להלן פסק דין בנושא ביקורת מס סמויה בעסק: פסק דין המערער הוא בעל עסק לממכר ירקות בטמרה. ביום 3.8.02 ערכו מבקרי מס הכנסה קניית ביקורת סמויה בעסק. הם רכשו פירות בסכום של 49 ₪ בשעה 14:20. הם נתנו כסף מזומן למי שהיה אחראי על העסק באותו יום, שבדיעבד מסתבר שהוא מר עאדל תאופיק אבו דבוס, אחיו של המערער, והבחינו כי הסכום לא נרשם בקופה הרושמת אלא הונח במגירה מתחת למאזניים. הם ציינו כי שמו לב שהמכירה האחרונה שהיתה מודפסת בקופה הרושמת לפני קניית הביקורת היתה בסכום של 200 ₪. ביום 6.8.02 חזרו מבקרים אחרים אל העסק וביקשו לברר האם התקבול נרשם, ואם לא מדוע לא. הם מצאו שם את תאופיק אבו דבוס שהזדהה כאביו של בעל העסק. בבדיקת סרט הקופה לא נמצא שהתקבול בסך 49 ₪ נרשם בקופה. לא הוצג למבקרים כל רישום אחר, ידני, של התקבול. לאור זאת נשלחה למערער הודעה על כוונה לפסול את ספריו והוא הוזמן להשמיע את טענותיו. בתגובה כותב רואה החשבון איברהים יוסף עוואד, בשם המערער, לפקיד השומה כי הקופה הרושמת היתה מקולקלת ביום הביקורת והוא מצרף אישור חתום בידי הטכנאי וכן קבלה על תשלום סכום התיקון מיום 3.8.02. עוד טען רואה החשבון כי בעל העסק, המערער, לא נכח בעסק ביום הקניה או ביום הביקורת. ביום הביקורת הגלויה, 6.8.02 נכח רק אחד העובדים שלא ידע כי התקבול נרשם ביום הקניה בחשבונית ידנית. למכתב צורפה חשבונית מס מספר 416 מיום 3.8.02 על סך 554.16 ₪, הכולל שורה של עסקאות, בהן העסקה על סך 49 ₪, עסקאות שנעשו לפי הטענה בעת שהקופה היתה מקולקלת. ההסבר לא הניח את דעתה של סגנית פקיד השומה והיא החליטה לפסול את ספריו של המערער, ומכאן הערעור. בבית המשפט העידו המערער, אחיו שניהל את העסק ביום הקניה הסמויה ואביו שניהל את העסק ביום הביקורת הגלויה. לטענת האח הקופה התקלקלה ביום 3.8.02 בסביבות השעה 14:00. הוא התקשר לטכנאי, הלה ניגש מיד אל העסק, לקח את הקופה אליו והחזיר אותה כעבור כשעתיים. בינתיים רשם האח את הקניות בחשבונית מס נפרדת ידנית [המוצג מע/1]. האב תאופיק אבו דבוס העיד כי בשעת הביקורת הגלויה לא ידע כי הקופה היתה מקולקלת, וממילא גם לא ידע כי בנו רשם את הקניות בחשבונית ידנית. לדבריו, הוא לא נתבקש על ידי המבקרים להציג רישום ידני כלשהו, אך גם לא מצא לנכון לפנות אל בנו שהפעיל את החנות בזמן הביקורת הסמויה כדי לשאול אותו היכן רשם את התקבול. מסיבה זו החשבונית הידנית לא נחשפה למבקרים וקיומה נודע לפקיד השומה רק בעת השימוע לקראת הפסילה. לאחר שסקרתי את טענות הצדדים והמוצגים אשר הוגשו מטעם הצדדים ובמיוחד סרט הקופה הרושמת, דוח הביקורת הסמויה וחשבונית מס/קבלה מס' 416 מן הראוי לבחון שלושה עניינים: ראשית, טענתו של המערער כי אביו לא ידע על אירוע התקלה אינה מתקבלת על הדעת. גם טענתו כי אביו לא חיפש בפנקסי החשבוניות למרות שידע כי יש בעסק פנקס חשבוניות ונעשה בו שימוש הן על ידו והן על ידי אחרים לבקשת הלקוחות, אף היא אינה מתקבלת על הדעת. על אבי המערער היה, שעה שנאמר לו כי תקבול כלשהו לא נרשם, לחפש היכן נרשם התקבול, גם בלי שיידרש על ידי המפקחים לחפש רישום ידני כלשהו, אלא אם זה מנהגו של העסק לא לרשום תקבולים. אבי המערער הודה כי השימוש בפנקס החשבוניות נעשה תמיד כאשר לקוח מבקש זאת, והוא בעצמו עושה זאת לבקשת לקוחות. מן הראוי להתייחס בשלב זה לסעיפים הרלוונטיים לענייננו בהוראות מס הכנסה (ניהול פנקסי חשבונות), תשל"ג - 1973. על פי סעיף 9(ב) - "9. חשבונית/חשבונית עסקה (א) ... (ב) הוצאה חשבונית/חשבונית עסקה או חשבונית מס לגבי מכירה שקבלת תמורתה נרשמה בסרט קופה רושמת, יצויין בחשבונית/חשבונית עסקה או בחשבונית המס מספר הפעולה של סרט הקופה הרושמת בשל אותו תקבול; (ג)...". בסעיף 7(ב) לנספח ב' להוראות, הדן בנוהל הפעלת הקופה הרושמת נאמר כי: "7. נוהל הפעלת הקופה במקרה של הפסקת זרם החשמל או של תקלה טכנית: (א) ... (ב) במקרה של תקלה טכנית המונעת המשך הפעלת הקופה הרושמת יש לנהוג כדלהלן: (1) להודיע מיד לנותן השירות הטכני על התקלה; (2) לעבור מיד לרישום ידני של הפדיון בספר פדיון יומי; (3) אחרי תיקון התקלה יסוכם הרישום בספר הפדיון היומי וסכום זה יירשם בסרט הקופה הרושמת; תלוש המכירה אשר יתקבל מרישום זה יוצמד לספר הפדיון היומי". מהוראה זו עולה כי המערער לא פעל בהתאם להוראות ניהול ספרים בעת שהיתה תקלה בקופה, לפי הנטען. גם בהנחה שהאח ראה בחשבונית הידנית תחליף לספר פדיון יומי, הרי משתוקנה הקופה היה עליו לרשום בה את הסכום ולצרף את תלוש המכירה לאותה חשבונית. כל זה לא נעשה. הליקויים והסטיות מהוראות ניהול ספרים מצדיקים לכשעצמם את פסילת הספרים. שנית, מעיון בסרט הקופה הרושמת עולה כי אכן היתה הפסקה בת כשעתיים ברישומים, מהשעה 14:02 עד לשעה 15:57. ממצא זה תומך לכאורה בטענת המערער כי הקופה היתה מקולקלת. נניח שכן, אך בדוח הביקורת הסמויה נרשם כי הקניה נערכה בשעה 14:20 וכי המכירה האחרונה אשר היתה מודפסת בחלון הקופה טרם קניית הביקורת היתה בסך של 200 ₪. בסרט הקופה הרושמת ישנה מכירה בסך של 200 ₪ בשעה 13:45 אולם מכירה זו אינה המכירה האחרונה בטרם התקלקלה הקופה בשעה 14:00, כפי שנטען. בסרט רשומה מכירה נוספת בסך של 190 ₪ אשר בוצעה בשעה 14:02. נתונים אלה מובילים למסקנה כי הקניה הסמויה בוצעה אחרי הקניה של ה-200 ₪ אולם לפני הקניה של ה-190 ₪. באותו זמן הקופה טרם התקלקלה, ומכאן השאלה מדוע סך ה-49 ₪ לא נרשם בקופה בעוד שהתקבול בסכום 190 ש"ח אשר התקבל מספר דקות אחרי כן נרשם בקופה הרושמת. ממצא זה מחזק את הטענה כי לא תקלה בקופה הרושמת היא שגרמה לאי רישום התקבול. מן הראוי לציין כי דווחי השעות הן של המערער, בסרט הקופה, והן של המבקרים בדוח הביקורת אינם מתיישבים זה עם זה וברור כי שעונו של אחד מהם היה משובש בזמן הקניה הסמויה. על פי טענת המערער המכונה התקלקלה בשעה 14:02, וסרט הקופה תומך בטענה זו שכן כאמור לעיל ישנה הפסקה בת שעתיים ברישום. על פי דיווח המבקרים הקניה הסמויה בוצעה בשעה 14:20, אולם לאחר קניה זו, היתה עוד קניה בסך 190 ₪ אותה לא ראו המבקרים. קניה זו נרשמה בקופה ומופיע כי היא בוצעה בשעה 14:02. אם כן, מתי ובאיזו שעה בוצעה הקניה הסמויה? בהתעלם משיבושי השעות ובהנחה כי הקניה הסמויה בוצעה לאחר קניית ה-200 ₪ ולפי קניית ה- 190 ₪, אנו חוזרים לאותה שאלה: מדוע סך ה-49 ₪ לא נרשמו בקופה אלא רק בחשבונית המס, אם בכלל. זה מוביל אותנו לעניין השלישי שרצינו לבחון: אין ספק, כי שתי הביקורות בענייננו נעשו על פי הנהלים המקובלים, ועל כך לא חלק המערער. אין חולק גם כי בביקורת הגלויה לא הוצג למבקרים פנקס החשבונות אשר בו, כביכול, נרשם התקבול. המערער טוען כי החשבונית מע/1 שנמסרה מאוחר יותר מוכיחה כי הסכום השנוי במחלוקת אכן נרשם. טענה זו אינה יכולה להתקבל. כפי שהראינו לעיל, יש בחשבונית מע/1 ליקויים המצדיקים את פסילת הספרים, אם כי הספרים לא נפסלו בהישען על עובדה זו. המוצג מע/1 נראה מלאכותי כאילו הוכן במיוחד עבור השימוע. נניח כי המפקחים טעו לעניין השעה בה נערכה הקניה הסמויה וכי הם נכחו בעסק לאחר רישום התקבול בסך 200 ₪ בשעה 13:45 וטרם רישום התקבול בסך 190 ₪ בשעה 14:02 ונניח גם שהקופה אכן התקלקלה לאחר רישום סך ה- 190 ₪. אך בחשבונית 416 [המוצג מע/1] אנו רואים כי מנויות שם 10 קניות מתוכן חמש שבוצעו לפני הקניה הסמויה. נשאלת השאלה האם יתכן כי ב-17 דקות האלה הספיק אחיו של המערער לבצע ולרשום 5 עסקאות בטרם הגיעו המבקרים ובטרם התקלקלה המכונה? מסקנתי היא כי מכל הבחינות התקבול לא נרשם בשום מקום וכי החשבונית נערכה בדיעבד, וכי הסכום של 49 ₪ לא נרשם אלא לצרכי השימוע. הערעור נדחה. המערער ישלם למשיב הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסכום של 5,000 ש"ח נכון להיום.ביקורת מסמיסים