להלן גזר דין בנושא אי הגשת דוחות מע"מ גזר דין 1. הנאשם בעל מרכול, נרשם כעוסק מורשה במשרדי המאשימה. 2. הנאשם הורשע, עפ"י הודאתו, בעובדות כתב אישום מתוקן ב - 30 עבירות של אי הגשת דוחות מע"מ תקופתיים במועד שיש להגישם, בתקופה שבין אוגוסט 2000 לדצמבר 2004. הנאשם צירף תיק פלילי שלום חיפה 1086/05 והורשע, עפ"י הודאתו, באי הגשת 5 דוחות במועד בלי סיבה מספקת על הכנסותיו בגין שנות המס 1999, 2000, 2001, 2002, 2003. 3. הטיעונים לעונש נדחו על מנת לאפשר לנאשם להסיר את כל המחדלים. בטרם הטיעונים לעונש, העיד מר מ.א (מטעמי צנעת הפרט לא צוין שמו המלא) כעד אופי. העד העיד שהינו נרקומן לשעבר ומטופל בביה"ח לחולי נפש בטירת הכרמל והנאשם מסייע לו ולאחרים משך שנים ללא תמורה. 4. ב"כ המאשימה מטעם בית המכס, עתרה להטיל על הנאשם מאסר בפועל לתקופה ממושכת שלא ירוצה בעבודות שירות, מאסר על תנאי מרתיע וקנס ההולם את הנזק שנגרם לקופת המדינה. בטיעוניה ציינה, כי הנאשם לא הגיש 30 דוחות תקופתיים במועד. 10 מהדוחות הנ"ל הוגשו באיחור ו - 20 דוחות לא הוגשו, שכן הנאשם הציג 20 דוחות למאשימה באיחור רב בהם ניכה מס תשומות והמאשימה לא הכירה בהם. לפיכך לא הוסרו המחדלים ב - 20 הדוחות הנ"ל. הנאשם לא העביר למאשימה עד היום קרן מס בסך כ - 200,000 ₪ ועפ"י הפסיקה, יש להחמיר בענישתו, לאור חומרת העבירות והעובדה שחלק ניכר מהמחדלים לא הוסרו. ב"כ המאשימה מטעם מדור תביעות מס הכנסה, ציין שכל המחדלים הוסרו, אם כי באיחור רב. לפיכך, על אף שמדובר בעבירות חמורות, עתר להטיל מאסר על תנאי מרתיע וקנס שיבטא את חומרת העבירות. 5. ב"כ הנאשם עתרה להטיל על הנאשם מאסר על תנאי מרתיע וקנס בהתאם ליכולתו. לטענתה, כל המחדלים בשני כתבי האישום הוסרו. הנאשם שילם את כל המס למאשימה בתיק פלילי 2981/04, בהתאם לדיווחיו בהם כלל ניכוי מס תשומות והמאשימה אינה יכולה במסגרת הטיעונים לעונש לטעון שבשל כך שמס התשומות לא הוכר, לא הוסרו כל המחדלים. ב"כ הנאשם טענה, כי הנאשם ביצע את העבירות על רקע קריסה כלכלית. לנאשם אין הרשעות קודמות, שירת במג"ב, בסדיר ובמילואים, ביחידת המסתערבים, עבד כשוטר, אולם נאלץ לעזוב את עבודתו על מנת לעזור לאביו ולאחיו המהמר בניהול המרכול. בשל הסתבכותו הכלכלית של האח המהמר, אשר השתמש בכספי העסק לכיסוי חובותיו, העסק הדרדר והנאשם נאלץ למשוך קרנות השתלמות וקרן פיצויים, על מנת לכסות את החובות, אולם לא היה די בכך והנאשם הפך למוגבל בבנק, ביתו הועמד לכינוס נכסים וקיימים נגדו תיקי הוצל"פ רבים ועיקולים. אשתו של הנאשם אינה עובדת, הוא תומך בארבעת ילדיו הסמוכים על שולחנו, מהם בת חולה במחלת חשוכת מרפא, אשר נזקקת לטיפולים יקרים ובן הסובל מהלם קרב. כמו כן, תומך באימו בת ה - 84 העיוורת והחולה ומסייע רבות לקהילה בה הוא מתגורר. 6. לאחר שעיינתי בסיכומי הצדדים לענין אי הכרת המאשימה בתשומות שנדרשו ע"י הנאשמים ועתירת ב"כ הנאשם, לקבוע כי כל המחדלים בת"פ 2981/04 הוסרו, אני קובעת כי דין טענת ב"כ הנאשם להידחות. סעיף 132 לחוק מס ערך מוסף תשל"ו 1975 (להלן: החוק), קובע: "הטוען ששילם מס או שהגיש דו"ח או שמס נוכה עפ"י חשבונית מס, עליו הראיה". עפ"י סעיף 38 (א) לחוק, הנאשמים היו זכאים לנכות מהמס שהיו חייבים בו את מס התשומות הכלול בחשבוניות המס שהוצאו להם כדין, בכפוף לתנאים הקבועים בסעיף 38 (א) לחוק, לרבות שהניכוי יעשה בתוך 6 חודשים מיום הוצאת החשבונית. עפ"י הפסיקה, הזכות לנכות מס תשומות עפ"י סעיף 38 לחוק, מותנית במספר תנאים, לדוגמה: שהתשומות שמשו לצורכי עסקו של העוסק, שתוצא לעוסק חשבונית מס כדין ותנאים נוספים. בתי המשפט פירשו את הוראת סעיף 38 לחוק כבאה להטיל את נטל הראיה על העוסק הרוצה לנכות את מס התשומות להוכיח כי נתקיימו כל התנאים הכלולים בסעיף. כך למשל בתי המשפט קבעו, כי על העוסק להוכיח כי התשומות שמשו בעסקה חייבת במס וכי החשבוניות בגין העסקה הוצאו לו כדין. (ראה לענין זה ע"ש 2253/95 שגיא נ' מנהל מע"מ, מיסים ט"ו/2 ה' - 50). עפ"י סעיף 116 (א) (1) לחוק, המנהל רשאי להאריך את המועד לניכוי מס תשומות הקבוע בסעיף 38 (א) לחוק (להלן: המועד המקורי) לתקופה שלא תעלה על 18 חודשים. ואם הוכח להנחת דעתו של המנהל, כי אי ניכוי מס התשומות במועד המקורי, לא נבע מרשלנות של העוסק, רשאי המנהל מטעמים מיוחדים שירשמו, להאריך את המועד לניכוי מס תשומות לתקופה שלא תעלה על 5 שנים מהמועד המקורי. מהסעיפים הנ"ל עולה, כי עוסק זכאי לדחות את ניכוי מס התשומות, בלי להגיש בקשה למאשימה, 6 חודשים מיום הוצאת החשבונית. העוסק רשאי לנכות את מס התשומות לתקופה שלא תעלה על 18 חודשים מיום הוצאת החשבונית, בכפוף להסכמת מנהל המע"מ, אשר רשאי לאשר לו זאת. העוסק רשאי לנכות את מס התשומות לתקופה שלא תעלה על 5 שנים מיום הוצאת החשבונית, בכפוף להסכמתו של מנהל מע"מ אשר יוכל להעתר לבקשה בכפוף לתנאי סעיף 116 (א) (1) ומטעמים מיוחדים. אין מחלוקת, כי הנאשם הציג את הדוחות ובהם ניכה את מס התשומות לאחר חלוף התקופה של 6 חודשים מהמועד המקורי, בלא שקיבל אישור לכך ממנהל מע"מ ואין מחלוקת, כי הנאשם לא פנה לבג"צ או לכל ערכאה אחרת המוסמכת לדון בהחלטתו של מנהל המע"מ, לפיכך החלטתו של מנהל מע"מ תקפה וב"כ הנאשם לא הוכיחה כי כל המחדלים הוסרו. 7. הפסיקה קבעה, כי יש להחמיר בענישתם של עברייני מס המשולים כמי ששלחו ידם לקופה הציבורית. עפ"י הפסיקה, מלאכת הענישה בנוגע לעבירות כלכליות, חייבת לראות את הקורבנות בכח, את המדינה שקופתה נשדדת ואת האזרח שחלקו בקופה נשדד והוא האחרון מרגיש, נגנב, מרובה ומופלה. כמו כן, נקבע כי מי שמבצע עבירות מס, לא לא זו בלבד שהוא שולח ידו בכספי ציבור, אלא אף גורם לדמורליזציה בקרב כל שומרי החוק וגורם נזק לקופת המדינה, אשר לא יכולה לאמת את הדוחות המוגשים באיחור. 8. בבואי לגזור את דינו של הנאשם עמדה לנגד עיני עמדת הפסיקה, לפיה יש להחמיר בענישתם של הנאשמים המורשעים בעבירות מס כאשר בעבירות מס עומד בראש סולם העדיפות ההיבט הציבורי הדורש ענישה מחמירה ומרתיעה הגוברת על פני ההיבט האישי. הנאשם שבפני הורשע בביצוע עבירות רבות במשך תקופה ארוכה של מספר שנים ולא העביר למאשימה קרן מס בסכום של מאות אלפי שקלים וכן איחר בהגשת דוחות בגין הכנסותיו במשך 5 שנים ובכך גזל את כספי ציבור. לפיכך, מן הראוי היה, להחמיר בענישתו של הנאשם, על מנת להרתיע הן את הנאשם והן את הציבור מלבצע עבירות מסוג זה ולהטיל על הנאשם עונש מאסר בפועל שלא ירוצה בעבודות שירות. יחד עם זאת, כל מקרה נבחן לגופו, הגם כשלנגד עיני עומד ההיבט הציבורי שעניינו להחמיר בענישת עברייני מס, מידת ההחמרה צריכה להבחן על פי נסיבות המקרה הספציפי ונסיבותיהם האישיות של הנאשמים שעניינן תלוי ועומד בפני בבית משפט. לאחר שלקחתי בחשבון, שהנאשם הודה, חסך מזמנו של ביהמ"ש, נעדר הרשעות קודמות, הסיר חלק מהמחדלים ואת תרומתו לקהילה ולמדינה, החלטתי, במקרה זה שלא למצות את הדין עם הנאשם ולאחר ששקלתי את מכלול השיקולים, הן לקולא והן לחומרא, ועיינתי במסמכים שהוגשו ובפסיקה, החלטתי לגזור על הנאשם את העונשים הבאים: א. 6 חודשי מאסר בפועל אשר ירוצו בעבודות שירות. ב. 5 חודשי מאסר על תנאי לתקופה של 3 שנים מהיום שלא יעבור על עבירות בהן הורשע. ג. קנס בסך 20,000 ₪ או 5 חודשי מאסר תמורתו. הקנס ישולם ב - 30 תשלומים חודשיים שווים ורצופים בכל ראשון בחודש החל משלושה חודשים מתום ריצוי מאסרו. אי תשלום שיעור אחד במועדו, יעמיד את היתרה לפירעון מיידי. נדחה לקבלת חוות דעת משלימה של הממונה על עבודות שירות לענין מיקום עבודות השירות ומועד ריצויין ליום 28.09.06 שעה 10:00. עד למועד זה ,ימציא הממונה על עבודות שירות את חוות הדעת המשלימה. מזכירות ביהמ"ש תמציא העתק גזר הדין לממונה על עבודות שירות. זכות ערעור תוך 45 יום מהיום. מיסיםמע"מ (מס ערך מוסף)אי הגשת דוח