להלן פסק דין בנושא אפליית אלמנים בקרנות הפנסיה: פסק דין 1. ביום 15.6.2008 ניתן על ידי בית משפט זה פסק-דין בבג"ץ 4948/03 ובבג"ץ 2911/05 (להלן: פסק-הדין), הנוגע להסדר שמצא את מקומו בתקנוני קרנות הפנסיה הותיקות כהגדרתן בפסק הדין, וכן בתקנון האחיד אשר החליף תקנונים אלו ביום 1.10.2003 (מכוח הוראת סעיף 78ט לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), תשמ"א-1981). על פי אותו הסדר משולמת לאלמנים של המבוטחות בקרנות הותיקות קצבת שאירים בשיעור העומד על מחצית מקצבת השאירים המשולמת לאלמנות של המבוטחים באותן הקרנות. בפסק הדין עמדנו על כך שהסדר זה הוא הסדר מפלה הפוגע בערך השוויון ועוד ציינו כי פגיעתו רעה וקשה במיוחד משום: "שהאפליה בה עסקינן היא אפליה מגדרית וכן בשל כך שמדובר בפגיעה כפולה על בסיס זה. האחת בשל האפליה בין עמיתות לעמיתים באשר לשיעור הפנסיה שזכאים לו שאריהם, אף ששיעור דמי הגמולים שמפרישות העמיתות ומפרישים מעבידיהן לאורך השנים זהה לזה שמפרישים העמיתים ומעבידיהם. השניה בשל האפליה בין אלמנים לאלמנות בכך שהאלמנים זכאים למחצית בלבד משיעור הפנסיה שזכאיות לו האלמנות אף כי צורכי האלמנים כשארים אינם נופלים בהכרח מצורכי האלמנות..." (פסקה 36 לפסק-הדין). נוכח פגם זה אשר נפל בהסדר האמור, קבענו כי דינו להתבטל כפי שאף קבע בית הדין לעבודה בפסק הדין שניתן על ידו בעניין פידלמן (הוא פסק הדין נשוא העתירה בבג"ץ 2911/05). יחד עם זאת, סברנו כי אין להחיל את פועלו של הביטול למפרע אלא רק לעתיד לבוא וכן סברנו כי מן הראוי להותיר בידי הגורמים הנוגעים בדבר את גיבוש ההסדר השוויוני החלופי, לאחר שישקלו את כל השיקולים והנתונים הרלבנטיים לעניין. לצורך גיבושו של הסדר שוויוני חלופי כאמור, קצבנו פרק זמן של שישה חודשים הכל כמפורט בפסק הדין. 2. בעתירה נוספת שהוגשה ביום 3.5.2009 (בג"ץ 3663/09 יהושע בכור נ' מבטחים מוסד לביטוח סוציאלי של העובדים בע"מ (להלן: קרן מבטחים)) הלין העותר בכור כמי שזכאי לקצבת שארים מדי קרן מבטחים, על אי קיום פסק הדין ועתר לקבלת צו המורה לקרן מבטחים לבוא וליתן טעם מדוע לא קוים פסק הדין ומדוע לא גובש הסדר שוויוני בהתאם לאמור בו בתוך המועד שנקצב. בסמוך לאחר מכן הגישו אלחנתי, העותר בבג"ץ 4948/03, וארגוני הגמלאים (המשיבים 15-11 בבג"ץ 4948/03) בקשות "למתן הוראות" שהופנו נגד שר האוצר, היועץ המשפטי לממשלה, יו"ר הכנסת, הכנסת והקרנות הותיקות (המשיבות 5-10 בבג"ץ 4948/03) ובהן התבקש בית המשפט להורות למשיבים למלא אחר הוראות פסק הדין. מן הטיעונים בכתב ובעל-פה שהציגו הצדדים במהלך הדיונים שקיימנו בעתירה הנוספת ובבקשות למתן הוראות התברר כי הסיבה שבגינה טרם גובש הסדר שוויוני כנדרש נעוצה בחלוקי דעות אשר נתגלעו בין נציגי משרד האוצר לבין וועדות הכנסת (תחילה ועדת הכספים ולאחריה ועדת העבודה, הרווחה והבריאות (להלן: וועדת העבודה)), בכל הנוגע לדרכי המימון של העלויות הכרוכות בהשוואת סכומי קצבת השארים של אלמנים לאלה של האלמנות. למרות דיונים חוזרים שקיימנו בנושא בהרכב שלושה (ביום 18.1.2010 וביום 27.6.2010), ולמרות החלטות שניתנו על ידנו בתום אותם דיונים בהם שבנו והדגשנו את הצורך למצוא דרך, ולו באיחור, לגיבוש הסדר שוויוני כנדרש על פי פסק הדין, לא עלה בידי הגורמים הנוגעים בדבר להגיע להבנה בנושא. משכך קבענו דיון נוסף שהתקיים ביום 21.11.2010 בפני ההרכב המורחב אשר נתן את פסק הדין ובמהלכו ביקשנו מבעלי הדין להתייחס לאפשרות לפיה נוכח המצב שנוצר יינתן על ידנו צו אופרטיבי לצורך ביצוע פסק הדין. היועץ המשפטי של הכנסת שהתייצב לדיון הודיע באותו מעמד כי מתקיימים מגעים מחודשים בין נציגי משרד האוצר לוועדת הכנסת ועתר לשהות קצרה על מנת לאפשר לגורמים אלה למצותם. ביום 22.11.2010 נעתרנו לבקשה זו וקבענו כי לפנים משורת הדין ועל מנת ליתן הזדמנות נוספת ואחרונה לגורמים המוסמכים למצוא פתרון מוסכם, יגיש בא-כוח הכנסת הודעה מעדכנת באשר לגורלם של המגעים המחודשים שתיאר. 3. למחרת היום (23.11.2010), הודיעה הכנסת כי הושגה הסכמה עם משרד האוצר באשר למתווה ליישום פסק הדין, וכן כי ביום 24.11.2010 עתידה להתקיים ישיבה של וועדת העבודה לצורך אישור התיקונים הנדרשים לצורך כך בתקנון האחיד. בהודעה מעדכנת נוספת שהוגשה ביום 25.11.2010 נמסר כי ועדת העבודה אכן אישרה את ההסדר שעליו הוסכם ובהתאם אושר תיקון לסעיפים 19 ו-23 לתקנון האחיד המשווה את שיעורי הקצבה של אלמנים לאלו של אלמנות. כמו כן תוקן סעיף 64(ג) לתקנון האחיד באופן הקובע כי סמכות קרן הפנסיה להפעיל, באישור המפקח על הביטוח, מנגנון של איזון אקטוארי גם בשנה בה הגרעון האקטוארי לא עלה על 5% מסך ההתחייבויות של הקרן, לא תחול על גירעון שיווצר כתוצאה מהשוואת שיעורי הקצבאות של אלמנים ואלמנות כאמור. מועד תחילתו של התיקון המעגן את ההסדר השוויוני המפורט לעיל בתקנון האחיד, נקבע ליום 16.12.2008 דהיינו: שישה חודשים לאחר המועד שבו ניתן פסק הדין, בהתאמה למועד שנקצב בו לכתחילה לצורך יישום הסדר שוויוני כאמור. עוד נקבע כי תשלומים המתחייבים מהשוואת הזכויות בגין החודשים שקדמו לחודש דצמבר 2010, ישולמו לא יאוחר מהמועד שבו משולמת קצבת ינואר 2011. בכך באו על סיפוקן הבקשות למתן הוראות שבפנינו והעתירה הנוספת שהוגשה באותו נושא בבג"ץ 3663/09, ככל שהדבר נוגע לאלמנים המקבלים את קצבאותיהם מכוח התקנון האחיד. 4. אשר לאלמנים דוגמת פידלמן ואלחנתי עליהם ממשיכים לחול, בחריגים מסוימים, התקנונים הישנים של הקרנות הותיקות וזאת מכוח הוראת המעבר הקבועה בסעיף 82 לתקנון האחיד (כמי שחודש הזכאות הראשון שלהם לקצבה קדם ל"חודש הקובע" - אוקטובר 2003). כזכור, נכללו הוראות המפלות בין אלמנים לאלמנות באותם תקנונים הישנים (ראו, למשל, תקנות 31 ו-35 לתקנון קרן מבטחים) ופסק הדין המורה על בטלות ההסדר המפלה מתייחס גם להוראות אלה. משכך, יש "לקרוא" גם אל תוך התקנונים הישנים את ההסדר השוויוני הנכלל מעתה בתקנון האחיד, וזאת על מנת שאותם אלמנים שלגביהם חלים התקנונים הישנים כאמור יזכו אף הם לקצבה שוויונית. בא-כוח פידלמן טען בהקשר זה כי על האלמנים המקבלים קצבה מכוח התקנונים הישנים אין להחיל את הוראת התחולה שנקבעה להסדר השוויוני בפסק הדין (16.12.2008). טענה זו אין בידינו לקבל וכפי העולה מפסק הדין לא הבחנו לעניין הוראות התחולה בין מי שחל עליו התקנון האחיד ובין מי שחל עליו התקנון הישן. בא-כוחו של פידלמן הבהיר במהלך הדיון שהתקיים בפנינו ביום 21.11.2010 כי לאחר שניתן פסק הדין בעניינו על ידי בית הדין הארצי לעבודה, קיבל מרשו מאת קרן מבטחים החל מיום 17.10.2005 קצבה בשיעור הזהה לשיעור שאותו מקבלות האלמנות וזאת עד יום 15.6.2008 (עת ניתן פסק הדין בעתירות שבבג"ץ 4948/03 ובבג"ץ 2911/05), שאז שבה קרן מבטחים ושילמה לו קצבה בשיעור של מחצית בלבד מן השיעור שאותו מקבלות האלמנות. במהלך הדיון ובתשובה לשאלה שהפנינו לבא-כוח קרן מבטחים צוין על ידו כי פידלמן כמי שניהל הליך בעניין זה בבית הדין לעבודה אכן קיבל קצבה שוויונית בפרק הזמן שצוין וכי גם אם ייקבע שזכאותו של פידלמן לקבלת קצבה השוויונית קמה מכוח פסק הדין רק מיום 16.12.2008 ואילך, אין בדעתה של קרן מבטחים לדרוש מידי פידלמן השבת הסכומים שאותם קיבל כקצבה שוויונית בתקופה שבין יום 17.10.2005 ועד יום 15.6.2008. 5. הנה כי כן, למרות חבלי הלידה הקשים יוצא ההסדר השוויוני סוף סוף אל הדרך והבקשות למתן הוראות כמו גם העתירה הנוספת (בג"ץ 3663/09), באו בכך על סיפוקן. אין צו להוצאות. פנסיההפליה / אפליהקרן פנסיה