סעיף 217 לפקודת מס הכנסה

להלן גזר-דין בנושא סעיף 217 לפקודת מס הכנסה: גזר-דין (לנאשמים 2 ו-6) כתב האישום המתוקן מייחס לנאשמים 2 ו-6 עבירות לפי סעיף 217 לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש], תשכ"א - 1961 (להלן: "הפקודה") ואלה, בקצרה, העובדות הצריכות לענין. הנאשמת 6 (להלן: "החברה"), היא חברה פרטית שעסקה בתיירות והנאשם 2 (להלן:"הנאשם"), היה מנהלה הפעיל ובעל מניות בה. בחודש אפריל 1998 נערך הסכם בין הנאשם לנאשמים נוספים בכתב אישום זה, ההסכם כלל שינוי במצב האחזקות של הנאשם והחברה, שינוי אשר הניב הכנסות החייבות בדיווח ובתשלום מיסים על פי הפקודה. הנאשם והחברה לא דיווחו כדין לפקיד השומה על ההכנסות מאותן עיסקאות וזאת, ללא הצדק סביר ועל כן, מיוחסות להם העבירות על פי סעיף 217 לפקודה. עם תחילת שמיעתו של התיק, הגיעו הצדדים לכלל הסדר טיעון אשר במסגרתו תוקן כתב האישום לגביהם, הם הודו והורשעו במיוחס להם בכתב האישום המתוקן והם עותרים, במשותף, לעונש מוסכם. על פי המוסכם, מתבקש בימ"ש להטיל על הנאשם עונש של מאסר למשך 6 חודשים אשר ירוצה בעבודות שירות, 6 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים וקנס בסך 50,000 ₪. באשר לחברה, הוסכם על קנס בסך 50,000 ₪. יצויין כי ההסדר כולל גם את הנאשם 3 ועל פיו ישלם נאשם זה כופר בסך 50,000 ₪ והתביעה תמליץ ליועץ המשפטי לממשלה לעכב את ההליכים הפליליים כנגדו. ב"כ התביעה מבקש לכבד את ההסדר. לדבריו הנאשמים 2 ו-3 הם אב ובנו , האב מבוגר כבן 80 ובשל מכלול נסיבותיו האישיות הוחלט להגיע להסדר אשר יאפשר לסיים את ההליך לגביו בתשלום כופר. באשר לנאשם והחברה בחרה התביעה להגיש כתב אישום מתוקן בשל קושי ראייתי. כתב האישום המתוקן עניינו עבירות שאין בהן כוונה להתחמק מתשלום מס ועל-כן העונש המוצע הינו הולם ויש בו איזון ראוי לכל השיקולים הצריכים לעניין. ב"כ הנאשמים מבקש להרחיב ולהוסיף דברים לגבי סבירותו של ההסדר. החברה והנאשם אינם נאשמים באי דיווח על העיסקה אלא בדיווח שאינו עולה בקנה אחד עם הוראות החוק . עובר לביצועה של העיסקה היה מצבה העיסקי של החברה בכי רע, היו לה חובות כבדים לבנקים, הפסדים צבורים והפסדים שוטפים. החברה והנאשמים 2 ו-3 לא ידעו, בזמן אמת, כי מאחורי גבם מתנהל מו"מ בין הנאשם 1 לצד ג' באשר לגורלה של החברה ויתכן שלו היו יודעים על-כך היו נוהגים אחרת ונוקטים בקו פעולה שונה, אשר לא היה בו לסבך אותם. כך או כך, לאחר שהעיסקה יצאה אל הפועל פעלה החברה באופן שכל מניותיה יועברו לנאשם 1 ללא תמורה כספית והחברה הופטרה מערבויות והתחייבויות. הנאשם פעל ודיווח על העיסקה בדרך שבה הורו לו לעשות היועצים המקצועיים, דהיינו רואי החשבון, העיסקה דווחה בדוח השנתי ולא תוך 30 יום מאחר ולא נאמר להם כי עליהם לעשות כן. בפועל הנאשמים לא הפיקו רווח מהעיסקה ולכן לא ניתן לראותם כמשתמטים מתשלום מס, הם הודו בכתב האישום המתוקן לאחר שהבינו את הטעות ועל רקע זה גם הגיעו להסדר טיעון. הנאשם הוא בן 56, אב לשלושה ילדים וסב לשני נכדים, עברו נקי, מדובר באדם ערכי אשר שירת שרות צבאי ביחידה מיוחדת, גם בהתנדבות. מאז ומתמיד הוא עוסק בעשייה ערכית, חינוכית והחלק העיקרי בפעילותה של החברה היה תוכניות וטיולים להכרת הארץ, הבאת נוער יהודי מהתפוצות ופעילות להקניית ערכים חברתיים. אשר על כן, הוא עותר לבית משפט לכבד את ההסדר אשר, בין היתר, חסך זמן שיפוטי יקר. הנאשם מצטרף לדברי בא כוחו ומוסיף כי לאורך כל הדרך היה סבור כי פעל כראוי, אך משתוקן כתב האישום והוסברו לו עובדות כתב האישום המתוקן, הגיע להחלטה כי עליו להודות ולבקש מבית משפט לאמץ את ההסדר אשר מאפשר גם לפטור את אביו מהרשעה. לאחר ששמעתי את דברי ב"כ הצדדים ובחנתי את עובדות כתב האישום, הגעתי למסקנה כי נסיבות המקרה מצדיקות אימוץ ההסדר. בבסיסה של החלטה זו עומדת לנגד עיני החזקה כי התביעה הגיעה להסדר על פי הנתונים והשיקולים הראויים ועצם תיקונו של כתב האישום מחזק קביעה זו. איני מקלה ראש בעבירות בהן הורשעו הנאשמים ואיני מקבלת את טענת ב"כ הנאשמים כי אך טעויות או עצות כאלה ואחרות הם שהביאו את הנאשמים לביצוען של העבירות. ואולם, הודייתם המהירה של הנאשמים בכתב האישום המתוקן והעונש המוסכם נמצא בעיני הולם את כלל הנסיבות ועל כן, אני מאמצת את ההסדר ומטילה על הנאשמים את העונשים הבאים: א. אני מטילה על הנאשם 2 עונש מאסר למשך 6 חודשים אשר ירוצה בעבודות שרות על פי חוות דעתו של הממונה על עבודות השרות מיום 12/2/07. הנאשם ירצה את עבודות השרות בבית חולים תל השומר, המרכז הרפואי שיבא, וזאת בימים א-ה בין השעות 07:00-15:00 , בערבי חג בין השעות 07:00-12:00. על פי חוות דעת הממונה העבודות יתחילו ביום 15/3/07 והן יהיו בפיקוח מפקח אחראי אני פרץ. אני מודיעה לנאשם כי עליו להודיע לממונה על כל שינוי אם יחול בכתובת מגוריו וכן עליו לעמוד בתנאי הפיקוח, שכן אי מילוי עבודות השירות על פי הנחיות המפקח, עלול להביא להפסקתן ולכליאה במתקן כליאה. ב. מאסר על תנאי על תנאי למשך 6 חודשים לתקופה של 3 שנים מהיום, והתנאי הוא כי לא יעבור כל עבירה על הוראות הסעיפים 219 ו- 220 לפקודה. ג. אני מטילה על הנאשם 2 קנס בסך 50,000 ₪, או 60 ימי מאסר תמורתם. הקנס ישולם תוך 60 יום מהיום. ד. אני מטילה על הנאשמת 6 קנס בסך 50,000 ₪. הקנס ישולם תוך 60 יום מהיום. מיסיםמס הכנסהחוקי מס הכנסה