תשלום על שירותי מוקד

להלן פסק דין בנושא תשלום על שירותי מוקד: פסק דין בפני תביעה בסדר דין מהיר לתשלום סך של 4,188 ₪ בגין שירותי מוקד שסופקו לנתבע. טענות התובעת הצדדים התקשרו ביום 28.12.88 בהסכם להתקנת מערכת מוקד וציוד מיגון. התובעת סיפקה את השירות לדירתו של הנתבע ברח' בורלא 35 תל אביב וזאת לבקשתו ולשביעות רצונו המלאה של הנתבע. סכום התביעה הוא בגין שירותי מוקד לשנת 2001 החל מתאריך 1.1.01 ועד 31.12.01. לכתב התביעה צורפה חשבונית מס מרכזת מיום 21.5.02 לפיה סכום החוב הוא בסך של 4,274.42 ₪. התובעת תבעה סך של 4,188 ₪ לפי חישוב הפרשי הצמדה וריבית נכון למועד הגשת התביעה. טענות הנתבע לא היה כל סיכום עם התובעת בדבר שירות שניתן לנתבע בשנים 2001 - 2002. בסוף שנת 2000 בשיחה טלפונית עם נציגי התובעת הודיע הנתבע שאיננו מעוניין להמשיך ולקבל שירות מהתובעת ואושר לו טלפונית שהוא לא יקבל שירותים כאלה לשנת 2001. המסמכים שצורפו על ידי התובעת לכתב התביעה, לרבות חשבונית המס ומכתב אי תשלום מיום 25.3.02 אינם מראים על כל התחייבות של הנתבע וגם לא נשלחו אליו. הנתבע שילם לתובעת את מלוא הסכומים שהוא חב ואינו חב לה דבר. דיון במהלך ההוכחות העידו מר שמוליק יצחק שהוא מנהל מרחב בתובעת והנתבע. התובעת הגישה דו"ח קריאות של המנוי של הנתבע (צורף כנספח ו' לתצהיר עדות ראשית של מר יצחק) לפיו במהלך החודשים ינואר 2001 עד אוגוסט 2001 היו שמונה קריאות למוקד התובעת מהמנוי של הנתבע. בדו"ח הקריאות צוין גם, כי בתאריך 21.5.02 הגיע סייר של התובעת לדירת הנתבע לאחר קריאה למוקד על ידי המערכת והתברר כי במקום היה ניסיון פריצה. מנגד טען הנתבע בסעיף 7 לתצהירו , כי לא קיבל כל שירות מוקד של התובעת בשנים 2001 - 2000 בעדותו בבית המשפט טען הנתבע, כי בתו ואשתו המתגוררים עמו בדירה אמרו לו שהן לא זוכרות כל צלצול או פנייה מהתובעת. בדו"ח הקריאות צוין, כי בתאריך 21.5.02 נכחה ביתו של הנתבע בדירה במועד האירוע. לפי ההלכה הפסוקה, מקום שבעל דין בוחר לא להעיד עדים מטעמו יש לזקוף זאת לחובתו. מגרסתו של הנתבע עולה סתירה. במהלך הדיון ביום 12.7.05, טען הנתבע כי בחודש מאי 2002 הגיע סייר לביתו וכי באותו מועד הייתה פריצה (ר' פרוטוקול מיום 12.7.05 עמ' 5). בסיכומיו בסיום שמיעת הראיות שינה הנתבע את גרסתו וטען, כי הוא לא אישר מעולם שהיה סייר בזמן הפריצה כמפורט להלן: "אני לא יכול כרגע לענות על הנושא של הסייר ואני לא יודע אם זה הטריד אותי בזמן אמת. אני לא יודע אם הסייר היה אצלי או בדירה אחרת. אשתי לא דיברה איתי על זה. עם הבת לא דיברתי על הנושא של הסייר, לא היה לי שום קשר עם הנושא של האבטחה. לא שאלתי אותה אם היה לה קשר עם הסייר של התובעת באותו היום...אני לא יודע על סייר שהגיע לבניין, לא אלי ולא לשכנים". (ר' פרוטוקול מיום 26.10.05 עמ' 7 - 6). שינוי גרסתו של הנתבע משליך על מהימנות עדותו ואני דוחה את גרסתו כי לא ידע על הגעת סייר לדירתו בתאריך 21.5.02. אני מאמין לגרסתו הראשונה של הנתבע וסבור שהנתבע ידע היטב על הגעת סייר מטעם התובעת לדירתו בתאריך זה (אף שלא נכח בדירה באותו מועד). בנסיבות אלה, היה על הנתבע לברר עם התובעת מדוע הגיע הסייר מטעמה לדירה שעה שלפי טענת הנתבע הוא לא מקבל שירות מזה למעלה משנה לפני כן. העובדה שהנתבע לא טרח לברר עם התובעת מדוע הגיע סייר לדירתו מחזקת את טענת התובעת, כי הנתבע היה מודע לשרותי המוקד שניתנו לו על ידי התובעת באותו מועד. במהלך הדיון ביום 12.7.05, טען הנתבע כי הוא לא ידע כל התקופה האם המערכת פועלת או לא וכי הוא הפעיל את מכשיר התובעת שהיה בדירתו באמצעות לחיצת ארבע ספרות כדי לגרום להדלקת נורית אדומה מחוץ לדירה וזאת כדי להרתיע פורצים. הנתבע הוסיף כי הוא היה בטוח שהדירה לא הייתה מחוברת למוקד התובעת (ר' פרוטוקול מיום 12.7.05 עמ' 5). במהלך דיון ההוכחות ביום 26.10.05 חזר הנתבע על גרסתו. גרסתו של הנתבע בדבר המשך הפעלת המכשיר של התובעת לשם הדלקת נורית להרתעת גנבים גם בשנים 2002 - 2001, העובדה שלפי דו"ח הקריאות של התובעת היו קריאות למוקד התובעת מדירת הנתבע במהלך תקופה זו, והימנעות הנתבע מלהעיד את בני משפחתו שהתגוררו איתו באותה דירה לצורך הפרכת גרסת התובעת, כל אלה מבססים את טענת התובעת, כי ניתנו שירותי מוקד לנתבע במהלך שנת 2001. הלכה היא, כי בעל דין לא ימנע מבית המשפט ראיה שהיא לטובתו, ואם נמנע מלהביאה, ניתן להסיק שהייתה פועלת כנגדו. לענין זה ראה: בע"א 548/78 נועה שרון ואח' נ' יוסף לוי, פ"ד לה (1) 736, נאמר: ”מעמידים בעל דין - בחזקתו, שלא ימנע מביהמ"ש ראיה שהיא לטובתו, ואם נמנע מהבאת ראיה רלוונטית, שהיא בהישג ידו ואין לו הסבר סביר, ניתן להסיק אילו הובאה הראיה הייתה פועלת נגדו". ובע"א 465/88 הבנק למימון ולמסחר בע"מ נ' סלימה מתתיהו ואח', פ"ד מה (4) 651, נקבע כי: "אי הבאתו של עד רלוונטי מעוררת בדרך הטבע, את החשד כי יש דברים בגו וכי בעל הדין שנמנע מהבאתו חושש מעדותו ומחשיפתו לחקירה כנגד." הנתבע בחר לא להביא לעדות את בני משפחתו שיתכן ועדותן היתה סותרת את טענות התובעת בדבר שרותי מוקד שניתנו לדירת הנתבע בשנת 2001. אין להסיק מכך אלא שהנתבע ידע, כי עדותן תאשש את טענות התובעת. בסעיף 9 להסכם ההתקשרות בין הצדדים נקבע שביטולו של ההסכם ייעשה רק באמצעות הודעה בכתב והנתבע אישר זאת בחקירתו (פרוטוקול 26.10.05 עמ' 4). הנתבע הודה, כי לא שלח הודעה בכתב לתובעת על ביטול ההסכם. בנסיבות אלה, שעה שמדובר בהסכם משנת 1988 שהוארך מדי שנה משך תקופה של כ-15 שנים, היה על הנתבע לשלוח הודעת ביטול בכתב על פי דרישת ההסכם ולא להסתפק בהודעה בעל פה לפי גרסתו. הנתבע הודה כי ביום 6.11.01 שילם לתובעת סך של 600 ₪ בהעברה בנקאית וכי רשם על המסמך: "תוך מספר ימים נעביר סכום נוסף" (ר' פרוטוקול מיום 27.3.05 עמ' 2). לטענת הנתבע, הוא היה מוכן להעביר את יתרת החוב לתובעת בתנאי שיועבר אליו פירוט, אך פירוט כזה לא הועבר אליו ולכן, לא שילם יתרת חוב שאינה קיימת. יצוין, כי טענת הנתבע בדבר התניית התשלום הנוסף במשלוח פירוט אליו לא הועלתה על הכתב אף שהוא זה שכתב בכתב ידו כי יעביר סכום נוסף לתובעת תוך מס' ימים. הנתבע גם טען שהתשלום ששולם בסך של 600 ₪ היה עבור יתרת חוב בשנים 2000 או 1999 ולא על שנת 2001 שאז לא קיבל שירותי מוקד. במחלוקת זו, צודק הנתבע כי היה על התובעת לצרף פירוט של התשלומים של הנתבע לתובעת כדי לברר בגין איזו שנה שולם התשלום של 600 ₪. לפיכך, איני מקבל את טענת התובעת כי התשלום לעיל מעיד על כך שהנתבע קיבל שירותי מנוי בשנת 2001. עם זאת, להכרעה במחלוקת זו אין רלוונטיות מאחר והתביעה מתייחסת לתשלום בגין שירותי מוקד עבור שנת 2001 שאין מחלוקת שלא שולמו, אלא שטענת הנתבע ששירותים כאלה גם לא ניתנו וזאת בניגוד לעמדת התובעת. לטענת הנתבע הוא לא קיבל מהתובעת דרישת תשלום ביום 25.3.02 (נספח ה' לכתב התביעה) וגם חשבונית מס מרכזת (נספח ג' לכתב התביעה). התובעת לא הציגה כל אישור בדבר משלוח המסמכים הנ"ל לנתבע. אולם, מאחר וטענת התובעת בדבר מתן שירותי מוקד לנתבע בשנת 2001 התקבלה, אין מקום לפטור את הנתבע מתשלום חובו עבור שירותים שניתנו בפועל. לפי כתב התביעה, סכום התביעה הוא בסך של 4,188 ₪ ואף שקיים אי דיוק בסכום התביעה ודרך חישובו לעומת חשבונית המס המרכזת מתאריך 21.5.02 אני מקבל את גרסת התובעת, כי הנתבע קיבל שירותי מוקד לדירתו ברח' בורלא 35 תל אביב בשנת 2001 ולא שילם עבור שירותים אלו. לפיכך, אני פוסק שהנתבע ישלם לתובעת את סכום התביעה בסך 4,188 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין החל מתאריך 18.10.04. מאחר והתובעת באיחור את תצהירי העדות הראשית מטעמה, איני פוסק הוצאות לטובת התובעת. שרותי מוקד