להלן פסק דין בנושא סעיף 48א לחוק מיסוי מקרקעין: פסק דין השאלה שבמחלוקת: 1. המחלוקת בערר זה סבה סביב שאלה משפטית בנוגע לחלות הוראת שעה הקבועה בסעיף מס' 48א1 (1) לחוק מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה), תשכ"ג - 1963, להלן החוק או הוראת שעה,על מס מכירה, שלטענת העורר מס זה כלול בהגדרת "מס". בעוד בא כוח המשיב סבור כי מס מכירה איננו בגדר הגדרת מס לפי החוק. חילוקי דעות בענין זה באו בעקבות ההנחה הניתנת על פי הוראת שעה בשיעור של 20% מהמס. כדי לעמוד על הפירוש הנכון של הסעיף הדן בשאלה זו בחוק נביא את לשונו: 48 א1. הפחתת שיעור מס שבח במכירת מקרקעין בתקופה הקובעת - הוראת שעה (א) במכירת זכות במקרקעין בתקופה הקובעת, שיום הרכישה שלה היה לפני יום התחילה, זכאי המוכר להנחה ממס כמפורט להלן: (1) נעשתה המכירה בתקופה החלה ביום התחילה עד יום כ"ו בטבת התשס"ג (31 בדצמבר 2002) - בשיעור של 20% מהמס החל לפי סעיף 48א; העובדות: 2. העובדות שבגינן נוצרה המחלוקת הן אלה: לפני פירוק העוררת ומכירת נכסיה לפי צו פירוק מתאריך 12.5.02 נמכרו בין היתר המקרקעין שעליהם הוקם המפעל הידועים כחלקה מס' 137 (בחלק) 140 (בחלק* בגוש מס' 17464 וחלקה מס' 1 (בחלק) בגוש מס' 17455 להלן המקרקעין. בענין שווי המכירה העוררת והמשיב הגיעו לסכום מוסכם ודבר זה איננו במחלוקת. בחודש אפריל 2004 הוצא שובר תשלום בגין מס המכירה שחל על המכירה בסך 242,543 ששולם בפועל כאשר לגבי 78,543 מסכום זה שולם תחת מחאה. השגת העורר בקשר למתן ההנחה של 20% על מס המכירה, הניתנת על מס שמשולם לגבי עיסקה שבוצעה במועד הקובע, נדחתה על ידי המשיב ומכאן הערר. הדיון: 3. עיינו בהגדרת מס בחק שם נאמר...: "מס שבח" או "מס" - כמשמעותו בסעיף 6; פרק שני בדבר הטלת המס, מדובר בהטלת מס שבח בלבד כי הסעיפים הרלוונטיים מציינים את ההגדרה מס כשהכוונה למס שבח מקרקעין ולא למס מכירה וכך נקבע בהמשך: 6. הטלת המס על מכירת זכות במקרקעין [תיקון: תשל"ה (2)] (א) מס שבח מקרקעין (להלן - המס) יוטל על השבח במכירת זכות במקרקעין. (ב) השבח הוא הסכום שבו עולה שווי המכירה על יתרת שווי הרכיש כמשמעותה בסעיף 47. 7. הטלת המס על פעולה באיגוד מקרקעין [תיקון: תשכ"ה]. כפי שעולה מלשון פרק זה על מס שבח בסעיף 6א' נאמר מס שבח מקרקעין (להלן המס). דבר זה עצמו יכול להתפרש כהגדרה של מס שבח בלבד והוא נאמר בהקשר לאמור בסעיף 6 בדבר הטלת המס. כדי להגיע להחלטה נכונה במחלוקת שבערר זה, פנינו גם לפרק הד במס רכישה בחוק ומצאנו שהחוק מבדיל בצורה ברורה בין מס שבח הנקרא "מס", לבין מס רכישה, למרות שאותו חוק דן בשלושת סוגי המסים. ואכן בפרק הדן במס רכישה נקבעו כללים בדבר תשלום מס הרכישה ובאופן עקבי כשהחוק מדבר על הטלת מס רכישה עשה זאת על ידי צירוף המילה מס עם המילה רכישה, כפי שהדבר נעשה בענין מס מכירה והרי הסעיפים הרלוונטיים: (א) במכירת זכות במקרקעין יהא הרוכ ש חייב במס רכישת מקרקעין (להלן: מס רכישה); מס הרכישה יהיה בשיעור משווי המכירה או בסכום קבוע, לפי סוג המכירה או המקרקעין, הכל כפי שיקבע שר האוצר באישור ועדת הכספים של הכנסת. (ב) (1) בפעולה באיגוד מקרקעין יהא הרוכש חייב במס רכישה; מס בסכום שהיתה חייבת בו מכירת זכות במקרקעין ששוייה הוא החלק היחסי כאמור בפסקה (1א) - משווי כלל הזכויות במקרעין שבבעלות האיגוד. (ג) במכירת זכות במקרקעין שהם בנין או חלק ממנו, שהוא דירת מגורים, שנעשתה בתוקפה שמיום ט"ו בשבט התשנ"ה (16 בינואר 1995) ועד יום כ"ג בטבת התשנ"ו (15 בינואר 1996) ישולם מס הרכישה בשיעור משווי הזכות הנמכרת כקבוע להלן: מכאן פנינו בקשר לעניינינו בערר זה, גם לפרק השישי הדן במס מכירה. בהגדרות שנקבעו בפרק זה לגבי מס מכירה נאמר: פרק זה- "מס מכירה" - מס על מכירת מקרקעין כמשמעותו בפרק זה; 72ד. הטלת מס מכירה ושיעורו [תיקון: תשנ"ט (3), תשס"ב (5)] (א) על מכירת מקרקעין אשר יום רכישתם קדם ליום כ"א בחשון התשס"ב (7 בנובמבר 2001) יוטל מס מכירה בשיעור של 2.5% משווי המכירה. 4. החוק קבע לו ניסוח מיוחד לכל סוג מהמסים הנדונים בו. רק בפרק הדן בהטלת מס שבח נקבעה הגדרה ברורה למה מתכוון החוק באמירת "מס", הוא קבע כי מדובר במס שבח וכך נאמר: (א) מס שבח מקרקעין (להלן - המס) יוטל על השבח במכירת זכות במקרקעין. בהטלת מס מכירה לא חזר החוק על הגדרת המס שבחוק כהגדרה מכוונת גם למס מכירה. בקשר למס מכירה, החוק התמיד לאמר מס מכירה כששתי מילים אלה צמודות, ואילו התכוון המחוקק לכלול בהנחה שנתן גם את מס המכירה, היה צריך לציין זאת כפי שעשה זאת לגבי החיוב במס רכישה כאמור. 5. נוכח האמור לעיל ברור כי המחוקק הבחין הבחנה ברורה בין סוגי המסים למיניהם וקרא לכל מס בשמו. מס שבח כינה אותו "מס" ורק מס שבח כונה בכינוי זה, ואילו כשדן במסי רכישה ובמסי מכירה הוא קרא למס בשמו באופן עקבי. למס מכירה התמיד לאמר מס מכירה ולמס רכישה התמיד לאמר מס רכישה, לכן אין אנו מקבלים את הפירוש שנתן בא כוח העוררת "להוראות שעה" וקובעים כי בהוראת שעה הכוונה היתה אך ורק למס שבח מקרקעין. 6. נטען עוד כי בועדת ערר אחרת בעניין דומה, החליטה הועדה לראות בהגדרת מס גם את מס המכירה. מן הראוי לציין כי החלטת ועדת ערר אחרת בסוגיה זו איננה מחייבת את הועדה הזאת, כאשר ועדה זו מגיעה למסקנות אחרות משל הועדה ההיא. כמובן שאין בהחלטת ועדה זו משום ערעור על קביעת ועדה אחרת. כל ענין ידון לגופו ובהתאם לעובדות שבפני הועדה. 7. מצד שני לו היתה הועדה בת חורין לקבוע מטעמי צדק או היגיון אם להחיל את ההנחה גם על מס המכירה כמו שחל על מס שבח הייתה רואה בהחלת ההנחה על מס מכירה כמו על מס שבח, כמעשה צודק ונכון, באשר שני מסים אלה חלים על המוכר שלא כמו במס רכישה שחל על הקונה. מה עוד ומס מכירה בא כתחליף למס רכוש שהיה משולם בלאו הכי על ידי המוכר, ומשרצה המחוקק להקל על המוכר בתשלום מסיו, היה מן הראוי להחיל הנחה של 20% גם על מס המכירה, אלא שאנו מחוייבים להחליט על פי החוק כלשונו במחלוקת שבערר זה, ועל כן אין מנוס אלא לדחות את הערר. 8. לפיכך אנו דוחים את הערר ובנסיבות אלו לא מטילים הוצאות. מיסיםמקרקעיןמיסוי מקרקעין