 שורה 15 לפרוטוקול). הוא לא ידע שאביו יודע את מספר תעודת הזהות שלו. (עמוד 8 שורה 9 לפרוטוקול ). אבי הנתבע מר שאמלשוילי טריאלי הצהיר, כי מסר את מספר תעודת הזהות של הנתבע הידוע לו בעל פה לתובעת כדי לקבל אשראי, ללא ידיעת בנו. בחקירתו הנגדית מסר את מספר תעודת הזהות של בנו שבו הייתה טעות בספרת הביקורת בלבד. הוא גם סיפר, שהוא ומר הולדר היו שותפים בעסק למשך מספר חודשים (עמוד 6 שורה 23 לפרוטוקול). לגרסתו, חתם על שטר החוב בפני עובד/ספק תנובה בשם מאיר מחלק בננות אצל התובעת ולא בפני פיני חזן. (עמ' 9 שורות 7 - 8 לפרוטוקול). מהראיות והעדויות שהובאו בפני עולה, כי שטר החוב נעשה ונחתם בפברואר 1994. מר הולדר טען, שעבד עם אביו של הנתבע בעסק משותף ואישר, שהנתבע עבד בעסק כ-4 חודשים בשנים 1992 עד 1993, אולם לא זכר במדויק את התקופה כיוון שמדובר בזמן רב שעבר מאז. טענה זו אינה עומדת בסתירה לגרסת הנתבע שבתקופת עשיית השטר, בשנת 1994 הוא עבד בקונדיטוריה ולא בעסק של אביו. לטענת התובעת, עדות הנתבע אינה מהימנה כיוון שבניגוד לעדותו של הולדר הוא טען, כי מעולם לא היה שותף בעסקו של אביו וששהה בחו"ל בעת עשיית השטר. לעניין הזמנים הנטענים על ידי מר הולדר, צוין לעיל, שהוא לא זכר במדויק את המועדים בהם לטענתו עבד הנתבע עם אביו. גם אם הנתבע עזר לאביו בעסק שניהל בשותפות עם הולדר, לא כל עזרה של בן לאביו דינה כדין שותפות. הולדר העיד בפני שהוא לא ראה את הנתבע חותם על השטר כערב. בניגוד לעדותו זו נראה על פניו שמר חזן אימת את חתימת שלושת החותמים באותה עת, כאשר על גבי השטר מופיע תאריך אישור חתימות השטר על ידי מר חזן ביום 10.2.94. לא ניתן לפסול את האפשרות שכל החתימות על השטר לא נעשו באותה עת. אני מקבלת את טענת ב"כ הנתבע בסיכומיה ולפיה הנתבע הוא זה שצרף לבקשתו מיום 11.9.05 את תעודת בירור פרטים על נוסע, מה שמראה על תום ליבו ובטעות אמיתית לעניין המועדים שאחרת לא היה מצרף מסמך זה. מכיוון שטענת הנתבע שחתימתו זויפה, הוא הציע הנתבע לתובעת לקבל חוות דעת גרפולוגית אך התובעת לא הסכימה לכך. עם זאת יכול היה הנתבע להמציא חוות דעת גרפולוגית מטעמו ובחר שלא לעשות כן. בע"א חמדאן נ' ליאני ואחרים פד"י לד 2 עמוד 309 נקבע, כי: "די אם הנתבע כופר בחתימה עדי שעול ההוכחה שזו חתימתו, כחלק מרכיבי התביעה, יהא מוטל על התובע... עמוד התווך של התובענה, לפני כל שאלה של סדר דין זה או אחר, הוא המסמך החתום בידי הנתבע, ואם אין הנתבע מודה בחתימה, ענין הוא לתובע להוכיח את קיומה ואמיתותה" מר פיני חזן העיד, שאם אישר בחתימתו את החתימות על השטר, הוא זיהה בפועל את החותמים, אלא שכאמור, נחזה על פניו שהאישור בוצע לגבי כל השלושה בצוותא כאשר גם לגירסת מר הולדר הנתבע לא היה עימו בעת החתימה על השטר, כך גם העיד אבי הנתבע, כי חתם בנוכחות הספק- מאיר, ולא בפני מר חזן. טענת ב"כ התובעת, כי משלא הובא הספק/הסוכן - מאיר לעדות, ישמש הדבר לחובת הנתבע, דינה להידחות לאור הזמן הרב שעבר מזמן עשיית השטר בשנת 1994 ועד הגשת התביעה בשנת 2005. יתרה מכך, טענת אבי הנתבע שנתמכת בטענתו של מר הולדר הינה שהם ניהלו את העסק בשוק כ- 4 חודשים בלבד. ביום 17.11.05, בעת חקירתו על הגשת ההתנגדות לביצוע השטר בהוצאה לפועל חתם הנתבע 10 פעמים בפני ב"כ התובעת ולבקשתו, וזו לא עשתה עם חתימות אלה מאום ולו כדי הבאת חוו"ד מומחה בעניין. משטען הנתבע טענת זיוף, התובעת לא השכילה להוכיח כי הנתבע חתם כערב על שטר החוב ובנוסף, אין ספק, כי השטר הוגש לביצוע בשיהוי רב ויתכן אף שמדובר בעבור תקופת ההתיישנות (אם כי, לא ניתן לקבוע מסמרות בעניין, כל עוד לא ברור ממתי חייב בעל השטר כסף לתובעת, אך בהסתמך על דברי מר הולדר, מדובר בתקופה שלמעלה מ- 12 שנה). מכאן שהמדובר בשיהוי רב, העומד בעוכריה של התובעת. השיהוי הרב, יחד עם הסתירות בגרסאות הצדדים מעלים, כי התובעת לא הרימה את נטל השכנוע המוטל לפתחה ומשכך, דין התביעה להידחות. לאור המקובץ, אני דוחה את התביעה. התובעת תשלם לנתבע הוצאות שכר טרחה בסך 1,500 ₪.מסמכיםזיוף חתימהזיוףשטר