דמי מזונות תינוק

להלן פסק דין בנושא דמי מזונות תינוק: פסק דין בפני תביעות אשה, למזונותיה (תמ"ש 22220/99) ולמזונות בנה התינוק (תמ"ש 22222/99), נגד אבי התינוק - הנתבע. האב והאם נישאו זל"ז כדמו"י ביום 2.11.1998 וככל הידוע לבית המשפט, טרם התגרשו. בפסק דין זה, אתייחס לשתי התביעות ואקבע מזונות סופיים הן לתינוק והן לאם, עד למועד סידור הגט. בעקבות סכסוכים שונים בין בני הזוג באשר לניהול חייהם, ותלונות הדדיות על אלימות מילולית ופיזית, בני הזוג נפרדו עוד בטרם נולד בנם. תביעת האם למזונותיה (תמ"ש 22220/99), הוגשה ביום 20.10.99, עת היתה בחודש הרביעי להריונה. באותה תקופה עזבה את בית המשפחה ועברה להתגורר אצל הוריה. ביום 3.1.00, פסקתי לה מזונות זמניים בסך 600 ש"ח לחודש (בש"א 53728/99). במהלך הדיונים, נולד - במזל טוב - בנם של בני הזוג, ביום 18.4.00, הוא התובע בתביעה המאוחרת (תמ"ש 22222/99), שהוגשה על-ידי האם בשמו, ביום 8.5.00. 5. ביום כ"ה אייר תש"ס, 30.5.00, הביאו בפני בני הזוג הסכם גירושין שנתתי לו תוקף של פסק דין. בהסכם זה נקבעו, בין היתר, הדברים הבאים הנוגעים לענייננו: א. בני הזוג יפנו לאלתר לבית הדין הרבני לשם סידור הגט במועד מוקדם ככל האפשר (ס' 2 להסכם). ב. בהעדר הסכם ביניהם, ייקבע נטל המזונות על האב על-ידי בית המשפט (ס' 6(א) להסכם). ג. האב ישלם לאם סך של 20,000 ש"ח, חציו במועד שייקבע לסידור הגט, וחציו 30 יום לאחר סידור הגט (ס' 7(א) להסכם). 6. נוכח דברים אלה, קבעתי במסגרת קדם דיון בעניין מזונות הקטין, ביום י"ח סיוון תש"ס, 21.6.00, כי אקבע מזונות זמניים לקטין, לאחר שיוצג בפני אישור בית הדין הרבני בדבר סידור הגט. משהתברר לי שחרף ההסכם האמור, הגט לא סודר, הבהרתי בדיון ביום כ"א תמוז תש"ס, 24.7.00, כדלהלן: "התפלאתי מאוד שטרם סודר הגט, וכוונתי היתה שלא יהיה משום תירוץ לעיכוב סידור הגט בשל קביעת סכום מזונות זמניים שלא לרוחו של מי מהצדדים... סברתי שהמצוקה הכלכלית של האם והקטין תבוא על תיקונה... בעצם ביצוע תשלום של 10,000 ש"ח שעל-פי הסכם הגירושים אמור היה להיות משולם על-ידי האב לאם". 7. בהתחשב במצב שנוצר, ולבקשת ב"כ התובעים, פסקתי על כן ביום כ"א תמוז תש"ס, 24.7.00, מזונות זמניים לקטין בסך 1,400 ש"ח לחודש, וכן תשלום חד פעמי להוצאות התחלתיות בסך 3,500 ש"ח (בש"א 51725/00). 8. התיק נקבע לשמיעת הוכחות ליום י"ב תשרי תשס"א, 11.10.00 והצדדים נדרשו להמציא לבית המשפט תצהירים משלימים, כתחליף לעדות ראשית, לא יאוחר מ - 10 ימים לפני מועד זה. משהופיעו הצדדים בפני ביום שנקבע, התברר כי התובעת הגישה תצהירה באיחור, ואילו הנתבע לא הגיש תצהיר כלל. אשר על כן, קבעתי כי: "אתן פסק דין על-פי החומר שבתיק ולא אתיר חקירות נגדיות על תצהיר התובעת, כי אתעלם ממנו" (עמ' 7 שורה 14-15 לפרוטוקול). 9. להלן תמצית טענות התובע הקטין, המובאות בכתב התביעה ע"י אמו: א. האם נאלצה לעזוב את דירת המגורים המשותפת עקב אלימות פיזית ונפשית ויחס משפיל מצד האב, וזאת עת היתה בחודש הרביעי להריונה. האם עברה להתגורר אצל הוריה, עד שיתאפשר לה לשכור דירה למגוריה. ב. בשל המשבר אליו נקלעה האם עם עזיבת הבית ובשל היותה בהריון מתקדם, ועתה מטופלת בתינוק, היא אינה עובדת ואינה משתכרת. ג. הנתבע - האב, לומד בישיבה ומתפרנס אך מכספי תמיכה בסך 1,500 ש"ח בחודש; עם זאת, הינו בעל כושר השתכרות גבוה שאינו מנוצל. הנתבע הוכשר כסופר סת"ם ויכול להתפרנס בתחום זה. ד. האם אינה יכולה עוד להתגורר בבית הוריה ובכוונתה לשכור דירה למגוריה ולמגורי בנה. ה. האם מבקשת לחייב את האב במזונות בנם בסך 3,600 ש"ח בחודש, ומפרטת בכתב התביעה את הסכומים הנדרשים: הוצאות מדור 2,000 ש"ח מזון 400 ש"ח צרכי תינוק 500 ש"ח צעצועים 200 ש"ח ביגוד והנעלה 400 ש"ח נסיעות 100 ש"ח ו. כן דורשת האם בכתב התביעה סכום חד פעמי של 8,000 ש"ח לרכישת ציוד ראשוני עבור התינוק. 10. להלן תמצית טענות הנתבע, האב, המובאות בכתב הגנתו מיום 6.6.00: א. האב מכחיש את טענות האם בדבר אלימות שנקט כביכול כלפיה. ב. הוסכם בין האב לאם כי ישקיע זמנו בלימודיו, עד שיוכל לפרנס את עצמו ואת משפחתו. בנוסף, על אף שלמד מקצוע כסופר סת"ם הרי שאינו יכול להתפרנס מכך, נוכח היותו עיתר יד ימינו, דבר שיוצר בעיה הלכתית. על כן, חייב האב רק בצרכיו ההכרחיים של הקטין. ג. לאם אין הוצאות מדור כיוון שהיא חיה בבית הוריה והסכומים הנוספים שנתבקשו בכתב התביעה הינם גבוהים מהנדרש. ד. מצבו הכלכלי של האב הורע מאז עזב את בית המשפחה ועבר להתגורר בישיבה, כיוון שמלגה על סך 1,500 ש"ח שהועברה אליו עד שלב זה, הופסקה. ה. האב יאלץ ללוות את הסכום שנקבע בהסכם הגירושין שעליו להעביר לאם, עם סידור הגט. ו. האב מציע שהסכום החד פעמי שנתבקש ע"י האם ישולם לה מתוך הסכומים שעליו להעביר במסגרת סידור הגט. ז. האב מציע לקבוע מזונות זמניים בסך 500 ש"ח בחודש עד הגיע הקטין לגיל שנה, שאז ייקבעו המזונות הקבועים. 11. הטענות הנ"ל, שהובאו בכתב התביעה ובכתב ההגנה, היו בפני בעת ששקלתי וקבעתי מזונות זמניים לתובע, הקטין, כאמור לעיל. כיוון שהחלטתי שלא להתייחס לתצהיר עדותה הראשית של האם, בשם התובע, וכאשר האב כלל לא הגיש תצהיר כמבוקש, הרי שבבואי לקבוע את סכום המזונות הסופי, הן לאם והן לתינוק, עומדים בפני אותם נתונים ופרטים שהביאוני לקביעת המזונות הזמניים. 12. עלי לבחון, אם כן, מה בין הסכום שקבעתי למזונות הזמניים והסכום הראוי לדעתי כמזונות קבועים. יפים לעניין זה דבריו של כב' השופט ע' קמא בת"א (ים) 415/94 (לא פורסם): "... יש והסכום שקבע בית המשפט למזונות זמניים משקף את הצרכים גם מכאן ואילך, בעת כתיבת פסק הדין, ואו-אז, בית המשפט קובע את הסכום האמור למזונות קבועים, בשינוי או ללא שינוי." 13. כיום התובע - הקטין הינו כבן שנה וחצי, בעוד שבעת הגשת התביעה היה בן כחודש. כידוע, צרכיהם של ילדים משתנים עם גדילתם ויש בכך רלוונטיות לשם קביעת המזונות הקבועים לילד; זאת כשעלי לקחת בחשבון קביעת סכום שיהווה פתרון גם לשנים הבאות, ככל שניתן. מובן, כי תהיה פתוחה בפני הצדדים האפשרות לפנות בעתיד בבקשה לשינוי סכום המזונות, כבכל פסיקת מזונות, אם יהיה שינוי משמעותי בנסיבות. אך בית המשפט קובע מזונות על-פי הנתונים הקיימים, ועל פי הידוע לו, מתוך טיפול בתיקים רבים, בדבר צרכי תובעים למזונות וכן בדבר שינויים צפויים בצרכים אלה. 14. בראשית החלטתי בנוגע למזונות זמניים לתינוק, ציינתי כי: "ניתן לפסוק סכום התחלתי צנוע בזמן זה". בעניין מזונותיה של האשה, ציינתי כי: "אפסוק סכום מינימלי מזונות זמניים...", וזאת כשהתרשמתי אז שפני הצדדים לגירושין במועד קרוב. עתה, משחלף זמן רב מאז שנקבעו לאשה מזונות זמניים, לאם ולילד, יש מקום לשקול שנית, באופן מעמיק וכקביעה סופית מהם הסכומים הראויים. 15. השתכרות האב: א. טוען האב כי הוא לומד בישיבה ועל כן אינו עובד ואינו מרוויח מאום כעת; אך בטענה זו, אין כדי לפטור את האב ממזונות. על פי הדין העברי החל על האב, חבתו לזון את ילדו הקטין עד גיל 6 הינה חובה אבסולוטית. חובה זו לגבי "צרכיו ההכרחיים" של הבן הקטין, לפחות בגיל צעיר כזה, היא על האב ועליו בלבד (ראה למשל: ע"א 591/81 פורטוזג נ. פורטוגז, פ"ד לו(3) 449) ב. בעניין דומה, מבהיר כב' השופט י' צמח, לגבי אב שטען כי הינו לומד ב"כולל" ואינו עובד, כך: "לאב יכולת לעבוד, להשתכר ולפרנס את בנו, ומחובתו לעשות כן. האב אינו יכול להתנער מחובה ישירה זו כלפי הבן הקטין בתירוץ זה או אחר. עליו לצאת לעבודה ולמלא את חובתו כלפי בנו, שהוא כיום תינוק של בית רבן. הלימוד, ההחזקה הבלעדית של הבן בידי האם... אינם יכולים לפוטרו ממילוי חובתו זו כלפי הבן." (ראה: מ"א (י-ם) 932/91 פלוני (קטין) נ' אלמוני ואח', פ"מ נ"ב(2) 71, 73) מן הראוי כאן לצטט מפסק דין של בית הדין הרבני הגדול בתיק נ.א192/, נ.ב. 143/ אוחיון נ' אוחיון. בפסק דין זה, שניתן בכח' כסלו תשנ"ד, יש סקירה של ההלכה בדבר חיובי אברך כולל למזונות אשתו וילדיו. לפי דברי הרב שלמה דיכובסקי "נראה לי כי אין כל סיבה שלא לחייב את הבעל במזונות מינימליים של אשתו וילדיו. אברך כולל אינו פטור מחיובי הבעל לאשתו וילדיו. מעולם לא שמענו כי לאברכים כותבים כתובה שונה מאשר לשאר האנשים. חיובו של בעל מזונות אשתו הוא גם בכתובה ... גם חיובו לילדיו הוא מעיקר הדין, ובפרט שאחד הילדים הוא למטה משש שנים. נכונתן של נשים צדקניות ליטול את עול הפרנסה על כתפיהן בכדי לאפשר לבעל לעסוק בתורה לאחר הנשואין, היא התנדבות בלבד..." "... אבל אם ישא אישה על מנת שלא יפרנס את הבנים בזה מסתבר שאין התנאי חל שהרי שאין זה זכות האישה לקבל מזונות עבור הילדים מה שחייב לזון בנים קטנים..." משמעות הדבר, שעל פי הדין החל, אין טענתו של המשיב שהאישה הסכימה לפתור ממזונות הילדים, על מה לסמוך. באשר לקביעת שיעור המזונות, נקבע כי יש להתחשב ביכולת השתכרות האב, וכי יש לבחון האם האב מיצה את אפשרויות ההשתכרות העומדות בפניו (ע"א 239/85 עמיצור נ' עמיצור, פד"י לו (1) 147). חידושה על הילכת עמיצור, בכך שמבחן יכולתו הכלכלית של האב נקבע על פי פוטנציאל השתכרותו ולא על בסיס הכנסותיו בפועל. עוד יוער כי הלכת עמיצור נפסקה בהקשר למזונות האישה; קל וחומר לעניין מזונות ילדים. ד. על כן, כפי שציינתי גם בעניין המזונות הזמנים, אינני רואה בלימודי האב דבר שיש בו כדי למנוע ממנו עבודה רווחית והשתכרות כדי השכר הממוצע במשק, ואני קובע כי פוטנציאל השתכרותו של האב עומד לפחות בגובה השכר הממוצע במשק; נכון להיום: כ- 7,000 ש"ח לחודש. 16. מזונות הקטין: (א) מדור: כל עוד האם והתינוק מתארחים אצל הורי האם, אין מקום לפסוק בסעיף המדור. משיצאו, יש לקבוע על בסיס שכירת דירה ממוצעת של שניים וחצי - שלושה חדרים (1,900 ש"ח) ולחלק את הסכום, כן הוצאות המדור: ארנונה, מים, גז, חשמל, טלפון, ועד בית וכיוצ"ב) בסך נוסף של 300 ש"ח לחודש, בין האם לבן בשעור של 30%-70%. לכן מזונות הבן במדור: 660 ש"ח. (ב) כלכלה: נראה שסכום דרוש לילד ממוצע - 500 ש"ח לחודש. הבאתי כאן בחשבון הבדלים בהוצאות - כל עוד תינוק יונק, אין כמעט הוצאה על מזון, אך כאמור יש לשקף בפסק דין זה גם פני העתיד. (ג) ביגוד והנעלה: הדרישה בכתב התביעה היא: טיטולים ושאר צרכי תינוק - 500 ש"ח. ביגוד והנעלה - 400 ש"ח. גם בסעיף זה יש לשקף את הצרכים המשתנים. נראה שיש לפסוק סך 300 ש"ח, שישקף גם עלות חיתולים וביגוד לתינוק, וגם הצרכים הגדלים של ביגוד והנעלה כשיגמל ויגדל. (ד) חינוך בכתב התביעה מופיע דרישה לצעצועים על סך 200 ש"ח; סכום זה סביר לכסות גם צרכי חינוך, אם כי יתכן שיתברר בעתיד שהקטין יהיה זקוק לסכומים גבוהים יותר - דבר אשר יהווה שינוי משמעותי בנסיבות. (ה) נסיעות: סכום של 100 ש"ח מתאים לנסיעות האם ועבור התינוק, כל עוד אין לשלם עבורו לבד בנסיעות אוטובוס (לטיפת חלב, וכד') וכן עבור נסיעות באוטובוס בעתיד על בסיס כרטיסיית נוער. (ו) סך כל מזונות הקטין: 1,760 ש"ח לחודש - אך כל עוד אין הוצאות מדור יעמוד הסכום על 1,100 ש"ח. 17. מזונות האישה: (א) מדור: כאמור בסעיף 6(א) לעיל, יש לקבוע סך 1,540 ש"ח עבור דמי שכירות והוצאות נלוות, מיום שבו יוכח שאכן שכרה דירה. (ב) כלכלה: סך של 600 ש"ח נראה סביר. (ג) ביגוד, הנעלה, צרכי נשים, קוסמטיקה וכד': נראה שיש לפסוק עוד 250 ש"ח בסעיף זה. (ד) סך מזונות האישה עד לגט: 2,390 ש"ח, אך כל עוד שאין לאישה הוצאות מדור יעמוד הסכום על 850 ש"ח. 18. הוצאות חד פעמיות: אינני רואה, בהעדר ראיות, לפסוק מעבר לנפסק במסגרת המזונות הזמניים. 19. ברור שאם יתברר שהאישה עובדת, יהיה צורך לראות בכך שתצא מזונותיה במעשי ידה; אולם במקרה כזה יתכן שיהיה בכך שינוי משמעותי בנסיבות אשר יחייבו פסיקת דמי טיפול לקטין, ו/ או עבור שמרטף - מעון וכד'. 20. התוצאה היא כך: (א) תמש 22222/99 מזונות הקטין: מיום לידתו, וכל עוד אין לאם הוצאות מדור: 1,100 ש"ח; ומיום שיש הוצאות מדור: 1,760 ש"ח לחודש; התשלומים ישולמו באמצעות האם; קצבת הילדים תשלום לאם אינו חלק מהמזונות. (ב) תמש 22220/99 מזונות האישה: מיום הגשת התביעה וכל עוד אין לאישה הוצאות מדור: 850 ש"ח; ומיום שיש לה הוצאות מדור: 2,390 ש"ח. החיוב יסתיים כמובן אם וכאשר יתגרשו בני הזוג ויוקטן בסכום אשר תרוויח האישה, אם תעבוד. (ג) הסכומים צמודים למדד המחירים לצרכן על בסיס המדד שפורסם ביום 15/08/01 ועדכונים ייעשו אחד ל- 3 חודשים. (ד) פיגורים ישאו ריבית והצמדה כדין. (ה) הסכום שהצטבר ושטרם שולם ישולם ב- 6 תשלומים חודשיים שווים החל מיום 1/10/01, תשלומים שוטפים ישולמו ביום ה- 1 לכל חודש. 21. הנתבע ישלם הוצאות מטפל לאם בסך 3,600 ש"ח בצירוף מע"מ ובצירוף ריבית והצמדה החל מהיום ועד לתשלום בפועל. מזונות