להלן החלטה בנושא התנגדות למינוי מנהל עזבון: החלטה 1. בפני בקשה למנות את עו"ד אורן שדמי לנהל את עזבון המנוחה (להלן: "המנוחה") וכתב ההתנגדות לה. 2. המנוחה הלכה לבית עולמה ביום 2.4.01. כ- 18 שנה לפני פטירתה היא ערכה צוואה בפני עדים. בצוואתה היא הורישה את תכשיטיה, מטלטליה, ספריה וביתה ל - 11 יורשים, ולאוניברסיטת תל-אביב, כך נראה, היא הורישה את עיקר רכושה וזאת בהתאם למפורט בסעיף 5 לצוואתה, כדלקמן: "א) כל זכויותיי במגרש ובבית המצויים ברח' בוסתנאי 8 רמת השרון. ב) כל כספים מכל סוג ומין שהם מטבע זר, ניירות ערך, תכניות חסכון וכל כיו"ב אשר היו שייכים לי בעת פטירתי וכן כל זכויות כספיות שתגענה, באם תגענה לי, מכל גורם שהוא, למעט הסך הנקוב בס' 4 (ו) דלעיל. ג) הספרים שיהיו מצויים בעת פטירתי בחזקתי וברשותי. ד) כלי רכב שיהיה רשום על שמי, במועד פטירתי. ה) קופסת מתכת נעולה, המצויה בכספת מס' 397 הרשומה על שמי בבנק לאומי לישראל בע"מ סניף רמת השרון." 3. בסעיף 13 א' לצוואתה, הורתה המנוחה, כי לניהול עיזבונה ימונה מי שישמש בעת פטירתה היועץ המשפטי של אוניברסיטת תל - אביב וכי, באם בעת פטירתה, לא יהיה יועץ משפטי או שיבצר ממנו למלא את התפקיד הנ"ל, ימונה מי שיוצע לתפקיד ע"י נשיא אוניברסיטת תל - אביב, אשר יכהן במועד פטירתה. 4. נשיא אוניברסיטת תל - אביב, פרופ' איתמר רבינוביץ, מינה את עו"ד אורן שדמי לנהל את עזבון המנוחה וזה האחרון הגיש, כאמור, את הבקשה דנן. עם הגשת הבקשה נתבקש ב"כ היועץ המשפטי לממשלה ליתן את תגובתו וזה הודיע ביום ביום 29.4.01 כי אין בדעתו להתערב בהליך זה. 5. שתי אחייניותיה של המנוחה הגישו התנגדות למינויו של עו"ד שדמי אורן למנהל עזבון המנוחה. ההתנגדות הוגשה בבש"א 9093/01. במקביל, הגישו המתנגדות את התנגדותן לקיום צוואת המנוחה, אגב ביטול חלקים הימנה, בהתאם לסעיף 35 לחוק הירושה תשכ"ה - 1965 (להלן: "חוק הירושה"). נימוקי ההתנגדות למינוי מנהל העזבון: 6. ס' 35 לחוק הירושה קובע: "הוראות צוואה, פרט לצוואה בע"פ המזכה את מי שערך אותה או היה עד לעשייתה, או לקח באופן אחר חלק בעריכתה, והוראות הצוואה המזכה את בן זוגן של אחד מאלה - בטלה." יסודות הסעיף הם שלושה ובהתקיים אחד מהם הרי שיש מקום לפסול את החלק הרלוונטי שבצוואה. יסודות הסעיף הינם כדלקמן: א. הנהנה היה עד לצוואה. ב. הנהנה ערך את הצוואה ג. הנהנה לקח באופן אחר חלק בעריכת הצוואה. הוראת הסעיף קובעת חזקה שבדין בדבר בטלות הוראת צוואה, אשר נערכה בנסיבות המתוארות בסעיף 35 לחוק הירושה. לעניין זה , נפסק בע"א 6496/98 מופק בוטו נ' סאמי בוטו, פד"י נד (1) 19, כדלקמן: "הוראות ס' 35 לחוק הירושה קשה היא. מי שנוהג בגדר אחת מחלופותיה מפסיד את חלקו עפ"י הצוואה גם אם ברור כי המצווה רצה לזכות את היורש מרצונו הטוב והחופשי וללא השפעה מצד אותו יורש". וכן, בע"א 433/77 הררי נ' הררי פד"י ל"ד (1) 776 בעמ' 778 נקבע ע"י כב' השופט ברק (כתוארו אז): "....שונה גישתו של ס' 35 לחוק הירושה. אין הוא דן בהשפעה הבלתי הוגנת עצמה ואין הוא דורש את הוכחתה. אם תרצה, הוא, מניח ללא כל אפשרות של ערעור, כי היתה השפעה בלתי הוגנת. על כן, אפילו הוכח הלכה למעשה כי השפעה בלתי הוגנת אינה קיימת אין בכך ולא כלום... תוצאה קשה זו חלה רק במקום שהנהנה מהצוואה, או בן זוגו, השתתף בעריכת הצוואה. התוצאה הינה, כי לעיתים עשויה הוראה בצוואה להתבטל, למרות שלא הוכחה קיומה של השפעה..." 7. המתנגדות טוענות כי אוניברסיטת תל - אביב היא שערכה את הצוואה עפ"י המשתמע מסעיף 35 לחוק הירושה או לחלופין לקחה חלק בעריכתה. בכתב ההתנגדות וכן בטיעוניו בע"פ ציין ב"כ המתנגדות, עו"ד וינרוט, את מעורבותם של נציגי אונ' ת"א בעריכת הצוואה; מעורבות, אשר מכניסה, לטענתו, את אוניברסיטת תל - אביב תחת כנפי סעיף 35 לחוק הירושה. עו"ד וינרוט ציין מס' דוגמאות למעורבות זו: א. במכתבה של ד"ר קיטי כהן, מנכ"ל אגודת ידידי אוניברסיטת תל-אביב (להלן: "מנכ"ל האגודה") מיום 21.10.80 המופנה אל המנוחה, היא מעלה על הכתב את סיכום השיחה, שהייתה לה עם המנוחה. בסיום מכתבה מסכמת ד"ר כהן: "היועץ המשפטי של האוניברסיטה יטפל בהכנת הצוואה בימים הקרובים, ואנו נשלח אותם אליך." (נספח ב' להודעת ההתנגדות). ב. במכתב מיום 3.11.90, אשר הפנתה גב' ד"ר קיטי כהן , מנכ"ל האגודה , למנוחה, הודיעה לה ד"ר קיטי כהן: "מאחר ונושא הצוואה הוא נושא אשר ידון בינך לבין עו"ד מ. קדם, אודה לך אם תוכלי לשלוח לו ישירות את הפרטים הדרושים לו." (נספח ג' להודעת ההתנגדות). ג. במכתב מיום 22.2.81, שנשלח ע"י גב' ד"ר קיטי כהן, נשאלה המנוחה: "במידה וטרם החלטת בנדון אפשרי כי היועץ המשפטי יציע לך בשלב זה לצוות את רכושך לאוניברסיטה ובאם תבקשי מאוחר יותר, להשאיר אי אלו פרטים לאחרים, יכין לך היועץ המשפטי תוספת תיקון לצוואה." (נספח ד' להודעת ההתנגדות). ד. במכתב מיום 14.12.81 שלחה ד"ר כהן אל המנוחה צוואה מתוקנת עם הערה כי: "היועץ המשפטי כלל את הערותיך למעט: (א) ס' 1 שהינו נוסח משפטי בעל נפקות חשובה שיש להותירו. (ב) ס' 10 שהוא חיוני ואין להוציאו." 8. טוען ב"כ המתנגדות, כי היועץ המשפטי של אוניברסיטת תל - אביב איננו יועץ משפטי חיצוני אלא יושב בתוך האוניברסיטה וכי המסמכים האמורים נוסחו על נייר של האוניברסיטה. לטענתו, כל אלה ועוד מצביעים על מעורבות פעילה מצד אוניברסיטת תל-אביב בעריכת הצוואה; מעורבות, אשר, הינה נופלת בגדר שתי החלופות של סעיף 35 לחוק הירושה: א. שהיא ערכה את הצוואה (הכוונה ל"עריכה טכנית"). ב. שהיא נטלה חלק בעריכתה. ומכאן. ובהתקיים אחד מיסודות סעיף 35 לחוק הירושה, אין אוניברסיטת תל - אביב יכולה לרשת את אשר הנחילה לה המנוחה בצוואתה ובנוסף, מכוח קיומה של חזקה שבדין, כי נציגי האוניברסיטה השפיעו על המנוחה שלא כדין, הרי שגם אינם יכולים להתמנות לנהל את עזבונה. טענות המשיבים 9. אוניברסיטת תל-אביב ביקשה להצטרף כמשיבה וביום 15.7.01 הוחלט להיעתר לבקשתה, כך שהמשיבים בבקשה להתנגדות למינוי מנהל עזבון הם עו"ד אורן שדמי (משיב מס' 1) ואוניברסיטת תל-אביב (משיב מס' 2). 10. גישתו הבסיסית של ב"כ המשיבים היא כי סעיף 35 לחוק הירושה אינו חל על תאגיד ועל כן אין במעשיהם של פקידי האוניברסיטה כדי לפגום בצוואה. לטענתו, יפורש סעיף 35 לחוק הירושה באופן שרק הוראת צוואה המזכה באופן ישיר את העד לה או את מי שערכה או נטל חלק בעריכתה, בטלה ולא תורחב פרשנותו אף למי שנהנה ממנה באופן עקיף. טענה זו מתבססת על מס' אסמכתאות משפטיות, אשר הינן כדלקמן: 10.1. תיק עז' 1485/68 עזבון יוכבד בר דוד ז"ל (לא פורסם) שם דחה כב' השופט שילה את הטענה כי יש לפעול עפ"י סעיף 35 לחוק הירושה: "...עד שחתם כעד אין לדעתי מקום לבטל על סמך כך את ההוראה בצוואה המזכה את לישכת "בני ברית" במנה. לא למצב דברים כזה התכוון המחוקק בס' 35 של חוק הירושה תשכ"ה - 1965." 10.2. ההלכה שנפסקה ע"י כב' השופט קיסטר בע"א 631/69 ישיבת מדרש פורת יוסף בישראל נגד יעקב חומי, פד"י כ"ד (2) 105, 107: "אמנם סעיף 35 הנ"ל פוסל כאמור גם הוראת צוואה שנעשתה לטובת בן-זוגו של עד הצוואה וכו', אבל אין מאומה בחוק שממנו ניתן להסיק כי יש להרחיב את מעגל הקרובים ושאר האנשים או הגופים שהעד חפץ ביקרם. אין כל רמז כי הוראת הצוואה תהא בטלה, אם הנהנים על פיה הם הוריו של העד או ילדיו אפילו הוא אפוטרופוס הפועל כנציגם, הממונים עליו או פיקודיו, תאגיד שהוא עובד בו או אף מנהלו או נאמנו ואפילו יהנה מכך במידת מה." בהמשך מנתח השופט קיסטר את ההגיון שבהלכה זו: "והדברים מובנים. אין התאגיד עד, אלא האדם הפיזי החותם על המסמך הוא העד. ואם כי יכול להיות שלעד יש אינטרס כי התאגיד יקבל טובת הנאה, מפני שעל-ידי כך גם הוא יהנה באופן עקיף, אם כבעל מניה על ידי הגדלת חלקו בהון ואם כפקיד הצפוי לעליה בדרגה או להגדלת משכורתו בגלל נאמנות לתפקידו או באופן אחר, הרי המחוקק לא ראה צורך, כאמור, לבטל הוראת צוואה כזו בגלל אפשרות של טובת הנאה כזו. אין זה שולל את האפשרות להוכיח בכל מקרה כזה שהיתה השפעה בלתי-הוגנת או מרמה וכד' מצד העד או עורך הצוואה. דרך אגב אציין, כי בסעיף 13 לפקודת הירושה שקדם לסעיף 35 לחוק הירושה, אין הוראה השוללת טובת הנאה גם מבן-זוגו של העד, ואף לא ממי שערך את הצוואה או סייע בעריכתה. נראה שהמחוקק סמך על כך שעדים שאינם נהנים ישירות מן הצוואה אישרוה, ואין אדם חוטא ולא לו. סעיף 35 לחוק הירושה הרחיק לכת כנזכר לעיל, אבל אין לנו להרחיבו מעבר למה שאמור בו. אמנם יש תאגידים שהם בשליטתו המוחלטת של פלוני. ובמקרה כזה, שאותו פלוני חותם כעד לצוואה שהיא לטובת התאגיד, תישאל השאלה אם אין עלינו "להרים את המסך" ולומר כי הצוואה נעשתה בעצם לטובת אותו פלוני. אבל אין לי צורך להביע דעתי על כך כי ענין כזה אינו מתעורר בפנינו. " (שם בעמ' 109 בין האותיות א'-ד'). 11. מוסיף ב"כ המשיבים וטוען כי יפים הדברים דלעיל הן לגבי עדי הצוואה והן לגבי עורכי הצוואה ומכוח קל וחומר אף לגבי הנוטלים חלק בעריכתה. לטענתו, אין התאגיד עד לצוואה, אין הוא עורכה או נוטל חלק בעריכתה אלא "פקידיו הפיזיים" הם אשר השתתפו בעריכתה אך אלה אינם הנהנים "ואין השניים זהים לגבי תחולת סעיף 35 לחוק הירושה". 12. לגופה של הבקשה, טוען עו"ד קנטור, כי הוראת ס' 13 א' הכלולה בצוואה אינה הוראה המזכה את האוניברסיטה אלא הוראה בדבר מינויו של אדם, אשר מתפקידו לכנס את נכסי העזבון, לנהלם ולעשות את המוטל עליו עפ"י רצון המנוחה ובכפוף להוראות בית המשפט. הווה אומר, כי גם אם יוחלט כי האוניברסיטה אינה זכאית לרשת את המנוחה בכל זאת יש לקיים את הוראתה של המנוחה באשר למינוי מנהל עזבון משום שהוראה זו עומדת בפני עצמה ואינה קשורה להענקת הרכוש לאוניברסיטת תל-אביב. מוסיף וטוען עו"ד קנטור, כי יש לכבד את רצון המנוחה וליתן תוקף לרצונה, כפי שבא לידי ביטוי בצוואתה: ”…החופש לצוות והמצוה לקיים את רצון המת - שני עבריה של אותה מטבע - נגזרים מעקרון כבוד האדם ומן האוטונומיה האישית הנגזרת מן הכבוד (ע"א 1182/90 שחם נגד רוטמן, פ"ד מ"ו (4) 330 בעמ' 347)". זאת ועוד. לטענת עו"ד קנטור מאחר ובשלב זה, מונחת בפני ביהמ"ש צוואת המנוחה ובמסגרתה הוראה על מינוי מנהל עזבון והאופן שבו הוא ימונה הרי, שתהיינה הטענות כנגד זכאותה של אוניברסיטת תל - אביב לרשת, ככל שתהיינה, הינן בגדר טענות בלבד וכל עוד לא הכריע בהן ביהמ"ש אין כל סיבה שלא לכבד את רצונה של המנוחה. דיון והכרעה 13. עסקינן במינוי מנהל עזבון מכוח ס' 81 לחוק הירושה. סעיף 81 לחוק הירושה קובע: ”קבע המוריש בצוואתו אדם שיבצע את צוואתו או שינהל עזבונו ימנה בית המשפט או הרשם לענייני ירושה, לפי העניין אותו אדם כמנהל עזבון, זולת אם אינו מסכים לקבל את המינוי, או שבית המשפט או הרשם לענייני ירושה משוכנע מטעמים מיוחדים שירשמו שיש סיבות שלא למנותו." כידוע, קובע חוק הירושה שני מצבים למינוי מנהל עזבון. האחד, כאשר קיימת הוראה בצוואה על דבר המינוי והשניה, כאשר אינה קיימת הוראה כזו או כשלא הושארה צוואה. במקרה הראשון יפעיל בית המשפט את סמכותו מכוח סעיף 81 לחוק הירושה ואילו במקרה השני יפעיל בית המשפט את סמכותו מכוח סעיף 78 (א) לחוק הירושה. שיקול הדעת בהפעלת הסמכות עפ"י כל אחד מהסעיפים הנ"ל שונה הוא בתכלית השינוי. 14. ביהמ"ש ימנה מנהל עזבון מכוח ס' 78 (א) לחוק הירושה כאשר כל המעונינים בדבר הסכימו עליו ובהעדר הסכמה ימונה אדם ניטראלי כפי שיחליט בית המשפט לעומת זאת, במינוי מנהל עזבון מכוח סעיף 81 לחוק הירושה ימנה בית המשפט את מי שהמנוח הורה בצוואתו בין אם קיימת התנגדות למינוי מצד הנהנים, כולם או חלקם, ובין אם קיימת התנגדות מצד צדדים שלישיים וזאת, אלא אם שוכנע, מטעמים מיוחדים אשר ירשמו, שיש סיבה שלא למנותו. בע"א 1212/91 קרן לב"י ואח' נגד פלציה בינשטוק, פד"י מ"ח (3) 705, בעמ' 745 נקבע ע"י כב' השופט גולדברג: ”העקרון של כיבוד רצון המצווה עובר כחוט השני בפסיקה הנוגעת לקיום צוואה, ומשמש אבן פינה לפירושן של הוראות שונות שבחוק הירושה." 15. בסיפא של סעיף 81 לחוק הירושה השאיר המחוקק לביהמ"ש את שיקול הדעת מתי לא למנות מנהל עזבון חרף הוראת המנוח בצוואתו וזאת משום שביהמ"ש עשוי לעמוד בפני מצב שבו יהא עליו להגן לא רק על האינטרסים של הנהנים עפ"י הצוואה אלא גם על אינטרסים של צדדים שלישיים כגון נושים. כמו כן, עשוי ביהמ"ש שלא להידרש למנות כמנהל עזבון, אדם, אשר האינטרס הפרטי שלו עומד בניגוד לחובת הנאמנות שלו כלפי בית המשפט בתוקף תפקידו כמנהל עזבון ; ולמקרים כגון דא, התכוון המחוקק בסיפא של סעיף 81 לחוק הירושה ואלה, אינם קיימים במקרה דנן. 16. טוען ב"כ המתנגדות, עו"ד וינרוט, כי אם הגיונו של סעיף 35 לחוק הירושה הוא שהאנשים, אשר מנויים בו, עשויים להשפיע על המצווה שלא כדין (ראה לעניין זה ע"א 681/67 מרק נ' שבי פ"ד לג (1) 7) או להשפיע בדרך בלתי הוגנת (ראה לעיין זה דברי כב' השופט קיסטר בע"א 529/69 רוזהויזר נ' כהן פ"ד כד (2) 93, 97) הרי, שההגיון גם מחייב שנציג מטעמה לא יוכל להתמנות למנהל עזבון המנוחה. 17. בכל הכבוד הראוי, דעה זו אינה נראית לי, מכמה טעמים: א. כל עוד לא הכריע ביהמ"ש בהתנגדות למתן צו קיום צוואה אגב ביטול חלקים ממנה, עומדת אוניברסיטת ת"א בחזקתה כאחת היורשות על פי הצוואה. רצון המנוחה הוא אינטרס בעל חשיבות עליונה כך, שגם אם הוגשה ההתנגדות לקיום הצוואה עדיין קיימת החזקה שיש לקיים את רצון המנוחה כפי שהורתה בצוואתה לרבות, האמור בעניין מינוי מנהל עזבון. לעניין זה ראה ע"א 2/98 הברי נ' נגר, דינים עליון ל"ב 878 וכן ע"א 576/78 לשצינסקי נ' סולוביציק פ"ד לה (1) 686). ב. יש לראות את סעיף 13 א' בצוואה, כסעיף העומד בפני עצמו, משום שזו אינה הוראה המזכה את אוניברסיטת תל - אביב וגם אם יצליחו המתנגדות בתביעתן הרי שההוראה המצויה בסעיף 13 א', לא תבוטל. זאת ועוד. המנוחה למדה באוניברסיטת תל - אביב בגיל מבוגר יחסית, היא בקשה להנציח את שם בעלה המנוח במתן תרומה לאוניברסיטה כי האמינה במוסד זה ובעומדים בראשו. הוראתה, כי מנהל העזבון יהיה זה, אשר נשיא אוניברסיטת תל - אביב יקבע, רק מעידה על אמונתה במוסד זה ובעומד בראשו והדבר אף עשוי לחזק את הטענה שהוראת סעיף 13 א' נכתבה שלא משום שהושפעה שלא כדין או בצורה בלתי הוגנת. 18. גם הטענה כי אין למנות מנהל עזבון, אשר חלק מהנהנים לא ישתפו עמו פעולה, אינה נראית לי. מנהל העזבון נושא בתפקיד של נאמן מטעם ביהמ"ש ואינו עושה דברם של היורשים. עבודתו נעשית תחת עינו הפקוחה של ביהמ"ש והוא יוכל לבצע את תפקידו גם ללא שיתוף פעולה מצד היורשים, כולם או חלקם. מאידך, לא יבצע מנהל העזבון פעולות בעזבון ללא אישורו של ביהמ"ש, כך שאין חשש שזכויותיהם של הנהנים על פי הצוואה יפגעו. 19. סוף דבר מוחלט כדלקמן: א. ההתנהגות למינויו של עו"ד אורן שדמי לנהל את עזבון המנוחה ארטשטיין איזבלה ז"ל - נדחית. אני ממנה את עו"ד אורן שדמי לנהל את עזבון המנוחה, בשלב זה במינוי זמני, לתקופה של שישה חודשים. צו פורמלי יחתם בנפרד לאחר שמנהל העזבון יחתום במזכירות העזבונות של ביהמ"ש לענייני משפחה על ערבות לכל נזק. ב. אני מחייב את המתנגדות לשלם לכל ב"כ אוניברסיטת תל - אביב הוצאות ושכר טרחה בסך 10,000 ₪ בתוספת מע"מ כדין עבור הוצאות משפט ושכר טרחה. הסכום צמוד לממד המחירים לצרכן, שבסיסו פורסם ביום 15.9.01 בתוספת הפרשי הצמדה על התשלום בפועל. ג. הבקשה לצו קיום צוואה וההתנגדות לקיום חלק הימנה, יקבעו בפני כב' השופט שוחט כשופט מוקדן. ירושהמנהל עיזבוןעיזבון