להלן החלטה בנושא סדר הבאת הראיות בערעור מס: החלטה 1. לפני מחלוקת בשאלת סדר הבאת הראיות בהליך ערעור על השומות שהוציא המשיב על-פי סעיף 152(ב) לפקודת מס הכנסה לשנות המס 1998-2001. המערערת טוענת כי המשיב צריך להתחיל בהבאת הראיות. לטענתה, בסעיף 155 לפקודת מס הכנסה נקבע כי אם הנישום ניהל פנקסים קבילים, חייב פקיד השומה להצדיק את החלטתו. בתקנה 10(א) לתקנות בית משפט (ערעורים בעניני מס הכנסה), תשל"ט-1978 נקבע: "מקום שהמשיב חייב, על פי הפקודה, להצדיק את השומה, חייב הוא להתחיל בהבאת ראיותיו; בכל מקרה אחר חייב המערער להתחיל בהבאת ראיותיו". לטענת המערערת, מאחר וספריה לא נפסלו והמחלוקת היא פנקסית, הנטל לפתוח בהבאת הראיות מוטל על המשיב. 2. המשיב טוען, כי ההלכה היא שסעיף 155 לפקודת מס הכנסה אינו מעביר את נטל הראיה למשיב, גם כאשר על המשיב להצדיק את שומתו. על-כן אין צורך להידרש לשאלה אם המחלוקת בתיק הנה פנקסית. עוד טוען המשיב, כי המחלוקת בתיק הנה, לכל הפחות בחלקה, לבר-פנקסית. 3. סעיף 155 לפקודת מס הכנסה קובע כי אם פנקסי הנישום לא נפסלו, מוטלת על פקיד השומה חובת ההצדקה. ההלכה היא כי סעיף 155 חל ומטיל את נטל ההצדקה על פקיד השומה רק במצב שבו המחלוקת נושא הערעור היא בעניין הנובע מהספרים, דהיינו "מחלוקת פנקסית". אך כאשר המחלוקת בין הנישום לפקיד השומה היא בעניין לבר-פנקסי, חל הדין הכללי ונטלי השכנוע והראיה מוטלים על הנישום (ע"א 468/01 חטר-ישי נ' פקיד שומה ת"א 4, פ"ד נח(5)326, 333). ישנה מחלוקת באשר לתקפותה של תקנה 10(א) לתקנות בית משפט (ערעורים בענייני מס הכנסה), הקובעת כי "מקום שהמשיב חייב, על פי הפקודה, להצדיק את השומה, חייב הוא להתחיל בהבאת ראיותיו" מאחר ויש הסוברים כי היא סותרת את סעיף 155 לפקודת מס הכנסה. לאחרונה, התייחס בית המשפט העליון לשאלה זו בע"א 9792/02 פואז מוחמד נ' מס הכנסה-טבריה והשאירה בצריך עיון. יש לציין, כי בע"א 6743/03 תחנת שירותי רכב רוממה חיפה בע"מ נ' פקיד שומה חיפה נקבע בהתאם לתקנה 10(א) הנ"ל כי "משמעותה הדיונית של חובת ההצדקה הינה כי על המשיב לפתוח בהבאת הראיות בהליך הערעור". מאחר ושאלת תקפותה של תקנה 10(א) אינה חד-משמעית, איני מקבלת את טענת המשיב כי ההלכה היא שנטל הראיה אינו עובר למשיב, גם כאשר עליו להצדיק את שומתו ואני רואה צורך לבחון האם המחלוקת בענייננו הינה פנקסית או לבר-פנקסית. 4. המערערת עסקה בשנות המס 1998-1999 בעיבוד ומכירת בשר. המערערת רכשה את מבנה המפעל והציוד שבו מחברת ב.ע.ד בע"מ. המחלוקת בענייננו הינה בשלושה נושאים: פחת: המערערת דרשה פחת בשיעור של 45% בגין רכישת הציוד לעיבוד בשר מחברת ב.ע.ד. המשיב טוען, כי המערערת לא שילמה כל תמורה בעד הציוד ולפיכך, המחיר שעלה הציוד לנישום הוא אפס ולפי סעיף 21 לפקודת מס הכנסה, אין להתיר את הוצאות הפחת. המערערת טוענת, כי שילמה חלק מהתשלום עבור הציוד ואת היתרה היא משלמת באמצעות ההוצאה לפועל. המערערת מוסיפה, כי גם אם הקניה היא באשראי, זכאי הנישום לתבוע פחת מיום הרכישה. מחילת חוב: בדו"ח הכספי לשנת המס 1999 הציגה המערערת הלוואות בסך של 2,491,283 ₪. לטענת המשיב, המערערת לא החזירה את ההלוואות ועל כן הוא חייבה בשנת המס 1999 בסך של 2,491,283 ₪ בגין מחילת חוב. המערערת טוענת, כי יש לה הסכמה עם המלווים שההלוואות תוחזרנה לכשיתאפשר לה. חובות אבודים: בשנת המס 1999 דרשה המערערת הכרה בהוצאות חובות אבודים בסך של 12,063 ₪. לטענת המשיב, המערערת לא הוכיחה את היות החובות אבודים. לטענת המערערת, החוב הינו בגין שקים שניתנו תמורת אספקת סחורה אשר לא כובדו ע"י הלקוחות ואין אפשרות לגבותם. 5. שאלה פנקסית הינה שאלה שאת התשובה לה ניתן ללמוד מפנקסי הנישום. אם העובדות השנויות במחלוקת הן מסוג העובדות המוצאות את ביטוין בפנקסים המנוהלים כדין - מדובר בשאלות פנקסיות. אם מדובר בעובדות שאינן מוצאות את ביטוין בפנקסים - מדובר בשאלות לבר-פנקסיות (רע"א 3646/98 כ.ו.ע. לבנין בע"מ נ' מנהל מס ערך מוסף, פ"ד נז(4) 891, 908-909). כך גם הובהר בע"א 3758/96 סלע חברה למוצרי בטון בע"מ נ' מנהל המכס ומע"מ, פ"ד נג(3) 493, 506 כיצד לאבחן מהן שאלות פנקסיות (פסק הדין אמנם עוסק במע"מ אולם ההבחנה זהה לזו שבמס הכנסה): "שאלות הקשורות בבדיקת נתונים שאינם כלולים בפנקסי החשבונות הן השאלות המכונות 'לבר-פנקסיות', ולצורך בירורן לא חל החריג המקל על הנישום הקבוע בהוראת סעיף 83(ד) לחוק. לכן, בבואנו ליישם את ההלכות שיצאו מלפני בית-משפט זה בכל הנוגע לנטל ההוכחה, כאשר לנישום פנקסים שנוהלו "כדין", עלינו לבחון אם יש בפנקסים כדי לתת מענה לכאורי לשאלה העובדתית השנויה במחלוקת אם לאו". בענייננו, מדובר בשאלות לבר-פנקסיות. הפתרונות לכל המחלוקות שבתיק, כפי שתוארו לעיל, אינם מצויים בספרי המערערת. העובדות עליהן חלוקים הצדדים אינן כלולות בספרים. יש להוסיף, כי מן הדין הוא שהמערערת תפתח בהבאת הראיות מאחר ויש לה יתרון ראייתי, שכן המידע הנוגע לעובדות השנויות במחלוקת מצוי בידה, ומאחר והיא אשר יזמה את ההליך ומוחזקת בגדר תובעת כמשמעה בתקנות סדר הדין האזרחי (ראו רע"א 1436/90 גיורא ארד חברה לניהול נ' מנהל מס ערך מוסף, פ"ד מו(5) 101, עמ' 111-112). 6. סיכומו של דבר, על המערערת לפתוח בהבאת הראיות. הוכחות יתקיימו ביום 18 לדצמבר בשעה 12:30.סדר הבאת הראיותערעורמיסיםערעור מסראיות