להלן החלטה בנושא תפיסת מסמכים על ידי היאחב"ל למס הכנסה: החלטה א. פתח דבר הערר שבפני, מטעמו של המבקש, היא להורות כי מסמכים שנתפסו בביתו, על ידי המשטרה (היאחב"ל) - יושבו לו, וזאת על פי החלטתו של כב' השופט רוזן (בב"ש 91273/05). המבקש הטוען לעצמו ציין, כי בתאריך 15.5.05 הורה כב' השופט רוזן כי רק חומר חקירה שכבר הועבר על ידי היאחב"ל למס הכנסה - ייוותר בידי רשויות המס, ועל כן לא היה מקום להעביר לרשויות המס מסמכים נוספים, אחרי 15.5.05, ואין מקום שימצאו בידן כיום, בייחוד כשתיק החקירה נגדו ביאחב"ל - נסגר. ב. השתלשלות העניינים הנדרשת בענייננו: א) בתאריך 2.11.04 נערך חיפוש בבית המבקש במסגרת מבצע "היסטוריה בדולר". החיפוש נערך על ידי שוטרי היאחב"ל בחשד לביצוע עבירות של החזקת נכס החשוד כגנוב - עבירות על חוק העונשין. לחיפוש התלוו גם חוקרי מס הכנסה. בבית המבקש נתפסו מסמכים שונים, ולטענת העורר, מדובר בכ- 100,000 מסמכים, שנלקחו ללא רישום על ידי מבצעי החיפוש. ב) באותו מועד - 2.11.04 נערך חיפוש גם בבית בנו של העורר - ישראל ביאליסטוצקי (להלן:"ישראל"). ג) בתאריך 21.3.05 עתרו רשויות מס הכנסה לבית משפט השלום בפ"ת להעביר אליהן חומר שנתפס בבית המבקש בתאריך 2.11.04 על ידי המשטרה (יאחב"ל), וזאת מאחר ומסמכים אלו רלבנטיים לתיק חקר מס' 049800303 המתנהל במשרדי חקירות מס הכנסה ת"א והמרכז, שעניינו ביצוע עיסקאות נדל"ן, שהמבקש - יזם העיסקאות, חשוד בביצוע עבירות מס הקשורות להן. בית משפט השלום בפ"ת (כב' השופטת לבאון) נעתר לבקשה. דא עקא, שלבקשה שהוגשה לבית משפט השלום בפ"ת להעברת החומר המבוקש לרשויות מס הכנסה, צורפה בטעות רשימת המסמכים שנתפסו אצל בנו של העורר - ישראל, וזאת במקום רשימת המסמכים שנתפסו אצל המבקש עצמו. טעות זו היא המקור לכל ההתדיינות בהמשך, כאשר המבקש טוען, שהמסמכים הועברו לרשויות המס שלא כדין, כיוון שהם אינם כלולים ברשימה שצורפה לבקשה להעברת החומר. ד) בתאריך 21.4.05 עתרה המשיבה לבית משפט השלום בפ"ת, להאריך תוקף תפיסת המסמכים הנ"ל מכוח סעיף 35 לפסד"פ (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], תשכ"ט - 1969. הבקשה התייחסה למסמכים שנתפסו הן אצל העורר והן אצל בנו - ישראל. העורר התייצב לדיון בבקשה הנ"ל, אך בנו ישראל - נעדר. כב' השופטת לבאון האריכה תוקף הצו להחזקת המסמכים לתקופה נוספת בת 6 חודשים, קרי: עד לתאריך 2.11.05. ה) המבקש ערר על החלטה זו בתאריך 15.5.05 לבית המשפט המחוזי בת"א, ובעררו עתר להחזרת המסמכים שנתפסו בביתו (שכן רשימת המסמכים שאושרה ע"י בית משפט קמא כללה את מסמכיו של ישראל). ביהמ"ש המחוזי (כב' השופט רוזן בב"ש 91273/05) התייחס למסמכים שנתפסו בבית המבקש וחילקם לשלושה סוגים: חומר החשוד כגנוב מארכיון העיר ירושלים, ואשר מצא דרכו אל המבקש - יוותר בידי המשטרה. חוזי מכר ומסמכים הדרושים למס הכנסה לצורכי חקירה, ואשר נתפסו בבית המבקש - מסמכים אלו יוותרו בידי רשויות המס, כפי שהורה בית משפט השלום בפ"ת בתאריך 2.5.05, אך צילומיהם ימסרו לעורר. חומר שהגיע לטענת המבקש לידיו כחוק, וטענה זו לא הופרכה על ידי המשטרה - יוחזר לו, בתנאים מסויימים (תיעודם, חתימת המבקש על התחייבות בלתי חוזרת לשמור עליהם, והפקדה במזומן ע"י המבקש או מתן ערבות בנקאית). ו) בתאריך 2.6.05 הגישה המשיבה כתב תביעה נגד העורר, במסגרתו התבקש בית המשפט ליתן צו למבקש - הנתבע בכתב-התביעה, להעביר לגנזך המדינה המסמכים שפורטו בכתב-התביעה. בעת ובעונה אחת הוגשה בקשה לצו מניעה זמני, לפיו, התבקש סעד כי המסמכים הרלבנטיים הנמצאים בחזקת התביעה, יוותרו בגנזך המדינה עד להכרעה בתובענה. המשיבה הסבירה, כי הסעד הזמני מתבקש על מנת שלא תצטרך להחזיר את המסמכים הנדרשים ע"י המבקש , והמצב הקיים יוותר על כנו. כב' השופט זפט אשר דן בבקשה קבע: "חומר שנתפס על ידי המשטרה במסגרת חקירה פלילית כפוף להחלטת בית משפט השלום, בשאלה אם להחזירו, ואיני רואה מקום ליתן צו שמשמעותו המעשית עקיפת החלטת בית משפט השלום מ- 15.5.05 בבש"א 91273/05". ז) בתאריך 18.6.05 עתר המבקש לבית המשפט המחוזי לקבוע מועד דחוף לשמיעת בקשתו על פי פקודת ביזיון בית המשפט, שכן לטענתו, המשיבה לא קיימה החלטת בית המשפט, והחזירה לו רק מקצת החומר שנתפס על ידה. ח) בתאריך 4.7.05 התקיים דיון נוסף בפני בית המשפט המחוזי (כב' השופט רוזן), וזאת לאור טענת המבקש להפרת צו בית המשפט. בית המשפט החליט שאין עוד מקום לדון בנושא, לאור הצהרת נציגת המדינה, כי החלטת בית המשפט בוצעה כרוחה וכלשונה. עוד קבע כב' השופט רוזן בהחלטתו, כי: "הואיל ובתאריך 12.7.05 עומד להתקיים דיון בבית משפט השלום בפ"ת, מן הראוי ליתן לבית המשפט מרחב הדיון וההחלטה בנושא" (ההדגשה שלי- י.א.). ט) המבקש עתר לבית משפט השלום בפ"ת לעיון חוזר בהחלטתו, ולדבריו, הצהרת באת כוח המשיבה בפני בית משפט השלום בפ"ת ובית המשפט המחוזי בת"א, כי ההחלטה קויימה - איננה נכונה, והוא קיבל מהיאחב"ל "מיני מוזיאון" שכלל מסמכים היסטוריים, חותמות עתיקות, מטבעות עתיקות מאדמורי"ם, אך לא את מלוא החומר. בתגובה לבקשת המבקש, ציין ב"כ המשיבה, כי המסמכים שנמסרו למבקש בתאריך 3.8.05, אלו המסמכים שהועברו בעבר לידי רשויות מס הכנסה, ושאינם נדרשים לה. בית משפט השלום בפ"ת (כב' השופטת לבאון) דחתה את בקשת המבקש לעיון חוזר בהחלטתה, אך הורתה כי: "מסמכים שהועברו לרשויות המס בלא צו שיפוטי - יוחזרו למשטרה בתוך 7 ימים". וכן: "בתוך 30 ימים אקבל רשימה מפורטת של מסמכים ו/או חפצים שנמצאים אצל רשויות המס, ונתפסו אצל הרב צבי ביאלוסטובצקי. בתוך 30 ימים תועבר רשימת מסמכים ו/או פריטים שהוחזרו לידי הרב צבי ישראל ביאלוסטובצקי". יוער, כי בטרם ניתנה החלטת בית המשפט, עתר גם בנו של העורר - ישראל לבית משפט השלום בפ"ת (בתאריך 13.7.05), וביקש כי יוחזרו לו המסמכים שנתפסו בביתו ע"י היאחב"ל, בציינו, כי מסמכים רבים הועברו לצד ג' - רשויות מס הכנסה ללא צו בית משפט. לטענת ישראל, הוא אינו מתייחס למסמכים שנתפסו אצל אביו, ועל כן לא ארחיב בהחלטה בעניין זה, אך יצויין, כי בית משפט השלום בפ"ת נתן החלטה בבקשת ישראל בתאריך 7.9.05. י) בתאריך 2.8.05 עתר המבקש בשנית לבית המשפט המחוזי על פי פקודת ביזיון בית המשפט, בציינו, כי המשיבה איננה מקיימת את החלטת בית המשפט להחזיר לו את המסמכים. הבקשה שבפני, כאמור, מתייחסת למסמכים הנמצאים בפרקליטות מחוז ת"א (מיסוי וכלכלה), אשר קיבלה מסמכים מרשויות מס הכנסה. ג. דיון לאור שטף הבקשות שהוגשו ע"י הצדדים יש להדגיש העובדות הבאות: 1) המסמכים שנתפסו בבית המבקש בתאריך 2.11.04 נמצאים כיום בפרקליטות לצורך בחינתם ושקילת הגשת כתב-אישום נגד המבקש. 2) בית משפט השלום בפ"ת (כב' השופטת לבאון) מצא לנכון להורות שחומר חקירה - מסמכים שנתפסו בבית המבקש, והנמצאים בידי היאחב"ל - יועברו לרשויות המס. 3) הערר עליו מתבסס המבקש - החלטת השופט רוזן מתאריך 15.5.05, אישרה החלטת בית משפט קמא בפ"ת, וקבעה כי חוזי המכר שנתפסו בבית המבקש והדרושים לרשויות מס הכנסה, צריכים להמצא בידן. בית המשפט המחוזי קבע בהחלטתו, כי המסמכים הנ"ל "יוותרו" בידי רשויות המס כשהוא מתבסס על החלטת בית משפט קמא, ויוצא מההנחה שבידי רשויות המס המסמכים שנתפסו בבית המבקש, ולא היה מודע לכך שצורפה בטעות רשימת מסמכים שנתפסו בבית ישראל במקום רשימת המסמכים בבית העורר, וזו נמצאה בפני בית משפט קמא. 4. מסמכים שנתפסו בבית ישראל והועברו לרשויות המס ללא צו שיפוטי - הוחזרו למשטרה, ואינם נמצאים בידי הפרקליטות. 5. אין לקבל עמדת המבקש, כי עפ"י החלטת כב' השופט רוזן, אין להעביר מסמכים לרשויות המס, שכן הן כב' השופט רוזן והן כב' השופט זפט ראו בבית משפט השלום בפ"ת מי שמוסמך לדון בגורל המסמכים. השופט זפט ציין מפורשות: "חומר שנתפס על ידי המשטרה במסגרת חקירה פלילית כפוף להחלטת בית משפט השלום בשאלה אם להחזירו...". כב' השופט רוזן ציין כי: "מן הראוי ליתן לבית משפט (השלום בפ"ת - י.א.) מרחב הדיון וההחלטה בנושא". המבקש מנסה להוציא מידי רשויות המס המסמכים הדרושים להן, בעת שהן שוקלות הגשת כתב אישום נגדו. כב' השופטת לבאון אישרה השארת המסמכים בידי רשויות המס, אך החלטתה התייחסה לרשימה שגויה (רשימת מסמכים שנתפסו אצל ישראל ולא אצל המבקש). משהסתבר למשיבה, כי נפלה שגגה בצירוף הרשימה, היא מבקשת כיום שבית המשפט יתן צו רטרואקטיבי להעברת החומר מהיאחב"ל לרשויות המס, וזאת על פי הילכת פרידנברג (בג"צ 2393/91 בשג"צ 2957/91 עזריאל פרידנברג נ' השופטת סוקולוב ואח' פד"י מ"ה(4) 490). כפי שכבר נאמר, הן בית משפט קמא (כב' השופטת לבאון) והן בית המשפט המחוזי (כב' השופט רוזן) מצאו לנכון לאפשר העברת המסמכים שנתפסו בבית המבקש לרשויות המס. קבלת הערר והחזרת המסמכים למבקש - יעשה פלסתר את החלטתם. לאור כל המקובץ לעיל, אני דוחה את הערר. אני מאריכה צו החזקת המסמכים בידי המשיבה למשך 90 ימים ממועד ההחלטה - 2.11.05. עותק ההחלטה הועבר לעורר באמצעות הפקסימיליה, ועל כן כל שנותר הוא שהמזכירות תעביר עותק ההחלטה לבא-כוח המשיבה. העורר יהא רשאי לקבל את תיק המסמכים שהגיש לבית המשפט - אם הדבר דרוש לו. מיסיםמסמכיםתפיסת מסמכיםמס הכנסה