להלן הכרעת דין בנושא זיכוי בעבירות מס: הכרעת דין (הנאשם 3) 1. החלטתי לזכות את נאשם 3 ולהלן נימוקי החלטתי; 2. על-פי האמור בכתב האישום, הנאשם 3 (להלן: "הנאשם") יחד עם נאשם 2 (להלן: "ואזנה"), פתחו יחדיו עסק למתן שירותי שליחויות בשם "רם שירותי דיוור" (להלן: "רם"), וזאת במאי 2002. מהעדויות עולה כי העסק נרשם כעוסק מורשה על שם הנאשם בלבד, כשואזנה הינו בעל השליטה בעסק, מאחורי הקלעים. הנאשם היה אז בחור צעיר ותמים, כבן 22, ששימש כחומר ביד היוצר- ואזנה. בעסק השליחויות שהוקם "רם", חשבון הבנק נפתח על שמו של הנאשם והוא זה שחתם על השיקים. את הוראות הניהול קיבל הנאשם מואזנה. ב"רם" עבדו כשישה שבעה שכירים על קטנועים וכן כ- 30 שליחים שהועסקו על ידי הנאשמת 1, חברת שליחויות בשליטתו הגלויה והמלאה של ואזנה (להלן: "א.ג."), כשחב' א.ג. פעלה כקבלן המשנה העיקרי אצל "רם". האישום המיוחס לנאשם הוא ניכוי תשומות שלא כדין, על פי חשבוניות שסיפק לו ואזנה, מעסקו, א.ג., כאשר לטענת המאשימה, חשבוניות אלו הינן "פיקטיביות" והנאשם, ביודעין ובמטרה להתחמק ממס, ניכה תשומות אלו בדו"חות מע"מ של רם, בסכום כולל של 248,580 ₪, וענייננו ב- 13 חשבוניות, לתקופה שבין 5/02 ועד 4/03 (ת/ 15). 3. ואזנה הודה בעובדות כתב האישום (פ/ (משמע: פרוטוקול) 26.2.08, בעמ' 7) דהיינו: באישום הראשון- בביצוע עבירות על סעיף 117(ב)(3) לחוק מס ערך מוסף, תשל"ו 1975 (להלן: "חוק מע"מ" או "החוק") וסעיף 119 לחוק הנ"ל, בגין הוצאת 13 חשבוניות על שם א.ג. ל"רם", בתקופה שבין מאי 2002 עד אפריל 2003, בלי שהתכוונו לעשות עסקה לגביהן, והכל במטרה להתחמק ממס, ובאישום השני- עבירה על סעיף 117(ב)(8) לחוק מע"מ וסעיף 119 לחוק, בגין הוצאת כ- 97 חשבוניות על שם א.ג. בין השנים 2000-2003 , מבלי שדיווחו על הוצאתן ומבלי ששילמו המע"מ בגינן. אולם, לאחר מכן, וטרם נגזר דינו, נעלם. למרות זאת, הוגשו הודעותיו בחקירות מע"מ כראיה במשפט בהסכמה וסומנו ת/ 18. כפי שעוד ייאמר, ראיות אלו, אמרות ואזנה, דווקא תומכות בגרסת הנאשם, בניגוד לטענות ב"כ המאשימה. 4. משמיעת הראיות והעדויות שהוצגו ונשמעו במשפט, מצטיירת תמונה ברורה המתארת את מעשי נוכלותו של ואזנה, אם כי הדברים אינם חופפים את הודייתו. ואזנה היה בעל השליטה בא.ג., חברה לאספקת שירותי שליחויות ודיוור. החברה היתה עסק חי, לה לקוחות נכבדים ופעילות במחזורים ניכרים. אולם, ככל הנראה, עסק זה לא סיפק את תאבונו. על-כן הוא יזם והקים, על שמו של הנאשם, עסק מקביל, "רם", בו הוא שותף בחלקים שווים עם הנאשם (ראה מעדות הנאשם פ/ 23.10.08 בעמ' 12: "הוא אמר לי עדיף בגלל שאתה זהות ערבית לא תהיה בקטע הניהולי מול הלקוחות.. שיש לו חברה כבר רשומה על שמו וזה בלתי אפשרי שיהיה שניים שרשומים אז הוא אמר לי לפתוח על שמי. הוא היה שותף סמוי, אבל שותף בפועל, הוא ניהל את זה". ובהמשך בש' 19: "הוא היה צריך אותי בשביל שאני אפתח תיק. משהו כזה". וכן בעמ' 14 לעדות הנאשם: " הייתי מוציא לו שיק כמו שהייתי מוציא לעצמי (6000 ₪ כל חודש- ד.מ.)... על אותו סכום, כי זה היה כאילו even"). ל"רם" לקוחות משלה והיא מעסיקה מספר שכירים, שליחים על קטנועים. רוב העבודה מתבצעת ע"י א.ג., קבלן המשנה. ברור שהנאשם לא היה זה שהשיג את לקוחות "רם" ואין לו כל יכולת לניהול עסק שכזה. הנאשם זקוק לואזנה לניהול העסק ולהעסקת א.ג. כקבלן משנה. התכנית היתה כי ואזנה מוציא חשבוניות מס בגין העבודה שבוצעה ע"י השליחים שהועסקו בא.ג., ל"רם", ומורה לנאשם למשוך שיקים על חשבון הבנק של "רם" לזכות א.ג.. אלו הן, בין היתר, 13 החשבוניות נשוא האישום הרלבנטי לעניינו של הנאשם. ואזנה אינו כולל חשבוניות אלו בדו"חות התקופתיים של א.ג., והוא משלשל את התמורה, סכומי השיקים של "רם" - לכיסו. מנגד, הוא דואג, באמצעות הנאשם, לניכוי מס התשומות לפי חשבוניות אלו בכרטסות של "רם" (ת/ 10, ת/11), (למעט חשבונית מס' 200526 שסך המע"מ בגינה 14,418 ₪ ולא מופיעה בכרטסות הנ"ל, כעולה מבדיקתי). העד רו"ח דניאל אריכא, מספר בעדותו כי הבחין שעל אף שעסק "רם" מתנהל כראוי, עדיין העסק מפסיד (פ/ 26.2.08 בעמ' 18). הוא פונה בעניין זה לואזנה ולנאשם אך לא מקבל תשובות. ואכן, לנאשם אין הסברים, וואזנה, לו המידע המלא- בוחר לשתוק. יש להניח כי הוצאות העסק "רם" עולות על הכנסותיו, כאשר הנאשם משלם לואזנה, מנהל א.ג., על פי החשבוניות שהוא מקבל, מבלי שהוא מסוגל לבדוק אם חשבוניות אלו משקפות נכון את התמורה שבגינן- העסקת אותם שליחים של א.ג. כקבלן משנה, והוא אף נדרש לשלם עבור הדלק להפעלת אותם קטנועים (ראה מעדות הנאשם פ/ 23.10.08 בעמ' 14). אולם החשבוניות שמנפק ואזנה ל"רם", אינן פיקטיביות. הן משקפות את העסקת קבלן המשנה, א.ג.. אין כל ראיה, ואף לא שמץ ראיה, כי הנאשם יודע שואזנה אינו משלם את מס העסקאות, בא.ג. [ראה מעדות מבקר מע"מ, הרשברג יוסף, על סמך פלט ממחשבי מע"מ לעניין מצב החשבון של א.ג., ת/ 1, ממנו עולה כי מחודש 2/00 עד חודש 6/03 לא הגישה א.ג. דו"חות למע"מ (פ/ 26.2.08 , בעמ' 10))] גם כאשר ואזנה נכלא, עדיין ואזנה דואג, בדרך שלא התבררה ויש להניח כי באמצעות מקורביו, להוצאת חשבוניות (ראה אמרת ואזנה המקבל על עצמו הוצאת חשבוניות אלו (פ/ 26.2.08 בעמ' 7 ובהודעותיו, כמפורט בהמשך). החשבוניות הנ"ל אינן פיקטיביות מטעם נוסף. הרי רשויות המס, מע"מ, הוציאו שומה לא.ג. תוך חיוב א.ג. במס העסקאות הנובע מ- 13 החשבוניות נשוא האישום הראשון (ראה עדות המבקר הרשברג יוסף פ/ 26.2.08 בעמ' 12 ואילך, שם טען על סמך פלט שהוצא ממחשבי מס הכנסה, ת/ 3, כי לקוחותיה של א.ג. ניכו מס במקור על תשלומים ששילמו לא.ג. עבור שירותיה ועל פיו ערך את ניירות העבודה שלו ת/4 ו- ת/5 לעניין מע"מ העסקאות עליו לא דיווחה א.ג. ושאותו שלא שילמה). כלומר, מחד, רשות המס רואה בחשבוניות אלה עסקה אמיתית ועל כן דורשת את מס העסקאות בגין הפעילות הכלכלית שמאחורי החשבוניות ומאידך, מאשימה את הנאשם בניכוי מס התשומות שלא כדין, לפי חשבוניות אלה ממש! 5. למעשה, טענת המאשימה הינה כי כל מעשיו של ואזנה התבצעו בידיעת והסכמת הנאשם. אולם בנטל הוכחת ידיעתו לכאורה של הנאשם- לא עמדה. להלן טענות המאשימה בעניין זה, ולאחריהן אפרט את חולשתן של טענות אלו, ודי בכך כדי להביא לספק של ממש באשמתו של הנאשם; א) אמנם הנאשם בחקירתו במשטרה (ת/ 13 , עמ' 3 ש' 26) משיב כי אינו מכיר ספק בשם "אסף גולן", בעוד זוהי החברה א.ג., שבשליטת ואזנה, אולם הנאשם הכיר את החברה כ"א.ג." ולא כ"אסף גולן", ואין לשכוח כי ענייננו בבן מיעוטים שאינו שולט בשפה העברית כשפת אם ולו קושי לקלוט כי ראשי תיבות "אסף גולן", הן דווקא "א.ג.". המאשימה מוסיפה וטוענת כי החשבוניות הוצגו לנאשם והלוגו הוא " A אסף. G גולן.", דהיינו- ברור כי מדובר בחב' א.ג., והנאשם רק מנסה להתחמק ממשמעות שקריו בכך שטען בעדותו כי החשבוניות לא הוצגו לו במהלך גביית אמרתו. לטעמי, אין ליתן כל משקל ל"התחמקות" זו, גם אם אקבל כי החשבוניות אכן הוצגו בפניו. ראשית, להתרשמותי הנאשם אינו משכיל מספיק כדי להכיר בלוגו באותיות לטיניות כלוגו של החברה המוכרת לו כ- "א.ג.". שנית, בפועל, ניהול הספרים, ככל שנעשה, התבצע ע"י ואזנה, ושלישית, גם אם הוצגו לו החשבוניות במהלך חקירתו, יתכן מאד כי בלחץ החקירה לא התעמק במשמעות הלוגו במסמכים המוצגים לו (ראה תשובתו לשאלת ביהמ"ש באם הוצגו לו החשבוניות בחקירתו , מעדותו פ/ 23.10.08 בעמ' 23: "אני לא יודע, אני לא זוכר כבודו, שהוא הציג לי אותם בתור זה, אני לא קלטתי אותם. אמרתי לך, אני הייתי נתון בלחץ כי אני לא עובר חקירות ולא עברתי חקירות"). ב) בעדותו של רו"ח אריכא, שניהל את הנה"ח של "רם" מפתיחת התיק ב- 5/02 ועד 6/03 (פ/ 26.2.08 בעמ' 17), אין למצוא את אשר טוענת המאשימה כי לכאורה מצוי בה. גם אם היה הנאשם מופיע במשרדו של אריכא להביא לו חומר הנהלת חשבונות, אין בכך ראיה ליותר מאשר העסקת הנאשם כשליחו של ואזנה למטרה זו (ראה מעדות הנאשם פ/ 23.10.08 בעמ' 12: "הייתי עושה גם שליחויות...היה לנו מחסור בשליחים"). מר אריכא מוסר כי ואזנה היה הדומיננטי מבין השותפים (פ/ 26.2.08 עמ' 21 ש' 26). ברור שואזנה דאג להביא עימו לכל פגישה עם אריכא גם את הנאשם, שהרי, דה-יורה, הוא בעל העסק. דווקא נשאלת השאלה מדוע הזמין אריכא את ואזנה למשרדו, והאם אין בכך הודאה בהכרתו של אריכא לפחות בשותפותו של ואזנה בעסק "רם". גם העובדה שאריכא מצא להפתעתו בחומר שהביא לו הנאשם שתי חשבוניות מקור ריקות של א.ג., ת/ 12 א' ו- ב'- אין בה אלא כדי ללמד כי הנאשם כלל לא הבין את משמעות העברת חשבוניות כאלה לרואה החשבון. מנגד, ניתן להניח כי ואזנה הוא זה שהביא בפועל את החשבוניות למשרדי "רם". ג) ב"כ המאשימה טוענת כי לא ייתכן שהנאשם אינו ער למתרחש בא.ג. והוכח כי א.ג. לא דיווחה למס הכנסה - ניכויים על עובדיה השכירים בשנים 2001-2004 ולא דיווחה למע"מ על העסקאות נשוא 13 החשבוניות לעיל (ראה ת/2, פלט ממחשבי מס הכנסה, לפיו לא רשום שא.ג. מעסיקה שכירים, וכן ת/1, פלט ממחשבי מע"מ, כי א.ג. לא הגישה דו"חות למע"מ מ- 2/00 ועד 6/03). כחיזוק לטענה זו מצביעה ב"כ המאשימה על מחדלו של הנאשם להשמיע כעד מי משליחי א.ג. אשר עבד לכאורה במסגרת קבלנות המשנה. אין בטענות אלו כל ממש. ראשית, עצם מחדלי ואזנה מול חובותיו כלפי רשויות המס, אינן ראיה לידיעת הנאשם לכך. אף אין כל ראיה על שותפות של הנאשם בעסקי א.ג.. שנית, המחדל שבהבאת השליחים כעדים רק מחזק את טענת ההגנה כי הנאשם לא הכיר כלל את השליחים שהועסקו דווקא ע" ואזנה! ד) עוד טוענת המאשימה כי על הנאשם היה להבחין כי החשבוניות של א.ג. שמספק לו ואזנה, אינן בסדר רץ. גם כאן, העובדה שהנאשם חסר ניסיון ניהולי או עסקי מאיינת כל משקל ומשמעות לחובתו מעובדות אלו. ואזנה מספר בהודעתו כי הוא הוציא חשבוניות אלו שלא לפי סדר רץ (הודעת ואזנה, נשוא ת/ 18, מיום 10.8.03 בעמ' 2 ש' 5: "הוצאתי חשבוניות מס לא בסדר מסוים"), והוא לא מוסיף בהודעתו שהנאשם הביע הסתייגות או שאל שאלות בנושא. ה) לבסוף טוענת המאשימה כי ניתן ללמוד מעדותו של הנאשם כי הוא התייחס לשליחים על הקטנועים כעובדי "רם". קראתי וחזרתי וקראתי את הקטע מעדות הנאשם (פ/ 23.10.08 בעמ' 16) המצוטט בסיכומי ב"כ המאשימה, ולהבנתי הוא מתייחס ל- 30 השליחים כעובדי קבלן המשנה דווקא. והעיקר- בהודעותיו של ואזנה שהוגשו בהסכמה, אין ולא התבטאות אחת ממנה ניתן ללמוד כי ואזנה אינו מפעיל את השליחים המועסקים בחברה א.ג., כקבלן משנה אצל "רם". ראה מהודעת ואזנה מיום ה- 31.5.01 בעמ' 1: "ש'- ממתי אתה מנהל את חברת א.ג. שירותי דיוור? ת'- מ- 1.1.00. ש'- באיזה ענף עובדת החברה? ת'- שליחויות. ש'- כמה מועסקים יש בחברה? ת'- כ-20 על בסיס משכורת. ש'- למי אתה נותן שירותים? ת'- קופ"ח מכבי, די אנד בי, ינקו, ד.ה.ג". ראה גם מהודעת ואזנה מיום ה- 10.8.03, נשוא ת/ 18, מעמ' 1 ש' 1 ואילך: "ש'- האם אתה הבעלים של חב' א.ג. שירותי דיוור בע"מ...? ת'- כן. אני מאשר שאני הבעלים והמנהל של החברה. ... ש'- מה הקשר שלך לחב' רם שירותי דיוור... ששייכת לאוסרוף מועתז? ת'- אני שותף בעסק לרווחים להפסדים. למרות שלא כתוב באף מקום אני שותף בעסק. ...ת'- אני הוצאתי את החשבוניות מס האלה (נשוא האישום הראשון, ת/15-ד.מ.) ואני ביצעתי את כל העבודות המפורטות בחשבוניות המס". (ההדגשה שלי- ד.מ.) 6. התרשמותי מהנאשם בעדותו היתה כי מדובר בבחור צעיר, חסר כל הבנה עסקית, שהופעל ע"י ואזנה ואני נוטה לקבל את גרסתו כי לא ידע על תכניותיו האמיתיות של ואזנה וכי האחרון לא שיתף אותו במעשיו, דהיינו- במחדליו מלמלא אחר חובותיו כלפי רשויות המס. הנאשם חסר תחכום והבנה, או למזער- עומד לו הספק הסביר שמא אכן היה תמים והופעל ע"י ואזנה, המבוגר ובעל הניסיון. האפשרות להקים עסק עצמאי בשותפות עם ואזנה, בעל חברת שליחויות גדולה, ולמשוך משכורת חודשית השווה למשכורת שמושך ואזנה (6000 ₪ בחודש), נראתה לו כהתקדמות ממשית בחייו. אין זה סביר כי היה מוכן, ביודעין, לפתוח ולנהל עסק על שמו, תוך נשיאה באחריות בלעדית למעשי ואזנה, שאת כספי השיקים שנמשכו מ"רם", שלשל לכיסו, ולכיסו בלבד. על מנת לעמוד בנטל הוכחת ידיעת והסכמת הנאשם לכל מעשי ואזנה, יש צורך בראיות של ממש וכאלו- אין. 7. ויש להדגיש: - צודקת המאשימה בטענתה כי אין זה ראוי ונכון שואזנה מנהל ושולט בשני עסקים זהים, תוך העסקת עסק א' (א.ג.), כקבלן משנה של עסק ב' ("רם"). מכאן טענת המאשימה כי יש לראות בשני העסקים כאחד, העובדים הם של העסק "המשותף", כך שלא היה כל מקום להוצאת החשבוניות שאינן משקפות עסקה של ממש. אולם כל עוד לא מוכחים קנוניה או קשר פלילי, וכל עוד מדובר בשתי ישויות עסקיות ומשפטיות שונות, לא תוכל להישמע הטענה כי פעילות שכזו אינה לגיטימית. לא ניתן להתעלם מכך שא.ג. הינה חברה בע"מ והנאשם הינו עוסק עצמאי, שאינו חלק מא.ג., ו"רם" ביצעה עבודה באמצעות קבלן משנה. וכפי שטוען בצדק ב"כ הנאשם בסיכומיו - אם היה ואזנה משלם את מס העסקאות בעבור 13 החשבוניות הנדונות, לא היה כל מקום להגשת כתב אישום כנגד הנאשם! 8. לאור כל זאת, הנני מזכה את הנאשם מכל אשמה בתיק זה.זיכוי מעבירהעבירות מסמיסים