חשיפת מידע עובדים סוציאליים

להלן החלטה בנושא חשיפת מידע עובדים סוציאליים: החלטה 1. נושא החלטה זו: חשיפת מידע שהצטבר אצל פקידת סעד במהלך טיפולה בצדדים. 2. בתיק זה אני דן בשאלת היקף הביקורים של בן אצל אביו. האם טוענת שהתעלל האב בקטין התעללות מינית; ובעקבות טענה זו, הוזמן על ידי פקידת הסעד ., יחד עם פקידת הסעד מ..., מקום מושבו של האב, הגב' פ., חוות דעת של מכון אדם. בשלב זה של ההליכים, מתקיימת חקירה של מומחים ממכון אדם ושל פקידת הסעד הגב' ד. במסגרת זו עתר ב"כ האב לאפשרות לעיין בחומר שבתיק פקידת הסעד. 3. בהחלטה מיום כו' ניסן תש"ס, 01.05.00 ביקשתי תגובת ב"כ היועהמ"ש במשרד העבודה והרווחה. כך רשמתי: "מאחר וחלק מהחקירה היום התרכזה ברישומים אחרים שבתיק פקידת הסעד, שקלתי אם אכן זה מתאים שכל התיק יוגש, על מנת שב"כ הצדדים יעיינו בו ויצביעו על המסמכים אליהם הם מעונינים להתייחס ועל מנת שבית המשפט יתרשם מהתיק כולו. לדעתי שאלת החסיון אינה עולה כי המעורבים בעניין, דהיינו ההורים שהם האפוטרופוסים על הקטין מוותרים על החסיון. אולם, תיתכן טענה בדבר פגיעה במי מהצדדים או בילד על ידי חשיפת התרשמויות, (אשר אולי לא באו לידי ביטוי במסקנה הסופית) או שמא יחשפו אנשים אחרים לתגובות של מי מהצדדים". לאחר שנתקבלה אורכה, הגיב ב"כ היועהמ"ש, וקיבלתי גם תגובותיהם של ב"כ ההורים בנושא זה. 4. בינתיים מסרה פקידת הסעד את כל החומר שאצלה, וחילקה לקטעים שלדעתה ניתן לחשוף ושאין לחשוף לעיני הצדדים ובאי כוחם. ברור שהחלוקה לא נעשתה בצורה מתאימה, ובין היתר החומר שכבר נמצא בידי בית המשפט ובפני הצדדים מצוי במעטפה שאין לדעת פקידת הסעד לחשוף אותה. עמדת ב"כ האב היא שיש לחשוף את החומר, עמדת ב"כ האם היא שאין לחשוף; ועמדת ב"כ היועהמ"ש היא שבית המשפט יחליט אם קיימות נסיבות מיוחדות המספיקות להצדיק חשיפת החומר, זאת בהסתמך על חוק העובדים הסוציאליים התשנ"ו - 1996 (להלן: "חוק העובדים הסוציאליים"). עמדתו של ב"כ היועהמ"ש היא כי חשיפת החומר תפגע בקטין. 5. רצוי לציין את הוראות החיקוק הרלוונטיות לעניין; עפ"י חוק העובדים הסוציאליים - "7. קבלת מידע (א) אדם זכאי לקבל מעובד סוציאלי מידע בדבר טיפולו של העובד הסוציאלי בענייניו למעט מידע הנוגע לאדם אחר ורישומים אישיים של העובד הסוציאלי. (ב) עובד סוציאלי רשאי שלא למסור, באופן מלא או חלקי, מידע כאמור בסעיף קטן (א) אם לדעתו תגרם, עקב מסירת המידע, פגיעה חמורה במבקש המידע או באדם אחר. (ג) אי מסירת מידע לפי סעיף קטן (ב) טעונה אישור של הממונה על העובד הסוציאלי כי הממונה הוא עובד סוציאלי, ובהעדר ממונה כאמור - אישור של עובד סוציאלי שיקבע השר דרך כלל או לעניין מסויים..." "8. סוד מקצועי (א) מידע על אדם שהגיע לעובד סוציאלי במסגרת מקצועו, חובה עליו לשמרו בסוד ואינו רשאי לגלותו אלא באחד מאלה: (1) האדם שעליו המידע הסכים בכתב לגילוי לאחר שהוסברו לו משמעות ההסכמה, זולת אם העובד הסוציאלי שוכנע שהגילוי עלול לפגוע באותו אדם או בבן משפחתו. (2) הגילוי הוא של מידע שנמסר לעובד סוציאלי שלא על ידי האדם שעליו המידע, ובלבד שהעובד הסוציאלי שוכנע שהמידע דרוש לשם טיפול באותו אדם או בבן משפחתו. (3) הגילוי הוא של מידע שנמסר לעובד סוציאלי בידי האדם שעליו המידע, ובלבד שהעובד הסוציאלי שוכנע שהמידע דרוש לשם טיפולו בילדיו הקטינים של אותו אדם. (4) הגילוי דרוש לשם מניעת פגיעה באדם שעליו המידע או באדם אחר. (5) קיימת בחוק חובה או זכות לגילוי המידע או לאיסוף המידע. (6)..... (7)..... (8) בית משפט התיר את גילוי המידע, אם נוכח שקיימות נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת. עפ"י פקודת הראיות [נוסח חדש] התשנ"א - 1971 ׁ(להלן פקודת הראיות) סעיף 50 א' (א): "עובד סוציאלי כהגדרתו בחוק העובדים הסוציאליים התשנ"ו - 1996, אינו חייב למסור ראיה על דבר הנוגע לאדם שנזקק לשירותו, והדבר הגיע אליו תוך עיסוקו כעובד סוציאלי והוא מן הדברים שלפי טיבם נמסרים לעובד סוציאלי בדרך כלל מתוך אמון שישמרם בסוד, אלא אם כן ויתר האדם על החסיון, או שבית המשפט מצא כי הצורך לגלות את הראיה לשם עשיית צדק עדיף על העניין שלא לגלותה". חוק הסעד (בענייני קטינים, חולי נפש ונעדרים) התשט"ו - 1955 [להלן - חוק הסעד (סדרי דין)] סעיף 2: "2. רשאי בית המשפט לצוות על פקיד סעד לחקור בנידון קטין ולחוות דעתו בתסקיר בכתב. 4. התסקיר שהגיש פקיד הסעד כאמור יימסר לבעלי הדין ובית המשפט ישמע כל טענה שבפיהם וכתובה בתסקיר, אם לא ציווה בית המשפט, מטעמים מיוחדים,שאין לגלות את התסקיר כולו או מקצתו. 5(א) בית המשפט רשאי בכל שלב של הדיון לצוות על פקיד סעד לבוא ולהחקר בפניו בנידן קטין, אך אם לא נצטווה למסור תסקיר כאמור בסעיף 2(ב) הוראות סעיף 4 יחולו על החקירה לפי סעיף זה, בשינויים המחויבים לפי העניין. 9. שר הסעד ימנה עובדים סוציאליים כפקידי סעד לצורך חוק זה, וכן פקיד סעד ראשי; פקידי הסעד יפעלו לפי ההנחיות של פקיד סעד ראשי, בדרך כלל או לעניין מסויים...." 6 (א) השאלה המתעוררת, כאשר אין לה תשובה בחקיקה או בפסיקה, היא: האם לעניין גילוי חומר יש להבחין בין עובד סוציאלי רגיל לבין עובד סוציאלי שפועל גם כפקיד סעד. (ב) אין ספק שיש למנות את המקצוע של עובד סוציאלי עם אותם מקצועות שהאימון בין בעל המקצוע למטופל הוא מעיקרי הטיפול; כי הרי אם מטופל חושש שמא הדברים שיאמר יתגלו לאנשים חיצוניים, הוא עלול לא למסור מידע מלא, ובכך להפריע או לחבל בעצם הטיפול של העובד הסוציאלי. מכך נובעת חקיקת סעיפים 7 ו - 8 לחוק העובדים הסוציאליים. ברור שסעיף 50א' לפקודת הראיות נחקק לאותה מטרה, כאשר הסעיף מצוי בפרק ג' לפקודה, בעניין ראיות חסויות, והסעיף הוכנס אחרי הסעיפים הנוגעים לעורכי דין (סעיף 48) רופא (סעיף 49) פסיכולוג (סעיף 50) ולפני הסעיף בדבר כהן דת (סעיף 51). יצוין עוד כי באשר לעו"ד ולכהן דת, העניין לא נמסר לשיקול דעת בית המשפט; ומאידך, אצל רופא ופסיכולוג, כמו אצל עובד סוציאלי, יש התייחסות לחובת בית המשפט לעשות איזון אינטרסים. (ג) בסמכות בית המשפט לאזן אינטרסים, כאמור בפקודת הראיות, ובסעיף 8(א) (8) לחוק העובדים הסוציאליים, מקבל מימד נוסף לאור חוק הסעד (סדרי דין). פקיד סעד מתמנה על ידי בית המשפט דווקא לגלות חומר ולחשוף אותו לעיני בית המשפט, וכן, אלא אם כן יש הוראה עפ"י סעיף 4 סיפא לחוק האמור, לעיני הצדדים ולבאי כוחם. מכאן סבורני שתפקידו של עובד סוציאלי, המקבל מידע מאת מטופל בתור פקיד סעד, שונה ממעמדו של עובד סוציאלי רגיל. יש משום עצם הדרישה של בית המשפט שיוכן תסקיר כדי להגביל את היקף הסודיות והחסיון, כאשר טוב יעשה פקיד סעד אם יבהיר למטופל על ידו שפעולותיו יכללו גם מסירת דיווח לבית המשפט בתסקיר וכי קיימת האפשרות שיידרש, על ידי סעיף 5 לחוק הסעד (סדרי דין), להיחקר על תסקירו; וחקירה זו תדרוש, במרבית המקרים, גם חשיפת מידע שאינו רשום בתסקיר עצמו, או בקשה להתייחס במידע שבתסקיר באספקלריה של מידע אחר שבידי פקיד הסעד. (ד) לאור זאת, נראה שיש בתפקידו של עובד סוציאלי כפקיד סעד כדי להוות אחד השיקולים שעל בית המשפט לבחון בהחלטתו אם יש או אין לחשוף מידע מתיק העובד הסוציאלי. (ה) הסייגים שבסעיף 8 לחוק העובדים הסוציאליים מצביעים על כוונת המחוקק בצמצום חובת הסודיות, לאותם מקרים בהם חשיפת החומר דרוש לטיפול לא רק במטופל אלא באנשים הקרובים אליו. לדוגמא: בסעיף משנה (2) לתת התייחסות לכך "שהעובד הסוציאלי שוכנע שהמידע דרוש לשם טיפול באותו אדם או בבן משפחתו.." ובסעיף משנה (א) (3): "שהעובד הסוציאלי שוכנע שהמידע דרוש לשם טיפול בילדיו הקטינים של אותו אדם..." 7. במקרה דנן, האם הגיעה לישוב ..., ופנתה לגב' ד. שהיא עובדת סוציאלית של המועצה המקומית, סמוך לאחר הגעתה לישוב, ובסמיכות של ימים אחדים נתבקש על ידי בית המשפט (וכן על ידי בית הדין הרבני האזורי בנתניה) תסקיר אודות ההורים והקטין. דבר זה בוודאי היה ידוע לאם. אי לכך פעולותיה של העובדת הסוציאלית הגב' ד. היו במסגרת תפקידה כפקידת הסעד כבר מראשית טיפולה באם. 8. (א) בעניין בפניי, האב טוען לקואליציה בין האם לבין פקידת הסעד, ובדבר הסתרת חומר בתסקיר שראוי היה לחשוף אותו, יש עוד נסיבה, כדי להביא לחשיפת החומר. אולם ללא עיון בחומר, לא הייתי נותן החלטה, ולשם כך עיינתי בחומר שבשני התיקים שהוגשו לי על ידי פקידת הסעד, וזאת כמובן אך ורק לצורך הכנת החלטה זו. (ב) לאחר שעיינתי בחומר, ומבלי שאני מביע עמדה בשאלה אם יש הצדקה בטענות האב אם לוא, הגעתי למסקנה שעדיפה חשיפת החומר בפני הצדדים ובאי כוחם וזאת למען עשיית צדק (במונחים של סעיפים 50 א (א) לפקודת הראיות). (ג) בהגיעי למסקנה זו הבאתי בחשבון את הנימוקים דלעיל, בדבר ההבדל בין עובד סוציאלי רגיל לבין עובד סוציאלי שהוא פקיד סעד, וכן נדבך נוסף, והוא שמטבע הדברים פקידת הסעד, לעתים קרובות, כמו במקרה הזה, נדרש לבחון מספר אנשים במשפחה מסוימת, על מנת לאמוד על טיב מערכות היחסים ועל מנת להכין תסקיר. (ד) מעבר לכל אלה יש להביא בחשבון שבפני בית המשפט חוות דעת, הבנויה על בדיקות פסיכודיאגנוסטיות וראיונות קליניים של שני ההורים, ויש להניח שבראיונות הקליניים חשף כל אחד מההורים מידע אודותיו ואודות מערכות היחסים שלו עם ההורה השני ועם אחרים, ויתכן שראיון קליני על ידי פסיכולוג יחשוף מידע מעבר למה שנחשף על ידי פקיד סעד, שאין לו הסכלה או הסמכה כפסיכולוג. (ה) מעבר לכל אלה, השקפתי היא שככל שיש יותר מידע בפני בית המשפט, כך יהיה טיב החלטתו טוב יותר; במה דברים אמורים? בשיטה האדוורסארית, יש משום עידוד של הצדדים להביא בפני בית המשפט כל מידע אשר עשוי לעזור לבית המשפט להגיע למסקנה צודקת; ובית המשפט גם מוסמך, מכוח סמכותו הטבועה, ותקנות 166 ו - 167 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד - 1984, וכן במסגרת סעיף 8 (א) לחוק בית המשפט לענייני משפחה התשנ"ה - 1995, להורות על הבאת ראיות, אפילו שלא נדרשו על ידי מי מהצדדים. 9. אני משאיר לצריך עיון את השאלה האם הוראות חוק הסעד (סדרי דין) הם בבחינת עמידה בסייג אשר בסעיף 8 (א) (5) לחוק העובדים הסוציאליים: "קיימת בחוק חובה או רשות גילוי המידע או לאיסוף המידע", אם כי לדעתי, אין לך חובה בחוק יותר ברורה מהוראות חוק הסעד (סדרי דין), בפרט חיוב בסעיף 3 לאותו חוק, לפיו על כל נחקר "לענות לפקיד הסעד תשובות מלאות וכנות". 10. נחה דעתי שבמקרה דנן, יש להתיר את גילוי המידע, וזאת עפ"י סעיף 8 (א) (8), כאשר לדעתי קיימות הנסיבות המיוחדות המצדיקות חשיפת החומר, והדבר דרוש לעשיית הצדק, עפ"י סעיף 50 א' (א) לפקודת הראיות. אינני סבור, לאור הכרתי את הצדדים והחומר האחר שבתיק, שנשקפת פגיעה בקטין בחשיפת החומר; ויש למנוע, עד כמה שאפשר, את הסיכון שבית המשפט יגיע למסקנה בלתי נכונה, אשר עלולה לפגוע בקטין, כתוצאה מקבלת מידע שאינו מושלם. 11. לאור זאת, באי כח הצדדים זכאים לעיין בכל החומר שהוצג על ידי פקידת הסעד, המצוי בבית המשפט. עובדים סוציאליים