תביעה נגד עיזבון על הלוואה

להלן פסק דין בנושא תביעה נגד עיזבון על הלוואה: פסק דין רקע בפני תביעה כספית על סך 208,725₪ אשר הוגשה על ידי התובע, יליד שנת 1927 שאינו קורא ואינו כותב בשפה העברית והיה במשך שנים רבות בעל חנות לממכר תבלינים בשוק תלפיות. התביעה הוגשה נגד עיזבון המנוח אליעזר חבשוש, אשר סיפק לתובע סחורה, בטענה שבמסגרת יחסי החברות ביניהם, התובע הילווה למנוח את סכום התביעה בהתאם למסך ת/1. א. טענות הצדדים טענות התובע 1. בעקבות ההיכרות האישית בין התובע למנוח והאמון הרב שנוצר ביניהם, מסר התובע למנוח כהלוואה, מפעם לפעם ועד לחודש יוני 2003, סכומי כסף שונים במזומן לעסקיו וענייניו האישיים ומדי פעם סיכמו השניים את חובו של המנוח לתובע והעלו זאת על הכתב. בסמוך לחודש יוני 2003 נפגשו השניים בחנות המנוח ברחוב החלוצים בתל אביב, ערכו התחשבנות סופית והגיעו להסכמה, כי המנוח ישלם לתובע ביום 15.6.04 סך כולל של 40,000$ כולל ריבית על סכום החוב. במעמד התחשבנות זו נכח בחנות בנו של המנוח אריה חבשוש אשר עבד עמו בחנות. כהרגלם, רשם המנוח את ההסכמה ביניהם על פיסת נייר המהווה שטר חוב ו/או התחייבות לשלם סכום זה (ת/1) ובעצם מסמך זה מהווה הסכם חתום בין התובע למנוח. באותה עת השמיד התובע התחייבות קודמת אשר הייתה לו מאת המנוח, אשר התחייב לשלם לו את סכום הקרן בסך 38,000$. 2. ביום 15.6.04 הגיע התובע לחנותו של המנוח כדי לגבות את החוב, אך בנו של המנוח, אריה חבשוש, סיפר לו כי המנוח נפטר חודשים מספר קודם לכן. התובע ובנו פנו מספר פעמים אל אריה חבשוש בעניין החוב, אשר הבטיח להם לפרוע את החוב לאחר שיוסדרו עניינים שונים הקשורים בזכויות במקרקעין אשר הוריש המנוח. ביום 7.12.06 השיב לתובע מנהל עיזבון המנוח, רו"ח ערוסי, כי אין אפשרות להיענות לבקשתו מיום 20.11.06, בה ביקש התובע כי העיזבון ישלם לו סך 40,000$. טענות הנתבע בין התובע למנוח התקיימו קשרי מסחר אשר הסתיימו לפני שנים רבות והנתבע מכחיש את כל טענות התובע לעניין ההלוואה הנטענת. ב. דיון 1. המחלוקת הצריכה הכרעה בתביעה דנן, הינה השאלה האם המנוח כתב וחתם על ת/1 המציין כי, המנוח לווה סך 38,000$ מהתובע והתחייב ב- ת/1 להשיב לו סך של40,000$. לטענת ב"כ הנתבע, התובע אינו עוסק בהלוואות כדבר שבשגרה ולא הוכיח כי היו בחזקתו סכומי כסף להעבירם למנוח, אציין כי אין משמעות לעובדה שהתובע העיד כי אינו עוסק בהלוואות בדרך כלל. הגם שאינו עוסק במתן הלוואות כדבר שבשגרה, אין הדבר מונע ממנו להלוות כסף לאדם זה או אחר, שהינו קרובו ו/או ידידו הטוב. התובע העיד כי החזיק כספים במזומנים ומסר אותם למנוח במשך כעשר שנים ואלה הכספים אשר הילווה לתובע. אין מניעה להחזיק כספים שלא במוסד בנקאי ומן המפורסמות הוא שקשישים רבים נוהגים כך. 2. התובע הצהיר, כי אינו קורא וכותב עברית ובחקירתו הוסיף כי יכול לקרוא אותיות גדולות כפי שכתוב בספר התורה. אשתו נהגה להקריא לו את מה שרשם המנוח, וכל הסכומים שמסר למנוח היו במזומן ומכספו הפרטי והמנוח נזקק לכספים אלה, על פי דבריו, הן לצורך עסקו והן לרכישת ספרי תורה. הסכום האחרון מתוך סכום זה, אשר נמסר למנוח היה 5,000₪ בשנת 2003. התובע טען בחקירתו כי הילווה למנוח בסך הכל סכום של 38,000$ והמנוח הבטיח להחזיר לו בתמורה 40,000$. לטענת התובע, הסכומים ניתנו למנוח במזומן במשך כעשר שנים ואין זה נכון שהסכומים היוו תשלום עבור הסחורות, שקנה מהמנוח. לגרסת התובע, למרות שהמנוח לא השיב לו כספים שכבר לווה ממנו קודם לכן, הוא המשיך להלוות לו כספים נוספים, כיוון שהמנוח היה: "בן אדם ישר, אין בעולם כמוהו. מכירים אותו כולם. בן אדם הכי טוב שיש". (עמוד 7 שורה 9 לפרוטוקול). התובע הצהיר כי מאחר ובריאותו לקויה, הוא ביקש מבנו - אלי שושן לטפל בהסדרת החוב ובנו פנה לאריה מכלוף. 3. בנו של התובע- אלי שושן הצהיר כי, לאור פנית אביו שיטפל בחובו של המנוח, הוא פנה לבנו של המנוח - אריה מכלוף, אשר הבטיח לפרוע את חובו של המנוח לתובע כאשר יוסדרו עניינים הקשורים בזכויות המקרקעין, שהוריש המנוח. הוא קיים מספר פגישות עם אריה חבשוש במהלכן אריה חבשוש מעולם לא כפר בחוב ובאחת מהן, ביום 27.11.05 הוא הקליט את השיחה, שהתנהלה בבית התובע במהלכה הבטיח אריה חבשוש כי אין לו מה לדאוג וכי יהיה בסדר כאשר יהיו כספים יפרע החוב. גם חלק משיחת טלפון בינו לבין אריה חבשוש מיום 20.9.06, הוקלטה על ידו. 4. בחקירתו הנגדית השיב אלי שושן כי לא נכח בפגישות בין התובע למנוח, אך מאז היותו ילד שמע את אביו משוחח בטלפון עם המנוח. החוב נשוא תביעה זו נודע לו מאביו רק לאחר 15.6.04, לאחר שאביו פגש את אריה חבשוש בחנותו ולא קיבל ממנו כסף. בתמליל השיחה הטלפונית מיום 29.9.06 אשר התקיימה בין אלי שושן לאריה חבשוש, אומר אריה חבשוש כי "הקרן אור היחידה שאפשר להוציא משם" היא הבניה על המגרש "ובמילה שלי ברגע שיהיה לי משם משהו אתה מקבל ממני את הכסף" (עמוד 1 לתמליל). כאשר אומר לו בנו של התובע כי "שמע זה ארבעים אלף דולר, זה לא משהו קטן. השאלה כמה יש בנכס הזה, כמה יש בדבר הזה" משיב לו אריה חבשוש: "יש שנהיה בריאים, יש מספיק, יהיה מספיק אתה מבין". בתמליל השיחה בפגישה מיום 27.11.05 מדבר אריה חבשוש על מגרש ששיך למשפחה ומתקיימות פעולות לקידום הבנייה של מגדל גדול. בפגישה מזכיר בנו של התובע את המסמך שהמנוח כתב בכתב ידו וראיה חבשוש משיב "יש את המסמך...בסדר בסדר...אני מנסה לעזור בעניין הזה" (עמודים 8-9 לתמליל)....."אם יש מקום להוציא ממנו כסף אני אתן לך כסף, אין לי מאיפה להוציא" (עמוד 10 לתמליל). ~ 5. אריה חבשוש, בנו של המנוח אשר עבד עמו בחנות התבלינים מאז שנת 1970, ממשיך לנהלה גם אחרי מות המנוח והיה בקשר כזה או אחר עם התובע ובנו בעניין דרישת תשלום החוב, הצהיר בפני כי היה יד ימינו של אביו בכל הקשור לעסק, לענייניו הפיננסיים ולחייו האישיים ולא ידע על החוב הנטען, נשוא תביעה זו. לגרסתו במהלך עבודתו עם אביו סיפק סחורה גם לתובע עד אשר הוא סגר את חנותו, ומעולם לא שמע מאביו על ההלוואה הנטענת על יד התובע. אריה חבשוש מכחיש, כי אביו לווה מהתובע כספים לרכישת ספרי תורה, כיוון שהחזיק בספרי תורה עתיקים וכן מכחיש כי נכח בעת עריכת ההתחשבנות הנטענת על ידי התובע, בינו לבין המנוח. אריה חבשוש מאשר בתצהירו, כי משהציג לו התובע את ת/1 הוא השיב לו כי אם יוכיח לו כי המנוח הילווה ממנו כספים, "נבדוק איך ובאם יוחזרו הכספים מהעיזבון באם ישנם." (סעיף 11 לתצהירו) . לגרסתו, כל אשר אמר בשיחות שהוקלטו, נאמר כדי להרגיע את התובע ומתוך רצון טוב, לאחר שיחותיו עם התובע ובנו, אף פנה למנהל העיזבון, אך לא נמצאו כל אסמכתאות להלוואה הנטענת. עם זאת, אישר בחקירתו הנגדית, כי הינו עומד מאחורי הצהרתו בסעיפים 11-12 לתצהירו. (עמוד 32 שורות 21-22 לפרוטוקול). 6. בחקירתו הנגדית השיב אריה חבשוש, כי בשנים האחרונות החנות הייתה במצב כלכלי קשה, ובעבודה קשה חלק מהבעיות נפתרו וחלקן נשארו. בהתאם לעדותו, המנוח, אשר נפטר בגיל 94, היה חולה במשך 3-4 השנים האחרונות, אך היה צלול, הוא לא הרבה לכתוב פתקים בכתב ידו, ונמצאו רק 2 מסמכים בכתב ידו. לגרסתו, נ/1 נכתב על ידי המנוח בין השנים 2001 - 2002 וזאת הוא למד מתוכן המסמך והעובדה, שזה המועד שאביו סבל מהמתואר במסמך זה. משנשאל לגבי היחסים בין התובע למנוח, לאור העובדה שבתמליל אישר כי הם היו כאחים, השיב כי בין ספק לקוח יש יחסי חברות, (עמוד 29 שורה 25 לפרוטוקול). לעומת זאת השיב כי הם לא נפגשו בשנים האחרונות אלא רק בתקופה שניהלו יחסים מסחריים של ספק לקוח, (עמוד 30 שורות 8-16 לפרוטוקול) . בהמשך (עמוד 30 שורות 17-18) אישר שוב כי השניים היו כאחים. 7. מנהל העיזבון, רו"ח עזרא ערוסי, אשר נתן לעסק שבבעלות המנוח, שירותים חשבונאיים החל משנת 1986, הצהיר כי בדק את כל נכסיו והתחייבויותיו של המנוח ולא מצא כל עקבות של חוב למנוח, למרות שהיה גם איש סודו של המנוח לא שמע אודות ההלוואה נשוא תביעה זו. בחקירתו הנגדית השיב כי כל מה שמצא לגבי רכושו של המנוח הוא חצי חנות והתחייבויות הלקוח גבוהות מנכסיו. לעניין רכוש המנוח המפורט בצוואתו טען ערוסי כי, ספרי התובע מיועדים לעמותה, הנכסים, הנמצאים בסמוך לנתיבי איילון ונכס בסמוך לדליית אל כרמל לא ניתנים למימוש. לגרסתו, הוא זה שהעביר את ת/1 לבדיקת הגרפולוגית אורה כבירי ואישר, כי אריה חבשוש מנהל את העסק של המנוח עוד טרם פטירתו. מסמך ההתחייבות - ת/1 8. נוסח מסמך ההתחייבות הנטען על ידי התובע: "מכלוף שושן סך ארבעים אלף דולר 40000 15.6.2004 (---חתימה--)" לגרסת התובע, הפתק נכתב ונחם בידי המנוח ולגרסת הנתבע לא כך הדבר. כ"א מהצדדים פנה למומחה לכתב יד, כדי שיקבע האם המנוח כתב וחתם על ת/1. שתי הגרפולוגיות קיבלו, לצורך השוואה את מסמך נ/1 אשר לטענת אריה חבשוש נכתב בידי התובע והגב' כבירי (מטעם הנתבע) קיבלה להשוואה גם עותק מצולם מצוואת המנוח. 9. הגרפולוגית תמר שביט הגישה חוות דעת מומחה מטעם התובע, בה קבעה מתוך בדיקות כתב היד, הספרות והחתימה, שבמחלוקת על הפתק שבמחלוקת ושל דוגמאות כתב היד והחתימה של המנוח על נספחי ההשוואה ומתוך ההשוואה שערכה ביניהם, בדרגת סבירות גבוהה ביותר כי כתב היד, הספרות והחתימה שבמחלוקת על הפתק שבמחלוקת, נכתבו על ידי מר עזר חבשוש - המנוח. בחוות דעתה פרטה גב' שביט, כי השתמשה במיקרוסקופ עם תאורה עילית ותחתית, עם עדשות שונות ואמצעי תאורה שונים, כאשר טווח ההגדלה מוגדל 150X - 12X מצלמת זום אופטית וסורק ממוחשב. בחקירתה הנגדית השיבה גב' שביט שבדקה את כל הספרות והאותיות, בכל הספרות שציינה מצאה זהות בין שני המסמכים. כיוון שהספרה 2 לא בלטה לא ציינה אותה מפורשות. לגרסתה, הספרה 4 ב- ת/1 מופיעה פעמיים ואינה זהה, אך טווח הוריאציות הינו של אותו אדם. האדם אינו מכונה ולא כותב את אותם פונטים, אלא אם מישהו מנסה להעתיק ממקור אחר. לגרסתה, אין כל בעיתיות בספרה 4 במסמך, היא מצאה זהות מוחלטת לספרות בהשוואה, כך זה צריך להיות ולא צריכה להיות זהות. 9. הגרפולוגית אורה כבירי הגישה חוות דעת מומחה מטעם הנתבע. מנהל העיזבון- ערוסי, טען בחקירתו כי, הוא זה אשר הזמין את חוות דעת המומחה ואריה חבשוש טען שהוא הזמינה. (עמוד 31 שורות 7-10 לפרוטוקול). אורה כבירי הגיעה למסקנה בסבירות גבוהה ביותר (דרגה 1), שהאדם שכתב את ת/1 וחתם עליו אינו זה שכתב את נ/1 וחתם עליו. בחקירתה השיבה הגב' כבירי כי נאמר לה שהאדם, אשר כתב ידו נבדק "היה זקן" ונאמר לה כי המסמך נ/1 נכתב כ-4 שנים טרם הבדיקה אשר בוצעה בשנת 2007. היא נתבקשה על ידי אריה חבשוש להשוות את שני המסמכים מבלי, שידעה מהי המחלוקת ונאמר לה כי מדובר באדם בריא. הגב' כבירי אישרה שאינה יכולה לדעת שהמנוח הוא שכתב את המסמכים. הגב' כבירי השיבה, כי היא משתמשת לצורך הבדיקה בסדרת זכוכיות מגדלת עד פי 20 שבהן אור וניתן לראות את הקו והמבנה, ובנוסף היא מבצעת סריקות מחשב, כדי לראות במדויק את מבנה הקו והזרימה שלו. הגב' כבירי השיבה כי המיקרוסקופ שבו, בין השאר, השתמשה גב' שביט מגדיל פי 30 וזכוכית המגדלת שבה היא השתמשה מגדילה פי 20, אך הסריקה שהיא מבצעת מצוינת. 10. המסמך (נ/1)אשר נמסר לשתי המומחיות לצורך השוואתו לת/1, הוגש כשהוא מקופל וכתוב בכתב יד בשני צדדיו. הגב' כבירי השיבה בחקירתה כי בדקה רק עמוד אחד ממנו, זה שנתבקשה, הוא זה המסומן על ידי גב' שביט כ- ב. היא אישרה כי לא התייחסה לנפילתו של האיש בסמוך לכתיבת נ/1 ולטענתה כאשר אדם מזדקן יש שוני בכתב היד עם חלוף השנים ולדוגמא, קיים יותר רעד. בחקירתה, אישרה גב' כבירי, כי בעמוד המסומן על ידי גב' שביט כ-ג' בנ/1 יש הבדלים באותיות מסוימות לעומת שאר המסמך, מה שאומר שהכותב אינו עקבי. הגב' שביט התייחסה לכל המסמך וסימנה בחתימתה את כל צדדיו. 11. סבורני שיש להעדיף את חוות דעתה של הגב' שביט אשר הייתה מקצועית ומהימנה יותר והתבססה על בדיקת כל מסמך נ/1 ולא רק חלקו, כפי שעשתה הגב' כבירי. 12. מעיון בשתי חוות הדעת עולה כי הגב' שביט השתמשה במספר מכשירים רב יותר, מיקרוסקופ, מצלמת וידאו וסורק ממוחשב והגב' כבירי השתמשה בסורק ממוחשב וזכוכיות מגדלת. על פי עדות הגב' כבירי, המכשירים בהם השתמשה גב' שביט, מגדילים את הכתב פי 30 והמכשירים בהם השתמשה גב' כבירי מגדילים פי 20. גב' שביט בחוות דעתה התייחסה לרוב הטקסט שבכל צדדיו של נ/1 ואף סימנה אותם בחתימתה, היא התייחסה לאותיות והספרות וניתחה בחוות דעתה כל אחד מהם. היא פרטה כיצד נקבעה חוות דעתה, מהם שלבי הבדיקה שביצעה, תהליך הבדיקה, מאפייני מהלך הקו בכתבי היד והחתימה שבמחלוקת, ומה מצאה בבדיקתה, מאפייני תנועה ממשיכות, פרופורציות של גדלים ואותיות, מהלך שורות, התייחסות לאותיות ספציפיות למספרים ולחתימה. גב' שביט הינה בעלת תואר גרפולוגית מקצועית מוסמכת מטעם האגודה האמריקאית לגרפולוגיה, בעוד שהגב' כבירי למדה 5 שנים גרפולוגיה אצל פרופ' פוקוריני. וכבר נקבע ת.פ.8947/01 מ"י נגד סלע אלירן ואח' כי על פי עדותה של הגב' כבירי, פרופ' פוקורני אינו מומחה להשוואת כתבי יד ולא עסק באופן פרקטי בתחום זה. הגב' שביט הינה מומחית בתחום הגרפולוגיה ההשוואתית והשוואת כתבי יד בעוד שהגב' כבירי אינה מומחית מוסמכת בהשוואת כתבי יד, כפי שנקבע מספר פעמים על ידי בתי המשפט בארץ. (ת.פ. 8947/01 הנ"ל, ת.פ. 3019/03 מ"י נגד עבד אל חאק בו נקבע כי אינה מומחית בתחום השוואת כתבי היד ועברה בנושא זה השתלמות קצרה בלבד). 13. גב' כבירי התייחסה בקצרה מאוד למספר אותיות, לא פרטה את תהליך הבדיקה והפרמטרים שנבדקו, לא התייחסה לספרות ולצורת הכתיבה ובחקירתה אישרה כי לא בדקה את כל המסמך נ/1 אלא את חלקו בלבד (עמוד 18 שורה 23 עד עמוד 20 שורה 11 לפרוטוקול), בעוד שהגב' שביט אשר בדקה את כולו ואף סימנה אותו. גב' כבירי אישרה כי בין צידיו השונים של המסמך ת/1 יש הבדל בין האותיות והשיבה כי "זה אומר שהוא לא תמיד עקבי". (עמוד 20 /ורה 25 עד עמוד 21 שורה 3 לפרוטוקול). בנוסף, הגב' כבירי, השתמשה בכלים פחות מדויקים מאלה שהשתמשה הגב' שביט, וצוואת המנוח אותה בדקה הגב' כבירי להשוואה, לא הומצאה לה במקור אלא בעותק מצולם ולבדיקת המסמכים לא השתמשה במיקרוסקופ. בנוסף הגב' כבירי טענה שבידיה מסמך בו ערכה תרשומת של פרטים שקיבלה טרם בדיקת המסמכים אך לא המציאה אותה לבית המשפט. (עמוד 15 שורות 9 - 21 לפרוטוקול). הגב' כבירי לא ציינה בחוות דעתה באיזה ציוד השתמשה וענתה בחקירתה הנגדית כי השתמשה בסדרת זכוכיות מגדלת אשר אחת מהן מגדילה פי 20 ויש בה אור שניתן לראות את הקו וכן מבצעת סריקות במחשב כדי לראות את מבנה הקו והזרימה שלו. הגב' שביט פירטה בחוות דעתה כי היא משתמשת במיקרוסקופ עם תאורה עילית ותחתית, עם עדשות שונות ואמצעי תאורה שונים שטווח ההגדלה הינו 150X - 12Xוכן היא משתמשת במצלמת וידאו זום אופטית וסורק ממוחשב. 14. הגב' שביט התייחסה באופן ספציפי ומפורט לאותיות בכתב היד ולחתימה עצמה. הגב' שביט פירטה בחוות דעתה כל שלב בהליך הבדיקה, הנחות יסוד בעבודת השוואת כתבי יד ובעבודתה בעוד שהגב' כבירי כלל לא התייחסה לפרמטרים אלה. משכך המסקנה הינה שיש להעדיף את חוות דעתה של הגב' שביט אשר קבעה כי היא מסיקה בדרגת סבירות גבוהה ביותר כי, כתב היד, הספרות והחתימה שבמחלוקת על הפתק שבמחלוקת, נכתבו על ידי עזר חבשוש. לקביעתה זו של הגב' שביט יש להוסיף את הסתירות בגרסתו של אריה חבשוש אשר בתצהירו טען כי, התובע והמנוח היו כאחים ובחקירתו טען כי, התכוון ליחסי לקוח ספק. (עמוד 33 לפרוטוקול). גם בתמליל אמר אריה חבשוש כי, ידוע לו שהשניים היו כאחים. (תמליל 20.9.06 עמוד 8 שורה 10). לטענת התובע כי אריה חבשוש נכח בחנות אביו בעת ההתחשבנות הסופית בין המנוח לתובע, תימוכין בתמליל השיחות הטלפוניות בהן אריה חבשוש לא כופר בעצם קיום החוב, אינו כופר באמיתות ת/1 ובטענה כי המסמך נכתב על ידי אביו המנוח, ואף טען בשיחות הטלפון כי, מטרתו היא להגיע להסדר לתשלום החוב מנכסים שימומשו בעתיד. אריה חבשוש הבטיח בקלטת כי, ברגע שיהיה כסף יקבל התובע את חובו. (תמליל מיום 20.9.06 שורה 14, 27 עמוד 2 שורה 1, עמוד 24 שורה 9 עמוד 29 שורה 1). 14. סוף דבר מהראיות והעדויות אשר הובאו בפני עולה כי התובע הרים את נטל ההוכחה המוטל עליו להוכיח כי, ת/1 הינו התחייבות המנוח לשלם לתובע את הסכום הנקוב בו, התחייבות אשר נעשתה בין שני אנשים קשישים אשר התקיימו ביניהם יחסי אמון הדדיים ויחסי חברות קרובה. שני הצדדים התכוונו לאמור בת/1 אשר בו קיימת התחייבות המנוח לשלם לתובע את הסכום הנקוב בו, וההתחייבות נעשתה, מתוך כוונת המנוח לשלם את הסכום האמור בו לתובע. לאור המקובץ בפסק דיני זה דין התביעה להתקבל. הנתבע ישלם לתובע סך 209,725 ₪ כשהם צמודים ונושאי ריבית כדין החל מיום 7.6.07 ועד לתשלום בפועל. כן ישלם הנתבע לתובע הוצאותיו ובנוסף שכר טרחה בסך 35,000 ₪ בצירוף מע"מ.עיזבוןהלוואה