להלן פסק דין בנושא פיצוי על דחיית טיסה: פסק דין 1. בתביעה זו תובע התובע את הנזקים שנגרמו לתובע ולאישתו כתוצאה מדחיית נסיעתם חזרה ארצה של התובע ואישתו בכ- 12 שעות, ביום 14/10/00. 2. אין חולקין כי במקרה זה הנתבעת מכרה לתובע ולאישתו את הכרטיס ת/1 שלפיו התובע ואישתו היו צריכים לצאת מהארץ ביום 29/9/00 בשעה 01:45 לקלן בגרמניה ולחזור ארצה ביום 14/10/00 בשעה 03:55. 3. אין חולקין כי במקרה זה "המוביל" לפי חוק התובלה האוורית הייתה חברת האם של הנתבע, ארקיע קווי תעופה ישראליים בע"מ. 4. אין חולקין כי התובע התקשר אל המשרד של ארקיע בקלן 72 שעות לפני חזרת התובע ואישתו ארצה, ואז הודיעו לתובע ולאישתו כי החזרה של הטיסה ארצה נדחיתה ליום 14/10/00 בשעה 14:30. 5. אין חולקין כי לפי כללי אמנת וורשה, שחלים על נשוא הטיסה האמורה, הייתה חברת ארקיע, קווי תעופה ישראליים בע"מ, רשאית לשנות את מועד הטיסה ארצה ולתובע ולאישתו לא הייתה כל ברירה אלא לקבל את החלטת המוביל בעניין זה. 6. אין חולקין כי כתוצאה מדחייה זו נאלצו התובע ואישתו לבלות בקלן בגרמניה לילה נוסף, שלא התכוונו לכך מלכתחילה, ואין לי ספק כי הנתבעת חייבת לפצות את התובעים בקשר להוצאות של אותו לילה, שנגרמו ע"י הדחייה הלא צפויה של הטיסה ארצה. 7. אומר כבר בשלב זה כי שני בעלי הדין מסתמכים ביחוד על האמור בסעיף 9 לחוזה בין התובע ואישתו והמוביל, מוצג ת/6, בו נאמר כדלקמן: "המוביל מתחייב לעשות מיטב המאמצים להוביל את הנוסע ואת הכובדה בזמן מתקבל על הדעת. המוביל אינו ערב לזמנים הנקובים בלוחות הזמנים או בכל מקום אחר והם אינם מהווים חלק מחוזה זה. הזכות בידי המוביל, ללא הודעה, להשתמש במובילים או בכלי טייס, ממלאי מקום, ובמקרה של צורך לשנות או להחסיר כל מקום חניה הנקוב בכרטיס. לוחות הזמנים ניתנים לשינוי ללא הודעה. המוביל אינו מקבל על עצמו כל אחריות לתובלה מקשרת". 8. במקרה זה הודתה הנתבעת בסעיף 7 (ב) לכתב הגנתה כי "עקב סיבות כלכליות מבצעיות נאלצה חברת התעופה בה בוצעו הטיסות, לדחות את הטיסה בחזרה ב - 12 שעות והודעה על כך הועברה לתובע בעוד מועד". אין חולקין על האמור בסעיף זה, אבל נראה לי כי אם הנתבעת או המוביל שאין חולקין כי הנתבעת פעלה כשלוחתו של המוביל, גורמות לכך שהתובע הנוסע ישנה בעל כורחו את תוכניותיו, כי הנתבעת תפצה את התובע לפחות בהוצאות הנוספות שנגרמו לתובע ולאישתו בעל כורחם. 9. מנסיוני האישי ידוע לי כי במקרה של תקלה מעין זו דואגות חברות התעופה בעולם לפחות ללינת הנוסעים ובתוספת דמי האש"ל הדרושים לנוסע שניזוק כאמור. 10. יאמר גם כי במקרה זה לא היה מדובר ב"תובלה מקשרת", כאמור בסעיף 9 סיפא לכרטיס ת/6, אלא בתובלה של אותו מוביל, שאיחד שתי טיסות "מטעמים כלכליים מבצעיים" כאמור בכתב ההגנה של הנתבעת. 11. הואיל והנתבעת טרחה להדגיש כי על נשוא תיק זה חלים כללי אמנת וורשה, הייתי צופה מהנתבעת שתוכיח במשפט מהו הפיצוי המירבי המגיע לתובע ולאישתו לפי כללי אמנת וורשה, כאשר פיצוי זה מעודכן ליום שמיעת המשפט. הנתבעת לא הוכיחה סכומים אלה ולכן נראה לי כי אני מוסמך להחליט בעניין זה לפי מיטב שיקול דעתי. 12. התובע ואישתו הוכיחו את הנזקים הישירים שנגרמו להם, עבור בית מלון ללילה נוסף ורכב לתקופה המקבילה, לפי המוצגים ת/2 ות/3, אלא שלפי הודאת התובע במכתבו מיום 17/10/00, (מוצג ת/4) הודה התובע כי שילם עבור המלון 78 מרקים גרמניים, ועבור התוספת להשכרת המכונית 99 מרקים גרמניים, סה"כ 177 מרקים גרמניים שהיו אז כ- 354 ₪. לסכום זה נראה לי שיש להוסיף עבור מזון טלפונים וכיוצא בזה עוד סכום של 500 ₪ בעבור עוגמת הנפש שנגרמו לתובע ולאישתו עוד 1000 ₪ סה"כ נזקיו של התובע מסתכמים בסכום של 1854 ₪. 13. התוצאה מכל הנ"ל היא כי אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובע סך 1854 ש"ח וסכום זה יישא ריבית צמודה והפרשי הצמדה למדד יוקר המחייה החל מיום 14/10/00 ועד לתשלום מלא בפועל. כמו-כן אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובע את הוצאות המשפט בסכום כולל של 410 ש"ח וסכום זה יישא ריבית צמודה והפרשי הצמדה למדד יוקר המחייה החל מהיום ועד לתשלום מלא בפועל. תביעות נגד חברות תעופהתעופהפיצויים