ביטול מתנה ללא תמורה

להלן פסק דין בנושא ביטול מתנה ללא תמורה: פסק דין התביעה שבפני הינה למתן פס"ד הצהרתי לביטול מתנה. המדובר בהעברה ללא תמורה של נכס מקרקעין שפרטיו יובאו להלן, אשר בוצעה ע"י הנתבעת לטובת הנתבע (!). התובע מבקש להצהיר, כי העברת הזכויות מהנתבעת לנתבע בטלה, וכי הנכס מצוי עדיין בבעלות הנתבעת. רקע עובדתי 1. התובע והנתבע מספר 1 הינם אחים, ובניהם היחידים של הנתבעת מספר 2 ושל מר משה קפלן ז"ל, אשר נפטר באסטוניה ביום 5.8.63, בהיותו תושב אסטוניה. להלן ייקרא הנתבע מספר 1 "הנתבע", הנתבעת מספר 2 תיקרא "הנתבעת" ומר משה קפלן ז"ל ייקרא "האב המנוח". 2. הנכס נשוא התביעה הינו בית ברח' ריינס בת"א הידוע כחלקה 12, גוש 6903, אשר נבנה בשנות השלושים (להלן: "הנכס"). בעלי הזכויות בנכס זה, בסמוך לאחר בנייתו, היו האב המנוח, אביה של הנתבעת, ושני אחיה של הנתבעת. כעבור מספר שנים, העביר האב המנוח את חלקו בנכס (22.5%), לאחותו רבקה (להלן: "רבקה"), אשר עלתה לישראל. לאחר שנים רבות, העבירה רבקה את חלקה בנכס לנתבעת, אשר עלתה לישראל בשנת 1966. כמו כן, אחד מאחי הנתבעת העביר לה 7.5% מהנכס. הנתבע עלה ארצה בשנת 1969, והתובע עלה בשנת 1988. 3. ביום 6.3.89 הפקידה הנתבעת צוואה בביהמ"ש המחוזי בת"א, ובה ציוותה את כל רכושה לאחר אריכות ימיה לשני בניה - התובע והנתבע. ביום 27.11.94 ערכה הנתבעת צוואה חדשה, במסגרתה הורישה לנתבע את רוב רכושה, לרבות כל זכויותיה בנכס. ביום 19.1.98 העבירה הנתבעת את כל זכויותיה בנכס - אשר היוו 633/2100 חלקים מהנכס וכללו את תת חלקות 1-12 - ללא תמורה, לטובת הנתבע. 4. בעקבות כך, ביום 7.6.00 הגיש התובע את התביעה נשוא פס"ד זה, בה הוא עותר למתן פס"ד הצהרתי לפיו העברת הזכויות מיום 19.1.98 - בטלה. כן עותר התובע, כי ביהמ"ש יורה על רישום הבעלות ע"ש הנתבעת בלשכת רישום המקרקעין. טענות הצדדים 5. התובע מעלה שלוש טענות עיקריות, אשר בגינן יש לקבוע כי העברת זכויות הנתבעת בנכס לטובת הנתבע - בטלה. ואלו הן:- א. העדר כשרות מצד הנתבעת לביצוע פעולה משפטית, נכון למועד העברת זכויותיה בנכס לטובת הנתבע. ב. נפלו פגמים ברצונה של הנתבעת בעת ביצוע העברת זכויותיה בנכס לטובת הנתבע. ג. התובעת אינה רשאית להעביר את זכויותיה בנכס לטובת אחד מבניה בלבד, הואיל והיא מחזיקה בזכויות בנאמנות - עמ"נ שתעבורנה לטובת שני הבנים. דיון 6. כשירות הנתבעת לביצוע פעולה משפטית בעת העברת זכויותיה בנכס לטובת הנתבע סעיף 2 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ"ב-1962, אשר כותרתו "כשרות לפעולות משפטיות", קובע כדלקמן:- "כל אדם כשר לפעולות משפטיות, זולת אם נשללה או הוגבלה כשרות זו בחוק או בפסק-דין של בית-משפט". הנתבעת שבפני לא הוכרזה מעולם כ"פסולת דין" כאמור בסעיף 8 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, וכשרותה לא נשללה או הוגבלה עפ"י חוק או בפס"ד. המסקנה היא, כי הנתבעת כשרה לפעולות משפטיות. 7. על כל מי שטוען אחרת היה לפנות לביהמ"ש בבקשה מתאימה על פי חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות תשכ"ב-1962. הליך כזה לא ננקט מעולם. לא זו אף זאת, גם בהליך שבפני לא הוגשה כל חוו"ד רלוונטית להוכחת כשרותה של הנתבעת בתקופה הרלוונטית, והתומכת בטענות התובע. דווקא הנתבעים הם אלה שביקשו להגיש חוו"ד כנ"ל, אלא שהתובע התנגד לכך, ולבקשתו הוצאה חווה"ד מהתיק (עמ' 36 לפרוטוקול מיום 15.07.01). ביהמ"ש עצמו התרשם מהנתבעת, בעת שהעידה בפניו, ומבלי שהדבר יחשב כחוו"ד רפואית, ניתן לאמר כי בעת העדות לא התעורר כל ספק בעניין כשירותה של הנתבעת, או צלילות דעתה. יצויין, כי על פי הוראת ביהמ"ש לא העידה הנתבעת אלא לאחר שהומצא אישור רפואי הנושא תאריך של יום קודם (12.12.00) והקובע "גב' קפלן ניידת- אין מניעה רפואית למסור עדות בבית משפט". 8. האם נפלו פגמים ברצונה של הנתבעת בעת העברת זכויותיה בנכס לטובת הנתבע, אשר בעקבותיהם יש לקבוע כי העברת הזכויות בטלה? פרק ב' לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-1973, עוסק בזכות לבטל חוזה בשל פגם שנפל בכריתתו. לעניין מהותה של זכות הביטול בשל פגם בכריתת החוזה ר' ג' שלו, דיני חוזים, מהד' שניה, בעמ' 257:- "זכות הביטול המוקנית בפרק ב לחוק החוזים לצד לחוזה שרצונו נפגם, נובעת מעקרון חופש החוזים. אותו עיקרון המקנה לאדם חופש להתקשר בחוזה על-פי רצונו מכיר גם בכוחו להשתחרר מחוזה, כאשר הרצון שהביא לכריתתו היה פגום... ביטול החוזה בשל פגם בכריתתו תלוי ברצונו של המתקשר ומתבצע על-ידי פעולה שלו. חוזה שנפל פגם בכריתתו אינו מתבטל מאליו. נדרשת פעולת ביטול כדי שהחוזה הפגום אכן יבוטל, ועד לפעולה זו החוזה שריר וקיים... צד שמוקנית לו עילת ביטול, רשאי אפוא לבטל את החוזה; רשאי - אך אינו חייב. הפעלת זכות הביטול תלויה ברצונו ובבחירתו. יהא הפגם שנפל בכריתת החוזה חמור ככל שיהא - לעולם יכול המתקשר לבחור בין ביטול החוזה לבין התעלמות מן הפגם ואי-עשיית שימוש בזכות הביטול. כל עוד אין המתקשר מפעיל את זכות הביטול, נשאר החוזה הפגום על כנו כחוזה תקף ומחייב לכל דבר ועניין." הדגשות שלי- ו.פ. הצדדים לחוזה אשר ביהמ"ש מתבקש להכריז על בטלותו, הינם הנתבע והנתבעת. מבקש הביטול הינו התובע, שאינו צד לחוזה, ועל כן אין לו מעמד לטעון לבטלות החוזה בשל פגם ברצונו של אחד המתקשרים. כל עוד אף אחד מן הצדדים לחוזה לא טען לבטלות החוזה בשל פגמים שנפלו ברצונו בעת כריתתו, החוזה שריר וקיים, תקף ומחייב. 9. אף על פי שהצורך לבחון אם נפלו פגמים ברצונה של הנתבעת אינו מתעורר בענייננו, יוער, כי עפ"י עדותה של הנתבעת עצמה - רצונה הוא כי זכויותיה בנכס יינתנו במלואן לנתבע. הנתבעת הביעה את רצונה באופן שאינו משתמע לשני פנים (ר' עמ' 5 לפרוטוקול הדיון מיום 13.12.00). כמו כן, עו"ד קנת אשר טיפל בהעברת הזכויות מצד הנתבעת לטובת הנתבע, הצהיר כי הנתבעת הופיעה במשרדו בימים 1.6.97 ו-19.1.98, ולאחר שזיהה אותה, הסביר לה את מהות המסמכים עליהם היא חותמת ושוכנע שהבינה את ההסבר ואת התוצאות המשפטיות הנובעות מחתימתה - אימת את חתימתה בחתימתו שלו, וביצע את ההעברה. 10. האם הנתבעת החזיקה בנכס בנאמנות? סעיף 2 לחוק הנאמנות, תשל"ט-1979, עוסק ביצירת נאמנות וקובע כדלקמן: "נאמנות נוצרת על פי חוק, על פי חוזה עם נאמן או על פי כתב הקדש". בענייננו, משלא נתקיימה אף אחת משלוש החלופות האמורות בחוק, לא נוצרה נאמנות. התובע טוען, כי זכויות הנתבעת בנכס הגיעו לידיה מידי רבקה, ורבקה קבלה זכויות אלה בנאמנות מאת האב המנוח - עמ"נ שבבוא העת תועברנה הזכויות לשני בניו בחלקים שווים. ולכן, לטענתו, הנתבעת החזיקה בנכס בנאמנות. טענה זו נדחית. בהעדר הסכם נאמנות בכתב בין האב המנוח לבין רבקה, בהתאם לדרישת סעיף 8 לחוק המקרקעין, תשכ"ט-1969, לא ניתן לקבוע כי האב המנוח העביר את זכויותיו בנכס לרבקה בנאמנות. משכך, והיות שבעת העברת הזכויות נשוא תביעה זו היתה הנתבעת רשומה כבעלים של החלקים בנכס שהועברו לנתבע, ללא כל תנאי או סייג, אין לקבל את טענת התובע לפיה על הנתבעת לפעול ביחס לזכויות אשר קבלה מרבקה - בהתאם לנאמנות. 11. גם אם נלך לגישת הסוברים, כי אין הכרח בחוזה נאמנות בכתב, יאמר - כי לא הוכח בכל דרך שהיא כי אכן הנתבעת קיבלה את זכויותיה בנאמנות ו/או כי נאמנות היתה לזכות התובע והנתבע דווקא. מכל מקום, כאמור בסעיף 5 לחוק הנאמנות התשל"ט-1979, משלא נרשמה הנאמנות בספרי רישום המקרקעין, אין כוחה יפה כלפי מי שלא ידע אודותיה. 12. המסקנה היא, כי גם טענה זו נדחית. 13 הערה לסיום - ב"כ התובע מנסה לייחס משמעות מרחיקת לכת לעובדה כי ב"כ הנתבעים לא הסכים להצעת ביהמ"ש לשוחח ביחידות עם הנתבעת. ולא היא. 14. ביהמ"ש הציע מה שהציע עמ"נ להביא את הצדדים לפשרה. זכותם המלאה של הנתבעים היתה להתנגד לדרך זו (שאיננה מהווה את "דרך המלך" בשיטת המשפט בישראל), ואין לייחס להתנגדות זו מה שאין בה. בעניין זה אני מקבלת, ללא הסתייגות, את האמור בסיכומי ב"כ הנתבעים (עמ' 4-2 לסיכומים). 15. התוצאה היא כי התביעה נדחית. התובע ישלם לנתבעים הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 15,000 ₪ + מע"מ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מהיום ועד התשלום בפועל. ביטול מתנה במקרקעיןללא תמורהמתנה