פסילת תוואי גדר הביטחון

להלן החלטה בנושא פסילת תוואי גדר הביטחון: החלטה הנשיא א' ברק: 1. בפנינו בקשות למתן צווי ביניים בעתירה (בג"ץ 4343/06) המופנית כנגד החלטת ועדת הערעור לפי החוק להסדר מקרקעין (שעת חירום) תש"י-1949 שליד בית משפט השלום בתל-אביב-יפו, אשר פסלה את תוואי גדר הביטחון העובר בדרום-מזרח ירושלים, בין שכונת ג'בל מוכבר לבין שכונת שיח' סעד. 2. בעתירה (בג"ץ 4343/06) שהוגשה על ידי מדינת ישראל, מתבקש ביטולה של החלטת ועדת הערעור (מיום 19.3.2006). כן התבקש אישורו של צו תפיסת המקרקעין מס' צת-22-3, שהוצא לצורך הקמת גדר הביטחון בתחום ירושלים, בסמוך לכפר שיח' סעד. בתום הדיון בעתירה (ביום 11.6.2006) הוצא בה צו על תנאי. 3. העותרת הגישה (ביום 19.6.2006) בקשה למתן צו ביניים, אשר יתיר לה להקים בתוואי גדר הביטחון נשוא העתירה "גדר מבצוע" (גדר רשת) זמנית, תוך הותרת פתח באזור החיבור של שיח' סעד לשכונת ג'בל מוכבר אשר בירושלים. דרך הפתח יוכלו לעבור התושבים הישראלים של שיח' סעד, בהתאם להסדרי המעבר הנהוגים כיום. בבקשת העותרת הוסבר כי כפועל יוצא מהחלטת ועדת הערעור, כי המדינה אינה יכולה לפעול להקמת גדר הביטחון במקטע נשוא העתירה. משמעות הדבר היא כי נותרת באזור זה פירצה בגדר הביטחון. התוואי בו מתבקשת הקמת "גדר מבצוע" כבר נפרץ, עובר להגשת הערעור לוועדת הערעור. בחלקים גדולים לאורך התוואי הונחה קורת בטון והוצבה גדר רשת מעכבת. העבודות הופסקו בשלב מתקדם למדי, על פי צו עיכוב ביצוע זמני שהוציאה ועדת הערעור. הגדר המעכבת נהרסה בחלקה לאחר צו עיכוב הביצוע. "גדר מבצוע" תסייע להתמודד עם הפירצה הקיימת באזור, המהווה סיכון ביטחוני משמעותי לכניסת מפגעים לישראל. לטענת העותרת, הקמת גדר הרשת, תוך הותרת פתח הכניסה לשיח' סעד, לא יהיה בה כדי לשנות את הסדרי התנועה הרגילים של תושבי הכפר ולא יהיה בכך כדי לפגוע פגיעה משמעותית בקניין הפרט. הגישה לכפר נעשית דרך הכביש מג'בל מוכבר, אשר יוותר פתוח. באזורים אחרים של הכפר ישנם תנאים סביבתיים המקשים מאוד על הגישה מהכפר לישראל. אזורים אלה אינם משמשים, ככלל, לתנועה של תושבים תמימים. העותרת מוסיפה כי הגדר הזמנית היא חיונית אפילו תידחה העתירה, שכן יידרש פרק זמן של חודשים ארוכים עד להקמת גדר ביטחון בתוואי אחר שייקבע. 4. התושבים מתנגדים לצו ביניים כאמור. לטענתם, מדובר למעשה בבקשה למתן צו עשה זמני. הבקשה אינה עונה על השיקולים הכלליים והמיוחדים שבבסיס סעד זמני, שתכליתו שמירת מצב קיים. כמו כן, הסעד מוגש באיחור ניכר מאוד, איחור של שנים. המצב הקיים הוא שבניית הגדר סמוך לשיח' סעד "מוקפאת" והשכונה ממשיכה לקיים קשר ישיר וטבעי עם שכונת האם ג'בל מוכבר. כן נטען שהעותרת לא הוכיחה כי הסעד הוא חיוני. עומדות למדינה חלופות אחרות כדי לענות על הסיכון הביטחוני באיזור שיח' סעד. הראיה לכך היא שהמדינה הסכימה לצו מניעה זמני שמנע הקמת הגדר במשך שלוש שנים בהם התברר העניין בפני ועדת הערעור. מבחינת מאזן הנוחות, המשיבים טוענים כי לתושבי השכונה יגרם נזק רב כתוצאה ממתן הסעד הזמני, נזק הגובר בהיקפו על הנזק שעלול להיגרם למדינה עקב אי מתן צו ביניים. 5. גם מטעמם של המשיבים הוגשה (ביום 7.6.2006) בקשה למתן צו ביניים. המשיבים מבקשים צו ביניים שיאפשר מעבר חופשי בין שיח' סעד לבין ג'בל מוכבר, לרבות מעבר של תושבי ירושלים ותושבים פלסטיניים בעלי היתר כניסה לירושלים, מעבר של סחורות ומצרכים ומעבר רכבי הסעה של תלמידים. נטען בבקשה כי לאחרונה הוגברה הנוכחות של חיילי משמר הגבול בפתח השכונה והוחל בבידוק הנכנסים והיוצאים מן השכונה לירושלים. בימים האחרונים נמנעה כניסתם של תושבים פלסטיניים מהשכונה לתוך ירושלים והתושבים הופנו למעבר א-זעיים המרוחק כמה קילומטרים מהשכונה. נטען עוד כי החיילים המוצבים במקום מתנכלים לתושבי השכונה. 6. המדינה, בתגובתה, ציינה כי היא אכן פועלת באמצעים שונים להבטיח כי שוהים שלא כדין לא יכנסו מפתח שיח' סעד לכיוון ירושלים. הדבר נעשה באמצעות כוחות של משמר הגבול וכן באמצעות חסימה פיזית שאינה מאפשרת כניסת כלי רכב. לאחרונה הוחלט, ללא תלות בעתירה, להגביר את המאמצים המבוצעים לשם מניעת כניסה שלא כדין לתחומי ירושלים. זאת, כחלק מהפעילות למניעת כניסה של מפגעים לתחומי ישראל. הוחלט, בין היתר, להקצות כוחות ייעודיים לשם אבטחת הפרצות הקיימות בגדר הביטחון סביב ירושלים. כן הושלמה לאחרונה בניית פילבוקס הסמוך לשיח' סעד והקמת התשתית הנילוות לו. העותרת סבורה כי דין הבקשה לצו ביניים מטעם המשיבים להידחות על הסף. מדובר בבקשה העומדת בפני עצמה ואינה נוגעת לסעדים שהתבקשו בגדרה של העתירה. תושבי השכונה צריכים בעניין זה להגיש עתירה עצמאית לבית המשפט, לאחר מיצוי הליכים. העותרת מדגישה כי גם אם תידחה העתירה הנוכחית והתוואי הנבחר לא יאושר, תוכל המדינה להמשיך להגביל את תנועת תושבי הכפר לתוך תחומי ישראל, מכוח הדינים המסדירים את הכניסה לישראל. העותרת סבורה כי דין הבקשה לצו ביניים להידחות גם לעיצומה. בפעולות המבוצעות על ידי כוח משמר הגבול המוצב במקום לא נפל כל פגם. מתאפשרת כניסתם של בעלי תיעוד ישראלי מכיוון שיח' סעד לתוך ירושלים. אשר לפלסטינים בעלי היתר כניסה, אלה מופנים לאחת מנקודות המעבר בין האזור לישראל, שנקבעו במסגרת צו בדבר שטחים סגורים (תיקון מס' 3) (יהודה והשומרון) (מס' 1576), התשס"ו-2005. הפלסטינים מופנים לנקודות הביקורת המוסדרות בשל העדר אפשרות לקיים בידוק הולם בכל פתח ופתח. יחד עם זאת, כאשר מדובר באנשים בעלי מוגבלות או במקרים הומניטריים חריגים, מתאפשרת כניסה גם בפתח של שיח' סעד. כן מתאפשרת העברת סחורות לשיח' סעד, אך ללא כניסת כלי רכב. 7. ביום 13.7.2006 קיימנו דיון בעתירה. הדיון התקיים במאוחד עם בג"ץ 7337/05, שעניינו סלילת כביש המחבר את שכונת שיח' סעד לסוואחרה אשרקייה שבאיו"ש). לאחר ששמענו טיעוני הצדדים בשתי העתירות, באנו לכלל מסקנה כי מתן פסק הדין בעתירות יידחה עד לאחר מתן פסקי הדין בבג"ץ 5488/04, בבג"ץ 6080/04 ובבג"ץ 1348/04. 8. אשר לבקשות לצווי ביניים, לאחר שעיינו בעמדות הצדדים ובחנו את החומר המונח בפנינו, שוכנענו כי יש לקבל את בקשת העותרת לצו ביניים בעניין הגדר הזמנית. נימוקינו לצו הביניים יינתנו במסגרת פסק הדין בעתירה למתן צו על תנאי. נציין רק כי מקובלת עלינו עמדת העותרת לפיה קיים צורך ביטחוני חיוני בהשלמת גדר ההפרדה בתוואי עוטף ירושלים בכלל, ובאזור נשוא העתירה בפרט. במיוחד, התחשבנו בכך שסגירת הפירצה באזור זה בהקדם מהווה צורך ביטחוני חיוני ובכך שבניית הגדר באיזור זה תהיה כרוכה בעיכובים, בין אם תתקבל העתירה ובין אם לאו. מבחינת מאזן הנוחות, לא שוכנענו כי נזקם המיידי של התושבים מהקמת "גדר מבצוע" תוך הותרת פתח כניסה שיהיה פתוח בכל שעות היממה, עולה על הנזק הצפוי מעיכוב בסגירת הפירצה בגדר סביב ירושלים. אשר לבקשת המשיבים לצו ביניים, לא שוכנענו כי יש מקום להיעתר לבקשה שעניינה הסדרי המעבר בין שיח' סעד לבין ירושלים. זאת, הן בהתחשב בצרכים הביטחוניים המחייבים פיקוח הדוק על הכניסה מן האיזור לישראל ולירושלים בפרט, והן בהתחשב בכך שאין המדובר בצעדים בלתי הפיכים, שיש בהם כדי להשליך על ההכרעה בעתירה לצו על תנאי. התוצאה היא, איפוא, כי ניתן צו ביניים המתיר לעותרת בבג"ץ 4343/06 להקים בתוואי נשוא העתירה "גדר מבצוע" זמנית, תוך הותרת פתח באזור חיבור שכונת שיח' סעד לירושלים. למותר לציין כי אין בהחלטתנו זו בבקשות לצווי ביניים משום נקיטת עמדה לגופן של העתירות. הצדדים יוכלו לשוב ולפנות לבית המשפט אם שינוי נסיבות יצדיק זאת. גדר