פסק דין זכיה במכרז

להלן פסק דין בנושא פסק דין זכיה במכרז: פסק דין 1. משיבה 1, חברת בתי זיקוק לנפט בע"מ [להלן: "בזן"], הינה חברה ממשלתית. היא ניהלה הליך של מכרז סגור שבמסגרתו פנתה ל- 4 חברות, העותרת, המשיבות 2 ו-3 וחברה אחרת. היא הודיעה על זכייתה של משיבה 2 [להלן: "אורד"]. הודעה זו גררה הגשת עתירה מנהלית על ידי העותרת [להלן: "מגל"]. בתגובה לעתירה הודיעה "בזן" על ביטול המכרז. מכאן עתירתה המתוקנת של "מגל" למתן פסק דין המורה כי היא זכתה במכרז על פי דין, ועתירת המשיבה 3 [להלן: "טימקון"] כי היא זו אשר ראוייה לזכייה. בהסכמת הצדדים אוחדו שתי העתירות. כל אחד מהצדדים העלה שלל רב של טענות. בשל התפתחות ההליכים אשר תוארה לעיל, יש וחלק מהמשתתפות מסכימות בנקודה מסויימת, ואילו בנקודה אחרת עמדותיהן קוטביות. זהות המסכימות וזהות החולקות משתנות מנושא לנושא. פסק הדין יתייחס לעובדות ולמסקנות הנדרשות למתן הכרעה. 2. "בזן" יצאה למכרז סגור להתקנת מערכת לגילוי חדירה באמצעות טלויזיה במעגל סגור לאורך גדרות בית הזיקוק של "בזן" באשדוד. מבין ארבע החברות שהוזמנו להשתתף במכרז הוגשו הצעות על ידי "מגל", "אורד" ו"טימקון". כאמור, "אורד" זכתה במכרז. "מגל" פנתה לבית משפט זה לביטול ההחלטה בטענה, כי "אורד" אינה עומדת בתנאי הסף למכרז. הוצא על ידי צו ביניים לבקשת מגל. תקופה קצרה לאחר מכן הודיעה "בזן" לשלוש המציעות "הריני להודיעכם כי בעקבות ההליך המשפטי ביצעה וועדת המכרזים בדיקה חדשה של ההצעות והיא החליטה על פסילת כל ההצעות שהוגשו במסגרת המכרז... ועל ביצוע מכרז חדש - במתכונת כמפורט בהחלטה המצ'ב". "אורד" סבורה, כמובן, כי זכייתה במכרז היתה כדין ולא היה מקום להורות על ביטול הכרעה זו. "מגל", וכמוה "טימקון", סבורות, כל אחת מהן בנפרד, כי הביטול בניגוד לדין וכי דווקא הן, כל אחת לשיטתה, המציעות הראויות לזכות במכרז. "מגל" ו"טימקון" כל אחת בנפרד הגישה עתירה התומכת בשיטתה. תחילה יש לבחון את תהליך ביטול המכרז. "בזן" מתעקשת לטעון כי לא ביטלה את המכרז, אלא בחנה מחדש את כל ההצעות, והגיעה למסקנה כי אף אחת מהן אינה עומדת בתנאי הסף. אבחנה זו אשר בטענת "בזן" אינה בעלת משמעות מעשית. נכון הוא כי לא ביטלה את המכרז כצעד ראשון, אלא כתוצאה ממסקנתה בבדיקה החוזרת, לפיה אף אחת מהמציעות לא עמדה בתנאי הסף ובתנאים מהותיים אחרים. ברם, עניין זה יש לבחון בקפדנות ובזהירות. 3. ביטול מכרז לאחר שהמזמין הודיע על הזוכה בו אינו צעד רצוי. יש בו לפגוע באמון המציע שזכה, בטוהר ההליך וכן לפתוח פתח למניפולציות מטעם אלה הטוענים לכתר. אם בכוונת המזמין לצאת במכרז חדש, כפי המקרה דנן, הרי שעליו לקחת בחשבון כי הפעם קיבל כל צד הזדמנות לבחון מה באמתחתו של יריבו. נחשפו עמדות הצדדים כבר במכרז הראשון ומשום כך נפגע עיקרון סודיות ההצעה, עוד בטרם ההשתתפות במכרז החדש. על המבטל מכרז, לאחר מתן הודעה על הזוכה, לתרץ מה גרם לו ללכת בדרך קלוקלת זו. ייתכן וקיימת הצדקה לכך, אך המזמין חשוף לטבעת ביקורת הדוקה מטעם בית המשפט. בענייננו, לא רק שהסבר "בזן" אינו משכנע, אלא יש בו לאכזב. ודוק, וכפי שנראה להלן, מסקנה זו אינה מבוססת על עמדות המציעות, אלא נובעת מדברי "בזן". 4. "בזן" מבהירה כי לאחר פתיחת ההצעות החליטה ועדת המכרזים כי "יש לבדוק את ההצעות ולחזור לועדה שנית עם המלצה". יועצי בזן חזרו לועדת המכרזים תוך הצגת השוואה בין ההצעות והמליצו על "אורד" כזוכה במכרז. הועדה אישרה את ההמלצה. רק לאחר קבלת עותק מהעתירה המקורית של "מגל" אשר לווה בהחלטת בית משפט זה למתן צו ביניים נגד "בזן", התברר לה כי טבלת ההשוואה "כללה שינויים שהתקבלו במהלך המגעים עם המציעות ואשר לא היו חלק מההצעות כפי שנפתחו בועדת המכרזים". נוסף על כך, לא התייחסה הועדה לתנאי הסף. לכן הועדה ערכה בדיקה נוספת והגיעה למסקנה, כי אף אחת מהמציעות לא עמדה בתנאים, לרבות תנאי הסף. תמוה בעיני כי בהחלטתה המקורית ועדת המכרזים לא בחנה את המכרז על פי תנאיו. חמור בעיני התנהלותן של שיחות שיפור למיניהן ללא פיקוח. אצא מן ההנחה, מאחר ולא השתכנעתי מאפשרות אחרת, כי "בזן" לא פעלה בזדון, אלא ברשלנות. ואולם, חובה על כל צד המשתתף במכרז לנהוג במקצועיות. למשל, על מציע במכרז לוודא כי הערבות הבנקאית אשר הגיש ענתה על הדרישות. על מציע במכרז לדאוג לכך כי הצעתו תוגש תוך המועד אשר נקבע. כמו כן גם על הצד השני, מזמין ההצעות במכרז, לעמוד בחובות המוטלות עליו. הדרך בה בחנה "בזן" את ההצעות כמעט והכתיבה את התוצאה, לפיה המלצתה הראשונה לא תחזיק מעמד. לענייננו, אין זה מעלה או מוריד מי בשרשרת הניהול של "בזן" האחראי למחדל. מכאן, נגזרו שתי מסקנות. האחת - אם בדרך כלל על בית משפט לבדוק בזהירות מסקנת המזמין לביטול מכרז שיצא לדרך, נפתחו הצעות הצדדים ואף הוכרז על זוכה, הרי במקרה דנן נכון הכלל ביתר שאת. האחרת - יינתן משקל מיוחד לעמדת "בזן" הראשונית. דהיינו, אם מתעוררת מחלוקת עובדתית בדבר עמידת מציע בתנאי סף, ככל שהדבר פועל לטובת המציע יינתן משקל יתר לעמדה הראשונית של "בזן" לכדי בירור המצב העובדתי. הסיבה לכך כי באותו שלב, בניגוד למצב לאחר מכן, לא היה ל"בזן" אינטרס להצדיק את ביטול המכרז. ניתן לומר, כי היום קיימת האפשרות ש"בזן" תקפיד יתר על המידה עם המציעות בכל הקשור לתנאי הסף, בכדי לבסס את החלטתה לפסול כל אחת מהן. שונה המצב מתחילת הדרך, כאשר "בזן" בחנה את ההצעות תוך קביעה כי אחת מהן ראוייה לזכיה. בל נשכח, כי אין זה תפקידו של בית המשפט לעניינים מנהליים לתפוס את מקומה של הרשות המנהלית, אלא לפקח עליה. 5. ואם ישאל השואל מדוע יש לבחון את החלטת הרשות לפסול את ההצעות, אם נהגה ברשלנות עד לאותו שלב. תשובתי לכך היא, כי מחובתה של הרשות לתקן התנהגותה באם סטתה מן הדרך. במלים אחרות, אפילו והתנהגותה הייתה לקויה עד לשלב מסויים, משהובא לידיעתה המצב, אין לה ברירה אלא לעשות הערכה מחודשת של המצב. הרי זו הייתה עתירתה הראשונה של "מגל". בכל מקרה, אין אפשרות אחרת מזו, שכן בעתירה זו "טימקון" ו-"מגל" טוענות לזכייה, בין היתר בגלל אי-עמידת המציעות היריבות בתנאי הסף של המכרז. אין מנוס אלא להיכבד ולהיכנס לעובי הקורה. אפילו והייתה מוגשת עתירה אחת, כל החלטה בעניינה, תהא אשר תהא, משליכה הייתה על זכויות הצדדים האחרים. על בית המשפט לבחון אם החלטת "בזן" נופלת בתוך מתחם הסבירות, תוך התייחסות למכלול הנסיבות והשתלשלות האירועים. עם זאת, וכאמור לעיל, לנוכח התנהגות "בזן" בראשונה, על בית המשפט לעניינים מנהליים לבדוק היטב את התנהגותה גם בהמשך. טרם אתייחס באופן פרטני לכל אחת מן ההצעות, מתבקשת הערה נוספת. "בזן" טענה בפניי להפרה של תנאים מהותיים. בהמשך לגישתי לעיל, בכוונתי להתמקד בקיומן של הפרות תנאי סף. כפי שיתברר, אין צורך להידרש לבחינה רחבה מזו. מן הצד השני של המתרס נטען כי תנאים מסויימים בסעיף 11 להצעה הינם טכניים - לא מהותיים - ובוודאי שאינם תנאי סף. בעניין זה אכבד את המילה הכתובה. אפנה להזמנה להגשת הצעה למכרז. עניין לנו במסמך ארוך ומפורט, המכיל סעיפים רבים. כותרתו של סעיף 11 הינה: "תנאי סף לקבלת ההצעה". הסעיף ברור בכוונותיו. יש לראות בתנאים אלה כתנאי הסף. תנאים אלה הינם מהותיים. אי-עמידה בתנאי סף מעביר את הנטל לצד המפר. כפי שציינה "בזן" ניתן לחלקם לשלוש קבוצות: (א) ערבות בנקאית; (ב) ניסיון קודם; (ג) פירוט של המערכת המוצעת. באשר לחשיבותם של תנאי הסף יש גם לפנות לאמור בסעיפים 1.11 ו-1.12 בתנאי המכרז: "תנאים ראשוניים לבחינת הצעת המציע, ראה סעיף 11 במפרט זה. כל הצעה אשר לא תוגש בפורמט הנדרש ולא תכסה את הנדרש בתנאים הראשוניים לא תיבדק". גם מכאן עולה בבירור כי סעיף 11 כולל בתוכו תנאי סף לקבלת ההצעה. 6. "אורד" - מהחומר עולה כי "אורד" הפרה מספר תנאי סף. למשל, סעיף 11.1.8 במכרז - תיאור צורת התקנת הכבלים לאורכה של הגדר, תוך פירוט מלא של מהלך הכבל וצורת התקנתו בכל מקטע ומקטע של הגדר, וסעיף 11.1.1 במכרז - פירוט של מערך המצלמות, מספרן ומיקומן בשטח. יודגש כי "מגל" עמדה בתנאים אלה. מהותי יותר הינו התנאי המופיע בסעיף 11.1.5, הדורש רשימת פרוייקטים דומים, בארץ או בחו"ל בעלי אותו סדר גודל ובעלי אופי דומה אשר בוצעו על ידו, ומשך זמן פעולתם, כולל אנשי קשר, תפקידם, שמם ומספר טלפון. הרשימה שסופקה על ידי "אורד" אינה ברורה ואין בה כדי לעמוד בדרישת התנאי. יש להדגיש כי על המציע להצביע על נסיון שלו אישית. הרשימה הנדרשת חייבת להיות שלמה על פרטיה. אין לקבל את טענת "אורד", כי הואיל והוזמנה להשתתף במכרז יש להעניק לה את האשראי שנסיונה מספק את דרישות התנאי. בדומה, אין לקבל את טענתה כי בידה ניסיון רב בעבודות מסוג המכרז. היה על המציע לעמוד בתנאי של ניסיון קודם. אין צורך להרחיב את הדיון בדבר חשיבות נושא זה. אין בטענת "אורד" כי הצעתה היא הזולה ביותר, בכדי להביא למסקנה כי עמדה בתנאי הסף של המכרז. מעבר לכך, יש להדגיש, כי "אורד" לא הגישה עתירה מטעמה כנגד החלטת "בזן" לפסול את הצעתה, אף שעל פני הדברים, היא כזוכה במכרז הינה הנפגעת העיקרית מהחלטת הביטול. זכותה להגיש עתירה וזכותה שלא להגיש עתירה, אך לא ניתן להתעלם מהחלטתה שלא להגיש. מסופקני אם מבחינה דיונית, במסגרת עתירות "מגל" ו-"טימקון", ניתן להחזיר את המצב לקדמותו ולקבוע כי "אורד" הזוכה במכרז. 7. "טימקון" - בדומה ל-"אורד", "טימקון" לא עמדה בתנאי של סעיף 11.1.8 - תיאור צורת התקנת הכבלים לאורכה של הגדר תוך פירוט מלא של מהלך הכבל וצורת התקנתו בכל מקטע ומקטע של הגדר. "בזן" הגישה את התיעוד של התייחסות ועדת המכרזים לסוגיית היקף עמידתה של "טימקון" בתנאי הסף של המכרז. "טימקון" הגישה עתירה להכיר בה כזוכה במכרז. חרף האמור, לא מצאה לנכון להגיש את הצעתה במכרז כנספח לעתירתה. הצדדים האחרים הצביעו על החסר, אולם לא היה בכך כדי להביא למילויו, אלא לניסיון להצדיק את התנהגותה. פגם דיוני זה משמעותי. בית המשפט לעניינים מנהליים אינו יכול לבדוק את טענותיה. היא העותרת. עליה לבסס את עתירתה. היא שהחליטה להימנע מהגשת ההצעה. במהות עתירתה ניצבת הדרישה כי יש להכיר בהצעתה. כיצד ניתן לבחון את העניין באין הצעה? נקודה זו מודגשת בכל הקשור לבחינת הצעת "טימקון". כפי שציינתי לעיל, עמדתי הינה, כי יש לתת יותר משקל לבדיקה הראשונית של הועדה בדבר עמידת המציעות בתנאי הסף, טרם בוטל המכרז, לעומת בדיקתה המאוחרת יותר. באחרונה, קבעה "בזן" כי "טימקון" לא עמדה במספר תנאי סף. חרף נטייתי להתחשב בעמדת "טימקון" בעניין, הרי שבשל נימוקי לעיל, לא ניתן ליישם גישתי זו בהיעדר הצעה מטעמה, אשר לא מצאה לנכון להגישה. נראה כי, בכל מקרה, תאור התקנת הכבלים לאורך הגדר הינו נושא חשוב על רקע טיב הפרוייקט. ברי כי עסקינן בשיקולים בטחוניים ולא ניתן להתעלם מן הדרישה לפירוט בנושא זה. 8. "מגל" - בסיכום הראשוני של המכרז, קבעה הועדה כי מכל ההצעות שהוגשו, הצעת "מגל" "הינה הרצינית והממצה ביותר". בטבלת ההשוואה הראשונה צוין כי "מגל" כמו שאר המציעות לא עמדה בתנאי סף המופיע בסעיף 11.1.3 שעניינו - "תכנון מפורט של חדר המפעילים כולל תכנון של לוח הבקרה". ליתר דיוק, נכתב בטבלה "תכנון כללי". הואיל ועולה כי בניגוד למציעות האחרות "מגל" עמדה בכל תנאי הסף פרט לתנאי בסעיף 11.1.3. יש לשאול, האם די בכך שהתכנון היה כללי ולא מפורט בכדי להביא לפסילת הצעתה. יודגש כי "אורד" ו-"טימקון" לא עמדו כלל בתנאי הסף המופיע בסעיף 11.1.8. יתרה מזו, לטענת "מגל" הצעתה עמדה בתנאי. עיינתי במסמך אשר הגישה "מגל" שעניינו הדרישה שבסעיף 11.1.3. נכון הוא, כי המסמך, במובנים מסויימים, אינו מפורט, אך לא ניתן לומר כי הוא נעדר פירוט כלל. יש לזכור כי "מפורט" ו"כללי" הינם מונחים יחסיים. המסמך כולל פירוט של ציוד וכן יעדי התכנון (ראה: נספח י"א2 לתגובת "בזן"). בל נשכח כי "מגל", בניגוד ל-"אורד", הגישה עתירה לבית המשפט, ובניגוד ל-"טימקון", צירפה לעתירה את הצעתה. הבעתי את עמדתי לעיל כי יש לבדוק בזהירות את החלטת "בזן" לביטול המכרז, על רקע השתלשלות ההליכים. בשל כל אלה, תוצאה קשה היא, ולא בהכרח מוצדקת, לפסול את הצעת "מגל" בגין האופן בה התמודדה עם הדרישה בסעיף 11.1.3. ברם, כנגד "מגל" קיימת טענה נוספת הראויה לליבון. 9. על פי האומדן של "בזן", מחיר ההצעה אמור היה לעמוד על סכום של 1,457,000₪. תקציב "בזן" לפרוייקט הינו 1,900,000₪. הצעת המחיר של "אורד" הייתה 1,869,276₪. הצעת המחיר של "טימקון" הייתה 1,974,863₪. הצעת "מגל" הייתה 2,068,000₪. כזכור, "בזן" קבעה בשלב ראשון כי "אורד" היא הזוכה במכרז. לטענת "מגל" פער המחירים בין הצעתה ובין הצעת "אורד" אינו משמעותי. לדעתי, טענה זו רחוקה מלהיות מדוייקת בשל מספר נימוקים. אמנם מדובר בתוספת של כ-10% מהמחיר בהצעת "אורד", אך סכום של כ-200,000 ₪ איננו סכום של מה בכך. כמו כן, הסכום המוצע נופל מחוץ לתקציב "בזן" לפרוייקט. כמובן, "מגל" דובקת בעמדה כי הפער בסכומי המחירים בין ההצעות אינו רב, והסטייה מהתקצוב קטנה גם היא. לכך ניתן להשיב, כי מנקודת מבטו של המשלם, נוף התמונה שונה. ואולם, יקרה הצעתה של "מגל" אף מן האמור. בסעיף 21 להצעתה מציינת "מגל", כי "במהלך הסיור נקבע כי המזמין ידאג לניקוי הצמחיה בשטח הדורש גילוי והפעלת המערכת". "מגל" הינה היחידה מבין המציעות הנוקטת עמדה זו. "אורד" טענה מפורשות כי לא היה סיכום כאמור. על פי המפרט, המציע אמור לשאת בעול זה. "בזן" מדגישה כי בעקבות סיור הקבלנים יצא מסמך המסכם את השינויים בתנאי המכרז. מסמך זה אינו מזכיר את העברת נטל התשלום בגין ניקוי הצמחיה מצד לצד. בשל האמור אין לקבל את טענתה העובדתית של "מגל". צריכה הייתה להודיע על הסתייגותה מסיכום תוצאות סיור הקבלנים ולא להעלות את העניין רק בהצעתה. "בזן" העריכה את עלות עבודת ניקוי הצמחיה בסך של 432,000 ₪, זאת על בסיס חוות דעת. "מגל" טוענת כי סכום זה מופרז. בהיעדר חוות דעת נגדית, אין סיבה לדחות את ההערכה. גם אם אצא מתוך הנחה כי ניתן לבצע את העבודה במחיר נמוך יותר, עדיין עסקינן בסכום משמעותי. כתוצאה מהאמור, ניתן לתקוף את עמדת "מגל" בשני מישורים. הראשון, כי תוספת עלות ניקוי הצמחיה משנה את הצעת "מגל". הפער בינה לבין המציעות האחרות גדל בהתאם. המסקנה לכולי עלמא הינה כי הפערים משמעותיים. ללא קשר למחלוקת העובדתית, הואיל ויש לחשב את סכום ההצעה של "מגל" באופן שונה מסכום ההצעה של "אורד" או "טימקון", הפער במספרים מדבר בעד עצמו. השני, עולה כי הצעת "מגל" אינה אלא הצעה נגדית. היא מצאה לנכון לציין כי המזמין ידאג לניקוי הצמחיה. בהיעדר תשתית עובדתית לתמוך בטענה זו, ובשל קיומה של תשתית עובדתית לסתור טענה זו, כעמדת "מגל", נוצר מצב לפיו ההצעה הינה סוג של משא ומתן. "מגל" טוענת לחוסר תום לב בהתנהגות "בזן", בנקודה זו. כאמור, לא מצאתי בסיס לכך. חרף ביקורתי על דרך התנהלותה של "בזן" בהליכי המכרז ובשלבים המקדמיים, יש לבחון את עמדתה, בכל שלב ושלב בצורה עניינית. לא ייתכן, כי בשל מעידתה בדרך חייבת היא לקבל כל הצעת מחיר אשר תינתן, אפילו ועומדת המציעה בתנאי הסף. הרשות חייבת להפעיל שיקול דעת. עסקינן בחברה ממשלתית. מתפקידה לשקול בכובד ראש את נושא העלות הכספית על פי המחיר המוצע. הסתייגות "בזן" מהצעת "מגל" בשל יוקר עלות העבודה, אינה עמדה חדשה והיא התייחסה לעניין גם בשלב הראשוני של המכרז. מסקנת "בזן" לדחות את הצעת "מגל" עומדת במבחן הסבירות. אין מקום להתערבות בית המשפט לעניינים מנהליים בשיקול דעתה לעניין זה. 10. הנה כי כן, היה בסיס לפסילת כל אחת מן ההצעות בפני עצמה. המציעות לא שכנעוני כי החלטת "בזן" נופלת מחוץ למתחם הסבירות. מסקנתי זו מבוססת על בחינת כל אחת מן ההצעות. אכן יש להצטער על החלטת "בזן" הראשונה, כי "אורד" הינה הזוכה. עתירת "מגל" היוותה זרז לביטול המכרז תוך הטלת חיוב על "בזן" לשקול את עמדתה מחדש. התנהגות "בזן" גררה את הצדדים האחרים להליך משפטי. אלה שיקולים רלוונטיים בקביעת שיעור ההוצאות, על אף מסקנתי הסופית. הנני מורה על דחיית עתירות "מגל" ו-"טימקון". כתוצאה מכך, צו הביניים בטל. "בזן" תישא בהוצאות "מגל" בסך 12,000 ₪ להיום. "אורד" ו-"טימקון" תישאנה בהוצאותיהן.מכרז