להלן פסק דין בנושא אספקת דיו: פסק דין מ ב ו א : 1. בפני שתי תביעות ששמיעתן אוחדה, הנוגעות למסכת עובדתית אחת. השאלות שבמחלוקת אליהן אדרש במסגרת פסק דין זה הן האם לחברת מגה אינק אס.אר.או בע"מ, התובעת בת.א. 55176/03 והנתבעת בת.א. 23292/04 (להלן : "מגה אינק"), מגיעה תמורה עבור עסקאות אספקת דיו מסהר תעשיות שלטים (1986) בע"מ, הנתבעת בת.א. 55176/03 והתובעת בת.א. 23292/04 (להלן : "סהר"), והאם סהר זכאית לשיפוי בגין הנזקים הנטענים שנגרמו לה, לטענתה, בעקבות אספקת דיו קלוקל על ידי מגה אינק. להלן העובדות הצריכות לתביעה. ה ע ו ב ד ו ת : 2. מגה אינק הינה חברה פרטית העוסקת ביצור, אספקה ומכירה של מוצרי דיו שונים. סהר הינה חברה פרטית שעיקר עיסוקה ביצור ושיווק של שלטים ושלטי חוצות. הנתבע מס' 2 בת.א. 23292/04 וצד ג' בת.א. 55176/03, מר אליאב פריאל (להלן : "פריאל"), שימש בעבר כסמנכ"ל שיווק של סהר. לטענת סהר, הציג עצמו פריאל בעסקאות נשוא התביעה כשותף ומנהל במגה אינק. לטענת מגה אינק, פריאל הינו "פרילנסר" אשר שימש כמתווך בעסקאות אלו. 3. בזמנים הרלוונטיים לאירועים המפורטים בכתב התביעה, היו במפעלה של סהר ארבע מכונות הדפסה דיגיטליות, כולן מתוצאת חברת סייטקס (להלן: "סייטקס") : שתי מכונות "גרנדג'ט" ; אחת "נובה" ואחת "אקסל". המכונות היו מתוחזקות על ידי סייטקס, וכן הדיו שסופק למכונות היה מתוצאת סייטקס. יש לציין כי פריאל היה עובד של סייטקס במשך תשע שנים : משנת 92' עד 95' כאיש תמיכה טכנית ומ- 95' ועד סוף 99' כמנהל מכירות אזורי (פרו' עמ' 50 שו' 9). 4. לקראת סוף שנת 2002 נוצר קשר בין מגה אינק לבין סהר, בנוגע לאפשרות רכישת הדיו למדפסות מתוצרת מגה אינק. לטענת סהר, פריאל הוא שפנה לסהר, בהציגו מצג שהינו שותף במגה אינק וטען באוזניה כי הדיו מתוצרת מגה אינק הינו איכותי יותר וזול יותר מהדיו מתוצרת סייטקס. עוד הבטיח פריאל שהדיו יתאים לכל צרכיה של סהר ולמכונות שברשותה. לטענת מגה אינק, סהר היא זו שפנתה אליה ובקשה לרכוש את הדיו מתוצרתה. 5. בכל מקרה, אין מחלוקת שביום 31.10.02 הזמינה גב' דבורה השמשוני, אשר שימשה באותה עת כמנכ"ל סהר (להלן : "דבורה"), 200 ליטר דיו ממגה אינק (ראה נספח א' לתצהירו של אברהם בוקאי, נ/1, מנהל במגה אינק, להלן: "בוקאי"). הזמנה זו תקרא להלן : "ההזמנה הראשונה". כמו כן, ביום 4.12.02 הזמינה סהר ממגה אינק כמות נוספת של 270 ליטר דיו (נספח ב' לנ/1, הזמנה זו תקרא להלן : "ההזמנה השנייה") וביום 30.1.03 הזמינה סהר כמות נוספת של 150 ליטר דיו (נספח ד' לנ/1, להלן "ההזמנה השלישית"). אין חולק על העובדה שההזמנה השלישית בוטלה על ידי סהר ביום 2.2.03, עוד בטרם סופק הדיו נשוא ההזמנה השלישית לסהר. טענות מגה אינק : 6. מגה אינק טוענת כי סיפקה לסהר את הדיו אשר הוזמן במסגרת ההזמנה הראשונה והשנייה. לטענת מגה אינק, המחיר שסוכם בין הצדדים לליטר דיו עמד על 30 אירו, כפי שנקוב בחשבוניות שהוצאו לסהר (נספח א/2, ב' ו- ג' לנ/1), אך עד היום טרם פרעה סהר את חובה, המסתכם בסך של 12,780 אירו. 7. לטענת מגה אינק, הסיבה לביטול ההזמנה השלישית ולהפסקת הקשר העסקי בין הצדדים אינה נעוצה באיכות הדיו, כפי שטוענת סהר, כי אם במשבר שנוצר בין פריאל לבין מנהלה ובעל מניותיה של סהר, מר יעקב מזרחי (להלן : "מזרחי"). מגה אינק הפנתה בעניין זה לתכתובת בדואר אלקטרוני שנשלחה בזמן ביטול ההזמנה השלישית, ממנה ניתן ללמוד על הסיבה האמתית לניתוק הקשר, כאמור (ראה נספחים ה', ו', ז' לנ/1). עוד טענה מגה אינק כי פריאל הינו, כאמור, פרילנסר ופעל בעסקאות אלה כמתווך בלבד. לפיכך, דרשה מגה אינק בתביעתה את התשלום עבור שתי ההזמנות שסופקו, בסך של 61,929 ש"ח, נכון ליום הגשת התביעה, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית והוצאות משפט. טענות סהר : 8. סהר הגישה כתב הגנה לתביעת מגה אינק וכן הודעה לצד ג' (פריאל) בתביעה זו ; כמו כן, הגישה כאמור תביעה עצמאית כנגד מגה אינק ופריאל, על סך 258,576 ש"ח, לפיצוי בגין הנזקים שנגרמו לה, לטענתה, בעקבות אספקת הדיו הקלוקל. 9. סהר טענה כאמור כי התקשרה עם מגה אינק בעסקאות הדיו על בסיס מצגיו של פריאל כי דיו זה הינו איכותי יותר וזול יותר מהדיו של סייטקס ויוכל לתת תשובה הולמת לכל צרכיה של סהר, ובכלל זה החומרים עליהם מדפיסה סהר והמהירויות השונות בהן ניתן להדפיס במכונות ההדפסה שברשותה. 10. לטענת סהר, הדיו שסופק על ידי מגה אינק היה "דיו קלוקל מאיכות ירודה ביותר ... דיו זה לא התייבש כלל וההדפסות על גבי החומרים הללו היו יוצאות ממכונות ההדפסה רטובות, מרוחות ומקולקלות לחלוטין באופן שאינו ניתן לתיקון". עוד טענה סהר כי "מהדיו שסופק על ידי מגה אינק נדף ריח רע וחריף ביותר, שהכביד על העבודה במפעל וכן התיז החומר רסיסי צבע באוויר שלכלכו את העובדים והפריעו לנשימתם התקינה." (סעיפים 15 לתצהיר מנכ"ל סהר, מר אבי רותם (ת/1), להלן : "רותם", וסעיף 13 לתצהיר מנהל הדפוס של סהר, מר שי להב (ת/2) להלן : "להב"). 11. כתוצאה מאיכותו הירודה של הדיו, נגרמו לסהר נזקים רבים, לטענתה. נזקים אלו התבטאו בצורך לבצע עבודות הדפסה חוזרות ללקוחות ; החלפת חלקי חילוף במכונות ההדפסה ; השחתת חומר גלם לצורך בדיקות וניסויים לדיו ; בזבוז שעות עבודה של עובדי סהר ; פיצוי לקוחות עקב איחור במסירת עבודות ; פגיעה במוניטין ועוגמת נפש. נזקים אלו נתבעו במסגרת תביעת סהר וכן מהווים הם טענות קיזוז בתביעת מגה אינק. 12. עוד טענה סהר כי המחיר שסוכם לליטר דיו עמד על 30 דולר ולא 30 אירו כטענת מגה אינק, והפנתה בעניין זה למסמכים של מגה אינק בעצמה (נספחים א' וב' לת/1). 13. בנוסף, טענה סהר כי ביום 12.1.03 השכירה למגה אינק שני מתקני תצוגה (יכונו להלן : "רול-אפים"), וזאת לצורך תערוכה שבה השתתפה מגה אינק בחו"ל. עלות הרול אפים הוערכה על ידי סהר בסכום של 500 דולר כל אחד (ראה סעיף 24 לכתב התביעה) ועלות השכרתם לחודש הינה 50 דולר (סעיף 27.5 לכתב התביעה). לטענת סהר, מגה אינק מחזיקה ברול אפים עד ליום זה, מבלי ששולמו תמורתם ו/או דמי השכירות בגינם, ולכן יש לקזז ולחייב את מגה אינק בסכום של 50 דולר לכל חודש בו מחזיקה מגה אינק ברול אפים. 14. בהודעת צד ג' אשר שיגרה סהר לפריאל וכן בתביעה כנגדו טענה סהר כי הוא אחראי להתקשרות בינה לבין מגה אינק, הוא זה שיצר את המצג שהדיו של מגה אינק יספק את כל צרכיה של סהר ולפיכך יש לחייבו בכל סכום בו תחויב סהר בתביעת מגה אינק, אם תחויב, וכן בסכום הנזקים אשר נגרמו כתוצאה מהשימוש באותו דיו קלוקל. המחלוקת בין הצדדים: 15. ענינו הרואות, הצדדים חלוקים ביניהם במספר נושאים : 51.1 מהי התמורה המוסכמת עבור הדיו, האם 30 דולר כטענת סהר או 30 אירו כטענת מגה אינק ? 15.2 האם הדיו שסופק היה קלוקל ? 15.3 האם הדיו הסב נזקים לסהר ? 15.4 מהי הסיבה להפסקת הקשר המסחרי בין הצדדים - הדיו הקלוקל כטענת סהר או יחסים עכורים בין מזרחי לפריאל, כטענת מגה אינק ? 15.5 מה מעמדו ומהו חלקו של פריאל בפרשה ? הראיות וההוכחות : 16. לצורך ליבון המחלוקות, שטחו הצדדים את ראיותיהם בפני בית המשפט. מטעם מגה אינק העידו בוקאי ופריאל ; מטעם סהר העידו רותם ולהב. יצוין כי בהחלטתה מיום 2.10.05 קבעה כב' השופטת גרוסמן שסהר תפתח במסכת הגשת התצהירים, וזאת מבלי שהכריעה בשאלה, האם תביעת סהר הינה בבחינת "הודאה והדחה", טענה שהושמעה על ידי ב"כ מגה אינק באותו דיון. 17. לאחר ששמעתי את העדויות, עיינתי במסמכים שהונחו בפני וקראתי את סיכומי הצדדים אשר הוגשו לתיק בית המשפט, קובעת אני כי דין תביעת מגה אינק להתקבל בחלקה; דין הודעת צד ג' של סהר כנגד פריאל להידחות; ודין תביעת סהר להידחות. אנמק קביעותיי אלו, אגב מתן הכרעה בכל אחת מהמחלוקות שנזכרו בסעיף 15 לעיל. מהי התמורה המוסכמת עבור הדיו ? 18. בטרם אדון בשאלה שבכותרת, עלי להידרש לטענה שהועלתה לראשונה בסיכומי סהר (סעיף 41), ולפיה מגה אינק לא הצליחה להוכיח מהי כמות הדיו שסופק לסהר, וזאת בנוסף לשאלת המחיר. בעניין זה טענה סהר שמגה אינק לא הציגה ולו מסמך אחד החתום על ידי סהר ממנו עולה שסופקה לה כמות הדיו שנטענה בכתב התביעה. 19. טענה זו לא בא זכרה לא בכתב ההגנה של סהר ולא בתצהיריה ; העדים לא נחקרו בסוגיה זו ; העדים אכן נחקרו בשאלה האם סהר חתמה על החשבוניות (ראה בוקאי בעמ' 40 שו' 8), אולם שאלות אלו נשאלו בעניין המחיר ולא בעניין הכמויות. לפיכך, מהווה טענה זו הרחבת חזית אסורה ואין להידרש אליה. 20. מעבר לצורך יצוין שגם לגופו של עניין לא מצאתי בטענה זו כל ממש : ההזמנה הראשונה סופקה לפי הכמויות שהכתיבה דבורה (נספח א' לנ/1), ולגבי שתי ההזמנות הוצגו חשבוניות (נספח א' 2 וב- ב לנ/1). בכל התכתובת אשר צורפה על ידי שני הצדדים, לא נזכרת מילה וחצי מילה בנוגע לכמויות אלא, אם בכלל, אך ורק בנוגע למחיר ולאיכות (ועל כך בהמשך). מגה אינק עמדה בנטל הבאת הראיות המוטל עליה להוכחת טענתה שסיפקה את כמות הדיו הנטענת ; סהר לא הציגה כל ראיה מפריכה - לפיכך יש לקבוע שכמות הדיו הנטענת בשתי ההזמנות אכן סופקה לסהר. 21. ולעניין המחיר. בנקודה זו, הדין עם סהר. אמנם, בחשבוניות שנשלחו על ידי מגה אינק נקוב מחיר של 30 אירו לליטר - אולם כאמור בוקאי אישר שחשבוניות אלו לא נחתמו על ידי סהר (עמ' 40 שו' 8). מנגד, הציגה סהר מסמכים של מגה אינק בעצמה, מהם ניתן ללמוד שהמחיר הוא 30 דולר לליטר - ראה נספחים א' וב' לת/1. 22. הסבריו של בוקאי בסעיף 12 לתצהירו (נ/1) לפיהם טעה מר אנדרי קבלוסק מטעם מגה אינק טעות טכנית כאשר שיגר את הדואר האלקטרוני בציינו את המחיר בדולרים, וזאת בשל המעבר בשנת 2003 לתמחור בדולרים, אינם מקובלים עלי : ראשית, אם בכלל, אנדרי קבלוסק הוא זה שהיה אמור להתייצב לעדות ולהודות בטענתו, ולא בוקאי - שלא ברור כלל מקור ידיעתו בנקודה זו. שנית, ההזמנה שצורפה כנספח א' לת/1 מתייחסת להזמנה הראשונה, שנעשתה בשלהי שנת 2002 וגם שם נקובים המחירים בדולרים. במקרה זה, ההסבר למעבר לדולרים במהלך 2003 לא יכול לעמוד. 23. מטעמים אלו, קובעת אני שהסכום שסוכם עומד על 30 דולר ולא 30 אירו. יוער לתשומת לב הצדדים כי במועדים הרלוונטיים לביצוע ההזמנות ומועדי התשלום, קרי ה- 1.12.02 להזמנה הראשונה ו-3.1.03 להזמנה השנייה, לא היה הפרש משמעותי בין שער הדולר לבין שער האירו (ב- 1.12.02 שער הדולר עמד על 4.643 ש"ח לדולר ושער האירו על 4.607 ש"ח לאירו ; ב- 3.1.03 שער הדולר עמד על 4.8 ש"ח לדולר ושער האירו על 4.9711 ש"ח לאירו, שערי המטבעות נלקחו מהאתר הרשמי של בנק ישראל, www.bankisrael.gov.il). איכות הדיו : 24. השאלה שבכותרת היא המרכזית בתיק זה : הכרעה בה תשליך על שתי התביעות. מעבר לשאלה המהותית בדבר איכות הדיו, חלוקים ביניהם הצדדים גם בשאלת נטל ההוכחה : בעוד שב"כ מגה אינק טוען שנטל ההוכחה לעניין טענת היות הדיו קלוקל מוטל על סהר, היות ומדובר בטענה מסוג "הודאה והדחה" (סהר מאשרת קבלת הסחורה אך טוענת לפגמים בה), אזי ב"כ סהר טוען שעל מגה אינק, בתביעתה, להוכיח כי סיפקה דיו תקין (ראה סעיף 9 לסיכומי סהר). 25. לעניין נטל ההוכחה, הדין הוא עם מגה אינק - הן לעניין תביעתה וכמובן שלעניין תביעת סהר. כלל ידוע הוא שכל צד נושא בנטל הבאת הראיות להוכחת טענותיו הוא, וראה ע"א 357/72 שנסי אביב נ' סוראיה בצלציוני פ"ד כ"ז (1) 741 בעמ' 744. על מגה אינק מוטל הנטל להביא ראיות שדיו אכן הוזמן ממנה, באיזו כמות, באיזה מחיר, ושהדיו אכן סופק. אין עליה חובה להביא ראיות לכך שהדיו היה תקין. סהר, אשר היא זו אשר מעלה את הטענה שהדיו שסופק לא היה תקין, נושאת בנטל להוכיח טענתה זו, ואכן מדובר בטענה מסוג "הודאה והדחה", וראה ע"א 777/80 שרייבר נ' שטרן ואח', פ"ד לח (2), 143. והאם אכן הצליחה סהר להביא ראיות לכך שהדיו לא היה תקין ? על כך יש להשיב בשלילה, מכמה טעמים. 26. להוכחת טענתה זו, הסתפקה סהר בהעדתם של רותם ושל להב. טענותיהם פורטו בסעיפים 15 ו- 13 לתצהירים ת/1 ו- ת/2, בנוסח זהה. כשנחקר רותם אודות מומחיותו, חזר מספר פעמים באוזני ב"כ מגה אינק כי איננו איש טכני כי אם איש ניהולי (עמ' 4 שו' 8) והוכיח את חוסר בקיאותו בנושאים טכניים מקצועיים, כשנשאל על כך, אם לעניין תפוקת הדפסה מליטר דיו (עמ' 5 שו' 16) ; אם לעניין כמות הדפסה ליום ממוצע (עמ' 5 שו' 20) ; אם לעניין מיקומו של כרטיס CCB במכונה (עמ' 5 שו' 24) ; אם לעניין החלפת ברזי דיו במכונות (עמ' 6 שו' 12) וכן הלאה. הסתבר מעדותו שהוא נסמך על דברי להב (עמ' 6 שו' 4) וממראה עיניו: "הגענו למסקנה שלאור הבעיות שיש לנו סביב הצבע שצריך להגיש תביעה כנגד מגה על הנזקים שנגרמים לנו, ראיתי את התוצרת ואת החלקים שאנו זורקים והיו שם דין ודברים איך אנו עוצרים את הנזקים שנגרמים לנו" (פרו' עמ' 13 שו' 2-1). 27. להב לעומתו, שהינו מנהל הדפוס, הראה בקיאות רבה יותר מרותם בנושאים הטכניים, אולם גם עדותו הסתכמה בדיווח על בעיות שהתעוררו עם הדיו (עמ' 20 שו' 8, 15) אך לא הוצגה בפני כל אבחנה מקצועית ממנה ניתן ללמוד שהדיו היה לא תקין. טענותיו של להב בדבר החלפת ראשי דיו (עמ' 21 שו' 10) לא זכו לתימוכין בראיות, והחשבוניות נספח י"ב לתצהיר רותם מתייחסות לתקופה המאוחרת בשנה, ה- 15.12.03. עדותו של להב סתרה את טענת סהר שהנזק לכרטיס CCB נגרם כתוצאה מהדיו ה"לא תקין", כביכול (עמ' 21 שו' 16) ותאמה בעניין זה את עדותו של בוקאי (עמ' 49 שו' 2). 28. אמנם, ב"כ מגה אינק לא חקר את שני עדי סהר בדבר "הריח הרע" לו הם טענו ולא העמיק בנושא ה"בעיות" להן הם טענו, אולם לא די בדברים אלה של העדים כדי לבסס ממצא שהדיו היה לא תקין : שני העדים העידו שיש במפעל עובדי דפוס שמתחזקים את המכונות, אך אלה לא הובאו לעדות להעיד על התקלות ; הן רותם והן להב (רותם בעמ' 6 שו' 14 ; להב בעמ' 26 שו' 4) העידו שאם יש בעיה מיוחדת במכונות שמפעיל בכיר לא יכול לפתור, מזמינים את איש השירות של סייטקס. לא הובאה כל עדות של איש סייטקס אשר טיפל במכונות או למצער, קריאות שירות שנוגעות לתקופה זו. לא הובאה בפני חוות דעת מומחה הקובעת שהדיו לא תקין ולמצער שרמת התקלות והחלפת חלקי החילוף במכונות בתקופה הרלוונטית חרגה מתחום הסביר. 29. בהעדר ראיות שכאלה, אזי גם אם אקבל את טענות עדי סהר שאכן היו "בעיות" בעקבות השימוש בדיו, עדיין אין בכך בכדי לקבוע שבעיות אלו נובעות מהיות הדיו לא תקין. יש לזכור כי מנגד לא התכחשה מגה אינק שהיה צורך בביצוע "התאמות" לדיו - ראה בעניין זה עדותו של בוקאי, עמ' 36 שו' 6-5, שו' 8 עמ' 41 שו' 9 ; עדות פריאל עמ' 56 שו' 11, וכן חשבוניות מגה אינק בדבר משלוח דיו לביצוע התאמות, ללא חיוב (נספח ג' לנ/1). הטענה כי בעת שמוחלף דיו במכונה הדבר דורש ביצוע התאמות ומן הסתם קיימות תקלות כאלה או אחרות בתחילת הדרך, מתיישבת גם עם ההיגיון והשכל הישר. לפיכך, וכל עוד לא הוכח בפני שאותן "בעיות" נטענות חרגו מתחום הסביר, ומקורן הוא אכן בדיו פגום ולא בדרישות חריגות של הלקוח (ראה עדות פריאל בעמ' 57 שו' 21), אין בידי לקבוע שהדיו שסופק לסהר אכן היה פגום. 30. מעבר לכך, ניתן היה לצפות כי אם אכן בדיו קלוקל עסקינן, לא היתה מבצעת סהר לא פחות משלוש הזמנות, וזאת לאחר שדוגמאות דיו נשלחו אליה כבר בחודש ספטמבר 2002, וכן מן הסתם הייתה דואגת להשיב לידי מגה אינק את אותו דיו פגום שגורם לבעיות כה רבות. 31. לא זו אף זו, וגם אם לסהר אורך רוח ורצתה היא לתת למגה אינק הזדמנויות נוספות, כפי שהעיד להב (עמ' 20 שו' 13-7), ניתן היה לצפות כי בהודעת ביטול ההזמנה השלישית תצוין הסיבה להפסקת הקשר המסחרי - קרי - איכות הדיו הקלוקל. 32. אך מעיון בהודעת מר גלעד קרלן (נספח ה' לנ/1) לפריאל, מיום 2.2.03, דהיינו רק יומיים לאחר ביצוע ההזמנה השלישית, וכן מהודעתו של מזרחי, עולה כי הטענה בדבר איכות הדיו הירודה כלל אינה נזכרת, אלא דווקא סיבות אחרות, אשר לא קשורות כלל ועיקר לעסקאות נשוא התביעה ! (מכירת המכונה לאוסטרלי ; השיקים של איברהים ; והכל על רקע התאכזבותו של מזרחי מהתנהגות פריאל). 33. אם אכן הסיבה לביטול ההזמנה היא איכות הדיו, מדוע הדבר לא נזכר ? מה קרה ביומיים שבין ביצוע ההזמנה השלישית לביטולה, שגרם לסהר לבטל את היחסים המסחריים, אם ה"בעיות" בדיו התעוררו כבר בהתחלה (עדות להם עמ' 20 שו' 13-7) ? 34. הפעם הראשונה בה נזכרת אי שביעות הרצון של סהר מהדיו היא ביום 17.2.03 בהודעת הדואר האלקטרוני ששלח רותם לאנדריי, מנהל מגה אינק (נספח ג' לת/1). אך גם בהודעה זו לא נעשה כימות לנזקים הנטענים ולא נשלחה הרשימה אשר הובטחה בסעיף 4 לאותה הודעה. כשנשאל רותם מדוע לא הועבר הדו"ח, טען "אני לא יודע למה לא העברנו את הדו"ח, אני יודע שביקשתי משי (להב) שיכין לי דו"ח על כל התקלות שארעו בעקבות השימוש" (עמ' 14 שו' 5-4). כשנדרש להב להציג את הדוח השיב "היה פירוט לגבי חלקים ואני חושב שזה צויין ואני לא זוכר איפה זה צויין, אני חושב שהיה דו"ח" (עמ' 27 שו' 4-3). מכל הנימוקים הללו ונוספים אשר יפורט בהמשך, קובעת אני שסהר לא הוכיחה שהדיו שסופק היה "לא תקין", כטענתה, ולפיכך, עליה לשלם תמורתו. הסיבה להפסקת הקשר המסחרי : 35. כפי שנסקר בסעיפים 34-32 לעיל, התנהלותה של סהר בעת מתן ההודעה על ביטול ההזמנה השלישית מתיישבת יותר עם המסקנה שאכן הסיבה להפסקת הקשר המסחרי עם מגה אינק אינה נעוצה באיכות הדיו, כי אם ביחסים העכורים שבין מזרחי לפריאל. 36. בנקודה זו, למצער, היה על סהר להעיד את מזרחי : טענה סהר בסיכומיה כי לא היה צורך בהעדת מזרחי, היות ו"אינו מכיר מידיעתו האישית את העובדות הנוגעות למשפט (אי התאמה של הדיו)", (ראה סעיף 18 לסיכומים). אך בכך מתעלם ב"כ סהר מטענותיה של מגה אינק ושל צד ג' (ראה למשל סעיף 5 לכתב ההגנה של צד ג'), מהן ניתן היה ללמוד שהסיבה לביטול ההסכם הינה פלוגתא שתעלה לדיון במהלך ההוכחות ! 37. חרף זאת, בחר מזרחי שלא להגיש תצהיר מטעם סהר, למרות שכל העדים, הן מטעם מגה אינק והן מטעם סהר, הסכימו שמזרחי הינו הדמות החזקה והדומיננטית בסהר, והיטיב לתאר זאת רותם "מזרחי שולט ביד רמה" (עמ' 16 שו' 4, וראה גם דברי בוקאי במענה לשאלה מי זה סהר "זה רק אחד, מזרחי", עמ' 39 שו' 6). הימנעות זו של סהר מלהעיד את מזרחי מקימה את החזקה שעדותו היתה פועלת לרעתה, וראה ע"א 55/89 קופל (נהיגה עצמית) נ' טלקאר חברה בע"מ, פ"ד מ"ד (4) 595. 38. כך, ללא שנשמע קולו של מזרחי, נותרה עדותו של בוקאי ללא סתירה : "אני לא מעמיד את ההיגיון שלי עם ההיגיון של מזרחי. אני יודע כי מזרחי התקשר אלי ואמר לי שהוא הפסיק להשתמש בדיו שלנו ולא ישלם לנו כל עוד אנו עובדים עם פריאל. אני רוצה לציין שמזרחי יזם את השיחה" (עמ' 35 שו' 20-18) ובהמשך : "עניתי לפני כן, אם אני מאמין שמזרחי היה שפוי שהתקשר אלי בזמנו, הוא אמר לי במפורש למה הוא מפסיק לעבוד איתנו. הוא יזם את השיחה וחייג אלי ואמר לי שבגלל פריאל" (עמ' 40 שו' 3-1). 39. לאור דברים נחרצים אלה, שזכו לעיגון בעדויות בוקאי, פריאל ובתכתובת בזמן אמת מיד לאחר הפסקת ההתקשרות, הגעתי למסקנה שהסיבה להפסקת הקשר אינה נוגעת לאיכות הדיו כי אם ליחסים העכורים עם פריאל. הנזקים הנטענים על ידי סהר : 40. לכאורה, לאור המסקנה אליה הגעתי, ולאחר שקבעתי שסהר לא הוכיחה שהדיו היה קלוקל, אין כלל מקום להיכנס לדיון בשאלת הנזקים שדיו זו הסב, כביכול לסהר. עם זאת, בחרתי לבחון את טענות סהר בנוגע לנזקים, בהנחה שמסקנתי לגבי איכות הדיו הייתה שונה וכן למקרה שאקבע שדי בכך שהתעוררו "בעיות" וצורך בביצוע "התאמות", כדי לדרוש פיצוי עבור אותם נזקים נטענים. 41. ובכן, גם אם היה מוכח בפני שהדיו שסופק לא היה תקין (ולא כך קבעתי), או שדי ב"בעיות" שהתעוררו בעת ביצוע ההתאמות כדי לפצות את סהר על נזקיה (וראה עדותיהם של בוקאי ופריאל כי אכן התעורר הצורך בביצוע התאמות, פרו' עמ' 36 שו' 6-5 ; עמ' 56 שו' 11), עדיין כשלה סהר להוכיח את נזקיה הנטענים, ואפרט במה דברים אמורים. 42. סהר תבעה פיצוי בסך 170,022 ש"ח עבור עבודות הדפסה חוזרות. בתמיכה לכך צרפה את נספח ח' לת/1 - האמור להכיל את פירוט עבודות אלו. מנספח ח' לא ניתן להבין דבר ; החשבוניות אשר רשומות בטבלה לא צורפו, ולרותם לא היה הסבר לכך (עמ' 15 שו' 4) ; לא הובא לעדות אף לקוח אשר יעיד על כך שדרש ביצוע עבודת הדפסה חוזרת ו/או שביצוע העבודה התעכב (כשנשאל רותם מדוע לא הובאו עדויות אלו השיב "לא יודע" עמ' 16 שו' 6, 11). 43. כמו כן, גם אם היה מוכח שבוצעו עבודות הדפסה חוזרות, אין ביכולתי לקבוע אם הדבר נובע מפגם בדיו או מניסיונות "חלוציים" שביצעה סהר בדיו (ובנקודה זו יש להזכיר את דברי רותם לגבי מזרחי "כאן הבעלים רוצה לראות תוצאות יותר מהירות אז שולפים יותר מהר ועושים תחלופה יותר מהירה" עמ' 15 שו' 23-21). לפיכך, ראש נזק זה לא הוכח. 44. הוא הדין לעניין החלפים - לא הובאה כל ראיה תומכת בהחלפת חלקים במכונות בזמן אמת : לא צורף דו"ח שירות של סייטקס ; לא הובאו לעדות אנשי התחזוקה ; הנספחים שצורפו לת/1 התומכים לכאורה בעניין החלפים, מהווים "חשבוניות לדוגמא" בלבד לעניין המחירים (ראה נספחים ט'-י"ז לת/1, וכולם מתייחסים לשנה המאוחרת מהאירועים המפורטים בכתב התביעה). גם אם הוחלפו החלקים הנטענים - לא הוכח בפני שהחלפות אלו חרגו מתחום הטיפול הסביר במכונה, ולא די בעדותם של רותם ולהב בעניין זה. 45. כך גם לא הוכח כל נזק למוניטין ועגמת נפש, וההוצאות על "בדיקות וניסויים" (סעיף 7.3 ג' לתצהיר ת/1) אף הן לא הוכחו. מסקנתי מן המקובץ לעיל שסהר לא הוכיחה את הנזקים הנטענים על ידה וגם מן הטעם הזה יש לדחות את תביעתה וכן את טענות הקיזוז שהועלו בתביעת מגה אינק. תמורת ה"רול אפים" : 46. לעניין הרול אפים סבורה אני כי יש מקום לקזז סך של 1,000 דולר מתביעת מגה אינק, סכום המשקף עלות שני רול אפים, כטענת סהר. בעניין זה שוכנעתי כי אכן הרול אפים הושכרו למגה אינק ללא תמורה (ראה חשבונית העסקה, נספח ד' לת/1, שם מצוין "ללא חיוב" והתמורה הנקובה היא 1 ש"ח לתשלום). 47. עם זאת, ההשאלה בוצעה בזמן שהצדדים היו ביחסים מסחריים ומתוך הנחה כי הרול אפים יושבו במהרה, כך גם ניתן להבין ממכתבו של פריאל אל קרלן מיום 19.2.03 (נספח ה' לת/1) בו הודיע פריאל לסהר כי אם לא מגה אינק לא תרכוש את הרול אפים אזי הם יושבו מיידית לידי סהר. 48. למרות הבטחה זו, הרול אפים לא הושבו ולא שולמו דמי שכירות עבורם, ומגה אינק בחרה לעכבם עד שישולם החוב עבור הדיו (ראה עדות בוקאי עמ' 48 שו' 5, 7). סבורני כי במקרה זה אין למגה אינק זכות עיכבון, שכן לא מדובר ב"עסקה אחת" במובנה בהלכה, כי אם בעסקאות מסחריות נפרדות העומדות בפני עצמן, וראה בעניין זה ע"א 1776/97 ליבוביץ נגד אוברזון פ"ד נ"ד (3) 44, בעמ' 60 וכן בש"א (ח"י) 13299/03 פוד-קלאב בע"מ בכינוס נכסים נ' יוזמה גליל חברה להובלה 1993 בע"מ (מפי כב' השופט גינת, פורסם במאגר נבו). 49. לפיכך, והיות והרול אפים מוחזקים תקופה ארוכה בידי מגה אינק, כך שחיוב בדמי שכירות יעלה על עלותם, מחייבת אני את מגה אינק בסך של 1,000 דולר עבור רכישתם, וזאת בהעדר ראיה סותרת לעניין העלות. חלקו של פריאל - הודעת צד ג' בתביעת מגה אינק : 50. טענה סהר, במסגרת הודעתה לצד ג' ובמסגרת תביעתה היא, כי ברכישת הדיו הסתמכה על דבריו של פריאל ולפיהם הדיו יהלום את כל מטרותיה של סהר. מכיוון שהדיו לא תאם לציפיות ולא השיג את היעדים המבוקשים, יש לחייב את פריאל במסגרת הודעת צד ג' ו/או במסגרת תביעת סהר. כיוון שקבעתי שסהר לא הוכיחה את נזקיה הנטענים במסגרת תביעתה היא, ברי כי התביעה האישית כנגד פריאל נדחית. כל שנותר לדיון הינו במסגרת הודעת צד ג', והאם יש מקום לחייב את פריאל בתמורת העסקאות. 51. על מנת שהודעת צד ג' תתקבל, היה על סהר להוכיח לבית המשפט מה הובטח על ידי פריאל במסגרת המשא ומתן, מה היו הביצועים של הדיו בפועל והאם אכן התוצאה לא תאמה את ההבטחות במידה כזו המצדיקה את חיוב פריאל בכל סכומי הרכישה. סהר לא עמדה בנטל זה, כפי שיפורט להלן. 52. ראשית, לא הביאה סהר לעדות את האנשים מטעמה אשר היו צד למשא ומתן לקראת כריתתו של ההסכם : רותם אישר בחקירתו כי בזמנים אלה כלל לא עבד בחברה (עמ' 3 שו' 22-21). בוקאי נקב בשמות האנשים שהיו מעורבים ("מזרחי, השמשוני, אנדריי, פריאל, אלכס ואנוכי", עמ' 33 שו' 20). מזרחי לא הובא לעדות, דבורה השמשוני לא הובאה לעדות. כך, שסהר לא הוכיחה באמצעות עדיה מה הובטח כביכול על ידי פריאל בטרם ביצוע העסקאות. 53. עם זאת, פריאל עצמו אישר בחקירתו, וכך גם בוקאי, כי היו מודעים לדרישות סהר: "הדפסה על חומרים מיוחדים שסהר קנתה במהירויות גבוהות" (בוקאי בעמ' 39, שו' 2-1, פריאל בעמ' 56, שו' 17-18). פריאל אשר בחקירתו, שאמר לסהר בטרם ביצוע העסקאות שהדיו מתאים לכל המהירויות וכל חומרי הגלם (עמ' 51 שו' 10). זהו אם כן, המצג שנוצר בפני סהר. האם התוצאות לא הלמו את ההבטחות ? זאת לא הוכח. 54. כאמור, בוקאי ופריאל לא התכחשו לכך שהיו בעיות : בוקאי ייחס את אותן "בעיות" לניסיונות הפיתוח שערכה סהר בדיו (עמ' 38 שו' 7-1) ; ופריאל ציין בין השאר את הדרישה החריגה של סהר לעבוד במהירות "פס אחד", שאינה מקובלת (עמ' 57 שו' 13). כאן המקום לציין שאכן עדותו של פריאל לא היתה נקייה מתפניות (למשל דבריו הנחרצים בעמ' 55 לעומת דבריו המסוייגים יותר בעמ' 57); כמו- כן, אישר פריאל בעדותו כי פקד את מפעל סהר כשלוש ארבע פעמים ( עמ' 54, שו' 17), אך הצדיק זאת בהיות סהר "לקוח מיוחד" ולא בבעיות חריגות שהתעוררו (עדותו בעמ' 54, שו 16-22; עמ' 55 שו' 1-20). 55. אולם, לכל היותר, המסקנה המתבקשת מהראיות שהונחו בפניי הינה שבמהירויות מסוימות ובחומרים מסוימים הדיו לא השיג את התוצאות המובטחות : האם מכאן ניתן להסיק שכל מטרת רכישת הדיו סוכלה ? שיש מקום לחייב את פריאל במלוא סכום העסקה ? - על כך יש להשיב בלאו רבתי. 56. מסקנה זו מתחזקת בין השאר לאור נספח י"ב לתצהיר בוקאי, היא כרזת הפרסומת של "פסק זמן" : בוקאי הצהיר בסעיף 18 לתצהירו כי כרזה זו הודפסה במכונת הגרנדג'ט, בדיו של מגה אינק, במהירות של 2 פס, ולשביעות רצונו המלאה של מזרחי (ראה עדות בוקאי בעמ' 47 שו' 19). מזרחי לא הובא כאמור לסתור דברים אלו ; להב אמנם ניסה לטעון כי יתכן והשלט הודפס במכונה אחרת, אקסל (עמ' 21 שו' 3). אולם, מנגד נטענה טענה כי מכונת האקסל כלל לא הייתה אז ברשות סהר (עדות פריאל בעמ' 59 שו' 1-2). לפיכך, הראיה שהובאה על ידי מגה אינק מבססת את המסקנה שסהר עשתה שימוש בדיו גם בהדפסה על חומרים מיוחדים ובמהירויות גבוהות, ובכל מקרה בדיו שנרכש נעשה שימוש והוא לא ירד לטימיון. 57. זאת ועוד, וכפי שכבר הוזכר לעיל, אם אכן נכונה טענת סהר שהדיו שסופק לא תאם את הבטחותיו של פריאל, מדוע בוצעו שלוש הזמנות על פני שלושה חודשים? מדוע לא הוחזר הדיו תוך פרק זמן סביר עם דרישה לתעודת זיכוי? מדוע לא נזכרה הטענה של אי התאמת הדיו למובטח על ידי פריאל מיד בסמוך לביטול העסקה השלישית? מכל הנימוקים הללו, בחרתי לדחות את הודעת צד ג' כנגד פריאל. סוף דבר : 56. תביעת מגה אינק כנגד סהר מתקבלת בחלקה : סהר תשלם למגה אינק את תמורת החשבוניות כפי ערכן בדולרים במועדי התשלום הנקובים בהן, ובקיזוז 1,000 דולר עבור החלפים, כפי ערכם בשקלים ביום 1.1.03, סה"כ 55,458 ש"ח. לסכום זה יתווספו הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום 1.1.03 ועד התשלום המלא בפועל. כמו כן, תשלם סהר את אגרת בית המשפט כפי ששולמה בסך 949 ש"ח בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום תשלומה ועד התשלום המלא בפועל, ושכר טרחת עורך דין בתביעת מגה אינק בסך 10,000 ש"ח בצירוף מע"מ כדין. הודעת צד ג' כנגד פריאל נדחית ;תביעת סהר כנגד מגה אינק ופריאל נדחית ; סהר תשלם למגה אינק ופריאל שכר טרחת עורך דין בסך 15,000 ש"ח בצירוף מע"מ כדין בגין דחיית שתי תובענות אלו. שכר טרחת עורך דין שנפסק לעיל ישא הפרשי הצמדה וריבית מיום מתן פסק דין ועד תשלום המלא בפועל. תשומת לב מגה אינק כי קיים חוב אגרות בתביעתה בסך 793 ש"ח, ועליה לשלם חוב זה ללא דיחוי נוסף.אספקהמוצרי חשמל (הגנת הצרכן)