להלן פסק דין בנושא הכרה בדירת מגורים יחידה: פסק דין נדב הכהן, רו"ח בפנינו ערר שהוגש על ידי העוררים על החלטת המשיב, מיום 23.3.2006, בה נדחתה בקשת העוררים להכיר בדירה שרכשו ביום 20.10.2003 כדירת מגורים יחידה, לענין הוראות סעיף 9(ג1א)(2)(א) לחוק מיסוי המקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג-1963 (להלן: "החוק"). להלן תיאור העובדות: 1. העוררים רכשו ביום 20.10.2003 "על הנייר" דירת מגורים (להלן: "הדירה"), במסגרת פרוייקט שהוקם בגני תקוה על ידי אשטרום פרוייקטים בע"מ ונוה בנין ופיתוח בע"מ. 2. הדירה היתה אמורה להימסר לעוררים לא יאוחר מיום 30.11.2005 (מועד שכפי הנראה נדחה לאחר מכן על ידי הקבלן). 3. ביום רכישת הדירה היתה בבעלותם של העוררים דירת מגורים, שהיתה דירתם היחידה עד לאותו מועד (להלן: "הדירה הקודמת"). 4. העוררים הגישו הצהרה כדין בגין רכישת הדירה, ושילמו מס רכישה מופחת בגינה בהתאם להוראות סעיף 9(ג1א)(2)(א) לחוק. 5. הדירה הקודמת נמכרה על ידי העוררים ביום 23.8.2005 (כעשרים ושניים חודשים לאחר רכישת הדירה). 6. בחודש מאי 2005 הפיק המשיב לעוררים דרישה לתשלום מס רכישה, ובה נדרשו העוררים לשלם סכום נוסף, בסך 15,137 ש"ח (כולל הצמדה, ריבית וקנס מחושבים עד ליום 10.6.2005), וזאת לאחר שחלפו 18 חודשים מיום רכישת הדירה, וטרם נמכרה הדירה הקודמת. 7. העוררים פנו למשיב ביום 9.6.2005 בהשגה על החלטתו (ההשגה כללה נושא נוסף, שהתקבל על ידי המשיב, ואין אנו עוסקים בכך). 8. ביום 21.3.2006 נדחתה השגתם של העוררים (למעט בנושא שהוכר ע"י המשיב) והוצאה להם שומת מס רכישה מעודכנת, בה נדרשו לשלם סך של 17,322 ש"ח עד ליום 11.4.2006. 9. זהו הרקע לערר, שהוגש על ידי העוררים ביום 27.4.2006. תמצית טיעוני העוררים: 1. ביום 12.4.2005 פורסם תיקון מספר 55 לחוק, הכולל הקלות בענין פסק הזמן למכירת דירת מגורים (שהיתה דירתו היחידה של יחיד תושב ישראל), מבלי שייפגעו זכויותיו של הרוכש להקלות במס רכישה, לפי סעיף 9 (ג1א)(2) לחוק. 2. כפועל יוצא מהתיקון האמור הוארך פרק הזמן לענין ההקלות במס הרכישה לדירה יחידה - בין מועד רכישת דירת המגורים החדשה לבין מועד מכירת דירת המגורים הקודמת - משמונה עשר חודשים לעשרים וארבעה חודשים. 3. בנוסף לכך נקבעה בתיקון האמור אורכה נוספת, למי שרכש דירת מגורים מקבלן "על הנייר", כל עוד לא חלפו 12 חודשים ממועד המסירה הצפוי (או ממועד מסירת החזקה בפועל, אם חלו עיכובים בשל נסיבות שאינן תלויות ברוכש). 4. תוקף התיקון האמור הינו מיום 1.1.2004, אך לא נקבע בתיקון כי יחול רק על מי שרכש את הדירה החדשה ביום 1.1.2004, או לאחר מכן. 5. אשר על כן, יש להחיל את התיקון המקל (אליבא דעוררים) על כל יחיד שביום 1.1.2004 טרם חלפו 18 חודשים מהיום בו נרכשה הדירה החדשה. 6. פרשנות מקלה זו הינה ראויה ונכונה, ומתחייבת מתכליתו של הסעיף המתוקן, ולמצער איננה בלתי אפשרית בהתחשב בלשון החוק , ועל כן אין להפלות לרעה את העוררים ביחס לרוכשים אחרים. 7. לחילופין ולמען הזהירות בלבד מבקשים העוררים לפטור אותם מתשלום קנסות, הפרשי הצמדה וריבית, אם ידחה הערר. תמצית טיעוני המשיב: 1. העוררים מבקשים, למעשה, לקבוע כי תיקון מספר 5 יחול למפרע, דבר שאין לו בסיס בלשון החוק (ואף לא עולה בקנה אחד עם תכלית החקיקה). 2. אין לקבל את טענת העוררים, לפיה כל חקיקת מס שתכליתה סוציאלית יש לפרש בצורה "מקלה", הרי בדרך זו תמצא הקופה הציבורית לעולם חסרה ותסוכל מטרת החקיקה. 3. חזקה פרשנית היא, כי בהעדר הוראה מפורשת יש לחקיקה תוקף פרוספקטיבי, ולא רטרואקטיבי. 4. על רכישת הדירה חלות אך ורק הוראות סעיף 9(ג1א)(2)(א) לחוק, כפי שהיו לפני תיקון מספר 55 לחוק. דיון ומסקנות: 1. חרף טיעוניהם שובי הלב של העוררים, אינני רואה כל אפשרות לפרש את החוק כפי שהם מציעים. 2. העוררים הרבו לצטט, בסיכומיהם, מדברי נשיא בית המשפט העליון בדימוס, אהרון ברק, אך נראה כי התעלמו מדבריו בעניין קיבוץ חצור נגד פקיד שומה רחובות (ע"א 165/82), מהם עולה (בין היתר) כי יש לבחור את אותה אפשרות המגשימה את מטרתה של חקיקת המס ובלבד שיש לאותה אפשרות עיגון, ולו מינימאלי, בלשון ההוראה. 3. באותו עניין, נקבע גם כי אין על השופט לפרש את החוק לטובתו של הנישום, כשם שאין עליו לפרשו לרעתו, שכן טובתו של נישום אחד היא לעיתים רעתו של נישום אחר. 4. כדי לסבר את האוזן, אציין כי לפי הפרשנות שמציעים העוררים יחולו לכאורה ההוראות המקלות, שנכללו בתיקון מספר 55 לחוק, גם על כל יחיד שרכש מקבלן את דירת המגורים שלו במועד כלשהו בעבר, אם הדירה טרם נמסרה לו - שלא באשמתו - עד ליום 31.12.2003 5. פרשנות שכזו, ליברלית ככל שתהא לטעמם של העוררים, משמעותה כתיבת החוק מחדש ואין בידי לקבלה. 6. יחד עם זאת, בנסיבות המקרה, אמליץ לחברי שלא להטיל הוצאות על העוררים ואף להורות למשיב לפטור את העוררים מתשלום ריבית וקנסות, בשל תוספת מס הרכישה שהוטלה עליהם. נדב הכהן, רו"ח דן מרגליות עו"ד: אני מסכים. דן מרגליות עו"ד ושמאי מקרקעין יהושע בן שלמה, שופט (בדימוס) אני מסכים. יהושע בן שלמה, שופט (בדימוס) לאור האמור לעיל הוחלט לדחות את הערר ללא צו להוצאות כמפורט בחוות דעתו של חבר הוועדה רו"ח נדב הכהן. מיסיםמס רכישה