סעיף 34 לחוק ההוצאה לפועל - סמכות עניינית

להלן החלטה בנושא סעיף 34 לחוק ההוצאה לפועל - סמכות עניינית: החלטה 1. המשיבים, אם ובנה, כופרים בסמכותו של בית משפט זה לדון בתביעת המבקשת שהוגשה על פי סעיף 34 לחוק ההוצאה לפועל תשכ"ז - 1967, בגדרה נתבקשו סעדים הצהרתיים לגבי זכויותיו של המשיב מס' 1 (להלן: "המשיב") במקרקעין הידועים כחלקה 158 בגוש 10368. 2. בין היתר עותרת המבקשת למתן הצהרה על כך שפסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה בנצרת בתיק תמ"ש 4960/05 בטל וחסר תוקף כלפי המבקשת ולחילופין, להצהיר שמדובר בפסק דין המחייב, אם בכלל, אך ורק ביחסים בין המשיבים לבין עצמם ומבלי שיש בכוחו של פסק הדין לפגוע בתוקפו של העיקול שהוטל במסגרת הליכי הוצאה לפועל על זכויות המשיב במקרקעין, מכח הערת אזהרה שנרשמה לטובתו. 3. לטענת המשיבים, לפי סעיף 6(ו) לחוק בית המשפט לענייני משפחה התשנ"ה - 1995 (להלן: "החוק"), מוקנית לבית המשפט לענייני משפחה סמכות מפורשת לדון בטענות של צד שלישי, הגם שאינו בן משפחה. ב"כ המשיבים הפנה תשומת הלב לכך שבתי המשפט לענייני משפחה אמנם עושים שימוש בסמכות זו בדרך של שיגרה. 4. לאחר שעיינתי בטענות באי כח הצדדים סבורני, שדין עמדת המשיבים בסוגיית הסמכות - להדחות. 5. סעיף 6(ו) לחוק קובע לאמור: "בית משפט לענייני משפחה רשאי לצרף לתובענה מי שלצורך בירור התובענה והכרעה בסכסוך, נדרש שיהיה צד לה, יהא נושא התובענה או שוויו אשר יהא." סמכותו של בית המשפט לענייני משפחה קבועה בסעיף 1 לחוק. רשימת העניינים כוללת, בעיקרה, נושאים בתחום המעמד האישי וכן "תובענה אזרחית בין אדם או עזבונו לבין בן משפחתו או עזבונו, שעילתה סכסוך בתוך המשפחה..." סעיף 6(ו) לחוק מרחיב את גבולות הסמכות וזאת באותם מקרים שבהם לא ניתן לברר את התובענה ולהכריע בסכסוך מבלי נוכחותו של צד שלישי, אפילו שאינו בן משפחה. כפי שצויין בהחלטתו של בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב בתיק בש"א 2679/06, הוראת סעיף 6(ו), מבטאת את גישתו האינטגרטיבית של המחוקק להבאת סכסוכים לפתרון כולל בין כל המעורבים בענין. 6. המקרה שבפנינו הוא דוגמא מובהקת באשר לצורך לצרף את המבקשת להליך שהתנהל בפני בית המשפט לענייני משפחה. מדובר בתביעה שהמשיבה הגישה נגד המשיב למתן הצהרה על ביטול התחייבותה להעניק לו במתנה זכויות במקרקעין. במועד הגשת התביעה, היתה רשומה לטובת המשיב הערת אזהרה. גם היה רישום על עיקול שהוטל על זכויות המשיב במקרקעין בגין חוב פסוק למבקשת. המשיבה ידעה על כך ואף שהיתה מיוצגת על ידי עורך דין לא ראתה לנכון לנהוג בהתאם להוראת סעיף 6(ו) לחוק ולבקש לצרף את המבקשת לתובענה בהיותה צד שלישי שעלול להפגע מתוצאות ההליך. 7. טענת המשיבים, בהסתמך על סעיף 6(ו) לחוק הועלתה רק בשלב הזה, לאחר סיום ההתדיינות בבית המשפט לענייני משפחה ובמסגרת תביעתה של המבקשת שהוגשה נגדם. הטענה הועלתה בעלמא מבלי שהיה מצד המשיבים כל נסיון לבסס את עמדתם על נימוקים משפטיים. המבקשת טוענת, שהוראת סעיף 6(ו) לחוק מתייחסת לסמכותו של בית המשפט לענייני משפחה לצרף צד לתובענה רק בשלב שבו ההליך עדיין קיים ומתנהל. יש לקבל טענה זו המנומקת בכך, שאין בטקסט כל עיגון המאפשר לקבל פרשנות לפיה, סעיף 6(ו) מעמיד לצד שלישי זכות לבקש את ביטולו של פסק דין שכבר ניתן, או להגיש כל בקשה בנוגע להליך שאליו הוא לא צורף במועד שהיה צריך או אפשר לעשות כן. 8. לצורך השלמת התמונה דרוש להבהיר, שהדין מכיר בזכותו של אדם שלא היה צד להליך שבו ניתן פסק דין ואשר פוגע בזכויותיו, לתבוע את תיקון המעוות על דרך של הגשת תביעה עצמאית (ע"א 215/91 אגתן בע"מ נ' לים בע"מ פ"ד מח' (2) 43; י. זוסמן סדרי הדין האזרחי מהדורה שביעית עמ' 734). יש גם לציין, שקיימת הצדקה שהתביעה תוגש לבית המשפט שנתן את פסק הדין שאותו מבוקש לבטל. בערעור אזרחי 807/77 יצחק סובל ואח' נ' גולדמן ואח' פ"ד לג' (1) 789, נדון מקרה שבו צד נפגע מפסק דין שניתן על ידי בית הדין הרבני. תביעתו שהוגשה לבית המשפט המחוזי נדחתה, תוך שצויין שערכאה זו אינה מוסמכת להעביר תחת שבט ביקורתה החלטות שניתנו בבית הדין הרבני. בהקשר זה נאמר מפי כבוד השופטת בן פורת: "כוחם של פסקי הדין היוצאים מלפני בתי המשפט, שלום ומחוזי, הוא שווה ערך להחלטותיו של בית הדין ואין האחד עדיף על רעהו... אין בית דין יכול לבטל פסק דין שיצא מלפני בית משפט, שלום או מחוזי או להיפך..." אינני בא לחלוק על הלכה זו, אלא שמטבע הדברים הדעת נותנת שכוחה יפה רק למקרים שבהם אותו טריבונל מוסמך לדון בתביעתו העצמאית של הצד השלישי, המעוניין לבטל את פסק הדין. המצב בענייננו שונה. המבקשת איננה בגדר "בן משפחה" של המשיבים ואין כיום לבית המשפט לענייני משפחה סמכות לדון בתביעתה. 9. אשר על כן, הבקשה בענין הסמכות - נדחית. סמכות ענייניתהוצאה לפועל