להלן פסק דין בנושא עתירה לרישום ילדים לבית ספר: פסק - דין 1. בפני עתירה למתן צו המורה למשיבים לאפשר את רישומם של העותרת 1 ועוד 19 ילדים (שפרטיהם מפורטים בעתירה) בגנים ובבתי הספר (כיתות א') שבתחומי המשיבה 1 לקראת שנת הלימודים התשס"ז. 20 העותרים הקטינים הם תושבי שכונת דהמש. שכונת דהמש נמצאת בתחום השיפוט של המשיבה 3. תושביה רשומים כתושבי העיר רמלה, כשלטענת העותרים מדובר בשכונה שהוקמה לפני עשרות שנים, כשהן המשיבה 3 מתעלמת מהשכונה ומתייחסת לתושביה כ"פולשים" והן המשיבה 1 מתעלמת מהשכונה הן ברמה התכנונית והן ברמה של מתן שירותים מונציפאליים בטענה שתושבי השכונה אינם נמנים עם תושבי העיר רמלה ולכן אין חובה לספק לה שירותים כלשהם, לרבות שירותי חינוך. אין מחלוקת שעירית רמלה סיפקה לילדי שכונת דהמש שירותי חינוך במשך שנים ארוכות (לפחות 15 - 10 שנים) כשרוב ילדי השכונה לומדים בבתי ספר בעיר רמלה וגם חלק גדול מהעותרים למדו בשנה"ל הקודמת ובשנה"ל הנוכחית בבתי ספר/גנים ערביים בעיר רמלה. המצב השתנה לפני מספר חודשים, כשהמשיבה 1 לא איפשרה את רישומם של העותרים לשנה"ל התשס"ז, כפי שהפסיקה את הסעות תלמידי השכונה לבתי הספר שבשטחה והפנתה אותם לרישום אצל המשיבה 3 וזאת לגבי תלמידים חדשים בלבד. לטענת העותרים, המשיבות 1 ו-3 פוגעות בזכותם לחינוך, כשאי רישומם של העותרים במוסדות החינוך בעיר רמלה מותיר אותם ללא כל מסגרת לימודית בשנה"ל התשס"ז. זאת, בין היתר, בשל העובדה שהמשיבה 3 אינה מכירה בשכונת דהמש, הנמצאת בתחום שיפוטה, ושאין כיום בתחום המשיבה 3 מוסדות חינוך מתאימים בעבור ילדי שכונת דהמש, קרי, בתי ספר ערביים רשמיים. לטענת המשיבה 1, העותרים מתנהגים בהתנהגות עבריינית חמורה באופן שרשמו במרמה את כתובת מגוריהם בעיר רמלה, כאשר למעשה הם מתגוררים בשטח המשיבה 3, כדי שהילדים יירשמו ויקבלו שירותי חינוך בעיר רמלה וזאת בלא לשלם מיסים לעיריה ותוך פגיעה בתלמידים ערבים אחרים בעיר רמלה, תושבי העיר, שמשלמים מיסים כדין, כך שיש לדחות את העתירה עקב חוסר נקיון כפיים של העותרים. לטענת המשיבה 1, דין העתירה להידחות בגין אי מיצוי הליכי הרישום אצל המשיבה 3, כשהעותרים עושים דין עצמי לעצמם, כשרישום העותרים אמור להיעשות במועצת עמק לוד, שתשבץ את התלמידים בהתאם להוראת החוק והנוהל. המשיבה 1, מבקשת מביהמ"ש לקבוע קביעות אופרטיביות להעברת תקציבים מוגדלים לעיריה ע"י משרד החינוך וכן להעברת תשלומים ע"י המשיבה 3 תוך קביעות עקרוניות שמבוקש לקבוע לגבי העותרים לאי חבות העיריה בחינוכם עקב אי היותם תושבי רמלה והתנהגותם. לטענת המשיבה 1 היה מקום לצרף לעתירה את עירית לוד הגובלת בשכונה ואשר בשטחה קיימים בתי ספר ערביים הקרובים יותר לשכונת דהמש מאשר בתי הספר הערביים בעיר רמלה. לטענת המשיבה 1, המטלה לגבי חינוכם של ילדי שכונת דהמש, צריכה להתחלק בין המשיבה 3 לבין עיריות רמלה ולוד בשיפוי מתאים של המשיבה 3 ומשרד החינוך, כשרישום העותרים אמור להיעשות במשיבה 3 אשר תשבץ את התלמידים בהתאם לחוק ולנוהל, כשמשרד החינוך חייב לפתור את הבעיה ולדאוג לשיבוץ התלמידים בהתאם. לטענת המשיבה 3, לא מוצו כל הליכים לרישום מי מהעותרים, לשנה"ל התשס"ז כשהמבקשים לא פנו להירשם אצל המשיבה 3, מלבד העותרת 1, שלא ניתן היה לרשמה שכן היא לא רשומה כתושבת של המשיבה 3. לטענת המשיבה 3, על העותרים להשלים ראשית את הליך הרישום אצל המשיבה 3 שתקבע את איזור הרישום שלהם בתחום הרשות או מחוץ לתחומה תוך שיפוי הרשות הנ"ל. לטענת המשיבה 2, לאור העובדה שהעותרים מתגוררים בתחומה של המשיבה 3, היא זו שחבה כלפיהם במתן שירותי חינוך ומכיוון שבתחומה לא קיים בי"ס ערבי ולאור המועד בו אנו מצויים בפתח שנה"ל תשס"ז, יש לפעול לאלתר לשם רישום העותרים בשנה"ל התשס"ז במוסדות החינוך בעיר רמלה, תוך התחייבות של המשיבה 3 לשאת בתשלומים המוטלים עליה מכוח היותה "רשות שולחת" כאמור בסעיף 7 א' לחוק לימוד חובה תשי"ט-1949 (להלן: "חוק לימוד חובה"), כשתביעות שיפוי הינן ענין בין הרשויות המקומיות ואל להן לפגוע בזכות העותרים לחינוך. לטענת המשיבה 2, משרד הפנים מקים ועדת חקירה לקביעת תחום השיפוט שתבחן לאיזו רשות מוניציפלית נכון יהיה לשייך את שכונת דהמש בעתיד, כשהמלצה זו תועבר להחלטת שר הפנים, וכן מבצע מיפוי הסעות. לטענת המשיבה 2, דרישות המשיבה 1 לשיפוי ותשלומים מוגברים לחינוך צריכה להיעשות באמצעות פניה למשרד החינוך ולא באמצעות עתירה זו. לטענת המשיבה 2, משרד החינוך לא עודכן מבעוד מועד על כוונתה של עירית רמלה להפסיק את רישום ילדי דהמש לבתי הספר בתחומה ולאור הדחיפות ברישום לשנה"ל התשס"ז יש לפעול לאלתר לצורך רישום הילדים במוסדות החינוך של עירית רמלה, בעוד לגבי השנים הבאות משרד החינוך יערוך מיפוי בין ישובי, בתיאום עם הרשויות המקומיות. המשיבה 2 תומכת בכך שבשנת הלימודים תשס"ז ימשיכו ללמוד העותרים במוסדות החינוך בעירית רמלה בלא לקבוע מסמרות לגבי שנה"ל תשס"ח. 2. לאחר ששמעתי את הצדדים ועיינתי בבקשה ובתגובות החלטתי לקבל את העתירה. א. יש לציין ולהדגיש שביום 14/5/06 ניתן על ידי צו עשה במסגרת צו הביניים בבש"א 30689/06 המורה על רישום העותרים אצל המשיבה 2, רישום שטרם התבצע ובגינו הוגשה אף בקשה לביזיון בית המשפט ע"י העותרים בבש"א 31165/06 שבתשובה לו הודיעה המשיבה 1 שהיא תפעל בהתאם לצו ותאפשר לעותרים להירשם למוסדות החינוך בעיר רמלה כשהעותרים מתבקשים לפנות לאגף החינוך בעירית רמלה לביצוע הרישום. ב. במקרה דנן, מדובר במצב קיים של לפחות 10 - 15 שנים שבמהלכן קיבלו ילדי שכונת דהמש שירותי חינוך מעירית רמלה, עד שלפתע, לפני מספר חודשים, הודיעה העיריה לעותרים שהיא מפסיקה לספק להם שירותי חינוך אלה ובכך שינתה עירית רמלה את המצב הקיים שהיה קיים במשך שנים רבות תוך יצירת עובדות חדשות בשטח, כך שמטרת העתירה הינה להמשיך את המצב הקיים במשך שנים רבות של מתן שירותי חינוך ע"י המשיבה 1, ומצב זה יש להמשיך לגבי שנה"ל תשס"ז. יש להדגיש כי אין בכך כדי לקבוע מסמרות ו/או קביעות לגבי שנה"ל תשס"ח ולגרוע מפעולות ו/או טענות של מי מהצדדים בענין זה. יש להדגיש שמדובר בעתירה, ברישום לשנה"ל התשס"ז בלבד, כשלמעשה רישום זה כבר הסתיים ב-3/06 כשעד תחילת פתיחת שנת הלימודים התשס"ז נותרו כחודשיים בלבד. נושא החינוך הוא נושא רגיש ומורכב, הדורש היערכות קודמת שלא נעשית תוך ימים ותוך שבועות הן מבחינת המבנים, הן מבחינת המורים, הן מבחינת תוכניות הלימודים, הן מבחינת המשפחות והן מבחינת הילדים. לא ניתן להתעלם גם מכך שמדובר במשפחות שילדיהם לומדים שנים רבות במוסדות החינוך בעיר רמלה והפסקת שירותי החינוך תגרום לכך שאחים ואחיות וקרובי משפחה ילמדו בבתי ספר שונים ובערים שונות, דבר שיכול ליצור בעיות שונות, כמו גם לגבי הסעות התלמידים, פיצול בין משפחתי וכו'. ג. בנוסף, אינני סבור שבמסגרת עתירה זו יש לקבוע קביעות עקרוניות, כפי שמבקשת המשיבה 1, לגבי התנהגות העותרים וכן לקבוע קביעות אופרטיביות לתשלום תקציבים/אגרות ע"י משרד החינוך ו/או המשיבה 3, שכן הנושאים הכספיים בין המשיבה 1 למשרד החינוך ו/או נושא השיפוי בין המשיבה 1 למשיבה 3 אמורים להיפתר שלא במסגרת עתירה זו בעקבות דרישה ישירה של המשיבה 1 שתופנה למשרד החינוך והתחשבנות בין המשיבה 1 למשיבה 3 לגבי השיפוי שהמשיבה 3 מכירה בחבותה לכך באופן עקרוני. מכל מקום, מצופה מהמשיבה 2 שתפעל לסיום המיפוי ו/או החקירה לקביעת מיפוי ההסעות ותחום השיפוט אליו שייכת השכונה וכן תפעל לחלוקה נכונה של התקציבים הדרושים לתמוך בתלמידים הנ"ל. ד. הזכות לחינוך הוכרה בשיטתנו המשפטית כזכות יסוד, כאחת מזכויותיו הבסיסיות של האדם, כעולה גם מחוק לימוד חובה וחוק זכויות התלמיד התשס"א-2000 (ראו בג"צ 2599/00 יתד - עמותת הורים לילדי תסמונת דאון ואח' נ' משרד החינוך ואח', פ"ד נו (5) 834, בג"צ 5108/04 אבו גודה ואח' נ' שרת החינוך ואח' פ"ד נט (2) 241, בג"צ 10030/05 אלעמור ואח' נ' שרת החינוך ואח' (לא פורסם)). בהתאם לסעיף 7 לחוק לימוד חובה, חבה רשות מקומית במתן שירותי החינוך לתלמיד המתגורר בתחומה כשעפ"י הנוהג במשרד החינוך, הנלמד גם מסעיף 24 לחוק חינוך ממלכתי התשי"ג-1953, זכאי תלמיד מן המגזר הערבי לבחור ללמוד בבי"ס מגזרי ערבי הקרוב ביותר למקום מגוריו. במידה שלא קיים בי"ס "מתאים" כהגדרתו בסעיף 2 לתקנות לימוד חובה (תלמידים הלומדים ברשות חינוך מקומית אחרת) התשס"ה-2005, קובע סעיף 7 א' לחוק לימוד חובה, שהילד יישלח למוסד חינוך מתאים הנמצא בתחום שיפוטה של רשות חינוך מקומית אחרת ("הרשות הקולטת") תוך שיפוי ע"י "הרשות השולחת", שתשלח אותו למוסד חינוך מתאים ב"רשות הקולטת" הסמוך ביותר למקום מגוריו, אלא אם כן קבע השר בהסכמת ה"רשות השולחת" ובהתחשב בין השאר בהסדרי התחבורה הציבורית כי הילד יישלח למוסד חינוך מתאים אחר. כאמור, במקרה דנן אין מחלוקת שבתחומי המשיבה 3 שבתחום שיפוטה מצויה שכונת דהמש אין מוסדות חינוך ערביים והיא צריכה לפעול כ"רשות שולחת" תוך שיפוי ה"רשות הקולטת". יחד עם זאת, נושא השיפוי הוא ענין פנימי בין הרשויות ואינו צריך להשליך על זכותם הבסיסית של הילדים של שכונת דהמש לחינוך. ה. גם אם העותרים פעלו בחוסר נקיון כפיים לגבי רישומם כתושבי העיר רמלה, אין הדבר גורע מזכותם של הילדים לחינוך ומכך שבית המשפט יגן על זכותם. הזכות לחינוך של הילדים הזכאים לחינוך חובה כזכות יסוד גוברת לטעמי על התנהגות ההורים וכן על הטענה של המשיבות 3-1 שמדובר בבניה לא חוקית של בתי הורי העותרים בשכונת דהמש שיש כנגד חלקם צווי הריסה, שכן גם ילד שיש כנגד בית הוריו צו הריסה זכאי לחינוך. ו. יש לציין שבעקבות החלטת המשיבה 1 על הפסקת שירותי ההסעה לילדים למוסדות החינוך של עירית רמלה, הוגשה עתירה להמשיך בשירותי ההסעה בעת"מ 2571/05 בביהמ"ש לעניינים מנהליים בת"א ובקשה לצו ביניים בבש"א 32808/05 אחמד אסמאעיל ואח' נ' עירית רמלה ואח' (להלן: "פרשת איסמעיל) תקדין מחוזי 2005 (4) 2992 וביום 17/11/05 ניתנה החלטה ע"י כבוד השופט פוגלמן שקיבל את הבקשה לצו ביניים המחייב את המשיבה 1 להמשיך במתן שירותי ההסעה במתכונת שהיתה קיימת עד עתה. בקשת רשות ערעור על החלטה זו נדחתה ע"י כבוד השופטת בייניש בבית המשפט העליון בבר"מ 11191/05 עירית רמלה נ' איסמעיל ואח', תקדין עליון 2006(1) 422. כשם שבית המשפט הורה על המשך שירותי ההסעה שהופסקו ע"י עירית רמלה כך יש מקום ואף מקל וחומר, להורות על המשך שירותי החינוך והרישום למוסדות חינוך, שהופסקו לאלתר על ידי עירית רמלה לאחר שניתנו שנים רבות, בנסיון של עירית רמלה ליצור עובדות בשטח ולשנות מצב קיים של שנים רבות. ז. למעשה, אין מחלוקת שהילדים זכאים לחינוך ושזו זכות יסוד למתן חינוך חובה לילדים, אך המשיבות 3-2 מכירות מחד בזכות זו אך מאידך אומרות לעותרים: "זכות חינוך כן, אך לא בבית ספרנו", בלא מתן פתרון של ממש למסגרת שבה ילמדו העותרים בשנה"ל התשס"ז. כך, המשיבה 1 מנסה לנתב את העותרים למוסדות החינוך בעיר לוד, שלטענתה קרובה יותר לשכונת דהמש, אך לא שוללת את המשך הלימודים במוסדותיה בכפוף לתיקצוב ו/או חלוקת המטלה ביחד עם עירית לוד, בעוד המשיבה 3 מפנה את העותרים קודם כל לרישום ואח"כ לטיפול בהתאם למקובל אצלה, וזאת בזמן שאין מחלוקת שאין בתחומה של המשיבה 3 מוסדות חינוך ערביים היכולים לתת מענה לעותרים ומבחינתה אין מניעה להמשך הלימודים בעיר רמלה (בכפוף לרישום). ח. שינוי המצב הקיים ואי מתן אפשרות לעותרים להירשם למוסדות החינוך בעיר רמלה וזאת בסמוך לתחילת שנה"ל התשס"ז ובלא שקיים בשלב זה בי"ס אחר שבו ייקלטו התלמידים, דבר הדורש בחינה מעמיקה והיערכות מתאימה שאינה נעשית תוך ימים ו/או שבועות, תגרום לפגיעה של ממש בזכותם של הילדים לחינוך שכן הם ימצאו את עצמם קרוב לוודאי בשנה"ל התשס"ז בלא בי"ס מתאים וזאת גם בניתוקם מאחים/אחיות שכבר לומדים בבתי ספר/גנים בעיר רמלה ובלא שהדבר ייבחן לעומק מן ההיבטים החברתיים, הכלכליים והאנושיים. עקב הצורך ברישום לאלתר אין מקום לשנות את המצב שהיה קיים כ-10 - 15 שנים לפחות וזאת ערב שנה"ל התשס"ז, כשהבחינה המעמיקה לפתרון הסוגיה צריכה להיעשות לעתיד, לגבי שנה"ל התשס"ח, בלא לפגוע בזכויות הילדים לחינוך בשנה"ל התשס"ז. ט. לגבי נושא רישומם של העותרים כתושבי העיר רמלה במקום כתושבי המשיבה 3. במסגרת הדיון שבפני בצו הזמני הצהירו ב"כ העותרים שהם מוכנים שהעותרים יירשמו במשיבה 3 וכן יירשמו במשרד הפנים כתושבי המשיבה 3 (ולא כתושבי העיר רמלה כפי שהם רשומים כיום). ב"כ המשיבה 3, הצהיר שאם העותרים יבואו להירשם אצל המשיבה 3 ויצביעו לנציגי המשיבה 3 על מקום מגוריהם הם יתנו להם אישור שעמו יגשו למשרד הפנים כדי לשנות את הרישום של הכתובת בת.ז מעירית רמלה למשיבה 3 וב"כ המשיבה 2 הצהירה שלמיטב ידיעתה קיימת אפשרות לרישום במשרד הפנים גם ללא כתובת מדוייקת ושגם אם יש קושי בכך הם יעשו את כל המאמצים כדי לסייע בכך. דהיינו, למעשה מוסכם על כל הצדדים שיש לשנות את הרישום הרשום כיום בתעודות הזהות של תושבי שכונת דהמש, באופן שהכתובת תהיה המשיבה 3 ולא המשיבה 1, תוך רישום ילדי העותרים אצל המשיבה 3 ועל הצדדים לפעול בהתאם להסכמה זו לאלתר, דבר שיסדיר גם את ענין השיפוי בין הרשויות (שב"כ המשיבה 3 הצהיר שזו לא הבעיה והם ידאגו לשיפוי). ואמנם, לכאורה על העותרים לפעול לשינוי הרישום הלא נכון בת.ז. של מקום מגוריהם (במידה והדבר אפשרי) מהמשיבה 1 למשיבה 3 ולכאורה זכותה של המשיבה 3 לבחון האם כל העותרים ו/ מי שיירשם, גרים אכן בשכונת דהמש ולצורך כך לבדוק זאת באופן פרטני, לפי הפרטים של העותרים שבעתירה ולפי הצבעה על מקום המגורים לנציגות המשיבה 3, אך אין בכך כדי לגרוע או לפגוע בזכותם של העותרים לחינוך ולרישומם במוסדות החינוך בעיר רמלה בשנה"ל התשס"ז, שבה בלבד עוסקת העתירה. ואכן, במהלך הדיון בעתירה בפני, חזרו העותרים על הצהרתם שהם יפעלו לרישומם כתושבי המשיבה 3 עפ"י ההסכמות שנתקבלו במסגרת הדיון בצו הזמני ועפ"י החלטת ביהמ"ש בבקשה לצו הביניים. בעקבות החלטתי הנ"ל, ובניגוד לטענות המשיבות 1 ו-3 כנגד העותרים, פנו העותרים לב"כ המשיבה 3 לשם הסדרת רישומם כתושבי המשיבה 3 וזאת בהמשך להצהרתם בפני שהם מוכנים לביצוע הנ"ל, תוך בקשה לתאם מועדים לביצוע הרישום לרבות ביקורם במשרדי המשיבה 3 ובדיקת מקום מגוריהם המדוייק של העותרים. יוצא מכך, שבניגוד לטענות המשיבות 1 ו-3 הרי, לכאורה, פעלו המבקשים בהתאם להצהרתם בדיון שבפני ובהתאם להחלטתי בצו הביניים. בענין זה הוצגה תגובה של המשיבה 3 לגבי תיאום בין המשיבה 3 לעותרים, מלוי טופס וצירוף מסמכים להוכחת התושבות וסימון על תצ"א של מקום המגורים. לכן, כצעד ראשון להסדר הענין, יפעלו הצדדים בהתאם להסכמתם לעיל, תוך נסיון להגיע להסכמה לגבי הטפסים שימולאו וזיהוי העותרים ובתיהם. יחד עם זאת, כדי לא למנוע את זכות הילדים לחינוך, במידה והדבר לא ייצא לפועל מסיבה כלשהי, אינני מתנה את רישום הילדים לשנה"ל התשס"ז בעירית רמלה בביצוע הנ"ל, אך מצופה מכל הצדדים לפעול בהתאם לאמור. 3. התוצאה הינה שאני מקבל את העתירה ומורה למשיבה 1 לאפשר את רישומם של העותרים בגנים ובבתי ספר (כיתות א') שבתחומה לקראת שנה"ל התשס"ז, ולצורך כך יפנו העותרים לאגף החינוך אצל המשיבה 1. אני מחייב את המשיבות 1 ו-3 ביחד ולחוד לשלם לעותרים ביחד ולחוד שכ"ט עו"ד בסך של 30,000 ₪ בתוספת מע"מ כדין (כולל ההוצאות שנפסקו במסגרת הבקשה לצו ביניים).קטיניםדיני חינוךשיבוץ / רישום לבית ספר / גן ילדיםבית ספר