הנתבע הכחיש מכל וכל את השותפות הנטענת ומציין כי מעולם לא אישר הקמת שותפות לצרכי פתיחת תיק מע"מ להלן פסק דין בנושא איחוד עוסקים במע"מ: פסק דין 1. מכוח כתב תביעה מתוקן נתבע הנתבע לשלם לתובעת סכום של 34,502 ₪. נטען כי התובעת הינה חברה הרשומה כחוק בישראל אשר הייתה בבחינת "שותפה מייצגת" בשותפות שהתנהלה כ"איחוד עוסקים" לצרכי מע"מ בתיק מע"מ מספר 820081693. נטען כי בשותפות האמורה היו חברים התובעת עצמה, חי יעקב ובית יעקב חי אחזקות, שמן הסתם כולן נשלטות על ידי משפחת חי, וכן הנתבע עצמו. ככל שעסקינן בנתבע הרי עד לחודש ינואר 98, הוא היה שותף רגיל בשותפות האמורה. בחודש ינואר 98 הוחלט על יציאתו משותפות זו. בהקשר לכך, כך המשך הטענה, אמור היה הנתבע לדווח לשלטונות המס על יציאתו מתיק מע"מ זה. הנתבע לא עשה כן אלא בחודש ספטמבר 99, ומאז הוא אינו רשום כשותף בתיק מע"מ זה. ואולם, בחודשים אפריל ומאי 98 הייתה זכאית השותפות להחזרים שהגיעו לה ממע"מ. אותה עת היה חייב הנתבע חובות למס הכנסה. הוטל עיקול, איפוא, על כספי ההחזרים המגיעים לשותפות בעניין חובו הפרטי של הנתבע למס הכנסה. השבת סכום העיקולים נתבעת בגדרו של כתב תביעה זה. 2. הנתבע, בכתב הגנה מתוקן, מכחיש מכל וכל את השותפות הנטענת ומציין כי מעולם לא אישר הקמת שותפות לצרכי פתיחת תיק מע"מ. הוא מכחיש כי אי פעם חתם על מסמך המחבר אותו במידה כלשהי לתובעת, אם במישרין ואם בעקיפין. לנוכח העובדה שמעולם לא היה שותף בשותפות הנטענת, ממילא לא היה צורך בהוצאתו מאותה שותפות. ככל שחתם בזמנו על מסמך באשר ליציאתו מהשותפות, עשה זאת על מנת לסייע לתובעת לבטל את העיקולים, אך מבלי שנטל על עצמו כל חיוב בגין אותם עיקולים. 3. הנתבע ממשיך ומציין כי ב- 29.3.88 הוא מכר מניותיו בחברת "קינג דונלד בע"מ" למשפחת חי. העברת מניות זו נעשתה באמצעות הנאמן, עו"ד שילה, ומאז לא היה לו כל קשר למשפחת חי, או למי מן החברות הקשורות עמה, לרבות התובעת שבפניי. 4. ציינתי קיומם של כתבי טענות מתוקנים. אכן, בגדר כתב התביעה צוין כי התובעת הינה שותפות מוגבלת בה שימש אף הנתבע כשותף רגיל. מכוח החלטה שניתנה על ידי ביום 16.2.04, בגדרה הטעמתי, לאחר שעיינתי בתצהיר עדות מטעם התובעת, כי "אין קשר בין תצהיר התובעת לבין הנטען בכתב התביעה במובן זה שלכאורה הנטען בכתב התביעה אינו נתמך בתצהיר, ותצהיר התובעת תומך בתביעה שאינה קיימת בפניי", פשיטא עשתה התובעת מאזן שיקוליה ועתרה לתיקון כתבי הטענות. 5. הונחו בפניי תצהירים של מר יגאל חי (להלן - "חי"), מנהל התובעת, ושל הנתבע עצמו. בעקבות הגשת כתבי טענות המתוקנים הגישו חי והנתבע תצהירים משלימים. עוד הונחה בפניי תעודת עובד ציבור על נספחיה של מע"מ חיפה. התיק נקבע לישיבת הוכחות. טרם שמיעת ההוכחות הסכימו ב"כ הצדדים כי יינתן פסק דין מנומק בדרך הרגילה על יסוד החומר שבתיק והגשת סיכומי טענות. בעקבות סיכומי טענות ב"כ הנתבע ביקש ב"כ התובעת להתיר לו להגיש סיכומי תשובה. נעניתי לבקשתו. על מנת לשמור על יתרונו הדיוני של הנתבע היתרתי לב"כ הנתבע להגיש סיכומי תגובה לסיכומי תשובה אלו. 6. מכלול חומר הראיות והטענות מונח בפניי. אקדים ואציין את התרשמותי השלילית מהתנהלותם של בעלי הדין שבפניי, כפי שיפורט להלן. 7. הנתבע, בגדר סיכום טענותיו, מטיל בליסטראות לרוב כנגד התובעת. הוא חוזר ומשליך כנגד התובעת כפפות לרוב, שרובן ככולן, כך צריכים דברים להיאמר, אינן מורמות ובסופו של יום אינן זוכות להסבר מספק ומניח את הדעת מצד התובעת. דא עקא, מרבית טענותיו אלו של הנתבע מועלות בגדר סיכום טענותיו, תוך הרחבת חזית בוטה ותוך השמעת טיעונים עובדתיים לרוב שהיה מקום להשמיע אותם, בגדר כתבי הטענות ובעקבות זאת בגדר תצהירי העדויות. 8. וכך, רק בגדר סיכום הטענות, משמיע הנתבע טענה חמורה אודות מרמה ופיקטיביות בפועלה של התובעת בכך שהכניסה את שמו של הנתבע ל"איחוד העוסקים" במרמה. הנתבע טוען כי לפנים הוא ניהל שותפות עם שותפו לשעבר, מר אביגדור סוקניק (להלן - "סוקניק"), שנקראה "סוקניק וברק קינג דונלד", אשר מספר תיק המע"מ שלה היה 820081693. והנה, "איחוד העוסקים" נשוא השותפות הנטענת בכתב התביעה, אף הוא נושא את אותו מספר תיק מע"מ. היסטורית, החליטו הנתבע וסוקניק להפוך את השותפות ביניהם לחברה בע"מ, היא חברת "קינג דונלד בע"מ". במקביל כל העת עסק הנתבע באופן עצמאי בניהול מוסך שלו. בתאריך 29.3.88 נערך הסכם העברת מניותיו בחברה האמורה, לנאמן שייצג את יעקב חי. פרט לאירוע זה לא הייתה כל שותפות עסקית בין הנתבע לבין התובעת, או מי ממשפחת חי. 9. בשלב כלשהו, כך ממשיך הנתבע, נרשמה שותפות "איחוד העוסקים", תחת אותו מספר. לטעמו הדבר נעשה עקב מרמה, לה היה שותף שותפו-לשעבר סוקניק, על מנת לזכות בהטבות ובהחזרי מס. כך נמשכו הדברים, לפי ההשערה, עשור שנים לרוב עד אשר הוטל העיקול האמור, שאז הזדרזה התובעת לבקש להוציא את הנתבע מן השותפות האמורה, שמעולם לא ידע על שותפותו בה. 10. ועוד מצביע הנתבע על העדר ההיגיון הכלכלי והמשפטי בקיומו של אותו "איחוד עוסקים". "איחוד עוסקים", כך הדבר נלמד מן הביטוי עצמו, מצביע על עסקים נפרדים של השותפים באיחוד, אשר מטעמים אלו או אחרים מחליטים על דיווח במאוחד למע"מ, הכל כמותווה בתקנה 10 לתקנות מס ערך מוסף (רישום), תשל"ו-1976. ואולם, מעיקרא, לא הייתה מעולם שותפות מתמדת כזו, בין עסקיו של הנתבע לבין עסקיה של התובעת. מעולם לא התקיים דיווח משותף של "איחוד עוסקים" זה. זאת ועוד: לכל הדעות, ככל שהייתה שותפות כאמור, "הוותיק" בה היה הנתבע עצמו. כך נלמד, לכאורה, מרשומה מוסדית של "איחוד העוסקים" ממנה עולה, לכאורה, כי ברק אפרים שותף מ- 24.9.86, בעוד התובעת שותפה מ- 27.1.98 וחי שירותי ניהול מיום 16.6.94. הא ראיה, כך ממשיך הנתבע, התובעת ובני משפחת חי, ללא נטילת רשות ממנו, "חדרו" לתיק מע"מ שלו, שמספר המע"מ שלו זהה למספר המע"מ של שותפותו ההיסטורית עם סוקניק. 11. הייתי שוקל באהדה רבה מאוד טענות אלו של הנתבע, אילו היו נטענות, באותה רמת פירוט של הטחת האשמות מרשימה, בגדר כתבי הטענות ובגדר תצהירי העדויות. ואולם, ככל שעסקינן באלו, סיפק עצמו הנתבע בגרסה לקונית, החשודה בהתחמקות. הוא הכחיש, באופן סתמי, כל שותפות שהתנהלה בינו לבין התובעת. הוא לא השמיע כל טענה אודות מרמה נטענת, בעיקר של סוקניק, וממילא דברו של סוקניק לא נשמע, הגם שבגדר תצהירו הראשון ציין, באורח עמום וסתמי, כי "לטענתי נעשה שימוש שלא כדין בשמי במידה ונרשמה שותפות כלשהי שבה אני שותף יחד עם התובעת" (סעיף 4(א)). 12. בסופה של דרך, וככל שעסקינן בהכרעה המהותית, החלטתי להעדיף את טיעונה של התובעת. אני עושה כן, ראש לכל, רק משום חוסר כל פרופורציה בין טענותיו של הנתבע, שיש בהן פוטנציאל רב של האשמת-אמת, לבין מכלול התנהלותו, הן עובר להגשת התביעה והן בניהול הגנתו בפניי. 13. אכן, עד עצם הרגע הזה לא התפזר הערפל ככל שעסקינן ב"איחוד העוסקים" האמור. התובעת לא השכילה להביא כל ראיה "המחברת" את הנתבע לתובעת ולחברות האחרות ממשפחת חי; התובעת לא השכילה להביא כל ראיה על אודות ההיגיון הכלכלי של אותו "איחוד עוסקים"; התובעת לא השכילה להביא כל ראיה אודות דיווח שוטף של אותו "איחוד עוסקים" וזיקתו לעסקים של הנתבע, ושיש להם זיקה נמשכת לעסקי התובעת. לנוכח כל אלו החשד הראשוני של הנתבע אודות התנהלות נפסדת מלכתחילה, הוא חשד נוקב ואמיתי. אכן ניתן להבין לרעו של הנתבע, הכיצד מאחורי גבו מתנהל "איחוד עוסקים", והכיצד תיק המע"מ האמור הוא ההמשך ההיסטורי של שותפותו של הנתבע עם סוקניק. 14. ואולם, אם אכן אלו הם פני הדברים, מצפה הייתי שהנתבע ינקוט בהתנהלות אופנסיבית ולא דפנסיבית. מצפה הייתי שהנתבע, מיוזמת עצמו, ידרוש לערוך חקירה ודרישה בתיק המע"מ האמור, שמא על מנת להצביע על נזקים שקרו לו, עקב ההתנהלות החשודה האמורה של התובעת. בהמשך הדרך מצפה הייתי שהנתבע, אולי, יבקש להגיש תביעה-שכנגד, אם נגד התובעת, אם נגד החברות האחיות, אם נגד רשויות המס, ככל שאכן תוכח "חדירה" לא חוקית ושימוש נפסד במספר תיק המע"מ שלו, על מנת לזכות בהחזרים המגיעים, אם לו ואם לשותפותו ההיסטורית עם סוקניק. דבר מאלו לא נעשה. היפוכם המוחלט של דברים. 15. מתצהירו הראשון של חי נלמד על שורה ארוכה של מכתבי דרישה שנשלחים לנתבע על ידי חי. בכל המכתבים האמורים שוטח חי בפני הנתבע את דבר העיקולים שנעשו בגין החזרי מע"מ של התובעת, ולכיסוי חוב פרטי של הנתבע למס הכנסה. על כל המכתבים האמורים לא משיב הנתבע, ולו פעם אחת. בסופה של דרך נשלח לנתבע מכתב התראה פורמאלי על ידי עורך דין. גם בגדר מכתב זה נטען כנגד הנתבע כי "כל פניות מרשתי אליך נדחו בלך ושוב ובתירוצים שונים וזאת למרות שהודית פעמים רבות בחובתך להחזיר את הכספים" (סעיף 4 לכתב מ- 4.11.99). גם מכתב זה לא זוכה לכל מענה. מכלול המכתבים האמורים לא זוכה לכל התייחסות בגדר תצהיריו של חי. בסופה של דרך באים דברים על מכונם במכתב החתום על ידי שני בעלי הדין בו הם "מבקשים לדווח בנפרד החל מחודש ינואר 1998 ולצאת מאיחוד העוסקים הנ"ל" (נספח י.ח.24 לתצהירו הראשון של חי). משמע, לא זו בלבד שהנתבע עד הנה לא ראה להגיב או למחות, אף לא ראה לערוך בחינה מקיפה אודות הנזקים האפשריים שנגרמו לו עקב מעשה המרמה הנטען, הוא מדווח, במו-חתימתו, הן על כך שקיים "איחוד עוסקים", לכאורה כדת וכדין, והן על כך שהחל מחודש ינואר 98, הוא מבקש לצאת ממנו. אין ספק כי בעקבות כך משתנה הרכב "איחוד העוסקים" וגריעת הנתבע ממנו. הדבר נלמד מרשומה מוסדית של מע"מ מ- 7.9.99 (נספח י.ח.25 לתצהירו הנ"ל של חי). 16. וגם לו הייתי מתייחס בסלחנות לשתיקה חשודה זו של הנתבע, עובר להגשת התביעה - ואני מתקשה להעלות על דעתי התייחסות סלחנית כאמור - הולכים ומתעצמים הנתונים, לנוכח התנהלותו של הנתבע, בגדר הגנתו שבפניי. על שום מה צופן הנתבע את טענותיו המרשימות לכאורה בעניין מרמה נטענת, העדר היגיון כלכלי בעצם קיומו של "איחוד עוסקים", ושולף טענות אלו רק בגדר סיכומיו? על שום מה לא מנצל הנתבע הזדמנות דיונית שניתנה לו, על מנת לדרוש, אקטיבית, בחינת תיק המע"מ האמור, ולא רק להתגונן ולהדוף את ניסיונות התובעת לעשות כן? 17. מכלול הנתונים האמורים הוליכני למסקנה, חרף ספקותיי והיסוסיי, לכך שבסופה של דרך לא נגרם כל נזק מהותי לנתבע. ספק בעיניי אם אכן התיק הנחזה להיות "איחוד עוסקים" אכן היה תיק כזה. לטעמי התיק האמור שירת את המטרות העסקיות של התובעת, ומן הסתם של יתר החברות האחיות של משפחת חי, באופן שלא גרם כל נזק לנתבע עצמו. ושמא הנתבע עצמו השתכנע, בבירורים שערך באופן עצמאי, כי אלו הם פני הדברים. זו הייתה הסיבה הן לשתיקתו הממושכת, הן להעדר מחאתו, הן לחתימתו בסופה של דרך על גריעת שמו מתיק מע"מ זה. פעמים רבות הנתבע תוהה, אם אכן הוא "שותף" מבלי שידע זאת, האם הוא זכאי אף להטבות המתחייבות מ"שותפות כפויה" זו. אכן, לכאורה, דברים כדורבנות. ואולם משעה שהנתבע, במכלול התנהלותו, לא מבקש לערוך בחינה ודרישה מדוקדקת שתצביע אולי על זכות כאמור, ועל תביעה-שכנגד אפשרית, הדברים מתפוגגים ונמוגים כעשן, בבחינת דיבורים ריקים. 18. ואם אלו הם פני הדברים, ברי כי תביעת התובעת, במישור המהותי, צודקת. הוכח לי כי התובעת הייתה זכאית להחזרי מע"מ. הוכח לי העדר כל קשר של הנתבע לתובעת, אשר היה מזכה אותו בהטבה כלשהי, ולו כדי חלקו, בהחזר מע"מ זה. וכן הוכח לי חובו האישי של הנתבע למס הכנסה, אשר עוקל כדין מהחזרי מע"מ אלו, וזאת לנוכח השקפתה של רשות המס אודות הקשר הקיים, הגם שלא היה קיים, בין התובעת לבין הנתבע. הותרת הטבה כספית זו בידי הנתבע, היא בבחינת התעשרות שלא כדין. אלמלא הוטל העיקול האמור, פשיטא הנתבע אמור היה לשלם את חובו למס הכנסה, טבין ותקילין, מכיסו. משזכה הנתבע וחובו למס הכנסה פחת, בגין העיקול האמור, שומה עליו להשיב התעשרות זו. 19. ואולם, בפי הנתבע טענה מבוררת חילופית נוספת, והיא באשר לסכום ההשבה שיש לדרוש ממנו. בדעתי להיענות לטענה חילופית זו של הנתבע. "איחוד העוסקים", כך נטען כאמור, מלמד כי היו בו ארבעה שותפים, לרבות הנתבע והתובעת. התובעת, כך נטען, היא "שותפה מייצגת". משמע, כלפי רשויות המס, היא מייצגת את יתר השותפים (וראו סעיף 10(א)(2) לתקנות הרישום הנ"ל). אין בפניי כל ראיה על הרכב "השותפות", ומשום כך אניח שחלקו של כל שותף, הוא רבע. משמע, כל השותפות הקשורות למשפחת חי, הן התובעת, הן חי יעקב והן בית יעקב חי אחזקות, אמורות היו להגיש התביעה במאוחד כנגד הנתבע. ואולם התובענה בפניי הוגשה אך על ידי התובעת. לנוכח עובדה זו זכאית התובעת לטעון כי אלמלא העיקול, היא הייתה זוכה ברבע מהחזר המס, שעוקל לזכותו של הנתבע. לנוכח העובדה כי מעיקרא לא היה הנתבע זכאי לכל החזר, במועד הרלוונטי, זכאית התובעת, לטעמי, לשליש מסכום התביעה. 20. בצר לה, ואף זאת בדרך-לא-דרך, מצרפת התובעת לסיכומי התשובה שלה יפויי כוח של יעקב חי ושל בית יעקב חי אחזקות. בכך לא סגי. על מנת להתגבר על הטענה האמורה, אמורה הייתה התובעת לעתור לצירופם של אלו כבעלי דין, דהיינו כתובעים נוספים. לא זו אף זו: בגדר כתב התביעה המתוקן טוענת התובעת כי מלוא סכום התביעה מגיע לה. היא אף אינה מתיימרת לטעון, ולו בגדר כתב התביעה המתוקן, כי היא תובעת את אשר היא תובעת, לא רק בשמה אלא אף בשם החברות האחרות. אם כך ואם אחרת, לטעמי, זכאית התובעת להיפרע מן הנתבע שליש מסכום התביעה, דהיינו סך של 11,501 ₪. 21. בסופה של דרך, איפוא, זוכה התובעת במיעוט תביעתה. לא שבעתי נחת, כמבואר, מהתנהלותם של בעלי הדין. לנוכח כל אלו החלטתי להמעיט בפסיקת הוצאות. 22. לפיכך, הנני מחייב את הנתבע לשלם לתובעת סך של 11,501 ₪ בצירוף ריבית והפרשי הצמדה כדין מיום 13.8.00 ועד מועד התשלום המלא בפועל, אגרת תביעה היחסית לסכום הזכייה ושכ"ט עו"ד בסך 4,000 ₪ בצירוף מע"מ ובצירוף ריבית והפרשי הצמדה כדין מהיום ועד מועד התשלום המלא בפועל. הסכומים האמורים ישולמו לידיו הנאמנות של ב"כ התובעת תוך 30 יום מיום המצאת פסק דיני זה. מיסיםאיחוד עוסקיםמע"מ (מס ערך מוסף)