האישה הגישה נגד הבעל והנתבעים האחרים תביעה לפסק דין הצהרתי לפיו לאשה ולבעל מלא הזכויות במשק חקלאי במושב. להלן פסק דין בנושא ירושת משק חקלאי: פסק דין כללי 1. התובעת (להלן :"האשה") והנתבע 1 (להלן :"הבעל") הם בנ"ז שנישאו כדמו"י ב - 1960. מנישואיהם נולדו לבנה"ז 7 ילדים, כולם בגירים. אבי הבעל נפטר ב - 10/1975 . אם הבעל נפטרה ב - 1987 . 2. נתבעים 6 - 2 הם 5 אחים ואחיות של הבעל , להלן :"האחים" :או "הנתבעים" . נתבעת 7 היא הסוכנות היהודית לא"י , שתכונה להלן :" הסוכנות" . נתבע 8 הוא מינהל מקרקעי ישראל, שיכונה להלן :"המינהל" . נתבע 9 הוא מושב יכיני, מושב עובדים להתיישבות חקלאית שיתופית בע"מ, להלן:"המושב" . 3. האשה הגישה נגד הבעל והנתבעים האחרים את התובענה שלפני, לפס"ד הצהרתי לפיו לאשה ולבעל מלא הזכויות במשק 69 שבמושב (להלן:"המשק") , מחצית לכל אחד, ולהורות לנתבעים 7 , 8 , 9 לרשום האמור בספריהם. 4. בתמ"ש 3840/96 בפסה"ד מ - 12.2.98 (להלן :"פסה"ד) ביחסים שבין הבעל לאשה נקבע כי מעמדה של האשה כמעמד הבעל לגבי המשק ועד כמה שיש לבעל זכויות במשק , בין אם כבן ממשיך ובין אם עפ"י סעיף 114 לחוק הירושה , זכויות אלו הן של הבעל והאשה בחלקים שווים. עוד נקבע שעל המושב לרשום בספריו את הבעל והאשה כחברים שווים . באותה תביעה היו הצדדים : התובעת - האשה , הנתבעים - הבעל , הסוכנות , המינהל והמושב . התביעה נגד הסוכנות והמינהל נמחקו . עותק מפסק הדין צורף לתובענה שלפני . על פסק הדין לא הוגש ערעור. התובענה , הנטען בתמצית : 5. א. לאחר נישואיהם ב - 1960 גרו בנה"ז בבית מקצועי (ללא משק) במושב ועיבדו ועיבדו יחד את המשק 69 , שהיה בהחזקתם הפורמלית של הורי הבעל (שנפטרו במהלךהשנים) ב. ב - 1963 רכשו בנה"ז דירה וחנות ביוקנעם, שנמכרו לאחר שנתיים . אח"כ רכשו דירה בשדרות , אף היא נמכרה ע"י הבעל. ג. ב - 1975 רכשו בנה"ז את משק 73 במושב , שנמכר אח"כ . ד. מ - 1975 בנה"ז עיבדו המשק רק את משק 69 מאחר והורי הבעל התכוונו לעזוב את המושב ולהשאיר את המשק לבנה"ז . ה. ב - 1970 נבנה במשק, בסיוע משרד השיכון בית עבור בנה"ז , ילדיהם והמנוחים. בנה"ז השקיעו מכספם בבניית הבית. (להלן: "הבית ") ובהרחבתו. ו. עפ"י החוזה בין המינהל , הסוכנות והמושב (להלן:"החוזה המשולש ") נמסרה קרקע לאגודה של המושב, כבת רשות, שמסרה משקים למתיישבים, כבני רשות של בת רשות . עפ"י החוזה המשולש הזכויות במשק עוברות עם פטירת בני הרשות לבן ממשיך. באין בן ממשיך עוברות הזכויות עפ"י סעיף 114 לחוק הירושה . ז. הורי הבעל קיבלו את המשק מהמושב כבני רשות ולאחר מכן ניתנה הרשות לבנה"ז . לאחר פטירת הורי הבעל לא הועבר רישום שמם במושב , בסוכנות ובמינהל ע"ש בנה"ז . ח. המושב ראה בבנה"ז חברי משק לכל דבר. הבעל אושר ע"י המינהל כבן ממשיך . ט. בשל טעות בתובענה בתמ"ש 3840/96 נרשמו המינהל והסוכנות נתבעים פורמלים וכן לא צורפו האחים, לכן הצורך בתובענה זו . 6. לתובענה צורפו : א. תצהיר אימות . ב. דוגמא של חוזה משולש מ - 22.3.95 של המינהל , הסוכנות , ומושב יכיני, נספח א' לתביעה . ג. מכתב מהמושב לביה"ד הרבני מ - 10.3.91 לפיו מאשר המושב כי הוא רואה ומתנהג לבנה"ז כחברי משק 69 לכל דבר. נספח ב' לתביעה . ד. מכתב הסוכנות לאם הבעל מ - 12/78 בעניין בקשתה להכיר בבעל בן ממשיך. עפ"י המכתב הוחלט לאשר את הבעל כבן ממשיך, ולצורך הקמת בית והטיפול במשרד השיכון יש להמציא את המפורט במסמך . נספח ג' לתביעה . ה. מכתב מהסוכנות למשרד השיכון מ - 4/79 - "פרטים על בן שאישרנו כבן ממשיך ושעבורו יש לאשר זכאות לסיוע בדיור על מנת לבנות בית בחצר משק הורים ..." נספח ד' לתביעה . ו. עותק מהתביעה ופסה"ד שניתנו בתמ"ש 3840/90 עמדת המינהל 7. בכתב הגנה מטעם המינהל נטען שעפ"י הרישום בתיק המינהל רשום האב המנוח של הבעל כבר רשות במשק . ב - 11/98 הוגשה למינהל בקשה להעברת הזכויות ע"ש האשה. לצורך כך התבקשו מסמכים שטרם הומצאו. צויין שעל הזכויות עיקול לטובת מימי הנגב בגין חוב וצו כינוס נכסים ע"י המשקם על הבעל והמשק . המינהל הודיע שיכבד כל החלטה שתינתן ע"י בימ"ש וביקש להשתחרר מהתייצבות . עמדת הסוכנות 8. בכתב הגנה מטעמה הודיעה הסוכנות שאינה מתנגדת למתן הסעד הנתבע, לפיו לבנה"ז מלא הזכויות לשימוש במשק כבני רשות מטעם הסוכנות, בכפוף לכך שיחתמו על כל המסמכים הנדרשים בסוכנות ובמינהל . 9. צויין שעמדה זו של הסוכנות מבוססת על הוראות סעיף 20 ה' לחוזה המשולש , המתחדש אוטומטית כל 3 שנים , שעותק ממנו צורף לתביעה . 10. א. הבעל מונה ואושר ע"י הסוכנות כבן ממשיך במשק . ב. לאור פסה"ד בתמ"ש 3840/96 אין לסוכנות התנגדות שביהמ"ש יצהיר שלבנה"ז זכויות שימוש וחזקה כבני רשות מאת הסוכנות ובחלקים שווים . ג. הסוכנות תסכים לביצוע העברת מלוא הזכויות לאחר שבנה"ז ימלא את כל ההליכים בסוכנות ובמינהל כמקובל, לרבות מסמכי הצהרת בר רשות . 11. לכתב ההגנה צורף תצהיר עוזרת בכירה למנהל אגף החוזים וביהמ"ש הופנה בכתב הגנה למסמכים שצורפו לתביעה ולכתב ההגנה , שהגישה הסוכנות בתמ"ש 3840/96 . עמדת האחים 12. בכתב ההגנה מטעמם , בתמצית , נטען : א. לאחים זכויות במשק עפ"י סעיף 114 לחוק הירושה . ב. המשק שימש למגורי ועבודת ההורים המנוחים משך שנים. לאחר פטירת האב הועברו הזכויות במשק לאם עפ"י סעיף 20 ה (1) לחוזה המשולש . ג. ב - 1987 נפטרה האם. הואיל ולא נקבע בן ממשיך ע"י האם יש להחיל את סעיף 114 לחוק הירושה . ד. המכתב שנשלח מהסוכנות לאם לא נעשה עפ"י בקשתה. ה. ליחסים בין הבן הממשיך והמושב , האגודה , אין נפקות ללא יחסי בן ממשיך עם ההורים. ו. גם אם זכותו של הבעל להתגורר במשק הוא חייב לפצות את האחים כיורשים חוקיים, עפ"י ע"א 633/82 לנקוב נ. מגדל מג (1) 397 , 407. ז. הבעל לא נקבע בן ממשיך וזאת עפ"י ע"א 2836/90 אביה בצר נ. נחמה צילביץ מו (5) 184 , 195 , ה"פ 90/94 פנסו נ. כהן , תקדין מחוזי 97 (ד) . לא די בקביעת האגודה במושב. 13. לכתב ההגנה צורף תצהיר אח 2 בשמו ובשם שאר האחים. עמדת הבעל בכתב הגנה מטעמו : 14. א. האשה לא עיבדה את משק 69 שהיה בחזקת הורי הבעל . ב. את החנות והדירה ביוקנעם רכש הבעל מכספו . בנה"ז לא רכשו את משק 73 במושב . ג. משנת 1978 עבדה האשה במועצה האזורית ולכן לא יכלה לעבד את המשק . האשה גם לא נשאה בשום הוצאה הקשורה למשק . ד. הבית שבמשק נבנה ב - 1975 ולא ב - 1970 . האשה לא השקיעה אפילו שקל בבניה . ה. מ - 1970 שרויים בנה"ז בסכסוך ולא קיימו חיים משותפים אולם מצב הדברים הוא שהאשה השתלטה על הבית והבעל נאלץ לחיות בחדרון ללא מים חמים . ו. נכון שהמושב ראה בבנה"ז ונהג בהם כחברי משק 69 לכל דבר. ז. אם הבעל לא קבעה מי יהיה בן ממשיך . היה ויכוח בין הבעל לאחיו והאם, טרם שנפטרה , לא החליטה מי יהיה בן ממשיך . אישור הסוכנות לא ניתן לבקשת האם. ח. פסה"ד בתמ"ש 3840/96 ניתן בדרך פשרה ללא הסכמת וידיעת הבעל . ט. האשה אמורה לקבל פיצויים ממקום עבודתה לפיכך בהתאם לשיתוף שנקבע בפסה"ד מגיע לבעל חצי מהפיצויים . 15. לכתב ההגנה צורף תצהיר אימות . המושב 16. מטעם המושב לא הוגש כתב הגנה אף על פי שבוצעה מסירה כדין (הוגש אישור מסירה). הליכים מקדמיים 17. במסגרת בש"א 2387/99 צורפו נתבעים 9 , 8, 7 , שאינם "בני משפחה" עפ"י חוק ביהמ"ש לעניני משפחה , כצד לתביעה , וזאת עפ"י סעיף 6 לחוק . 18. ב - 30.5.99 המציאה הסוכנות את המסמכים הבאים : א. אישור ממוחשב של הסוכנות נכון ל - 2.11.91 לפיו הבעל אושר כבן ממשיך . ב. המכתב שנשלח מהסוכנות לאם וצורף נספח ג' לתביעה . ג. המכתב שנשלח למשרד השיכון וצורף נספח ד' לתביעה . 19. בדיון ב - 1.11.99 טענה ב"כ האשה שהיה נסיון להעביר את המשק מהאם לבעל באמצעות הסכם מתנה . הוגש הסכם מתנה מ - 6.4.78 בין אם הבעל לבעל . (להלן : "הסכם המתנה") . נטען שהסכם המתנה מלמד על הסכמה והתנהגות האם ביחס להעברת המשק. 20. ב"כ האחים הודיע בדיון הנ"ל : הטענה היחידה שלנו היא בשאלה האם נקבע נתבע 1 (הבעל - א.א.ל.) כבן ממשיך ע"י האם . אם לא נקבע כי אז אנו מסכימים שיהיה בן ממשיך אבל חל סעיף 114 לחוק הירושה ". השאלה שבמחלוקת 21. מטענות המתנגדים להענקת הסעד עפ"י התביעה, הם הבעל והאחים, כאמור לעיל בסעיף 20 לפס"ד זה, עולה שגדר המחלוקת : האם נקבע הבעל כבן ממשיך למשק על ידי האם המנוחה. 22. אין מטעם האחים כל טענה לגבי שותפות האשה בזכויות הבעל במשק , כפי שיקבעו , אין לאחים טענות באשר ליחסים הרכושיים שבין הבעל והאישה .אין לאחים ענין במערכת יחסים זו. 23. א. אין נפקות לטענות הבעל ביחס לשותפות האשה בזכויות הבעל (וחובות) ביחס למשק 69 , עד כמה וכפי שיקבעו , טענות שטען בכתב הההגנה (ביחס לכך שלא השקיעה כספים, לא עיבדה את המשק וסיכסוכים בהם היו שרויים בנה"ז). ב. לגבי הבעל והאשה יש בעניין זה מעשה בי -דין והשתק פלוגתא . היחסים ביניהם וכלפי המושב , הזכויות , ביחס למשק 69 , נקבעו בפס"ד בתמ"ש 3840/96 . כבר נקבע כי מעמד האשה כמעמד הבעל ויש לה אותן זכויות כמו לבעל, עד כמה שיש לו זכויות . על פס"ד לא הוגש ערעור . ג. מעבר לאמור, מכתב ההגנה של הבעל עולה שהבעל לא חולק על שותפותה של האשה בזכויות ועפ"י אותה שותפות ביניהם דורש לקבל מחצית הפיצויים שתקבל ממקום עבודתה. עניין זה , של הפיצויים , יש לברר בתובענה נפרדת שתוגש , אם תוגש , מטעם הבעל הואיל ולא התברר בתובענה שלפני,לא היה חלק מהסכסוך ובודאי שאינו נוגע לצדדים האחרים. בירור התובענה 24. ב - 27.3.00 וב - 30.3.00 התקיימו ישיבות הוכחות במהלכם היו חקירות עדים והוגשו מסמכים. 25. א. התובעת , האשה לא נחקרה. ב. הבעל והאחים לא נחקרו. 26. מר חג'בי זכריה , שהיה מזכיר האגודה במושב מ - 1971 עד 1975 העיד ב - 27.3.00 . לפני היותו מזכיר שימש מרכז משק. העד לא יכל לזכור של מי היה משק 69 אך העיד שהזכויות במשקים ככלל הן עפ"י החוזה המשולש . כאשר הורים רצו לקבוע בן ממשיך הנוהל, שלא ניתן לאשר שהתקיים בכל מקרה ומקרה, היה הבעת הסכמה מצד ההורים והעברת הסכמתם לידיעת ועד המושב, תנועת המושבים והסוכנות . לאחר מכן היה בא נציג הסוכנות לאמת הסכמתם. והיה מתחיל תהליך העברת הזכויות. העד לא ידע למסור אם הבעל חתם על טופס בן ממשיך ואם היה חבר המושב בתקופת כהונת העד כמזכיר. העד לא זכר מכתב המושב מ - 4/77 , שהוגש לעיונו . העד לא זכר אם אם הבעל חתמה או לא חתמה על מסמך לפיו הבעל בן ממשיך . העד העיד על נסיונות שעשה לפשר בין בנה"ז , בידיעת ובתאום בין בנה"ז , כדי לנסות להשכין ביניהם שלום בית. העד לא יעץ או הדריך בעניין עילת גירושין . העד הגיש בעבר תביעת דיבה נגד קבוצת חברים ביניהם הבעל . לא נכון שכאשר הבעל ביקש להיות חבר , משק התנגד העד בשל סיכסוכים שהיו בינו לבעל. אין בעדות עד זה כדי לתרום להכרעה בשאלה שבמחלוקת . 27. גב' אביבה שוקר, הממונה על נושא החוזים בסוכנות מאז 1989 העידה ב - 30.3.00 . (1) מינוי בן ממשיך הוא עפ"י רצון ההורים. בזמנו היתה יחידה בפני עצמה שקלטה ואישרה בנים ממשיכים עפ"י בקשת הורים. ההורים הגישו הצהרה למינוי הבן . אותה יחידה קיבלה את הטפסים הרלוונטיים שאלונים ופרטים אישיים ואישרה. מינוי הבן הממשיך נקבע ע"י ההורים בחייהם . במות ההורים יועבר המשק לבן הממשיך. מינוי בן ממשיך הוא מינוי עתידי. אפשר גם מצב לפיו ההורים בחייהם הם בעלי הזכויות והם רוצים , בהיותם בחיים , להעביר את הזכויות לבן הממשיך במקום לחכות לשלב אחר מותם. (2) האם חתמה על חוזה לפיו היא בת בעלת רשות במשק כדי שתוכל היא לקבוע את הבן הממשיך (3) האם חתמה ב - 28.9.78 על הצהרה (להלן "הצהרת האם ") לפיה הבעל בן ממשיך, בפני עד , מסמך בטביעת אצבע שהמציאה העידה. ההצהרה בחתימת האצבע שהיא בלתי חוזרת היא קביעה של בן ממשיך . (4) שאלון מ - 28.9.78 , שהמציאה העדה חתום בטביעת אצבע של האם (להלן : "השאלון ") הוא חלק מהליך אישור הבעל כבן ממשיך . (5) העדה המציאה מכתב מ - 26.8.78 מהבעל לועד המושב , שהיה בתיק הסוכנות . ("1/0") והסבירה שאחת הפרוצדורות לאישור בן ממשיך היא קבלת אישור האגודה של המושב . הבעל , במכתב זה, היפנה את האגודה לעובדה שאימו חתמה על תצהיר נוטריון כפי שביקשה האגודה והוא רואה לנכון שיאשרו אותו. (6) תהליך קבלת אישור לבניית בית נעשה תוך כדי אישור הבן הממשיך , הבעל קיבל סיוע ממשרד השיכון להלוואה לבניית הבית לבן ממשיך . (7) ב - 29.4.79 אושר הבעל בן ממשיך למשק 69 אישור סופי . העדה המציאה את האישור הסופי (סומן "0 ") להלן : "האישור הסופי" . באותו מסמך ניתן גם אישור בקשה לסיוע בניית בית . העדה המציא מכתבים קודם לאישור הסופי שנשלחו לאם הבעל, מ - 12/78 בו נדרשו מסמכים שונים, ומ - 1/79 בו נדרשה חתימה על חוזים . (8) הזכויות עדיין לא רשומות ע"ש הבעל והאשה כי עליהם, כמקבלים של העברת הזכויות, לחתום שהם באים בנעלי ההורים ובנעלי בעלי הזכויות. האישה חתמה. (משתמע מכך שהבעל לא חתם - א.א.ל.). (9) האב , שנפטר לפני האם, לא חתם על מסמך הקובע בן ממשיך. 28. בתשובה לשאלות ה בעל ענתה העדה שהיא בתפקידה מ - 1989 , היא אינה יודעת מה קרה בשנת 1975 , היא מעידה ממה שהיא רואה במסמכים . הבעל המציא לעדה מסמך מקורי , מ - 10.5.75 , שנתלש מתיק הסוכנות . לבקשת העדה נמסר לה מקור המסמך כדי שתכניסו לתיק הסוכנות. זהו כתב ההתחייבות של הורי הבעל הכפוף לחוזה המשולש , לפיו אסור להורים להעביר את הזכויות במשק ללא הסכמת הסוכנות והוסיפה "אבל מינוי (הבעל - א.א.ל. ) בן ממשיך היה באישורנו" העדה השיבה לבעל שעפ"י המכתב מהסוכנות מ - 2/78 (נספח ג' לתביעה ) הוחלט לאשר את הבעל כבן ממשיך, וכדי שיוכל לבנות בית עליו להמציא מסמכים למשרד השיכון לקביעת זכאות בסיוע בדיור . אם הבעל לא חתם על מסמכים לקבלת סיוע זה עניין שלו עם הזכאות. 29. סיכומים הוגשו ע"י האשה והאחים . הבעל , המושב , המינהל והסוכנות , לא הגישו סיכומים . דיון 30. א. אין מחלוקת שאבי הבעל קודם שנפטר לא קבע בן ממשיך. עם פטירתו , ב -1975, מכח הוראות סעיף 20 ה (1) לחוזה המשולש עברו זכויותיו של אבי הבעל, כבר רשות במשק, לאם הבעל. ב. אין גם מחלוקת כי אם הבעל היתה היא לבת רשות במשק , והיו לה הזכויות עפ"י החוזה המשולש , כפי שהעידה הממונה על נושא החוזים בסוכנות . 31. א. עפ"י ע"א 3836/93 ו - 4690/93 , ברמלי נ. ברמלי , תקדין עליון כרך 96 (3) עמ' 105 לא יכול מתיישב (בעניננו אם הבעל ) להעביר זכויות, כבן ממשיך, לאחד מבניו שכן מדובר למעשה בקביעה שהיא בגדר עיסקה בירושה עתידית , שאין לה תוקף מכח הוראות סעיף 8 לחוק הירושה תשכ"ה - 1965 . מתיישבי מושבים, עפ"י פס"ד זה , לא יכולים להעביר את זכויותיהם בירושה כיוון שבהסכם המשולש בין מינהל מקרקעי ישראל לבין הסוכנות היהודית , לבין האגודה של המושב, שבו נקבעה זכותם כבר רשות , נקבע כי זכות זו אינה ניתנת להעברה ומתיישב לא יכול להעביר זכות שלמעשה לא הוקנתה לו. כך גם כב' הנשיא שמגר בע"א 103/89 אזולאי נ. אזולאי מה (1) 477 . "חוזה החכירה היוצר את הזכות של החוכר גם שולל מראש את זכות החוכר להוריש כרצונו את זכות החכירה . החוכר אינו יכול להוריש כרצונו את זכות החכירה. החוכר אינו יכול להוריש את מה שאין לו ומה שיש לו מוגבל מראש עפ"י החוזה שיצר את הזכות . המיגבלה בעבירות הזכות היא חלק מהותי של זכות החכירה עצמה". ב. עם זאת נקבע בפסה"ד ברמלי הנ"ל כי למוסד "הבן הממשיך " יש משמעות וניתן לו תוקף , לא מכח הוראות חוק הירושה, אלא מכח ההסכם המשולש האמור, מכח הסכמת נותני הרשות כי המתיישב יוכל להביע רצונו לקבוע בן ממשיך והסכמתם של נותני הרשות לכבד ולאמץ קביעה זו על פיה מוענקת זכות הבן הממשיך על ידי נותני הרשות מכח הסכם. "זכויות אלו (של הבן הממשיך ) יעברו על כן לבן הממשיך על פי הקבוע בהסכם המשולש ". 32. זכויות בני רשות , אישיות , שמהותן , יצירתן, כמו גם הדרך להעברתן, קבועה בחוזה המשולש שבין המינהל, הסוכנות והמושב. על אף שההורים (או ההורה) ז"ל אינם צד לחוזה המשולש , הואיל וזכויותיהם נובעות מהחוזה המשולש והוקנו להם על פיו , מכוחו, הרי שגם דרך העברתן, הקבועה באותו חוזה, הוא חלק מאותן זכויות , וחלה עליהם , הם כפופים להן. אין דרך אחרת אפשרית להעברה. לא מדובר בזכויות במקרקעין עליהן חל סעיף 7 (א) לחוק המקרקעין תשכ"ט - 1969 , היינו שהקנייתן , סיום הקנייתן ברישום בפנקסי המקרקעין . מדובר בזכויות אובליגטוריות - חוזיות , הנוגעות לניצול קרקע ושימוש בה, הנובעות מהחוזה המשולש . 33. בהתאם לחוזה המשולש העברת זכויות במשק תתכן במקרים אלו : א. העברת זכויות בין החיים INTER VIVOS , לפי הוראות סעיפים 8 ו - 20 ד' לחוזה שהעתק ממנו בתיק . לפי הוראות סעיף 20 ד' לחוזה המשולש אסור לחבר אגודה להעביר ו/או למסור לאחר את זכויות השימוש שלו במשקו לרבות בבית המגורים אלא אם קיבל לכך את הסכמת המינהל מראש ובכתב ובתנאי נוסף שהמציא גם את הסכמת הסוכנות שתינתן לאחר שהאגודה תודיע בכתב לסוכנות את עמדתה. ב. העברת הזכויות לאחר מות בעלי הזכויות MORITIS CAUSAE עפ"י סעיף 20 ה' לחוזה המשולש . לפי סעיף 20 ה (1) "במקרה של פטירת חבר אגודה או מתיישב בישוב יועברו כל זכויותיו בנחלה לבן/בת הזוג שנותר בחיים . באין בן/בת זוג לחבר האגודה או מתיישב בישוב שנפטר יועברו כל זכויותיו בנחלה לבן ממשיך שנקבע על ידי ההורים ושאושר ע"י המיישבת ". (המישבת היא הסוכנות - א.א.ל.). באין בן ממשיך כאמור יועברו כל הזכויות בנחלה בהתאם לעקרונות הקבועים בסעיף 114 לחוק הירושה התשכ"ה - 1965 ". 34. ביחסים שבין אם הבעל (המנוחה) ובין הבעל ובין האחים האחרים יש להבחין בין שני מישורים משפטיים שונים . מישור אחד הוא מישור היחסים הנוגע להיות הבעל בן ממשיך מבחינת האם המנוחה והצדדים לחוזה המשולש (האגודה של המושב , המינהל והסוכנות ) והוא רלוונטי לזכויותיו של הבעל ביחסים , כבן ממשיך , עם הסוכנות , המינהל והאגודה . זה מישור היחסים שבין הבעל לגופים המיישבים . מישור שני הוא מישור היחסים הנוגע לאם הבעל, לבעל ולאחים. זהו מישור היחסים שבתוך המשפחה . ראה ת.א. (ת"א) 1463/91 בעניין אורידה פס"ד של כב' הש' קלינג וכן עמ (ב"ש) 137/99 בעניין לוי פס"ד כב' הנשיא לרון . "בן ממשיך " ביחסים בין הבעל לגופים המיישבים 35. אין ולא הייתה מחלוקת בין הבעל לגופים המיישבים,שהכירו ומוכנים להכיר בבעל כבן ממשיך. הסוכנות המינהל והאגודה (המושב) לא חלקו על קביעת הבעל כבן ממשיך, זהו מישור היחסים בין הבעל לגופים המיישבים . לצורך ביצוע סיום הרישום במינהל ובסוכנות דרושה רק חתימה על מסמכים פורמליים של הבעל (והאשה), שהבעל מעכב, ככל הנראה כדי שלא יהיה רישום הזכויות על שמו ועל שם האשה , כפי שהובהר בעדות הממונה על נושא החוזים בסוכנות . האשה חתמה , הבעל לא. לענין זה יפה קביעת כב' השופט קלינג בת.א. 1463/91 אורידה עזרא ז"ל ואח' נ' ציון עזרא ואח': "משהמושב אינו עומד על דרישה זו (באותו ענין דובר בהתחייבות בלתי חוזרת לצורך תקנות האגודות השיתופיות-א.א.ל.) אין בה כדי להועיל לתובעים שבפני לצורך מערכת היחסים שבין התובעים לנתבע 1 " וכן:"מי שרשאי להתנגד למעמד של בן ממשיך הוא ועד האגודה ולא אחיו של הבן הממשיך...". 36. א. הוכח שהבעל מונה ואושר באופן סופי כבן ממשיך ע"י הסוכנות וזאת כבר ב - 29.4.79 . הרבה לפני פטירת האם ב - 1987 . עם פטירת האב האם היתה לבת רשות והבעל נקבע על ידה כבן ממשיך ואושר ע"י הסוכנות . עפ"י סעיף 20 ה (1) לחוזה המשולש : "במקרה של פטירת חבר אגודה או מתיישב בישוב יעברו כל זכויותיו בנחלה לבן/בת הזוג שנותרו בחיים. באין בן /בת לחבר האגודה או מתיישב בישוב שנפטר יועברו כל זכויותיו בנחלה לבין "ממשיך שנקבע ע"י ההורים ואושר ע"י המיישבת". האם היתה לבת רשות וכאשר נפטרה לא היה לה בן זוג . האם קבעה בן ממשיך. המיישבת, עפ"י הגדרות החוזה המשולש, היא הסוכנות, אישרה את הבעל כבן ממשיך . הסוכנות בכתב הגנתה ובעדות העדה מטעמה, וכן עפ"י המסמכים, אישרה את קביעת האם של הבעל כבן ממשיך . ב. טענות האחים, בכתב הגנתם (סעיפים 6, 7 ) וטענות הבעל בכתב הגנתו , כי לא נקבע בן ממשיך עפ"י סעיף 20 ה (1) לחוזה המשולש וכן שהאישור שנשלח לאם מאת הסוכנות לא נעשה עפ"י בקשתה , הוכחו כלא נכונות, הן ממסמכי הסוכנות והן ממסמכים אחרים. (1) הטענות נסתרו בעדות הממונה על נושא החוזים בסוכנות והסמכים שהמציאה : הצהרה עליה חתמה האם בטביעת אצבע , שאלון פרטי הלוואה כבן ממשיך . (2) על רצון האם ועל כך שהדברים נעשו עפ"י בקשתה ניתן ללמוד גם "מהסכם המתנה " שנערך בינה לבין הבעל, ב 6.4.78 (תשע שנים לפני פטירתה ) אצל נוטריון . בחוזה זה הצהירה האם בסעיף 2 :"האם מצהירה בזה כי היא מוותרת על כל זכויותיה לגבי המשק ללא כל תמורה כספית ולמעשה מסרה לו כבר את החזקה בו ". עוד עפ"י הסכם חוזה המתנה : סעיף 5 א. :"האם מסכימה בזה להעברת הזכויות לבן ועל ידי כך מוסמך הוא לקבל את כל ההקצבות והזכויות המגיעים למתיישבים מכל המוסדות הקשורים (סוכנות יהודית , תנועת המושבים, ועד המושב וכו')". סעיף 5 ב': "האם מתחייבת לחתום על כל הצהרה, ויתור ו/או מסמך אחר אשר ידרשו לחתימה ע"י מוסדות אלו". סעיף 5 ג': "האם מצהירה בזה כי הוראות הסכם זה תחייבנה גם את יורשיה ". (3) בגירסת הבעל עצמו , במכתב מ - 26.8.78 לועד המושב, אף אותו הביאה העדה מהסוכנות (סומן"1/0 ") , אישור כי האם חתמה , ללמדך שכל הפעולות וקביעת הבן הממשיך נעשו עפ"י רצון ובקשת האם. כותב הבעל באותו מכתב : "הנני מפנה את תשומת לבכם לעובדה שאימי .....חתמה על תצהיר והסכם ע"י עו"ד נוטריוני כפי שביקשתם , בכדי שאוכל לקבל את זכויות המשק לאור המצב המשפחתי שבו אני נתון , ראיתי לנכון לבקש אותכם לקבלני כבן ממשיך ." ג. על היות הבעל בן ממשיך ניתן ללמוד גם מהלוואה שקיבל, סיוע ממשרד השכון לבן ממשיך לבניית בית. בית שנבנה , עפ"י גירסת הבעל ב - 1975 . 37. המינהל הודיע שאין לו התנגדות לתובענה , הוא יכבד כל קביעה של בימ"ש בכפוף להשלמת המצאת מסמכים . 38. האגודה (המושב) כלל לא הגישה כתב הגנה. לא חלקה על האמור בתביעה . א. מהאישור הסופי שניתן ע"י הסוכנות ב - 4/79 ניתן ללמוד שהבעל אושר כבן ממשיך גם ע"י האגודה. זאת הואיל ועפ"י המסמכים שדרשה הסוכנות , במכתב מ - 12/78 , שנשלח לאם (נספח ג' לתביעה והומצא ע"י העדה מהסוכנות ), לצורך מתן האישור הסופי מהסוכנות, נדרש גם אישור האגודה. ב. ב - 6.4.78 חתמה האם על "הסכם מתנה ", המוזכר לעיל בסעיף 36 ב (2) . בהסכם זה מאשרת האם שהבעל מחזיק במשק . ב- סעיף 2 "האם מצהירה בזה כי היא מוותרת על זכויותיה לגבי המשק ללא כל תמורה כספית ולמעשה מסרה לו כבר את החזקה בו ". ג. הבעל במכתב מ -26.8.78 לועד המושב המציא לועד המושב תצהיר מהאם ואת הסכם המתנה ומבקש לקבלו כבן ממשיך . ד. האם חתמה ב - 28.9.78 על הצהרה :"בזה אני מצהיר ומאשר שבני סעדיה שלום יהיה הבן הממשיך במשקי מספר 69 במושב יכיני ואני מסכים שיבנה בית מגורים בחדר משקי בתנאים המקובלים במשרד השיכון לגבי בנית בית נוסף לבן ממשיך" . האם חתמה ב - 28.9.78 על הצהרה בשאלון לשכון לבנים ממשיכים במגרי הורים של תנועת מושבי העובדים, ועד המושב בעמוד נוסף של אותו שאלון אישר הלוואה לבעל כבן ממשיך . ה. הסכם המתנה על האמור בו,התצהיר ,אליהם מפנה הבעל במכתבו למושב, באו 1למלא אחר התנאים שהיו קבועים בתקנה 3 א(א) לתקנות האגודות השיתופיות (חברות ) תשל"ג - 1973 הקובעות את מסגרת היחסים בין הבן הממשיך והאגודה בלבד (תקנות שתוקנו אח"כ מספר פעמים וגם ב - 1997 ). יוצא איפוא שלא היתה מחלוקת בין האגודה לבעל, לא בתובענה זו ולא בתמ"ש 3840/96 ביחס להיות הבעל בן ממשיך, עפ"י תקנות האגודות השיתופיות, הקובעות את מסגרת היחסים ביניהם. 38. במישור היחסים שבין הבעל לגופים המיישבים , זכויות וחובותיו ביחסים עימם , לאור האמור לעיל, מוחלט שהבעל נקבע כבן ממשיך . יש לרשום הבעל כבן ממשיך וכך גם את האישה, לאור פסה"ד בתמ"ש 3840/96 . מוצהר, כמבוקש בתובענה, שלאשה ולבעל זכויות וחובות של בן ממשיך בגופים המיישבים . יש לדאוג לרישום כאמור אצל נתבעות 7,8,9. לא יחתום הבעל על מסמכים הדרושים לרישום ומשום כך לא יבוצע הרישום תוכל האישה לפנות להליכי ביצוע לצורך הסמכתה לחתום במקומו . "בן ממשיך " ביחסים שבין הבעל לאם, ביחסים במשפחה 39. הובהר לעיל (סעיפים 31 ואילך ) בפסה"ד כי יצירת זכויות במשק נעשית בשני מישורים : האחד , הכרה ב"בן ממשיך " במערכת היחסים שבין הבן, לבין המוסדות המיישבים , השני , הענקת זכויות "קניניות ", פעולה הנעשית מכח הסכמה של ההורים או בדרך של צוואה . בעצם הסכמה של המוסדות המיישבים אין כדי להקנות זכות " קניינית " במשק. בע"א 2836/90 בצר נ. צלביץ ואח' מו (5) 184 הובהר ע"י כב' הש' גולדברג עמ' 195 לפסה"ד . "....מובן , על כן, כי התקנות (באותו עניין - תקנות האגודות השיתופות - א.א.ל.) אינן יוצרות את זכויותיו של ה'בן הממשיך' ואינן יוצרות העברה של הזכויות מן המתיישב אל ה'בן הממשיך' בלעדי מסמכים והסכמים נפרדים שיש בכוחם להעניק את הזכויות ....". "...ההליך של 'בן ממשיך' מסדיר , אם כן , את חברותו של הבן באגודה, מסיר מכשולים מרצון ההורים להעביר את זכויותיהם במשק אל הבן הממשיך ..... .....אולם על מנת שתתממש ציפיה זו דרוש מקור נוסף , חיצוני , ובעל תוקף משפטי, אשר יש בו לזכות את בן הממשיך ' בזכויות ההורים ....". ובעמ' 195 : "הנה כי כן עניין לנו בשני מישורים משפטיים שונים. האחד מישור היחסים שבין הבן הממשיך ' והוריו, בו נקבעות זכויותיו במשק, שאינן מוענקות מעצם היותו 'בן ממשיך ' ונדרשת בנוסף גם העברת זכויות מבעליהן (קרי :ההורים ) אליו . והמישור השני נוגע ליחסים שבין הבן הממשיך ' והאגודה , המוסדר בתקנות ולו נפקות רק בהתמלא המישור הראשון". 40. למישור היחסים בין הבעל לאם (המישור , שבתוך המשפחה) , הזכויות ה"קניניות " , ההתייחסות לקביעת זכויות ביחס לשווי המשק , נפקות לגבי חובת פיצוי יורשים שבסעיף 114 לחוק הירושה 1965 תשכ"ה ותחולתו . (ה"פ ) (חי) 90/94 פנסו אליעזר ואח' נ' כהן ואח' ה' וסקרוגר, תקדין מחוזי 97 (3) 1294: "השאלה הממוקדת בפני היא,האם זכאי המבקש להמשיך ולהיות 'בן ממשיך, במשק לא רק מבחינת יחסיו עם האגודה אלא גם מבחינת זכויותיו הקניניות במשק. התשובה לשאלה זו,אינה יכולה להעשות על פי התקנות הנ"ל וכן לא יכולה להילמד מהחלטותיה של האגודה כלפי המבקש,אלא מכח הסכמה של ההורים או מכח זכויות הורשה על פי צוואה..." אם הבעל בן ממשיך רק כלפי המוסדות המיישבים הרי שאין בכך כדי לפטור אותו מחובת פיצויי כלפי יורשים אחרים של האם. אם הבעל רכש מהאם זכויות במשק או מונה בן ממשיך על ידה , מעבר למעמדו כ"בן ממשיך " במוסדות המיישבים, הוא יהיה פטור מחובת פיצוי. עפ"י ע"א בצר שצויין לעיל, בע"מ 195 : "השאלה המתעוררת , אם כן ,הינה האם השכיל המערער להצביע על המקור מכוחו הוא רכש מן ההורים זכויות במשק (כולו או חלקו) מעבר למעמדו כ'בן ממשיך' ואם כן מה טיבן של הזכויות ...." 41. בעניננו המציאה התובעת מסמכים שיש בהם לטענתה כדי להוכיח העברת זכויות מהאם לבעל גם במישור היחסים שביניהם , שבתוך המשפחה, ולפני ראיות נוספות שיש לבחון, כדי לברר האם די בהם להעברת זכויות ואלו זכויות,או האם יש במסמכים ובראיות ללמד שהאם קבעה את הבעל בן ממשיך . 42. א. נערך הסכם מתנה מ - 6.4.79 בין הבעל לאם . האם ביקשה להעניק לבעל את הזכויות במשק במתנה בהסכם מפורט וברור . ב. כאשר האם היא בת רשות (אין חולק שנעשתה בת רשות עם מות האב) העברת הזכויות ממנה לאחר טעונה הסכמה כקבוע בסעיף 20 ד' לחוזה המשולש (שצורף לתביעה). אם נמצא הסכמה אשר כזאת, "העברת הרשיון היא מיידית ללא צורך ברישומו של הנעבר (שהרי אין זכויות המושב והמתיישבים רשומות בלשכת רשם המקרקעין ) כשדי במסירת המסמך לידי מקבל המתנה המזכה אותו לקבלה (סעיף 6 לחוק המתנה וראה ע"א 641/83 פרידמן נ. פרידמן ואח' מ (2) 253 )". כך נקבע בע"א בצר הנ"ל בסעיף 5 לפסה"ד. ג. ב - 29.4.79 ניתן אישור סופי מאת הסוכנות , היא המיישבת . גם האגודה נתנה הסכמתה, כפי שהתבהר . ד. אולם, עפ"י החוזה המשולש שצורף לתביעה , סעיף 20 ד', תנאי להעברת הזכויות הוא קבלת הסכמת המינהל בכתב ומראש . לא די בקבלת הסכמת הסוכנות והאגודה. תנאי זה של הסכמת המינהל מראש ובכתב לא הוכח . אשר על כן ועפ"י כב' השופט גולדברג בע"א בצר לא הושלמה המתנה ולפנינו רק התחייבות לתת מתנה. 43. לא הושלמה העברת הזכויות ואני דוחה את טענת התובעת,האשה,שהייתה העברת זכויות. 44. אשר למחלוקת בין התובעת לבין האחים ,ביחס לקביעת הבעל כבן ממשיך על ידי האם המנוחה,כבני משפחה ,במישור היחסים בתוך המשפחה, הדרך הנכונה לקבוע את זכויות הצדדים (הבעל לעומת האחים) היא על פי כב' הנשיא לרון בעמ 137/99 לוי נ' לוי ואח' מחוזי ב"ש: "עפ"י מכלול הראיות,עפ"י התנהגותם במהלך כל השנים ...." וכן "....מכלול הנסיבות בקשר לענין",שם בעמ' 7 לפסק הדין. זוהי גם ההלכה העולה מת.א. 1463/91 אורידה עזרא ז"ל ואח' נ' ציון עזרא ואח' מחוזי ת"א,פסק דין של כב' הש' קלינג. אין הדרישות הרלוונטיות לצורך מערכת היחסים בין הבעל לגופים המיישבים, רלוונטיות למערכת היחסים שבין הבעל לאחים. אם הגופים המיישבים אינם מתנגדים למעמד הבעל כבן ממשיך אין האחים יכולים להתנגד בשמם של הגופים המיישבים. 45. בעניננו הראיות ומכלול הנסיבות, לרבות התנהגות הצדדים,הן האם המנוחה והן האחים, מלמדת שהאם מינתה את הבעל בן ממשיך והאחים בהתנהגותם הכירו במעמד הבעל כבן ממשיך ואף ויתרו בהתנהגותם על כל טענה בענין. א. בהסכם המתנה מ-1978 הביעה האם את רצונה מפורשות,במילים שאינן משתמעות לשתי פנים, שהבעל יקבל את המשק,הוא ולא הילדים האחרים,תוך ציון העובדה שלמעשה כבר מסרה לו את החזקה במשק וכבר 17 שנים קודם להסכם המתנה הוא נושא בעול המשק כולו.על פי הסכם זה התחייב הבעל לשחרר את האם מכל הוצאות וחובות המשק כולל המשכנתא שרבצה על הדירה שבמשק לטובת הסוכנות. במבוא להסכם , המהווה חלק ממנו נכתב : "הואיל והאם התאלמנה בחודש אוקטובר 1975 ומאז מתגורר הבן יחד עם משפחתו בביתה של האם ; והואיל והבן עזר להוריו בעבודות המשק מאז 17 שנה ואילו מתאריך פטירת אביו הוא שנושא בעול המשק כולו - משק מס' 69 במושב יכיני (להלן"המשק"). והואיל וכל יתר הילדים מסודרים מבחינה כלכלית. .... והואיל וברצון האם לוותר ולהעביר את זכויותיה לגבי המשק על כל ענפיו לבן..." ב. האם חתמה על מסמכים נוספים,לרבות שאלון לבנים ממשיכים והצהרה שהבעל בן ממשיך (ראה לעיל בסעיף 38 ד ציטוט) וזאת ב-1978. ג. אין מחלוקת שהבעל שילם משך שנים,לפחות מ-1978, את הוצאות המשק והתשלומים שנקבעו בהסכם המתנה,טיפל במשק וניהל את הקשור בו.הבעל טען בכתב ההגנה מטעמו שהוא בלבד (הוא ולא אישתו) עיבד את המשק ,נשא בהוצאות הקשורות במשק ובבניית הבית הנוסף במשק. מדובר ביותר מ-20 שנים. הבעל לא הכחיש שהשקיע מכספו בבניית הבית במשק והרחבתו ראה סעיפים 7 , 8 לתביעה וסעיפים 9 10 לכתב ההגנה של הבעל . ד. הבעל והאשה גרים במשק מאז סמוך לנישואיהם היינו כ-30 שנים,שם בנו בית,בהסכמת האם המנוחה ,ועד עתה גרים במשק.במשק זה גידלו 7 ילדים שנולדו להם. הנתבעים לא חלקו על האמור. על פי הסכם המתנה המגורים עם האם היו מאז פטירת האב ב-1975 ,היינו 26 שנים נכון להיום. 46. האחים ראו בבעל, בן ממשיך, מי שהוא בעל הזכויות במשק, לאור התנהגותם, הסכמה בדרך התנהגותם. משך שנים - לאחר שהאם נפטרה ב - 1987 ומאז ועד עתה, כ - 14 שנים, לא הוגשה תובענה עפ"י סעיף 114 לחוק הירושה , לא הוגשה תובענה לפינוי הבעל ואישתו מהמשק . רק כאשר הגישה האשה כנגד הבעל את התובענה חברו האחים לבעל בטענה שלא נקבע בן ממשיך "הסכימו ", כפי שהודיע בא כוחם לביהמ"ש , שהבעל יהיה בן ממשיך וטענו שיש להדרש אך לפיצוי המגיע להם. אין זאת אלא שמדובר בנסיון לנגוס חלק מהמשק , בדמות פיצוי , כדי להפחית משווי הנכס לחלוקה בין הבעל לאישתו ,לאחר שניתן פסק דין לגבי היחסים שבין הבעל לאשה. היינו נסיון לנשלה . סיכומו של דבר 47. במישור היחסים שבין הבעל למוסדות המיישבים (ומכוחו של הבעל גם האשה, כפי שנקבע בתמ"ש 3840/96 ) הבעל הוא "בן ממשיך ". הבעל והאשה זכאים להרשם כבנים ממשיכים במוסדות המיישבים , אצל נתבעים 7 , 8 , 9 וכן אני מורה לעשות . 48. במישור היחסים שבין בני המשפחה בין הבעל לבין האחים,נקבע בזאת שאם הבעל מינתה את הבעל בן ממשיך. הבעל נעשה בן ממשיך מכח הסכמת האם ולפיכך הזכוית במשק שלו.אין על הבעל חובת פיצוי לאחים. בהתאם ולאור פסק הדין שניתן בתמ"ש 3840/96, שלאשה אותן זכויות כמו לבעל, מעמדה כמעמדו. התוצאה מהאמור היא שהמשק לא כלול כלול בנכסי העזבון . 49. הנתבע 1 ישלם ללשכת שהסיוע המשפטי הוצאות בסך 1000 ₪ . הנתבעים 6 - 2 ישלמו לסיוע המשפטי כ"א, 1000 ₪ ( .5000 ₪ סה"כ). ירושהחקלאותמושבים נחלות ומשקיםמשק חקלאי