ביטול עסקה בטלפון

להלן פסק דין בנושא ביטול עסקה בטלפון: פסק דין 1. א. בחודש אפריל 2008 ביצע התובע עסקה טלפונית עם נציגת הנתבעת. לטענת התובע בוצעה עסקה זאת תחת לחץ ובהיעדר גמירות דעת בהתאם לנסיבות. לאחר מספר שיחות טלפון עם נציגת הנתבעת, הוסכם ביניהם לבטל את העסקה והובטח לתובע, שנציג מטעם הנתבעת יבוא ביום 29.5.08 ויאסוף את המוצרים. השליח לא הגיע וכך לא בוצע איסוף המכשירים במועד זה. למרות הסיכום על ביטול העסקה ולמרות שחברת כרטיסי האשראי הודיעה לתובע ביום 21.5.08 על ביטול העסקה - המשיכה הנתבעת לגבות הסכומים באמצעות כרטיס האשראי של התובע עד 15.7.08. התובע מלין על כך, שבמשך כשלושה חודשים היה עסוק בטיפול ביטול העיסקה ובהשבת כספיו ודאג להפסקת החיובים העתידיים מחשבונו. לצורך הטיפול בעניין זה ולצורך המתנה לשליח שיבוא לאסוף את המוצרים, ביטל התובע זמן עבודה ועשה זאת על חשבון שעות הפנאי שלו. התובע סבור, שכל הטיפול בעניין גרם לו לנזקים המסתכמים בסך 9,535.50 ₪. התובע לא טרח לפרט בכתב התביעה, מדוע נתבע דווקא סכום זה, אך מתוך מכתב מיום 28.7.08 שצורף לכתב התביעה, למד אנוכי שהסך הנ"ל כולל בחובו: חיובים בכרטיס אשראי עד 20.7.08 בסך 485.50 ₪, הפרשי הצמדה,ריבית והוצאות עמלה בסך 50 ₪, הוצאות טלפונים,פקסימיליה דיוור וכד' סך 1,000 ₪ ופיצוי עבור ביטול זמן (יום עבודה) והתעסקות וכן עגמת נפש עד כה בסך 8,000 ₪. ב. הנתבעת הגישה כתב הגנה, בו מאשרת היא את העיסקה שבוצעה עם התובע ונטען שהעיסקה כללה רכישת מגוון מוצרים לבית בסכום כולל של 1,795 ₪. הנתבעת מאשרת, שביום 28.5.08 ביקש התובע לבטל את העסקה ובתאריך 25.6.08 אכן נאסף המשלוח מהתובע. לאחר שהוברר שכל המוצרים אכן הושבו, אושר לתובע לקבל זיכוי. הנתבעת טוענת, שהיא הודיעה על ביטול העיסקה, אך הבקשה לא נקלטה בחברות האשראי והם ידעו על כך רק לאחר שקיבלו את תביעת התובע. עוד טוענת הנתבעת, שמיד עם קבלת התביעה - ביום 1.9.08- דאגו לזיכויו המלא של התובע ובנוסף לכך התקשר ביום 14.9.08 הבעלים של הנתבעת לתובע והתנצל על העיכוב ובמקביל ומתוך רצון לחסוך מזמנו של בית המשפט אף הציע לו פיצוי של אחד מהמוצרים שהיו בהזמנתו. התובע הבטיח להשיב על ההצעה תוך מספר ימים, אך בסופו של יום הגיעו הצדדים לדיון בבית המשפט ומבלי להגיע להסכם כלשהו מחוץ לכתלי בית המשפט. 2. בעדותו בבית המשפט, מודה התובע, שהכסף הוחזר לו - אם כי באיחור של 4 חודשים, אך לטענתו הנתבעת עדיין חייבת לו בעד 4 חודשי טרטורים, טלפונים ופניות. על מנת להצדיק את סכומי התביעה, טען התובע כי ביטל מזמנו, טלפונים, המתנת חצי יום לשליח שלא הגיע ובנוסף לטענות אלו, הפנה התובע לפס"ד אשר לדעתו אך מחזק את תביעת אותם סכומים שתבע בתביעה זו. התובע הסכים לצמצם את סכום התביעה בסך של 485 ₪ - סכום אשר קיבל בחזרה, אך באשר ליתר סכום התביעה סבר התובע שכל סכום התביעה מגיע לו. התובע חוזר בעדותו ואומר, שהעסקה בוצעה ללא גמירות דעת מצידו וביקש לבטלה תוך 48 שעות מרגע ההתקשרות. 3. א. אין חולק על כך שהתובע ביקש לבטל העסקה סמוך מאד לאחר שהומצאו לו המוצרים, ברם אין גם חולק שהנתבעת הסכימה לבטל את העסקה לקבל חזרה את המוצרים. אין ספק, שלנתבעת הייתה הזכות לבדוק את המוצרים לאחר שהוחזרו: האם הם תקינים או אם לא חסר מהם דבר. נציג הנתבעת טוען, שעם קבלת המוצרים העבירה הנתבעת דרישה לחברת האשראי לבטל את החיובים, אך משום מה הבקשה לא נקלטה. נציג הנתבעת אף טען, שעם היוודע דבר הטעות, זיכו את התובע בסכום שנגבה. נציג הנתבעת, אינו מתכחש לעובדה שהיה עיכוב מסוים בהחזרת המוצרים ובהשבת הסכום ועל כך הם מוכנים לשלם הריבית על אותו סכום, אך הם לקחו את המוצרים ולא חייבו את התובע בגין ההוצאות הכרוכות בכך. הנתבעת אף ראתה צורך לפצות את התובע בגין אותו עיכוב - למרות שהעיכוב לא היה באשמתה. ב. אין חולק בין הצדדים, שההתקשרות ביניהם הייתה התקשרות טלפונית בחודש אפריל 2008 והתקשרות כזאת היא התקשרות המכונה "עיסקת מכר מרחוק". עיסקת מכר מרחוק מוגדרת ומוסדרת בסעיף 14ג לחוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981 וקובע: "עסקת מכר מרחוק- התקשרות בעסקה של מכר נכס או של מתן שירות, כאשר ההתקשרות נעשית בעקבות שיווק מרחוק, ללא נוכחות משותפת של הצדדים לעסקה". שיווק מרחוק מוגדר: "פניה של עוסק לצרכן באמצעות דואר, טלפון, רדיו.... במטרה להתקשר בעסקה שלא בנוכחות משותפת של הצדדים, אלא באחד האמצעים האמורים". מהגדרת הסעיף הנ"ל עולה שההתקשרות בין התובע ובין הנתבעת - כפי שבוצעה- היא עסקת מכר מרחוק. בהיות ההתקשרות בין הצדדים "עסקת מכר מרחוק" הרי שעל פי סעיף 14(ג) לחוק הנ"ל רשאי היה התובע לבטל את העסקה מיום ההתקשרות ועד 14 ימים מיום קבלת המוצרים. ג. התובע לא הוכיח שהסכים לבצע העיסקה תוך לחץ ובהיעדר גמירות דעת. התובע, אשר העיד בפני, עשה עלי רושם של אדם משכיל, היודע להחליט ולעמוד על שלו וביהעדר הוכחה, לא שוכנעתי שהעיסקה אכן נכפתה עליו בלחץ שלא יכול היה לעמוד בפניו ולסרב לעסקה. התובע גם היה צריך לקחת בחשבון, שבעיסקה טלפונית לא מונח בפניו המוצר, אין הוא יכול לבחון אותו בעין ולהתרשם ממנו. זהו אכן החסרון של העיסקה מרחוק, שהצרכן אינו מתרשם התרשמות בלתי אמצעית מהמוצר, כשם שהוא יכול להתרשם מהקניה בחנות. בקניה טלפונית, קיימים גם סיכונים, שכן אין אתה יודע תמיד מיהו הדובר מעברו השני של הקו, אין אתה יודע בבירור אם העסק המציע את מרכולתו בכלל קיים ואין לך את ההתרשמות האישית של האדם שעמו מתקשר הצרכן - וכבר היו דברים מעולם. ד. התובע התקשר בסוף חודש אפריל 2008 ורק ביום 28.5.08 הודיע על ביטול העסקה, קרי לאחר 14 ימים מיום ההתקשרות ובכל זאת הסכימה הנתבעת לבטל העסקה ולשלוח אליו שליח לקבל חזרה המוצרים. הנתבעת לא הציגה בפני הודעה על מועד ביטול העסקה ובטול הגביה, ברם התובע הוא זה אשר צרף לכתב התביעה הודעה מיום 29.5.08 שנשלחה אליו על ידי מחלקת שירות לקוחות של ישראכרט. לאותו מכתב צורף מכתבה של הנתבעת, ממנו עולה, שהעסקה בוצעה ביום 30.4.08 והמשלוח סופק ביום 13.5.08 ובתאריך 14.5.08 פנה התובע לביטול העסקה. אמירה זו במכתב זה, אינה תואמת את תאריך המכתב אותו שלח התובע (28.5.08) בו הוא מודיע על ביטול העסקה. בתרשומת נוספת שצרף התובע לכתב התביעה מיום 30.5.08 חוזר התובע על המועד של 28.5.08 כמועד ביטול העסקה. מכל מקום, הנתבעת מציינת במכתב מיום 25.5.08 (לפני כתיבת המכתב מיום 28.2.08), שבימים הקרובים חברת ההפצה תדאג לאסוף את המוצרים מהתובע וברגע שהמוצרים יחזרו - יזכו את התובע. ה. בפועל מצינו, שהמוצרים אמנם נלקחו מבית התובע, ברם מחד גיסא, הם נלקחו לא באותו יום שחברת ההפצה קבעה ומאידך גיסא, הנתבעת המשיכה לקבל התשלומים בגין מוצרים שכבר לא היו ברשות התובע. אין לי ספק, שאי לקיחת המוצרים באותו יום שנקבע לתובע כיום האיסוף, גרמה לתובע בזבוז זמן ועגמת נפש ואין לי ספק שגם המשך החיובים לאחר שהמוצרים הוחזרו גם היא גרמה לתובע התרוצצויות נוספות ועגמת נפש. הנתבעת מאשרת את העובדה שהשליח לא הגיע במועד שנקבע וגם מאשרת את עובדת החיובים הנוספים לאחר איסוף המוצרים, אך יחד עם זאת טוענת שהסכומים שנגבו הוחזרו בסופו של יום לתובע. 4. א. הנזק הממשי שנגרם לתובע הוא המשך גביית הסכומים עד לסך של 485 ₪, אך סכום זה הוחזר לו - אם כי באיחור. השאלה היא האם ההשייה בהחזרת הסכום, אשר הצריכה טיפולו של התובע באמצעות שיחות טלפון, העברת פקסים ובזבוז זמן להמתנת השליח - האם כל האלה מצדיקים הגשת תביעה בסכומים שתבע התובע בתביעה זו. אני מסכים לטענת נציג הנתבעת, שאין כל מידתיות בין פעולותיו של התובע - בכל הקשור לעסקה זו- ובין הסכום הנתבע בכתב התביעה. אומר התובע בעדותו, שהפצוי שהוצע לו על ידי נציג הנתבעת לא מתקבל על הדעת על הזמן שבזבז, אך על התובע לדעת כי גם הסכום שאותו תובע בתביעה זו לא מתקבל על הדעת. ניפוח סכומי תביעה לא תמיד מצביעים על נזק ממשי ומוכח ועל מגיש תביעה לשקול אם הסכומים הנתבעים בתביעה מציאותיים ביחס לטענות הנטענות. ב. התובע משליך יהבו בעניין גובה הסכומים על פסק דין שצרף לכתב התביעה וטוען, שהיות והעובדות זהות גם הסכומים צריכים להיות בהתאם. (ת"ק (ירושלים) 5042/07 בוטקילינה אנה נ' חברת מולטיסייל בע"מ, תק-של 2008(2),2222 - להלן:" פס"ד אנה"). בעניין זה, ברצוני לומר לתובע שניים אלה: ראשית, פסק דין אנה שהוצג איננו בבחינת תקדים מחייב אלא יכול להיות לכל היותר ציון דרך כלשהי ושנית, אין זהות בין העובדות מהכא להתם. התובעת בפס"ד אנה התקשרה לאחר כמחצית השעה מעת ההתקשרות וביקשה לבטל את העסקה בעוד שבעניננו בוצעה העסקה בחודש אפריל והתובע הודיע על הביטול כחודש לאחר ההתקשרות (28.5.08). בעוד שבפס"ד אנה הציגה התובעת הוכחות על שיחות טלפוניות - לא הציג התובע דכאן הוכחה על הוצאות שהיו לו בגין שיחות טלפון. זאת ועוד, במקרה שבפני פנה התובע בהודעה לביטול העסקה לאחר שהמוצרים כבר הומצאו לו ואילו מפס"ד אנה עולה שהשליח הביא לה המוצרים לאחר שביטלה את העסקה ולכן היא גם סרבה לקבל המוצרים. הדומה בין פס"ד אנה ובין התביעה שנדונה בפני נעוץ בקשיים שהיו לתובעים באתור הנתבעת. גם במקרה שבפני, כמו במקרה אנה, נשלחה לנתבעת הזמנה לפי כתובת: ת"א, רח' המסגר 55 וההזמנה הוחזרה בציון: "לא ידוע". בשל כך, היה על התובע לעשות מאמצים לאתר את הנתבעת על ידי ביצוע מסירה אישית. מעניין לציין, שהמסירה האישית בוצעה לפי אותה כתובת משם הוחזרה ההזמנה הקודמת בציון: "לא ידוע". גם מפס"ד אנה עולה אותו קושי לאתור הנתבעת. 5. סוף דבר, לאור העובדות כפי שהובאו בפני ולאור הנימוקים שציינתי לעיל בהרחבה, ולאור העובדה, שבסופו של יום הוחזרו לתובע הסכומים שנגבו ממנו, אין לי ספק שלתובע מגיע פיצוי מהנתבעת על טרחתו ועגמת הנפש שנגרמה לו לאחר שהנתבעת לא פעלה בהתאם לחוק ולא ביטלה העסקה כפי שנדרשה והמשיכה בחיוב התובע, ברם אין לי גם ספק שהסכומים הנתבעים על ידי התובע הינם מוגזמים ביחס לתקופה הקצרה שהנתבעת המשיכה לחייב כרטיס האשראי ובהתחשב בעובדה שהתובע גם לא הוכיח שיחות טלפון ופקסים כה רבים כפי שהוא מנסה לתאר בפני - ולו רק להצדיק תביעת הוצאות בסך 1,000 ₪ ובמיוחד כאשר סכום ההוצאות לא מוגדר, לא מוכח ובין פרטי ההוצאות מופיעה המילה " וכד' ". המילה " וכד' ", רק מגדילה את הספק של הרכב הסכום של 1,000 ₪. לפיכך, בגין הטרחה ועגמת הנפש שנגרמו לתובע, אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובע את הסך של 2,000 ₪ בצירוף ריבית והפרשי הצמדה כחוק מהיום ועד התשלום בפועל. יתרת סכום התביעה נדחית מחוסר הוכחה. טלפוןביטול עסקה (הגנת הצרכן)