להלן פסק דין בנושא פטור מתשלום אגרת טלוויזיה: פסק דין המבקש עותר למתן פסק דין הצהרתי לפיו הוא פטור מתשלום אגרת טליביזיה, אותה נדרש ע"י המשיבה לשלמה בגין מקלט טלוויזיה שברשותו. לטענת המבקש, הוא אינו מתגורר בדירה נפרדת אלא יחד עם אמו בדירה אחת. את טענתו זו תמך המבקש באישור מאת המועצה המקומית גדידה - מכר. כן טוען המבקש כי אמו משלמת אגרת טלוויזיה בגין מקלט אחר הנמצא ברשותה באותה יחידת דיור שלהם, ומשכך, פטור הוא מתשלום אגרה נוסף על זו שמשלמת אמו, כאמור. בכתב תשובתה עותרת המשיבה לדחות את התביעה לסעד הצהרתי כאמור. לטענתה, המבקש מתגורר ביחידת דיור נפרדת מזו של אמו, ומשנמצא כי כל אחד מהם מחזיק במקלט טלוויזיה אחר, הרי שגם המבקש חייב בתשלום האגרה הנ"ל. לטענת המשיבה, המבקש לא דיווח לה כי רכש מקלט טלוויזיה, ולא שילם אגרה בגינו, מאז רכישתו. המשיבה מכחישה את תוכנו של אישור המועצה המקומית התומך בבקשת המבקש. עוד טוענת המשיבה כי גם בהנחה והמבקש מתגורר ביחידה משותפת עם אמו, הרי מאחר ואמו לא שילמה אגרה עבור השנים 2005-2006, ומאחר ואך בשנת 2005 שילמה אגרה עבור השנים לפני, הרי שהוא חייב בתשלום אגרה, משלא שולמה ע"י בן המשפחה עמו הוא מתגורר. בפניי העידו המבקש ועד נוסף מטעם המשיבה. סיכומי הצדדים הוגשו בכתב, בהמשך. אין חולק בין הצדדים על אלה: א. א. המבקש רכש מקלט טלוויזיה בחודש אפריל 2001 ( ראה עדותו של המבקש בפניי, בעמוד 2 שורה 10 לפרוטוקול וסעיף 7 לכתב התשובה של המשיבה ). ב. ב. המבקש לא הודיע למשיבה על רכישת המקלט הנ"ל ולא שילם אגרה בעדו ( ראה עדותו בפניי בעמוד 2 שורות 12-13 לפרוטוקול ). ג. ג. אמו של המבקש רכשה, בשנת 2000, מקלט טלוויזיה ( ראה עדותו של המבקש בפניי בעמוד 3 שורות 12-13 לפרוטוקול וכן סעיף 11 לכתב התשובה שלך המשיבה ). ד. ד. אמו של המבקש שילמה את האגרה בעד המקלט שרכשה, וזאת באמצעות המבקש, במסגרת הסדר מאוחר, והחוב ששולם הוא עבור השנים 2000-2004 בעוד שטרם שילמה את האגרה עבור השנים 2005-2006 ( ראה עדות המבקש בפניי בעמוד 3 שורות 23-29 לפרוטוקול וסעיף 12 לכתב התשובה של המשיבה ). לפי סעיף 28א(א) לחוק רשות השידור, התשכ"ה - 1965, על המחזיק במקלט טלוויזיה חלה חובה לשלם אגרה שנתית לרשות השידור. יחד עם זאת, תקנה 5(ב) לתקנות רשות השידור ( אגרות, פטורים קנסות והצמדה ) תשל"ד - 1974 קובעת כי: " ...לא תוטל אגרה בעד החזקת מקלט טלוויזיה אם, לדעת המנהל, נתקיים אחד מאלה: (1) הוא מוחזק ביחידת הדיור שבה מתגורר המחזיק במקלט ( להלן - מען ) ובה מוחזק בידי המחזיק מקלט טלוויזיה אחר, אשר בעדו שולמה אגרה באותה שנה... (2) הוא מוחזק בידי בן - משפחתו של המחזיק במקלט טלוויזיה אשר בעדו שולמה אגרה, והוא מתגורר אתו באותו מען ". המבקש מחזיק במקלט, בעוד שאמו מחזיקה במקלט אחר. לטענתו, שניהם מתגוררים ביחידה דיור אחת, ומכיוון ואמו שילמה אגרה, אין לחייבו באגרה נוספת בגין המקלט שברשותו. מכאן, ההוראה הרלבנטית לגביה מתייחס טיעון זה הינה הוראת תקנה 5(ב)(2) הנ"ל. כך שהשאלה הטעונה הכרעה הינה, האם המבקש ואמו מתגוררים ביחידת דיור משותפת אחת, או שמא בשתי יחדיות דיור נפרדות, אז כל אחד מהם חייב בתשלום האגרה בעד המקלט שהוא מחזיק. בין מאפייניה של יחידת דיור נפרדת למגורים ניתן למנות אלה: כניסה נפרדת, חדרי מגורים, מטבח נפרד, שירותים נפרדים והפרדה בפועל בינה לבין יחידה אחרת. המבקש העיד בפניי באשר לתיאור דירתו, כך: " ...בבית זה קומה אחת ומתחת לזה זה היה מחסן עד שנכנסנו לגור בו. זה לא בדיוק שתי קומות, זה קומה של מחסן ועולים במדרגות לבית. אני גר בקומה ראשונה מעל המחסן. אמא שלי עכשיו גרה במרתף שזה היה המחסן. יש מדרגות נפרדות לקומה הראשונה בה אני מתגורר. בקומה שאני גר יש מטבח שהוא לא משותף לאמא שלי. כל הבישולים נעשים למטה... בקומה שאני גר יש שתי אמבטיות ושתי שירותים, שהיה אחד לשימושה של אמא שלי. הטליביזיה נמצאת בקומה שאני גר...". ( עמוד 3 שורות 3-10 לפרוטוקול ). עינינו הרואות כי המבקש מאשר כי הוא מתגורר בקומה העליונה, הנמצאת מעל המחסן שמשמש את אמו למגורים, כאשר לקומה הנ"ל בה הוא מתגורר ישנן מדרגות נפרדות המובילות אליה, יש מטבח שאינו משותף גם לאמו, יש שירותים ואמבטיה. עוד מוסיף המבקש מציין שהבישולים נעשים בקומה בה מתגוררת אמו, מכאן, קיימת הפרדה בין מטבח הקומה העליונה לזה שבקומת המחסן. עולה כי קומת המגורים בה מתגורר המבקש הינה בבחינת יחידת דיור נפרדת לחלוטין מיחידת הדיור של אמו. המבקש לא העיד כי קיימת תלות מסויימת בין שתי היחידות לצורך השימוש בהן למגורים, והתרשמתי שכל אחת מהן משמשמת, באופן עצמאי, למגורים נפרדים, כאשר הוא מתגורר בקומה העליונה, ואמו מתגוררת בקומה מתחתיה. המבקש לא טען כי חיבורי המים, החשמל, הגז או הטלפון של הקומה העליונה ושל המחסן מחוברים זה לזה. משלא הוכח כי חיבורים אלו משותפים לשתי הקומות, יש לראות בזאת תמיכה במסקנה לפיה שתי היחידות נפרדות הן. לא זו אף זו: המבקש העיד בפניי כי: "...אני משלם את המיסים של ארנונה מים, חשמל בקומה שבה אני מתגורר...". ( עמוד 3 שורה 11 לפרוטוקול ). מכאן, המבקש משלם את המסים הנ"ל לגבי הקומה בה הוא מתגורר. היינו, גם המבקש עצמו עושה הפרדה ואבחנה בין שתי הקומות, בהתייחסו לתשלום המסים. משמשולמים מסים אחרים בגין הקומה העליונה, בנפרד, ומשקיימים בה המאפיינים של יחידת מגורים עצמאית ונפרדת, אין עוד מקום לטענה כי קומה זו והמחסן הינם יחידת דיור אחת. דו"ח הביקור מיום 5/5/06, שנערך לאחר הגשת ההמרצה, מתאר כי בדירתו של המבקש נמצאו שני מקלטי טלוויזיה וכי אמו של המבקש מתגוררת בקומה התחתונה עקב בעיות רפואיות המגבילות אותה לעלות במדרגות. העד מטעם המשיבה, מר אלכס פורמן, העיד בפניי כי: "...יש כניסה נפרדת לקומה העליונה, וכניסה נפרדת לקומה התחתונה ובכל קומה יש שירותים וכל אחת יחידה נפרדת" ( עמוד 4 שורות 23-24 לפרוטוקול ). אומנם, המבקש טוען כי אמו התגוררה עמו בקומה העליונה, ועברה להתגורר במחסן לפני כשנתיים ( ראה עמוד 3 שורות 13-15 לפרוטוקול ), אולם המבקש לא העיד מטעמו את אמו לתמוך בטענה זו, ולא העיד עד אחר להוכיח זאת, ולא הוגשה כל ראיה להוכיח שאמו התגוררה איתו, באותה קומה עליונה, עד לפני כשנתיים. טענה זו נותרה ללא ביסוס, לנוכח הממצאים לפיהם האמא מתגוררת כיום בקומה נפרדת. אין ראיה להוכיח כי ממצאים אלו לא היו גם לפני כשנתיים. הטענה של המשיבה לפיה האם שילמה בשנת 2005 את אגרת המקלט עבור השנים 2000-2004 וכי יש לראות בה כמי שלא שילמה אגרה לאותה תקופה, דינה לדחייה. מדובר בחוב שהצטבר, ובסופו של יום סולק, לגבי אותו פרק זמן, ואין לטעון כי בשנים 2000-2004 לא שולמה אגרה. יחד עם זאת, אין בכך כדי לפטור את המבקש מתשלום אגרה בגין מקלט אחר, כשהוא מתגורר ביחידת מגורים נפרדת. טענות ב"כ המבקש לעניין אופן עריכת ביקור הבית ע"י שליחי המשיבה לא מצדיקות כשלעצמן להיענות לבקשה, שהרי שוכנעתי, הן ע"י המבקש עצמו, בעדותו בפניי, וע"י ממצאי דו"ח הביקור, בקיומן של שתי יחידות דיור נפרדות. באשר לאישור מטעם המועצה המקומית, מיום 30/3/06, הרי משהוכחש תוכנו של המסמך ע"י המשיבה, היה על המבקש להעיד את עורכו, להוכחת האמור בו, וליתן בכך בידי המשיבה ההזדמנות והאפשרות לחקור את עורכו בחקירה נגדית, להבהיר את האמור שם, כפי שנעשה ע"י המשיבה אשר העידה מטעמה את העד להגשת דו"ח ביקור. לכל האמור, אני דוחה את התביעה לסעד הצהרתי, ואני קובע כי המבקש חייב בתשלום אגרה, לפי חוק רשות השידור, החל משנת 2001, היינו, ממועד רכישת מקלט הטלוויזיה על ידו. המבקש ישלם למשיבה הוצאות בקשה זו בסך 400 ₪ וכן שכ"ט עו"ד בסך 600 ₪ ומע"מ כחוק, הכל תוך 30 ימים מהיום. פטור מאגרהטלויזיהאגרה