להלן גזר דין גזר דין בעבירות מע"מ: גזר דין 1. כתב האישום המתוקן מייחס לנאשמים, עבירות שונות על פי חוק מס ערך מוסף התשל"ו - 1975. 2. הנאשמת 1 היתה בתקופה הרלוונטית לכתב האישום, חברה קבלנית לבניית קירות אקוסטיים, קירות גבס ושיפוצים ונרשמה לצרכי מס ערך מוסף כעוסק מורשה מס' 513236075 ואילו הנאשם 2 היה מנהלה הפעיל. יוער, כי התביעה הוגשה גם כנגד נאשמת מס' 3 (אשת הנאשם 2) אולם ע"פ הסדר אליו הגיעו הצדדים, האישום כנגדה בוטל. 3. ביום 31.3.2005 הורשעו הנאשמים על פי הודאתם באי הגשה של 9 דו"חות תקופתיים במועד שיש להגישם, לתקופה מחודש אוקטובר 2002 ועד לחודש אפריל 2004, עבירות לפי סעיף 117(א)(6) לחוק מס ערך מוסף, התשל"ו - 1975, בקשר עם סעיפים 67(א) +69 + 88(א) לחוק הנ"ל וביחד עם סעיפים 20, 23 לתקנות מס ערך מוסף, התשל"ו - 1975. הנאשם מס' 2 הודה והורשע גם בעבירה על פי סעיף 119 לחוק מס ערך מוסף התשל"ו - 1975. 4. הדיונים בתיק נדחו מפעם לפעם, בין היתר על מנת לאפשר לנאשמים ייצוג, כמו גם בשל בקשתם להסדר ופריסת החוב. בהמשך, כך התברר הנאשמים הסירו מרבית מחדלם, קרי שלמו כ-60% מחוב המס. 5. בטיעוניה לעונש, עתרה ב"כ המאשימה להטיל על נאשמת 1 שחדלה לפעול קנס כספי ואילו לגבי נאשם מס' 2 נתבקש מאסר בפועל לתקופה מרתיעה, מאסר על תנאי מרתיע וקנס כספי. כמו כן, ציינה ב"כ המאשימה כי לנאשם הרשעה קודמת, אשר עותק הימנה הוגש לבית המשפט וסומן נ/1, בגין עבירות זהות. ב"כ המאשימה גם הפנתה לפסיקה המשקפת מגמה המחמירה עם עברייני מס והמגלמת עונש מאסר בפועל. 6. אל מול זאת, בטיעוניו לעונש מציין הסנגור כי מחדליו של הנאשם 2 מקורם במחלת אפילפסיה בה חלה בעבר ובגינה היה מאושפז תקופה ארוכה ועל כך, לטענתו מעידים המסמכים הרפואיים שהוגשו. כמו כן, הסניגור שם דגש על המצב הכלכלי אליו נקלעו הנאשמים, בציינו כי נאשמת מס' 1 חדלה לפעול ואילו הנאשם מס' 2, כבן 47, אב ל-5 ילדים, מהם 5 קטינים והוא אינו עובד. לגרסת הסניגור, אשת הנאשם 2 הינה המפרנסת העיקרית ולמשפחה חובות רבים ונוספים הנובעים, בין היתר מפאת מחלתו של הנאשם אשר גם פגעה בכושר הזיכרון שלו. טוען ב"כ הנאשם, כי אין הנאשם מתחמק מחובותיו לרשויות וכי הוא מודע לחומרת העבירות, אולם יחד עם זאת, בגין המצב הרפואי והכלכלי אליו אין ביכולתו להסיר המחדלים כולם ולפיכך עותר הסניגור להתחשב במצבו של הנאשם ולהסתפק במאסר על תנאי. הנאשם 2 הביע חרטה על מעשיו וביקש להתחשב במצבו הרפואי ובזיקה במצב הכלכלי הקשה אליו נקלע. 7. לאחר ניתוח טענות הצדדים, אני נוטה להסכים עם עמדת המאשימה. הגם שקיימת חשיבות רבה להסרת מחדלים בטרם מתן גזר הדין, והסרת המחדלים מעידה על החרטה של הנאשם ומהווה נימוק להקלה בעונש הנסיבות אשר תוארו לעיל בדבר מצבו הרפואי והכלכלי של הנאשם 2 אינן מצדיקות הימנעות מהגשת ותשלום הדו"חות. 8. הנאשמים לא הגישו למע"מ 9 דו"חות תקופתיים במועד ובכך גזלו כספי ציבור. העבירות שעברו הנאשמים חמורות ביותר. בתי המשפט, בפסיקה עקבית הדגישו לא פעם את החומרה הרבה בעבירות בדיני המיסים וציינו כי אין להקל בעברייני מס המשולים כמי ששלחו ידם לקופה הציבורית והמגמה איפוא, להחמיר בענישה עם עברייני מס (ר' דברי כב' השופט ד'. לוין בע"פ 522/82 סעיד בן מוחמד עאזם ואח' נ' מדינת ישראל, פ"ד לו (4) 411; ר' גם דברי כב' הנשיא ברק בע"פ 624/80 חברת וייס ארנסט בע"מ נ' מדינת ישראל, פד' לה(3) 218; רע"פ 4844/00 ברקאי נ' מדינת ישראל פ"ד נו(2), 37). הנני גם רואה בחומרה רבה, את העובדה כי מדובר בהרשעה שנייה של הנאשם 2 אשר בעבר הורשע בעבירות זהות, במסגרת בתפ' 2967/98 (נ/1), שכן היה על הנאשם הנ"ל ללמוד ממעשיו בעבר ואין בכדי הסבריו לעניין מצבו הרפואי ו/או הכלכלי כדי לרפא את מחדליו. נראה כי הנאשם 2 לא למד את המסר והמשיך במעשיו. 9. יתרה מזאת, לנאשמים ניתנו מס' הזדמנויות על מנת להסיר המחדלים, דהיינו להגיש את הדו"חות ולשלם את המס, אלא שכאמור לעיל, המחדלים לא רופאו במלואם, כאשר לגרסת הנאשם 2 מצבו הכלכלי והרפואי אינו מאפשר לו לסלק את יתרת החוב. 10. בבואי לגזור את דינם של הנאשמים, לקחתי בחשבון את מהות העבירות, מגמת הפסיקה להחמיר בענישתם של עברייני מס והאינטרס הציבורי המחייב ענישה מחמירה וכן את העובדה כי המדובר בהרשעה שנייה של הנאשם מס' 2. כמובן שבמסגרת השיקולים לקולא נתתי משקל להודיית הנאשמים בתחילת ההליכים, הסרת חלק מהמחדלים (60% מחוב מס קרן) וכן מחלתו של הנאשם 2, אשר הובילה להתדרדרות במצבו הכלכלי. כן יש להביא בחשבון את מצבו האישי והכלכלי של הנאשם אשר משמעם כי הנאשם לא יוכל לעמוד בתשלום קנס משמעותי ונראה לי, בנסיבות העניין כי אין מנוס מלגזור עליו מאסר בפועל. 11. לאור כל השיקולים אשר את עיקרם פירטתי לעיל, הנני מטיל על הנאשמים את העונשים הבאים: נאשמת 1: הנאשמת תשלם קנס בסך של 25,000 ₪ אשר ישולמו תוך 90 יום מהיום. נאשם 2: א. 10 חודשי מאסר מתוכם 5 חודשים לריצוי בפועל החל מיום 1/6/07 והיתרה - 5 חודשי מאסר על תנאי והתנאי הוא שהנאשם לא יעבור את אותן עבירות בהן הורשע, למשך 3 שנים מתום ריצוי תקופת מאסרו. ב. הנני מטיל על הנאשם מס' 2 קנס בסך 5,000 ₪ או 50 ימי מאסר תמורתם. הקנס הנ"ל ישולם ב-5 תשלומים שווים החל מיום 15/05/07 ובכל 15 לחודש שלאחריו, כאשר אי תשלום אחד התשלומים במועד יעמיד את יתרת הקנס לפירעון מידי. משפט פלילימיסיםעבירות מסמע"מ (מס ערך מוסף)