להלן פסק דין בנושא חשבוניות בלי פירוט: פסק דין המערער עסק, בשנות המס 1998 עד 2000, בביצוע עבודות הקמה של שלדי בניינים. המשיב לא נכון היה להכיר ב-19 חשבוניות בסך כולל של 277,780 ₪ שהוצאו למערער מאת שני גורמים, משום שלטענתו לא היתה מאחוריהן עסקה, ומשום שלא היה בחשבוניות פירוט כדין. על כן הוציא המשיב למערער שומת מס תשומות (לשנים 1998-2000) בהתאם לממצאיו אלו, והוסיף עליה קנס בסך של 108,838 ₪. השגה שהגיש המערער על שומה זו נדחתה. מכאן בא ערעורו, ובו הוא מבקש לשכנע, כי עסקאות אמת עמדו מאחורי החשבוניות המדוברות. זוהי תמצית המחלוקת שנתגלעה בין בעלי הדין. אנו מדברים על 19 חשבוניות, 13 מהן הוצאו על ידי 'אלתיתי עבודות בניין בע"מ' (להלן - 'אלתיתי'), בסכום כולל של 201,960 ₪, ו-6 החשבוניות הנותרות הוצאו בידי 'ב.א.מ.א.ד. בע"מ' (להלן - 'באמאד'), בסכום כולל של 75,820 ₪. חשבוניות אלה נחשדו, כאמור, כפיקטיביות, ומכל מקום לא כללו פירוט נאות, עד כי לא היה בידי המשיב לעמוד על טיבן, ומכאן - על אמיתותן. בהוצאת השומה נתמך המשיב בממצאי החקירה אותה עשה בעת ההיא, ואלה עיקריה: באוזני חוקרי המשיב סיפר המערער, כי מאז החל עובד בתחום הבניין (1995) הוא עשה עבודות שלד כקבלן משנה, לחברות כגון אלאמיר ו-א' דורי. עיקר העבודה נעשתה על ידי קבלני משנה שלו, ובהן החברות אלתיתי ובאמאד. הוא טען, כי את התמורה לעבודתם של קבלני המשנה הוא שילם במזומן. רישום של יומן עבודה לא היה בידו להציג בפני החוקרים, כזה שילמד אילו עבודות נעשו, מתי והיכן נעשו, מיהם העובדים שעבדו באתר, ועוד כיוצא באלו פרטים בקשר עם העבודה. ביחס לאלתיתי ציין המערער בפני חוקריו, כי חברה זו עשתה עבורו עבודה של בניית שלד בבקעת הירדן, והתמורה שולמה לה במזומן. בינו לבינה נחתם הסכם כתוב, אלא שלא היה בידו להציגו בפני החוקרים. ואשר לבאמאד, זו עשתה עבורו עבודה של בניית שלד בישוב עופרים שליד רמאללה, והתמורה שולמה לה במזומן. המערער הציג הסכם שחתם עמה, הסכם בן עמוד אחד בכתב יד, שחָסַר בו פירוט של תנאים בסיסיים בחוזים מעין אלו, כגון מספר השלדים שעל החברה לבצע כקבלן משנה, מתי עליה לבצע את העבודה, באילו חומרים וכד'. 4. נוסף על גביית עדות מאת המערער ערכו חוקרי המשיב חקירה ביחס לאלתיתי ובאמאד וממצאיהם העלו, כי באמאד היא חברה, הרשומה בענף פיתוח משחקי ילדים. היא נרשמה אצל המשיב כחברה שאינה ניתנת לאיתור החל ממאי 1998, ותיקה נסגר. התוצאה העסקית שלה בשנות השומה שאפה לאפס עסקאות. המשיב בדק צילום של תעודת זהות שהציג המערער בפני חוקריו, כשהוא טוען כי היא תעודת הזהות של מי שעמד עמו בקשר מטעם באמאד, והבדיקה העלתה, כי לאדם זה אין כל קשר לבאמאד. ואשר לאלתיתי, בדיקת המשיב העלתה, כי התיק של חברה זו אצל שלטונות מע"מ סגור משנת 2000, והתוצאה העסקית שלה בשנות השומה שואפת לאפס. 5. נתונים אלה, אותם הבאתי בתמצית מתוך ממצאי חקירת המשיב, הונחו לפניי במסגרת עדותה של נציגת המשיב בבית המשפט. אל מול ראיות אלו שהביא המשיב לא באה מצדו של המערער כי אם עדותו בלבד. בעדות זו, שהובאה בתצהיר, עליו הוא נחקר שתי וערב, העיד המערער, כי אף שעשה את העבודה כקבלן משנה, בפועל נעשתה עיקר העבודה על ידי קבלני משנה שלו, כשהוא מפקח על העבודה. הוא שב, בעדותו, על עיקרי הדברים שמסר בהודעתו בפני חוקרי המשיב, כפי שהובאו בתמצית למעלה. ביחס לבאמאד הוא העיד, כי בטרם שכר את שירותיה הוא דאג לצלם את תעודת הזהות של נציג החברה, קיבל ממנו אישור בתוקף של ניכוי מס במקור, יועץ המס שלו הקפיד לבדוק במשרדי מע"מ נתונים אודות קיום תיק פעיל ביחס לאותו עוסק, ורק לאחר שהבדיקות העלו תוצאה חיובית - הוא התקשר עם באמאד. את התמורה הוא שילם במזומן, כמקובל בענף, כך המערער. וביחס לאלתיתי העיד המערער, כי עיקר העבודה שהיא עשתה עבורו, כקבלן משנה, נעשתה בישוב עופרים. וגם כאן הוא דאג, עובר להתקשרות עם החברה, לקבל צילום תעודת זהות של נציג החברה, צילום תעודת עוסק מורשה, אישור ניהול ספרים, ואישור ניכוי מס במקור. גם כאן שולמה התמורה במזומן, כמקובל בענף, לפי שיטת המערער. 6. אלו הם, איפוא, הדברים. לפי טעמי, ממצאי החקירה שעשו בשעתם חוקרי המשיב, שתמציתם הובאה למעלה, ביססו חשד סביר, כי מאחורי החשבוניות אין כל עסקה של אמת. המערער לא הביא, מצידו, כל ראיה של ממש, שתתמוך את טענותיו ותשכנע את המשיב, כי היתה עסקת אמת מאחורי החשבוניות. יתר על כן, החשבוניות נעדרו ולו פירוט מזערי, שיוכל לומר לנו איזו עבודה נעשתה בידי מוציאי החשבוניות, מהי התמורה עבור כל חלק של העבודה, ועוד כיוצא באלו פרטים, שסביר היה כי יתקיימו בחשבוניות, אִילו היו אלה חשבוניות של אמת. על כן, פעולתו של המשיב, בהחליטו להוציא שומה של מס התשומות, כמו גם הטלת הקנס, היו במקומם, ומכל מקום אין לומר עליהן, כי לקו בחוסר סבירות. 7. מן הצד האחר, בידי המערער לא עלה להוכיח דבר וחצי דבר. לבד מעדותו שלו הוא לא טרח להביא לעדות ולו אדם אחד, שיבסס את טענתו. הוא לא הביא את נציגי החברות, שלטענתו הוציאו את החשבוניות, על מנת לבסס את הטענה, כי הללו אמנם עשו עבורו עבודה כנגד החשבוניות. הוא לא הביא את יועץ המס שלו, שלפי העדות הוא שיעץ לו, כי החברות הללו 'כשרות'. הוא לא הביא ראיות חפציות, כגון מסמכים המעידים על ביצוע העבודה, ובהם הסכמים עם מזמיני העבודה, הסכמים שעשה עם קבלני משנה (לבד מהסכם לקוני מאין כמותו עם באמאד, שאיננו מכיל פרטים מינימליים מאלו שאנו רגילים לראות בחוזים מעין אלו, ומכאן הספק באוטנטיות שלו), יומני עבודה שיפרטו אלו עבודות נעשו, בידי מי נעשו, מי עבדו באתר, מי פיקחו על העבודה, מי היו מנהלי האתר, מתי בוצע כל פרט ופרט בעבודה וכד'. הוא לא הציג ראיות אודות התמורה ששולמה לו ממזמיני העבודה, ומאידך הוא לא הציג ראיות אודות כספים שהוא שילם לאלתיתי ובאמאד (שבגינן הוצאו החשבוניות). ראיות שכאלה היה בידו להציג, אילו היה ממש מאחורי העסקה, אלא שהוא תירץ את העדרן בהסברים שאינני מקבל, כגון הטענה, שחשבון הבנק שממנו נמשכו הכספים נסגר זה מכבר. אין צריך לומר, סגירת החשבון לא מנעה מן המשיב להשיג דפי חשבון מהתקופה הרלוונטית. הוא לא עשה כן, ולא הניח לפניי דפי חשבון שכאלה. כל שעשה המערער, הוא נסמך על עדותו היחידה, עליה אין אני נכון לסמוך, ולקבוע ממצא על פיה, ודאי לא ממצא הנוגע להיקף העבודה שנעשתה, סוג העבודה, שווייה, היקף התמורה ששולמה בגינה, ועוד כיוצא באלו פרטים, שהדעת ונסיון החיים מחייבים, כי אלו יתועדו באופן מפורט יותר בזמן אמת, כגון ביומני עבודה, בחשבונות שהגיש המערער למזמיני העבודה, ומנגד - חשבונות שהגישו לו אלתיתי ובאמאד, אודות העבודה שהן עשו, כביכול, עבורו. ועל כל אלה, החשבוניות עצמן אינן מעידות על מהימנות רבה, וחרף הסכומים הבלתי מבוטלים המופיעים בהן, אין בהן פירוט ראוי, ופרטים אחדים שבהן נתגלו כבלתי נכונים (כגון כתובתה של אלתיתי). 8. אם כן, בעדותו היחידה של המערער לא היה כדי להוכיח את כל אלו. הוא הסתפק בהצגת מסמכים, שלטענתו ניתנו לו מאת נציגים של שתי החברות, כגון צילום תעודות זהות, אישור ניכוי מס במקור וכד'. באלו אין כדי ללמד, כי העבודות נעשו בידי שתי החברות הללו. אין במסמכים אלו גם כדי ללמד על היקף העבודה שנעשתה, ועל שוויה, ואם הולם השווי את הסכומים הנקובים בחשבוניות. במאמר מוסגר אציין, כי מן הצד האחד ביקש המערער להציג עצמו כאדם זהיר במיוחד, שבטרם כרת הסכם עם שתי החברות המדוברות, הוא קיבל מנציגיהן צילומי תעודות זהות, אישורי מס במקור וכד' ובדק, לטענתו, אצל שלטונות מע"מ את כשרותן. אלא שמן הצד האחר הוא לא תיעד ולו תיעוד מינימלי את התרחשות העבודה, כמקובל בענף הבניה, כגון ניהול יומן עבודה, שיציין את שעות העבודה, את העובדים שנכחו בכל יום באתר, היקף העבודה שנעשתה וכד', וכל הכספים ששילם לחברות הללו שולמו במזומן, ללא כל תיעוד ראוי. סתירה זו בין הזהירות המופלגת בה נהג המערער בטרם התקשר עם החברות הללו, והעדרו של כל תיעוד שהוא לאחר מכן, מחלישה עוד יותר את גירסתו, ומבססת את החשד, שמא הצגת צילומי תעודות הזהות, הצגת אישורי המסים למיניהם וכד', לא היו כי אם כסות למעשה מכוון שעשו המערער, מחד, ומי שהציגו עצמם כנציגי שתי החברות הללו, מאידך, על מנת לעשות שימוש בחשבוניות, שאין מאחוריהן עסקה. 9. סיכומם של דברים, לא עלה בידי המערער להוכיח, כי הוא שכר את שירותיהם של אלתיתי ובאמאד כקבלני משנה שלו לביצוע עבודות שלד. לא עלה בידו להוכיח אילו עבודות הן עשו עבורו, ומה היקפן, גם במונחים כספיים. לא עלה בידו להוכיח את תשלום התמורה לידי שתי חברות אלו. מאידך ראינו, כי החברות הללו לא הראו כמעט כל פעילות בעת הרלוונטית, ואחת מן השתיים (באמאד) אף רשומה כמי שעסקה בתחום משחקי הילדים ולא בתחום הבנין. משום כל הטעמים הללו לא יכולתי לקבל את הערעור. 10. המשיב הודיע, בסיכום טענותיו, כי הוא מסכים למחול למערער על חלקים בשומתו, ככל שהם נוגעים לעיסוקו האחר של המערער בבית הקליה אותו הוא ניהל. הנני רושם לפניי את התחייבותו זו של המשיב, כפי שהיא באה לידי ביטוי בפרק הפותח את סיכום טענותיו. הערעור יידחה, איפוא, כפוף להתחייבות זו שקיבל עליו המשיב. 11. בטרם סיום אעיר הערה: ראיות הצדדים נשמעו ביום 13.7.2006. בעלי הדין ביקשו לסכם את טענותיהם בכתב, וכך הוריתי. אלא שאז פרצה מלחמת לבנון השניה, והמשיב, שעליו היה ליתן את סיכום טענותיו ראשון, החל מבקש ארכות להגשת הסיכומים, משום העומס שנפל על כתפי שלטונות המס בעקבות המלחמה. לאחר שהגיש המשיב את סיכומיו - מונה בא כוחו של המערער לרשם של בית משפט השלום. עורכת הדין שבאה במקומו ביקשה וקיבלה ארכות אחדות להגיש את הסיכומים. בקשתה האחרונה הוגשה ביום 25.3.2008, שאז הוריתי, כי הסיכומים יוגשו עד יום 9.4.2008, שאם לא כן אתן את פסק הדין בלעדיהם. סיכומי המערער לא הוגשו עד היום. על כן ראיתי ליתן את פסק הדין בלעדיהם. בנסיבות העניין מצאתי ליתן פסק דין לעיצומה של מחלוקת, בהסתמך על כתבי הטענות ועל הראיות שהביאו בפניי בעלי הדין, ולא להיתמך במחדל שבאי-הגשת הסיכומים. 12. סוף דבר הנני דוחה את הערעור, כפוף לויתור של המשיב, כאמור בפתח סיכום טענותיו. המערער ישא בהוצאות המשיב בסך של 10,000 ₪.מיסיםחשבונית