קניית רכב ממגרש

להלן פסק דין בנושא קניית רכב ממגרש: בפני תביעה כספית בסך של 38,000 ₪, אשר הוגשה בסדר דין מהיר. טוען התובע כי בבעלות הנתבעים 2-1 מגרש למכירת כלי רכב משומשים בתל אביב. ביום 27/07/03 נפגש התובע עם הנתבע 1 שהציג עצמו כשותפו לעסקים של הנתבע 2 במכירת רכבים משומשים. התובע, לאור המלצת הנתבע 1, רכש רכב מסוג פיז'ו 306 מנוע דיזל, שנת ייצור 98 כשצויין שעבר 60,000 ק"מ בלבד ובמצב מכני מצוין. משביקש התובע לבצע בדיקה במוסך נענה ע"י הנתבע 1 כי ברכבי דיזל קל לזייף את תוצאות הבדיקה ולא ניתן לקבל אינדיקציה אמיתית לגבי מצב הרכב. לפיכך נחתם בין הצדדים חוזה לרכישת הרכב בסך של 33,200 ₪ תוך התחייבות לתקינותו של המנוע למשך חצי שנה מיום הרכישה. עוד הובטח לתובע כי במידה ולא יהיה מרוצה יוחלף הרכב בהתאם למחיר המחירון התקף באותה תקופה. משקיבל התובע את הרכב החלו להופיע בו תקלות רבות שגרמו לשריפת המנוע והשבתתו של הרכב. לאחר שהתובע תיקן את הרכב במוסך נאמר לו כי הרכב עבר מאות אלפי ק"מ ולא כפי שנאמר לו ע"י הנתבע 1. משפנה התובע אל הנתבעים על מנת שיתקנו את הרכב או יחליפו לו אותו או שישיבו לו את כספו לא נענה. הנתבע 2 טען בכתב הגנתו להיעדר יריבות בינו לבין התובע וזאת מעצם העובדה כי אין לו כל קשר למגרש המכוניות של הנתבע 1 המופעל ע"י מר אברהם עוזיאל. הנתבע 2 טען כי ביום 23/07/03 מכר לנתבע 1 את הרכב תמורת סך של 24,000 ₪, מחיר הנמוך ב30,000 ₪ ממחיר המחירון וזאת לאור העובדה שהרכב שימש בעברו כמונית. טוען הנתבע 2 כי כל ההתחייבויות שניתנו לתובע ניתנו ע"י הנתבע 1 בלבד. כמו כן טען כי משהתובע לא לקח את הרכב לבדיקה במוסך טרם רכישתו אין לו להלין אלא על עצמו. בהחלטתי מיום 12/12/04 הוריתי לנתבע 1 להגיש כתב הגנה מסודר עם התייחסות לכל סעיפי התביעה תוך 7 ימים, וכן הוריתי על הגשת תצהירי עדות ראשית של הצדדים. בדיון מיום 09/05/05 חרף החלטתי שדלעיל לא הגיש הנתבע 1 כתב הגנה ותצהיר עדות ראשית, משכך ניתן פס"ד על מלוא סכום התביעה כנגד הנתבע 1, כן הוחלט לאור הסכמתו של התובע כי התביעה נגד נתבע 2 תידחה. ב"כ הנתבע 2 המלומד טען כי בהתאם לפסק הדין שניתן לעיל יש לחייב את התובע בהוצאות ובשכ"ט שנגרמו לנתבע 2 לשווא. תקנות 511 ו 512 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 קובעות כי בתום הדיון בכל הליך יחליט בית המשפט לענין שלפניו, אם לחייב בעל דין בתשלום שכר טרחת עורך דין והוצאות המשפט (להלן: "הוצאות") לטובת בעל דין אחר, אם לאו. סכומים אלו, נקבע, יזקקו לשיקול דעתו של ביהמ"ש לאחר שזה שמע ועיין בטענותיהם של הצדדים. בין שיקוליו אלו ייבחן ביהמ"ש את שווי הסעד השנוי במחלוקת, התעריף המינימלי שנקבע לעניין שכר טרחת עורך דין בכללי לשכת עורכי הדין, ודרך שבה ניהלו בעלי הדין את הדיון. אכן כלל ראשון לכללי פסיקת ההוצאות הוא שבאין נסיבות מיוחדות, המצדיקות לשלול מבעל-דין שזכה את הוצאותיו (כולן או מקצתן), יהא אותו בעל-דין זכאי לפסיקת הוצאות (ראה: י' זוסמן, סדרי הדין האזרחי (אמינון, מהדורה שישית, בעריכת ש' לוין, 1990) בעמ' 508-507 וכן: ע"א 1986 ,1894/90 שמואל פלאטו-שרון נ' ז'ק אסולין. פ"ד מו(4), 822 ,עמ' 829). באופן עקרוני, כבר נקבע, כי בעל דין שזכה בדין זכאי כי שכרו לא ייצא בהפסדו וממילא זכאי הוא להוצאותיו (ראה: י' זוסמן סדרי הדין האזרחי (מהדורה 6, ש' לוין עורך (1991) 509. וכן ע"א 1182/90 דורית שחם נ' מרים רוטמן ואח'.פ"ד מו(4), 330 ,עמ' 346-347). לזאת אוסיף את העובדה כי התובע פעל בתום לב, ניזוק רבות מהפרשה, לא היה מיוצג ובחר לעצור ההליך נגד נתבע 2 באיבו ובכך למנוע את ניהול התובענה באופן בזבזני ומיותר. (ראה: ע"א 6431/96 אן בר זאב ואח' נ' ג'ומעה מוחמד ואח' . פ"ד נב(3), 557 ,עמ' 575-576). לאור האמור לעיל הנני קובע כי יהיה זה נכון וצודק לחייב את הנתבע 1 לשלם לתובע סך של 38,000 ₪, בנוסף ישלם הנתבע 1 לתובע הוצאות משפט בסך של 1,500 ₪. הסכומים דלעיל יהיו צמודים וישאו ריבית כחוק, מהיום ועד התשלום המלא בפועל. הנתבע כנגד נתבע 2 נדחית. התובע ישלם לנתבע 2 הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 1,500 ₪+ מע"מ כחוק.רכבמגרש מכוניותקרקעותקניית רכב