תביעה בגין בניית אתר אינטרנט

להלן פסק דין בנושא תביעה בגין בניית אתר אינטרנט: פסק דין בפנינו תביעה ותביעה שכנגד, אשר באו לעולם בעקבות מחלוקת על הקמת אתר אינטרנט, ביצוע וטיב האתר. התובעים בתביעה העיקרית והנתבעים בתביעה שכנגד (להלן צד א'), עוסקים בבניה, תחזוקה והפעלת אתרי אינטרנט. הנתבעים בתביעה העיקרית והתובעים בתביעה שכנגד (להלן צד ב'), עוסקים ביבוא ומכירת כלי עבודה וציוד טכני. אין מחלוקת בין הצדדים כי הם התקשרו בהסכם בעל פה, לפיו צד א' יבנה בעבור צד ב' אתר אינטרנט, בתמורה לסך כולל של 4,767 ₪. כפי שסוכם, תחילה צד ב' שילם לצד א' תשלום ראשון בסך של 978 ₪ לרכישת הדומיין (כתובת) של האתר, ולתשלום המע"מ בגין העסקה. את היתרה, צד ב' אמור היה לשלם לצד א' ב-12 תשלומים עוקבים ושווים, החל מהחודש שבו האתר יעלה לאינטרנט. צד א' טוען, כי לאחר שעמל ויגע לבנות את אתר האינטרנט המדובר, צד ב' החליט להתחמק מתשלום היתרה המפורטת לעיל, ולשם כך החל להשמיץ את בוני האתר ואת האתר עצמו, וזאת על אף שהאתר נבנה על פי דרישותיו והגדרותיו. בהמשך, צד ב' דרש מצד א' השקם וערב לשנות את האתר, וכל זאת על מנת למנוע את השלמת העסקה ותשלום היתרה. צד ב' טוען, כי לאחר שאתר נבנה, התברר לו שהוא נפל קורבן לחובבנים אשר אין ביכולתם המקצועית לספק לו את אתר האינטרנט לו ציפה ואשר הובטח לו. לטענתו, צד א' בנה אתר אינטרנט מסורבל, ברמה ירודה, בלתי מקצועי, לא מכובד ואשר אינו עומד בסטנדרטים המקובלים ולכן, צד ב' הורה לצד א' שלא להעלות את האתר לאינטרנט עד אשר יתוקנו הליקויים האמורים, ורק אז ישלם לו את היתרה האמורה. צד ב' ממשיך וטוען כי לאור האמור לעיל, יש להורות לצד א' להשיב לו את התשלום הראשון הנ"ל בתוספת ריבית והצמדה וכן פיצויים בסך 10,000 ₪ בגין הפרת חוזה, אובדן רווחים ופגיעה במוניטין וכן סך נוסף של 5,000 ₪ בגין עוגמת נפש, טרחה, טרדה והפסד שעות עבודה. צד א' טוען, כי התביעה שכנגד והסכומים המפורטים בה, נתבעים על ידי צד ב' אך ורק כדי ליצור מאזן מלאכותי ואין בהם ממש. יחד עם זאת, צד א' טוען, כי בניגוד לאמור על ידי צד ב', האתר המדובר כבר הועלה לאינטרנט והוא פעיל החל מיום 03.01.07. לאחר שעיינתי בכתבי טענות הצדדים על נספחיהם ושמעתי את הצדדים בדיון שנערך בפניי, הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה שכנגד להידחות ודין התביעה העיקרית להתקבל בחלקה. באשר לדחיית התביעה שכנגד, דעתו של בית המשפט לא נחה מהתנהגותו והתנהלותו של צד ב', המעיד על עצמו כי הוא "איש מכובד והגון ולא חותם הסכמים" ובאותה נשימה מוסיף: "אמרתי להם [הכוונה לצד ב'] שמה ששילמתי, שילמתי ושילכו הביתה" (שני הציטוטים מהפרוטוקול עמוד 2). התנהגות זו מתיישבת גם עם תיאוריהם של צד א', לפיהם מרגע שהאתר עלה לאינטרנט והם השלימו את מלאכתם וציפו לקבל את שכרם, צד ב' החל להתייחס אליהם בצורה לא נעימה ואפילו משפילה, צעק ועשה ככל יכולתו על מנת להתחמק מתשלום היתרה כפי שסיכמו. בין יתר טענותיו של צד ב', אשר אינן מקובלות על בית משפט זה, נאמר כי הוא "מודע היטב לחשיבותו השיווקית והמסחרית של אתר אינטרנט" ולכן התקשר בהסכם בעל פה עם צד א'. באותה נשימה הוא טוען, כי מאחר שבסופו של דבר האתר לא עלה לאינטרנט, הוא הפסיד רווחים פוטנציאלים ונפגע במוניטין. ואולם, מבחינה עובדתית, מקובלת עליי עדותו של צד א' לפיה האתר פעיל באינטרנט, עובדה המקעקעת טענה זו של צד ב' (למרבה הצער הצדדים לא מסרו לבית המשפט את כתובת האתר המדובר, על מנת שיתרשם ממנו בעצמו) ולא רק זאת, על אף שחלפה מאז כשנה, צד ב' לא בנה אתר אינטרנט אחר, על אף חשיבות העניין. מה שיכול ללמד, אולי, כי הוא מרוצה מהאתר הקיים או שהגיע למסקנה כי יאלץ להשקיע סכומים גדולים הרבה יותר על מנת להעלות לאינטרנט אתר דומה לזה שהוא מדמיין ורוצה. נוסף לאמור לעיל, דין התביעה שכנגד להידחות גם מן הטעם שצד ב' מביא את טענותיו נגד אתר האינטרנט המדובר בקליפת אגוז. הוא אינו מפרט מה בדיוק אינו מוצא חן בעיניו, אילו שירותים או שימושים חסרים בו לדעתו, מה היה רוצה להוסיף וכיצד הוא חושב שהדברים צריכים להיראות. ובמידה והיה עושה כן, אולי היה ניתן להעריך את רצינות דבריו ולבחון האם דרישותיו ריאליות למחיר שעליו סוכם, ואולי בכלל הוא מצפה שיהיה באתר האינטרנט הזה משהו שבלתי ניתן לבנותו או לעשותו במחיר שסוכם. סופו של דבר, החלטתי לדחות את התביעה שכנגד גם מן הטעם שהיה על צד ב' לבדוק את מקצועיותם של צד א' לפני שהתקשר עימם בהסכם, וכמו כן תביעתו נגועה בחוסר תום לב. באשר לתביעה העיקרית, החלטתי לקבלה בחלקה, בגובה של 75% מערך העסקה (לא כולל התוספת הנדרשת בגין התיקונים), הואיל ואין מחלוקת בין הצדדים כי נערך ביניהם הסכם בעל פה, והם גם אינם חלוקים באשר לסכומים עליהם סוכם בעל פה, והואיל שקבעתי לעיל כי האתר הועלה לאינטרנט והוא פעיל מזה כשנה, הרי שאין מנוס מן המסקנה שהעסקה הושלמה. ולאחר שדחיתי את התביעה שכנגד וכן דחיתי את הטענות בדבר אי ההתאמה של אתר האינטרנט, מן הדין ומן הצדק שצד א' יקבל את שכר עמלו ופועלו. ואולם, הואיל וצד א' אינו יכול להוכיח לבית המשפט כי אכן סיפק לצד ב' אתר אינטרנט בעל איכויות ויכולות מהסוג שסופק, והואיל שהוא גם כלל לא הוכיח שהוא בעל מקצוע בתחום ולא חובבן, כטענת צד ב', והואיל שבפועל הוא משאיר אחריו לקוח שאינו מרוצה מהתמורה לכספו, החלטתי לאשר לצד א' 75% מסך התביעה. בתוך כך יאמר גם כי עדותו וטענותיו של צד א' מקובלים ואמינים עליי יותר מצד ב', בין היתר משום שצד א', להבדיל מצד ב', לא ניפח את תביעתו בעזרת סעדים מלאכותיים כמו אובדן רווחים, פגיעה במוניטין, עוגמת נפש, טרחה, טרדה והפסד שעות עבודה. סיכומו של דבר: על הנתבעים בתביעה העיקרית ביחד ולחוד לשלם לתובעים בתביעה זו ביחד ולחוד את הסכום של 2,841 ₪ בתוספת החזר אגרה והוצאות משפט בסך 350 ₪ (בגין שתי התביעות יחדיו) וזאת תוך 30 יום מהיום, אחרת ישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית כחוק, החל מהיום ועד התשלום בפועל. התביעה שכנגד נדחית. מחשבים ואינטרנטבניהאתרי אינטרנטדיני אינטרנט