להלן פסק דין בנושא הפרת חוזה רכישת גז: פסק דין 1. ביום 20.4.05 הגישה חברת "גזגל השרון" (1992) בע"מ (להלן: "התובעת"), כתב תביעה בסדר דין מקוצר נגד דיירי הבית המשותף ברחוב פיארברג 5 בכפר סבא, המנויים בכותרת (להלן: "הנתבעים"), בסך 23,000 ₪, בגין הפרת חוזה התקשרות, לאחר שהנתבעים היו לקוחות של חברת פזגז 1993 בע"מ (להלן: "הספק היוצא" או "חברת פזגז"). 2. לטענת התובעת, ביום 1.4.05 נשתכלל בין הצדדים חוזה מחייב לרכישת גז מהתובעת, על ידי החלפת הספק היוצא, לתקופה קצובה של שנה אחת, החל מיום צאת הספק היוצא ולא יאוחר מ-15 ימים, מיום שקיבל הספק היוצא הודעה לעשות כן. בעוד שהמועד האחרון שנקבע לפינוי הספק היוצא חל ביום 18.4.05, שלחו הנתבעים ביום 17.4.05 הודעת ביטול לתובעת, באופן חד צדדי, על ביצוע החוזה האמור, כאשר בדעתם לקבל את הצעת הספק היוצא להישאר כספק הגז שלהם. התובעת טוענת, כי בשל הפרה יסודית של 11 מתוך 18 דירות שבבניין (שחתמו על החוזה), שנבעה מההתנהגות חברת פזגז, כצד ג' שגרם להפרת חוזה, נגרמו לה נזקים והיא זכאית לקבל את הפיצוי כמוסכם בחוזה. 3. ביום 6.3.06, ניתנה לנתבעים הרשות להתגונן. לטענתם, עוד בטרם החל יישומו של ההסכם לאספקת גז, קיבלו הנתבעים מהספק היוצא הצעה מסחרית טובה מזו שהציעה התובעת, כך שיישארו לקוחותיו. לטענת הנתבעים, ההצעה לגיטימית ומקובלת בשוק התחרותי בין חברות הגז. הנתבעים החליטו לקבל את ההצעה של החברה המתחרה, לבטל את ההסכם עם התובעת, שהיה לטענתם, הסכם סטנדרטי על כל תנאיו ולכרות הסכם חדש עם החברה המתחרה. לטענת הנתבעים, התובעת לא אישרה, כי קיבלה את ההסכם החתום על ידי הדיירים, לא טרחה לשלוח נציג כפי שסוכם ולא החלה בשום פעילות לשם הסדרת פעילותה הקרבה בבניין ומשכך, מחויבותה להסכם עמדה בספק. מכל מקום, אף אילו הייתה הפרה, הרי שלא עלה ביד התובעת להוכיח, כי החלה באי אלה פעולות והשקעה לשם ביצועו של החוזה או שנגרם לה נזק כלשהו בשל ההפרה הנטענת (ראה סעיף 10 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה) התשל"א - 1970 (להלן: "חוק החוזים - תרופות") דיון 4. בין הצדדים הוסכמו המוסכמות והפלוגתאות כדלהלן: א. אין חולק על המסמכים שבתיק. ב. חברת "פזגז" הציעה הצעה עדיפה מסחרית להצעת התובעת בעקבותיה נשלחה על ידי הנתבעים הודעת הביטול. ג. קיים הסכם שיפוי מחברת "פזגז" לנתבעים בתיק זה. ד. התובעת לא נתנה לנתבעים התחייבות לשיפוי כפי שנתנה לנתבעים חברת "פזגז". ה. חוות הדעת שהוגשה בתיק אזרחי 3698/04 בכפר סבא, פרוטוקול הדיון בתיק וכתבי שיפוי לדוגמא, כמו גם בתיק אזרחי 3667/04 שמתנהל בין "פזגז" לתובעת, צורפו בהסכמה לתיק. ו. הפלוגתאות הן: 1. האם סעיף 12 בנספח א' לכתב התביעה וסעיף 6 לנספח א', חוקי ותקף? 2. באם הסעיף תקף, האם גובה הפיצוי עומד במבחן סעיף 15 לחוק החוזים - תרופות? 5. התנאי לפיצוי מוסכם שנקבע בסעיף 12 להסכם קובע כדלהלן: "במקרה של ביטול ההסכם בתוך תקופת החוזה ללא סיבה שבדין, ישלם הלקוח כפיצוי מוסכם מראש בסך השווה ל 250 $ (דולר ארה"ב) לדירה בצירוף מע"מ כדין, זאת מבלי לגרוע מזכויות הספק לפיצוים על פי כל דין" (הדגשה/הוספה פ.ש). 6. לטענת התובעת, משאין חולק, כי החוזה בוטל קמה לה הזכות לפיצוי המוסכם. הרציונל לכך הוא, כי קם לו "מנהג מגונה של צרכנים המנהלים מו"מ עם ספק או מתקשרים עם ספק ומשתמשים בכך לצורך מו"מ עם ספק אחר, קרי - ייתכן והנתבעים התקשרו עם התובעת, אך ורק כדי להפעיל לחץ לשיפור תנאיהם אצל "פזגז" כפי שנסתיים בפועל". 7. לטענת הנתבעים, סעיף 12 כאמור מחייב רק על ביטול בטרם תום התקופה, אך החוזה מעיקרו לא נכנס לתוקף, שכן חברת "גזגל" לא חתמה על החוזה, לא אישרה את קבלתו חתום על ידי הדיירים כאמור ובוודאי שלא החלה באספקת שירותי הגז לבניין. זאת ועוד, טרם פגה תקופת 15 הימים הקבועים בחוק, שרק בסיומם יש לבצע החלפת ספק גז. משסיכמו הצדדים על שתי הפלוגתאות כבסעיף 4 לעיל, כפוף בית המשפט להסכמה עובדתית זו וכל שיש בידי בית המשפט לדון הוא במחלוקות המשפטיות הנובעות מתוך ההסכמות העובדתיות עליהן סיכמו הצדדים (ראה א' גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי מהדורה שביעית, תשס"ג - 2003, עמוד 78). 8. נראה, כי מטרתה של תנית הפיצוי היא להבטיח, כי משהתקשרו הצדדים בחוזה יהיה בידי התובעת להסתמך על רווחיה כאמור, להשקיע ולספק שירותים והתמורה מובטחת. 9. אין חולק, כי חברת פזגז, אליה התקשרו הנתבעים בסופו של יום, כללה בהסכם סעיף שיפוי למקרה בו תתבע חברת "גזגל" את הנתבעים על הפרת חוזה. דבר המצביע על ערנות מצד פזגז, שלמעשה נועדה בהצעתה לשכנע את הנתבעים לבטל את החוזה הקיים והרי, שמדובר בצד ג' הגורם להפרת היחסים החוזיים בין שני צדדים לחוזה תקף. 10. הצדדים הפנו לפסיקה רבה במקרים דומים. אולם, בענייננו, בחרה התובעת לתבוע רק את הנתבעים ולא את חברת פזגז בעילה נזיקית, או חוזית, לטענתה, משום שממילא יחול סעיף השיפוי, באם יחויבו הנתבעים. 11. תקפותו של סעיף 12 דלעיל, ייבחן אל מול החקיקה הרלוונטית והרפורמה במשק הגז שהחלה בשנת 1989 ועברה מספר גלגולים. סעיף 17 לחוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה), תשמ"ט - 1989 (להלן: "חוק ההסדרים") קבע כי: "צרכן רשאי לרכוש גז מכל ספק גז וספק גז לא יהיה רשאי לאכוף על צרכן גז להמשיך ולרכוש גז ממנו...אם צרכן הגז הודיע על רצונו לסיים את החוזה שביניהם ותנאי החוזה בדבר החזרת ציוד ופקדון נתמלאו". 12. בעקבות דברי הצעת חוק המקרקעין (תיקון מס' 13), התש"ן - 1990 נקבע סעיף 59 ד' (ב): "בבית משותף שבו קיימת מערכת גז מרכזית, רשאים בעלי הדירות הרוכשים גז באמצעות המערכת האמורה להחליט על סיום כל החוזים עם ספק הגז או באמצעותו, ולהתקשר אל ספק גז אחר כדי לרכוש גז ממנו או באמצעותו; החלטה כאמור טעונה הסכמה של יותר ממחצית בעלי הדירות". כפועל יוצא, חוקק סעיף 2 לחוק המקרקעין (החלפת ספק גז בבית משותף), תשנ"א - 1991 ונקבע: "החלטה בדבר החלפת ספק גז, כאמור בסעיף 59 ד לחוק המקרקעין לא תבוצע אלא לאחר שחלפה שנה מהיום שהוחל בהפעלת מערכת הגז המרכזית". 13. ראשית טענו הנתבעים, כי טרם החלה התובעת בהפעלת מערכת הגז ואין משקל לטענתה על הסתמכותה על החוזה, מה גם, כי יש להם הזכות להימצא במו"מ לקבלת התנאים הטובים ביותר להתקשרות ונכון הדבר, אלא מקום בו התחייבו בחוזה ספציפי, שאז הגיוני הוא, כי הבינו שהחוזה הוא הטוב ביותר עבורם ותם לו המו"מ. על 15 הימים שקצב המחוקק לספק היוצא כבר כתבו כבוד השופט עדיאל בה"פ (מחוזי י-ם) 25/95 גזגל 1993 בע"מ נ' סוכני פז גז ירושלים בע"מ וכן כבוד השופט אבי זמיר (שלום) בתיק אזרחי 1402/03 פז גז 1993 בע"מ נ' בל גז בע"מ: "15 הימים לא נועדו לניהול מו"מ מחודש על ידי הספק היוצא". ואני מסכים עם דעתם. 14. התובעת טוענת, כי מששלחה ל"פזגז" "הודעה על מעבר צרכנים", משנעתרו הנתבעים לחתום על חוזה עמה, כפי שאף הצהיר מר עופר, הרי ברור כי שני הצדדים הכירו בקיומו המחייב של החוזה עם התובעת על תנאיו. 15. נראה, כי אין כל מניעה לקבוע פיצויים מוסכמים בהם יחויב צד לחוזה, שיפר אותו ומשכך, סעיף 12 כאמור, חוקי. אולם, ככל שהוא פוגע בחופש התחרות החופשית שבשוק וזאת בגובה הפיצוי המופרז, יהיה בידי בית המשפט להפחית מגובה הפיצוי בהתאם להסתמכות ולנזק. כך קובע סעיף 15 לחוק החוזים - תרופות: "(א) הסכימו הצדדים מראש על שיעור פיצויים (להלן:"פיצויים מוסכמים") היו הפיצויים כמוסכם, ללא הוכחת נזק; אולם רשאי בית המשפט להפחיתם אם מצא שהפיצויים נקבעו ללא כל יחס סביר לנזק שניתן היה לראותו מראש בעת כריתת החוזה, כתוצאה מסתברת של ההפרה". 16. נראה, כי פרקטיקה מקובלת היא התחרות הגובלת בהתגוששות צמודה בין ספקי הגז הקיימים. מסעי שכנוע של לקוחות שהתקשרו זה עתה בחוזים לאספקת גז, כך שיבטלו את החוזים, טרם הוחל בביצועם, כאשר יקבלו הטבות כספיות, תנאים מועדפים, הבטחות שיפוי לכל תביעה (אם תהיה) וכך, מאמצים כבירים להיטיב "לגנוב" לקוחות מהחברה המתחרה, מתנהלים כדבר שבשגרה ואף אחד מהצדדים לא הופתע מכך. 17. התובעת אינה מתכחשת לכך, כי טרם החלה באי אלו פעולות לשם התחלת אספקת הגז לנתבעים וטרם החלה בכל פעולה לשם תיקון הליקויים שציינה בפני הנתבעים, כי יש לבצע. 18. חוק החוזים - תרופות מחשב גם מניעת רווח ושמשכך, מבחינת פיצוי מוסכם יש לבחון לא רק נזק בפועל, אלא אף נזק צפוי ומניעת רווח. מכל מקום, אני מוצא אי סבירות בקביעת סכום הפיצוי המוסכם נוכח הנסיבות, שכן אף אם הייתה התובעת מתחילה באספקת הגז, הרי שמכוח החוק והתקנות, הקוגנטיות, היה ביד הנתבעים להודיע לתובעת לכל היותר, מספר שבועות קודם להפסקת ההתקשרות עמה, על מעבר לחברה מתחרה. לכן, למעשה מדובר בסעיף דרקוני שנועד להרתיע את הנתבעים מלקבל הצעות נאותות יותר לאספקת גז ביתי ולפגוע בחופש התחרות. 19. בבוא בית המשפט לבחון ולפרש תוכן סעיפי חוזה שהוסכמו על צדדים, הוא עושה זאת ברוח החוזה ונסיבות ההתקשרות ובכפוף לחוק, לתקנות, לתקנת הציבור ולעקרון תום הלב, בהתאם למתחייב מסע' 39 לחוק החוזים (חלק כללי) תשל"ג 1973 (בעניין זה ראה עוד, ג' שלו דיני חוזים תשס"ה - 2005, עמ' 90 ואילך). יצוין, כי מצופה מצדדים המודעים לתחרות הקיימת בין ספקי הגז והלך הרוח שבה היא מתנהלת, כי ינהגו משנה זהירות בנוסח החוזה עליו הם חותמים. 20. נראה, כי משהודיעו הנתבעים לתובעת ביום 17.4.05 על ביטול החוזה, שהוא אך יום אחד מהיום בו הוסכם על התחלת פעילותה כספקית הגז לבניין, זכאית היא לפיצוי בכפוף לחוק החוזים - תרופות ומשלא הוכיחה התובעת, כי נקטה באי אלו פעולות הכרחיות לשם "הכנת הקרקע" לביצוע ההסכם, הרי שפיצויי ההסתמכות לבדם יוערכו בגובה הראוי להם. 21. לעניין הערכת הנזק, צורפה חוות דעת מיום 7.2.05 של רו"ח מר יעקב אביטל. חוות הדעת צורפה לראשונה לת"א (כפ"ס) 3698/04 גזגל השרון (1992) בע"מ נ' פזגז 1963 בע"מ, ובהסכמה, לתיק זה. את חוות הדעת ביסס רו"ח על נתונים שקיבל מרו"ח של התובעת וממנהלה, מר קיסין, בנוסף לדוחות כספיים, חשבוניות, כרטיסי הנהלת חשבונות ועוד . חוות הדעת התבססה על חישוב לפיו, לקוח יישאר נאמן לחברה למשך 25 שנים, דבר שאין לקבלו בפני עצמו בימים אלו בהם הולך וגדל חופש הבחירה של הלקוח בין חברות מתחרות, כמו גם סתירתו את סעיף 17 לחוק ההסדרים. החישוב אם ייעשה, ייעשה רק במסגרת סבירה והגיונית של התחייבות לתקופה הולכת ופוחתת של הלקוח לחברה. יצוין, כי על אף שיש בדעתי לאפשר ללקוח (הדיירים בענייננו) את חופש הבחירה ומרב האפשרויות לקבלת שירות ומחיר מהטובים ביותר, הרי שלחוזה עליו חתם הלקוח, יש משקל רב ואין דעתי נוחה עם הפרה בהתראה יומית. יחד עם זאת, בעניינים אלה, יש לתת את הדעת ולא לאפשר נטילת הדיירים ככלי משחק בין מתחרים בשוק עם יכולת כלכלית הגוברת על הדייר הקטן. 22. סעיף 62 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] קובע כדלהלן: "(א) משביודעין ובלי צידוק מספיק גורם לאדם שיפר חוזה מחייב כדין שבינו לבין אדם שלישי הרי הוא עושה עוולה כלפי אותו אדם שלישי, אולם האדם השלישי לא יוכל להיפרע פיצויים בעד עוולה זו, אלא אם סבל על ידי כך נזק ממון...". משאין מחלוקת בין הצדדים לגבי הסכם השיפוי בין חברת "פזגז" לבין הנתבעים וטענות התובעת כנגד חברת פזגז, כהיותה הגורם להפרת החוזה, הרי שעניין זה מעלה עילת תביעה נגד חברת "פזגז", כצד ג' - הגורם להפרת חוזה, לכאורה. 23. אין דעתי נוחה עם המלחמה הספק גלויה - ספק סמויה בין חברות הגז, הסוגרת את הדיירים אל ניהול הליכים בבית המשפט, כאשר הצד המהותי לסכסוך היא אותה חברה שהעניקה את סעיף השיפוי ובעצם, ניהול הדיון מול הדיירים כנתבעים, הופך אותם לכלי משחק בין החברות כשאין זה שורש העניין. משכך, רק בהוספת "פזגז" כנתבעת, כפי שנעשה בת"א 3698/40 הנ"ל ניתן היה לקיים דיון מהותי בין הצדדים הנכונים ולהימנע מהליכים מיותרים. בית המשפט לא ייתן ידו למהלך זה. 24. לאחר שקילת טענות הצדדים, עיון בכתבי הטענות ובנספחיהם, אני קובע כלהלן: א. התביעה נדחית. ב. התובעת תשלם לנתבעים הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 2,500 ₪ בתוספת מע"מ כדין. סכום זה ישא הפרשי הצמדה וריבית כדין מהיום ועד התשלום המלא בפועל. הפרת חוזהחוזהגז