להלן פסק דין בנושא דרישת פיצויים על ליקויים ברכב: 1. זוהי תובענה על סך של 96,370 ₪, שעניינה דרישה לפיצוי בגין כלי רכב אשר רכש התובע מן הנתבעת ואשר נמצאו בהם ליקויים. רקע עובדתי 2. התובע, מנהל בית עסק בשם "עולם החלפים", עוסק ברכישת כלי רכב, מתקנם, משפצם ומוכרם. 3. הנתבעת עוסקת בהשכרה ובמכירה של כלי רכב. 4. התובע טוען כי הנתבעת מכרה לו שני כלי רכב מסוג סיטרואן וסוזוקי, אשר נתברר כי הללו מסווגים ע"י משרד הרישוי כ"אובדן מוחלט" - " TOTAL LOSS" - ועל כן יש להשיב לו סכום הכסף אשר שילם עבורם, לרבות השקעות אשר השקיע בהם. דיון 5. התובע העיד בתצהירו ת/1 לעניין שווי המכוניות כדלקמן: לעניין מכונית הסיטרואן 6. ביום 31.10.94 רכש התובע מן הנתבעת מכונית מדגם סיטרואן מ.ר. 04-919-49 כאשר עלותה בסך של 6,333 ₪ אשר ניזוקה קשות והורדה מן הכביש ע"י משטרת ישראל. 7. לאחר רכישתה, הוכנסה המכונית למוסך "גיל" בתל אביב והשקיע בה תיקונים בעלות של 15,000 ₪. 8. הרכב הועבר לבוחן מוסמך ממכון "אלן" בחולון, אשר אישר לתובע מתן טסט לרכב - ובעקבות זאת ניתן אישור תנועה זמני מיום 4.9.97 ועד ליום 11.9.97 ע"י בוחן רכב של רשות הרישוי. 9. הנתבעת מסרה בידיו יפוי כח לבצע שינוי במרשם כלי הרכב במשרד התחבורה, שם נמסר לו כי הרכב הוכרז כ"אבדן מוחלט" וכי אינו מורשה לעלות לכביש לצמיתות. 10. לנתבעת היה ידוע, לדבריו, כי קנה רכב זה על מנת לשפצו ולמכרו - ולא על מנת לפרקו. 11. ברכב זה השקיע עבודות שיפוץ נוספות, לעדותו, בסך של 12,500 ₪, כאשר רובן נעשו על ידו ולפיכך אין בידו חשבוניות לעניין זה. 12. כמו כן, טוען הוא לאובדן רווח צפוי בעקבות כשלון המכירה לאחרים בסכום של 8,000 ₪. לעניין מכונית הסוזוקי 13. ביום 31.10.94 רכש מן הנתבעת מכונית מדגם סוזוקי מ.ר.04-197-05, אשר ניזוקה קשות עקב תאונת דרכים - וזאת תמורת הסך של 6,334 ₪. 14. המכונית נמכרה למר טויל מואיד אשר שילם תמורתה סך של 11,000 ₪. 15. הקונה השקיע בשיפוץ הרכב ופנה למשרד הרישוי על מנת לקבל רישיון רכב, אך שם נמסר לו כי הרכב הוכרז "כאבדן מוחלט". 16. לדבריו, שילם לקונה פיצוי בסך של 28,000 ₪ נוכח העדר היכולת להעביר הרכב מבחן רישוי ונוכח הודעת הקונה כי יתבע אותו בבית המשפט. 17. הנתבעת לא שעתה לפניותיו לפצותו בשני המקרים הללו, כשלדבריו, לו היה יודע כי המדובר ב"אבדן מוחלט", לא היה רוכש כלי רכב אלה. 18. מטעם הנתבעת העיד מנהלה מר מאיר שקולניק בתצהירו נ/5 כדלקמן: לענין רכב הסיטרואן הרכב הוערך על פי מחירון יצחק לוי בסך של 49,204 ₪ בעת הרלבנטית - והתמורה אשר קיבלה הנתבעת היתה בסך של 6,333 ₪, דהיינו, רק 13% משוויו. 19. לעדותו, מקובל בשוק מכירת כלי הרכב למכור כלי רכב לאחר תאונה לצורך שימוש בחלפים בלבד או כשרידים, מבלי שתהא אפשרות לשימוש ברכב, ובמקרה זה המחירון הוא כ - 10%-15% משוויו. 20. התובע, לדבריו, כבעל ניסיון רב בתחום זה, בדק את הרכב וידע היטב את מצבו. כמו כן, תיקוני הרכב נעשו על ידי התובע והם מעניינו. יתר על כן, תיקנם בדצמבר 1995, למעלה משנה, לאחר רכישתו. 21. הפנייה למשרד הרישוי היתה רק בחודש ספטמבר 1997, כ- 3 שנים לאחר מכירתו, וכשנתיים לאחר תיקונו. 22. לפיכך, לדידו, אין לתובע אלא להלין על עצמו. 23. הרכב נבדק ע"י השמאי מטעם הנתבעת, מר מיכה זכאי, אשר קבע בחוות דעתו מ - 19.1.96, כי ערך הנזק מגיע כדי 70% - ולפיכך המדובר ב"אבדן מוחלט". 24. שווי הרכב היה בסך של 97,770 ₪ - ושרידיו הוערכו על ידו בסך של 5,400 ₪ ובצירוף מע"מ - בסך של 6,318 ₪, הסכום בו נמכר לתובע. 25. השמאי חייב היה, לדבריו, על פי תקנה 289 לתקנות התעבורה, התשכ"א -1961, להודיע כי הרכב הוכרז כ"אבדן מוחלט" . 26. בפועל, לא ידע על הודעתו זו של השמאי - וזאת עד לפניית התובע אליו. 27. ברצותו לסייע לתובע, פנה למשרד הרישוי, ובמקביל, בדקה הנתבעת את הרכב ואלו ממצאיה, לעדותו: אותה בדיקה העלתה כי הרכב, שהיו בו במקור 4 דלתות - יש בו כעת 5 דלתות, לשני חלקים; הקבינה עם מספר השלדה המקורי, שהיתה במצב טוב יותר והחלק השני האחורי, אשר היה מעוך נחתך ונזרק. במקום החלק האחורי חובר לקבינה חלק אחורי של רכב אחר. פעולה כזו של חיבור חלקים משני רכבים שונים הינה בלתי חוקית. (ראה: סעיף 15 לנ/5) 28. כן התקשרו אליו מחברת ממ"ן - מסופי מטען וניטול - ונאמר לו שהרכב עוקל ע"י צד ג' וכי מספר הרישוי, המנוע והשלדה, אינם מתאימים לרישיון הרכב. 29. דברים אלה, עוררו חשדו, ולכן הפסיק לטפל בענין התובע במשרד הרישוי. 30. כן מדגיש הוא כי התובע לא צירף כל אישור כי הרכב כשיר לנסיעה - שכן כל שצורף הוא אישור זמני לשבוע ממשרד הרישוי, ודו"ח בדיקה ממכון "אלן" - אך לא צורף אישור ממכון התקנים, כי אכן הרכב כשיר לנסיעה על הכביש באופן קבוע. לעניין רכב הסוזוקי 31. רכב זה נרכש ביום 31.10.94 מן הנתבעת לאחר תאונה קשה - ונמכר כגרוטאה - אשר בנוסף חתכו את חלקו השמאלי של גג הרכב כדי להשתמש בו ברכב אחר אשר עבר תאונה. 32. לדבריו, כשראה התובע את הגרוטאה ורכש אותה - גם אותו חלק שמאלי של הגג היה חתוך. 33. לרכב זה אירעה ביום 12.5.94 תאונה קשה אשר לאחריה הורד הרכב מן הכביש ע"י משטרת ישראל "כאובדן מוחלט". 34. דבר זה נאמר מפורשות על ידו לתובע ולהבנתו התובע ידע על כך בפועל. 35. בעת מכירת הרכב לתובע, הרי שזה הוכרז "כאובדן מוחלט" עוד ביום 31.5.94, דהיינו, כ - 4 וחצי חודשים לפני רכישתו ע"י התובע. 36. שווי הרכב לפי מחירון יצחק לוי היה 48,900 ₪ והתמורה סך של 6,333 ₪ אשר קיבלה הנתבעת היווה כ - 13% מערכו. 37. עד למועד הגשת התביעה לא פנה אליו התובע מעולם - ולא היה ידוע לו כלל כי קיימת בעיה בעניינו. 38. כן מעיד הוא כי יפויי כח ניתנים לתובע גם כאשר נמכרים שרידים של רכב שהוכרזו "כאובדן מוחלט" - ואפילו במכירת מנוע בלבד, שכן בכל מקרה יש צורך במסירת יפויי הכח ובהעברת בעלות. 39. בחקירותיהם הנגדיות, חזרו התובע ומנכ"ל הנתבעת על האמור בתצהירם. 40. בשקלי ראיות הצדדים ועדויותיהם, מעדיפה אנכי עדות עד הנתבעת כמהימנה על פני עדות התובע, אשר אינה אמינה עלי. 41. סביר הוא בעיני כי נציגי הנתבעת מסרו דיווח מלא, נאמן ומקצועי על מצב כלי הרכב שמכרו לתובע - וכי זה ידע אל נכון אודות מצבם המכאני של כלי הרכב, אשר נמכרו לו במעות קטנות של ממש. 42. יתר על כן, הנתבעת מחתימה כל רוכש רכב על הצהרה על פיה רוכש הרכב בדקו ופוטר הוא מכל טענה את המוכרת לעניין מצבו של הרכב ומתחייב הוא שלא לתבעה בגינו. 43. להלן לשון ה"הצהרה" עליה חתם התובע בפני הנתבעת עת רכש את כלי הרכב: "בדקתי את המכונית ומקבל עלי אחריות מלאה לגבי הרכב הנ"ל, הן לגבי קנסות (רפורטים) והן לגבי כל נזק שיגרם לכל אדם שהוא או כל גוף שהוא, על ידי או על ידי הרכב שנמצא ברשותי, ופוטר פטור מלא כל אדם וכל גוף שהוא לתביעות כלשהן. כל התביעות לגבי הרכב הנ"ל יחולו עלי בלבד מתאריך 16.9.94. כמו כן הנני מצהיר בזאת כי לא יהיו לי טענות הקשורות ו/או הנוגעות למצבו של הרכב". (ראה: נספח א' ל - נ/5). 44. ועוד, בשולי שתי ההצהרות הזהות לעניין שני כלי הרכב דנן הוסף בכתב יד המשפט הבא: "לאחר תאונה קשה". 45. משכך, היה על הנתבע, כבעל ניסיון בענף שיפוץ כלי רכב, לברר מצב כלי הרכב לאשורו, לרבות האפשרות הסבירה כי הללו הוכרזו "כאובדן מוחלט". 46. הנתבעת אינה יכולה ואין לצפות ממנה כי תבין מראש מה כוונת רוכש הגרוטאה, האם לפרוק חלפים מיועדת, או שמא להשמשה ולנסיעה. 47. באם השקיע התובע כסף בתיקון רכב הסיטרואן - אך עניינו האישי הוא, והנתבעת אינה שותפה לכוונתו להשמיד את הרכב. 48. הוא הדין ברכב הסוזוקי אשר נמכר לפלוני, אך עניינו של התובע הוא באם חפץ למכרו לאחרים למרות סיווגו כרכב שסווג כ"אובדן מוחלט" - ואל לו לטפול תביעתו של הקונה על הנתבעת אשר במגרשיה בחר ומצא רכב זה מתוך בחירה רצונית וחופשית. 49. עוד, ייאמר, כי שני כלי הרכב נקנו ע"י התובע בצוותא חדא מן הנתבעת ביום 16.9.94 - ובאופן תמוה, שניהם נשוא תובענה זו. 50. כן תמוה בעיני על כי התובע הגיש תביעתו רק ביום 18.6.01, דהיינו, כ - 7 שנים אחר הרכישה, חסר חודשיים, על סף תקופת ההתיישנות, דבר האומר "דרשני" לעניין כנותו של התובע בהגשת התביעה דנן. 51. מן הטעמים המצברים לעיל, דוחה אנכי את התובענה. התובע יישא בהוצאות הנתבעת וכן ישא בתשלום שכ"ט עו"ד בצירוף דמי מע"מ כחוק בסך של 8,500 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.רכבפיצוייםתקלות ברכב