להלן החלטה בנושא צו ביניים עד להכרעה בעתירה: החלטה 1. בפני בקשה למתן צו בינים עד להכרעה בעתירה שהוגשה על ידי העותרת, י.י.א אחזקה ושירותים בע"מ, לאסור על עירית אשקלון, המשיבה מס' 1, להתקשר בחוזה עם חברת שלג לבן (1986) בע"מ, המשיבה מס' 2, באופן שימנע ממשיבה 2 לבצע עבודות עבור משיבה 1, וזאת בעקבות החלטת משיבה 1 מיום 9.8.2006, המכריזה על משיבה 2 כזוכה במכרז 42/2006, לאספקת שירותי ניקיון למוסדות החינוך ומשרדי העיריה בעיר אשקלון. 2. בתאריך 14.8.2006 ניתן לבקשת העותרת, צו ארעי (כב' השופט זלוצובר), האוסר על המשיבה 1 להתקשר בחוזה עם המשיבה 2 והמונע תחילת ביצוע העבודות, עד הדיון במעמד הצדדים, כפוף להפקדת ערבות בנקאית בסך של 150,000 ₪. 3. ועדת המכרזים דנה במכרז ביום 6.8.2006. במכרז השתתפו 12 מציעות, כאשר הצעת המבקשת הייתה הזולה ביותר, והצעת המשיבה 2 הייתה הרביעית בדרוג. נציגי המציעות הופיעו בפני הועדה והסבירו תחשיביהם. מפרוטוקול ועדת המכרזים (נספח ט' לבקשה), עולה, כי הצעת המבקשת נפסלה לאחר שהתחשיב על פיה היה "מנוגד לתחשיב הנדרש להגשת הצעות למכרז", נוכח הטענה כי המבקשת התבססה על הנחות מוקדמות הנוגעות למשך עבודתם של עובדי הקבלן, והתנאים הסוציאליים המגיעים, באופן המנוגד לדרישות המכרז. הצעת משיבה 2 התקבלה לאחר שעמדה בדרישות התמחור שנקבעו במכרז, תוך הבטחת רווח ראוי לקבלן. הצעה נוספת של חברת "שמר", שדורגה שניה, עמדה בדרישות תנאי הסף של המכרז, ואולם נפסלה על ידי הוועדה בשל תמחור בלתי סביר. הצעה של חב' רביעית, שדורגה שלישית, נפסלה, בשל ליקוי במסמכי הערבות שצירפה להצעה. 4. אין חולק כי משיבה 1 שמה לנגד עיניה להבטיח במסגרת המכרז, את התנאים הסוציאליים לעובדי הניקיון המועסקים על קבלנים, מספקי השירות, וזאת נוכח קיפוח רב שנים של זכויות אלה על ידי הקבלנים, ואי עמידת הקבלנים בהתחייבות חוזית מול משיבה 1, כי יעמדו בתשלומים אלה. עניין זה עובר כחוט השני במסמכי המכרז שצורפו, וגם המבקשת עצמה מציינת, בסעיף 15 לבקשה, כי "מדובר במכרז ראשון אצל משיבה 1 בו התנאים הסוציאליים הוגדרו בצורה כה מדויקת בתחשיב ההעמסות..." בעקבות כך הוחלט להוסיף למכרז סעיף מיוחד אשר יחייב את הקבלן להגיש הצעתו כך שכל התשלומים הסוציאליים שהוא מחוייב לשלמם על פי דין, יילקחו בחשבון על פי ההצעה. נוכח העובדה כי וותק העובדים הינו נתון משתנה, וכדי ליצור קריטריון אובייקטיבי להשוואה בין ההצעות, והצפי כי עובד עתיד להמשיך בתפקידו למשך שנת לימודים אחת לפחות, הוחלט כי ההצעה במכרז תתבסס על תחשיב הכולל את הזכויות הסוציאליות המגיעות לעובד, העובד בין חצי שנה לשנה. הובהר כי דרישה זו הינה לצורך בחינת ההצעות, ובכל מקרה הקבלן יהיה אחראי להעברת תשלומים בהתאם למשך ההעסקה בפועל. דרישה זו מופיעה בטופס המכרז הפומבי, בפרק שכותרתו "מילוי טופס הצעת משתתף במכרז", הקובע בסעיף 10 כדלקמן: (א)... (ד)(1): "מאחר והעיריה אינה מעונינת בתחלופת עובדים תדירה ועל מנת ליצור בסיס השואה בין ההצעות למכרז,נדרש המציע להגיש הצעתו על בסיס תחשיב שכולל בין היתר את התשלומים עבור זכויות סוציאליות שיש לשלם לעובדים כמפורט בנספח ד' לחוזה המכרז, בעמודה המתיחסת לעובד, העובד בין חצי שנה לשנה, וזאת בתוספת לשכר המינימום לשעה..." (2) מכסת השטחים לשעת עבודה לא תעלה על: (א) ביחס למוסדות חינוך- 200 מ"ר לשעת עבודה (ב) ביחס למשרדי עיריה- 110 מ"ר לשעת עבודה (ה):המציע יצרף לטופס הצעת משתתף תחשיב מפורט המפרט את חישוב ההצעה, ע"ב הנתונים המפורטים בס"ק (ד) לעיל. (ו) "תמצא ועדת המכרזים לאחר בדיקה, כי ההצעה שהוגשה הינה בניגוד לנתוני החישוב המפורטים בס"ק (ד)...ההצעה תיפסל. לצורך כך רשאית הועדה לדרוש מהמציע נתונים ו/או תחשיבים נוספים לפי שיקול דעתה." (ההדגשות אינן במקור). הטבלה בנספח ד' מפרטת את התשלומים עבור הזכויות הסוציאליות("סכ"ה העמסות"), על בסיס תחשיב עלות שעות העבודה, שהוכן על ידי ההסתדרות, וזאת לגבי עובדים העובדים עד חצי שנה, בין חצי שנה לשנה, ומעל שנה, כאשר זכויות אלה משתנות בהתאם לוותק העבודה. נקבע בטבלה כי "העמסות" אלה למי שעובד בין חצי שנה לשנה, עומדות על סך של 33.1%. האומדן המוקדם שחישבה משיבה 1, מתבסס על תעריף שכר מינימום לשעה, בנוסף לזכויות הסוציאליות, (25.66 ₪) ובנוסף לתקורה של 3% כרווח לקבלן, והוא מגיע לסך של - 26.43 ₪ לשעת עבודה. 5. טענת המבקשת הינה כי נדחתה במכרז על אף שהצעתה הייתה הזולה ביותר, ונמוכה בשיעור של 6.1% מהאומדן שערכה משיבה 1, וזאת בניגוד להוראת תקנה 22(ב) לתקנות העיריות(מכרזים) תשמ"ח- 1987, הקובעת כי על הוועדה להמליץ על ההצעה הזולה ביותר, ובלבד שתהא סבירה והוגנת. עוד נטען כי משיבה 2 לא עמדה בתנאי הסף של המכרז. המבקשת אינה חולקת על כך כי הצעתה נפלה מחישוב האומדן שנערך על ידי משיבה 2, בהתבסס על נתוני סעיף 10(ד)(1) (2). עם זאת טוענת המבקשת כי אומדן זה אינו משקף את המציאות כהוויתה. על פי הנטען, התחשיב שערכה (נספח ה' לבקשה)מבוסס על ניסיון רב שנים, המצביע על כך כי "בממוצע מחצית העובדים, עובדים עד חצי שנה, ומחצית בין חצי שנה לשנה", וכי בהתאם לחישובים שונים הקשורים בימי חופשת חג, נסיעות, הפרשות חופשה, ניתן לצמצם את שיעור ה"העמסה" הסוציאלית, לגבי עובדים, העובדים עד חצי שנה, ביחס למה שקבוע בטבלה ד. גם לגבי עובדים שבין חצי שנה לשנה, ערכה המבקשת תחשיב לפיו ניתן להעמיד את שיעור ההעמסה על כ- 29% ולא כפי שנקבע בטבלה. נוכח האמור נקבע בתחשיב החברה כי ממוצע ההעמסות הינו 20.3% ולא כפי שנקבע בטבלה ד', וניתן לצמצם את תמחורה של שעת עבודה כמפורט לעיל, גם אם יכלל בו רווח קבלן של 3.5%. עוד טוענת המבקשת כי כל מציע התחייב ממילא, לשלם לעובדיו את מלוא הזכויות הסוציאליות המגיעות להם, כפוף לביקורת ודוח שיוגש מטעם רו"ח של המציע, ולפיכך אין בהערכה הבסיסית עליה מסתמך תחשיב המבקשת כדי לפגוע בתשלום המרכיב הסוציאלי במלואו, גם אם הנתונים יישתנו; המבקשת העריכה את עלות השכר, כולל חומרים ורווח לקבלן, בשיעור שלא עולה על 24.8 ₪ לשעת עבודה, המהווה חיסכון ביחס לאומדן המשיבה בסך של כ- 400 אלף ₪ לשנה, וזאת למרות שההצעה הייתה כאמור, זולה ב- 6.1% בלבד, מאומדן משיבה 1; עוד נטען כי משיבה 2 לא מסרה תחשיב מפורט חרף היותו תנאי סף; התחשיב הוגש רק בפני וועדת המכרזים, והוא אינו "קוהרנטי", כתחשיב העותרת, והוא משתנה בין 9.9% ל- 22.3% מעל האומדן. מפרוטוקול הדיון לא ברור כיצד נערך התחשיב. עם זאת העריכה משיבה 2, כפי שעולה מהצעתה, את עלות שעת עבודתה של עובדת ניקיון בוקר, בסך של 25.24 ₪ הנופל מהאומדן ב- 4.5%, וזאת למרות שבמהלך הדיון הגיעה וועדת המכרזים להסכמה כי ייפסלו על הסף כל ההצעות שעלותן לשעה תהיה נמוכה מהאומדן המוערך. בנסיבות אלה, נטען, כי בחירתה של משיבה 2 במכרז הינה בניגוד לעיקרון השוויון בין המציעים. 6. טענת המשיבות הינה כי יש לדחות הבקשה על הסף שכן העותרת קיבלה לידה את הערבות הבנקאית שצורפה להצעתה ולא החזירה אותה למשיבה 1, ולפיכך הצעתה במכרז אינה נתמכת בערבות בנקאית כנדרש. כן נטען כי המבקשת לא צרפה כמשיבות את כל רוכשי ההצעות במכרז. לחלופין נטען, כי יש לדחות את הבקשה לגופה, נוכח אי עמידתה של המבקשת בתנאי המכרז המחייבים, כפי שקבעה ועדת המכרזים. המבקשת טוענת כי אין מקום לקבל את טענות המשיבה 1 ביחס לאי החזרת הערבות הבנקאית, לאחר שהודע לה על פסילתה. לטענת המבקשת הוחזרה לה הערבות הבנקאית, יומיים לאחר הגשת העתירה, ולאחר שהמשיבה כבר קיבלה את העתירה, והמבקשת צרפה את הערבות הבנקאית לבקשה והעבירה אותה ל"נאמנות" בית המשפט, כדי למנוע ספק בענין. עוד נטען כי לא היה על המבקשת לצרף משיבים נוספים לעתירתה, מלבד משיבה 2, העלולה להיפגע מקבלת העתירה, וכי הייתה פתוחה הדרך בפני המציעות האחרות להגיש עתירה מנהלית אם סברו כי נפגעו. 7. לא מצאתי מקום להיעתר לבקשה. 8. אין מחלוקת כי על המבקשת להותיר ערבותה ברשות המשיבה 1, במסגרת השגותיה על ההחלטה שנתקבלה, ואולם נוכח לוח הזמנים המתואר בתגובת המבקשת, ולאחר שהעובדות הקשורות בכך נתונות במחלוקת שלא נתבררה עד תומה במסגרת הטיעונים, הרי שלא מצאתי מקום לקבל טענת המשיבות בעניין זה.(בעניין זה ראו עת"מ (תל-אביב-יפו) 2721/05 - קפלן את לוי בע"מ נ' החברה למשק ולכלכלה וכלכלה של השלטון המקומי בע"מ ואח', לא פורסם). עם זאת, נראה לי כי טענת המשיבות באשר לאי צרוף משיבות נוספות על ידי המבקשת הינה במקומה, וזאת באשר לחברת שמר, שהצעתה הייתה אמנם יקרה יותר מזו של המבקשת, אולם זולה יותר מזו של המשיבה 2. אם הייתה נפסלת הצעתה של משיבה 2, הרי שחרף היותה של הצעת המשיבה 2 זולה יותר מזו של שמר, הרי שלא עמדה על פי הנטען, בתנאי הסף שקבע המכרז, בעוד שהצעת שמר אכן עמדה בהם, ולפיכך עשויה הייתה לזכות במכרז. 9. ואולם ראיתי מקום שלא לקבל את הבקשה בהיבט מהותי. כפי שפורט לעיל, עמד הצורך להבטיח את המרכיב הסוציאלי של עובדי הניקיון בלב דרישות המכרז שהתבקשו מהמציעים. עניין זה הובהר היטב למשתתפי המכרז, וסעיף 10 לתנאי המכרז, ביקש לקבוע מדד אחיד ואובייקטיבי, כדי לבחון את ההצעות השונות. המבקשת התעלמה, מדעת או שלא מדעת, מהתחשיב המתבקש על פי סעיף 10 הנ"ל, וערכה תחשיב המתבסס על ניסיון העבר כטענתה, המתייחס למחצית העובדים שאינם נכללים בקטגוריה של אלה העובדים בין חצי שנה לשנה, והערכות עתידיות שלדעתה יוזילו את עלויות המבקשת, ובכלל זה הפחתת העלויות הסוציאליות, שיאפשרו תשלום שכר לשעת עבודה הנופל מאומדן משיבה 1. עניין זה עמד כאמור בניגוד לדרישה המפורשת שהותוותה במכרז בסעיף 10 ועל אף שנאמר במפורש שסטיה ממנו תפסול את הבקשה. הטענה כי נספח ד' דיבר על תחשיב סוציאלי המתפרס לתקופות שונות, לא היה בה כדי לשנות מהדרישה הבסיסית שהוכתבה על פי תנאי המכרז כפי שפורט. נספח ד' הינו חלק מחוזה העבודה הקבלני, ובסעיף 10 לחוזה הובהר כי על הקבלן לשלם את הזכויות הסוציאליות בהתאם לתקופות העבודה המשתנות. ואולם בין סעיף זה, המתנה דרישות מינימום לתשלום המרכיב הסוציאלי לאחר הזכייה במכרז, לבין דרישות המכרז המחייבת את דרך מתן ההצעה, אין ולא כלום. סעיף 10 (ד)(1) למכרז, מפנה אמנם לנספח זה, אולם הוא מציין במפורש כי ההתיחסות הינה לעמודה הדנה בקבוצת העובדים שבין חצי שנה לשנה. גם הטענה כי הקבלן מחויב ממילא, על פי החוזה להעביר את מלוא הזכויות הסוציאליות לעובדיו, אינה יכולה להועיל. התחשיב הנתבע במכרז, על בסיס הנתונים שהותוו בו הוא עניין אחד, ואפשרויות הפיקוח על העברת התשלומים בפועל, לאחר הזכייה במכרז, הינה עניין שונה שאינו קשור להצעות המוגשות. אכן, ראוי היה שהמשיבה 2 תגיש תחשיב מתחילה, ואולם דרישה זו לא הוותה תנאי שאי קיומו יגרור פסילת ההצעה, כפי שנקבע בעניין הגשת הערבות הבנקאית(סעיף 11(א) למכרז), וקיומו של רישיון עסק (סעיף 19). נקבע, בנוסף, בס"ק (ו) כי הועדה רשאית לדרוש מהמציע נתונים ותחשיבים נוספים על פי שיקול דעתה, כפי שהדבר נעשה בפועל לגבי משיבה 2, שהמציאה תחשיבה בפני הוועדה, וכן לגבי מציעות נוספות שהצעותיהן "הוכשרו" ללא התחשיבים האמורים בשלב הגשת ההצעה. משעמדה משיבה 2 בתנאי הסף הקבועים בסעיף 10(ד) למכרז, ובאומדן הבסיסי שערכה משיבה 1, וכללה את המרכיב הסוציאלי הנדרש, הרי שהדרישה לבחון תחשיבה בפני הוועדה לא הייתה בלתי סבירה חרף הצגתו לראשונה בדיון בפני הועדה. עוד יצוין כי היקף שעות ניקיון הבוקר לא פורט במכרז, וממכתבו של יובל זזוט, מנהל היחידה לכ"א בעירית אשקלון, מיום 26.7.2006, עולה כי הצעת העלויות היומיות יתורגמו לעלות שנתית, לפי תדירות הניקיון בכל מוסד. מדובר במרכיב זניח יחסית ביחס להיקף העבודות העיקרי במוסדות החינוך והמשרדים, הנעשות בשעות שלאחר פעילות, ודירוג המציעות נעשה לפי ההצעות השכר במוסדות החינוך ובמשרדי העיריה, ולא על פי עבודות הבוקר. איני מקבל את הטענה הנוספת המתבססת על סבירות הצעתה של המבקשת, ביחס לדרישות המכרז, תוך הפניה בעניין זה למה שנקבע בעת"מ(ירושלים) 686/02, איי אס אס נ. רשות השידור. סבירות ההצעה שנבחנה בעת"מ 686/02 נעשתה ביחס לתנאי המכרז שם, שלא כללה דרישת סף מפורשת כבענייננו, הנוגעת לדרך עריכת התחשיב על פי הנתונים שנקבעו בסעיף 10 לטופס המכרז. וראוי להדגיש, כי גם אם חישוביה של המבקשת סבירים, וגם אם היו מתאמתים במלואם, הרי שאלה חזויים וצופים פני העתיד בלבד, והם כרוכים בהשגות על הנחות המוצא שנקבעו במכרז, שהמבקשת מנועה מלהעלותם אם בחרה לקחת חלק בו. משסטתה המבקשת מדרישות אלה, תוך התייחסות לאוכלוסיות עובדים שאליהם לא כיוונו תנאי המכרז לצורך הערכת האומדן, ותוך צמצום בד בבד, של המרכיב הסוציאלי שנקבע במכרז, שביקש לבחון אוכלוסיה עובדים אחת כמדד אוביקטיבי שווה לבחינת ההצעות השונות, הרי שיצרה בסיס לא שיוויוני בין המתמודדים השונים במכרז, שערכו תחשיביהם על פי הנחות מוצא אלה, ובנסיבות אלה לא ראתה ועדת המכרזים מקום לקבל ההצעה, חרף היותה הזולה ביותר, ואין לומר כי שיקוליה לא היו ראויים, ויש לפסלם. (ראו בעניין זה תקנה 22(ג)(ה) לתקנות העיריות (מכרזים). 10. לא למותר להוסיף כי שנת הלימודים עומדת בפתח, ולטענת המשיבה 1 אין היערכות לניקוי מוסדות החינוך נוכח העתירה שהוגשה, עניין שיש בו פגיעה של ממש בציבור. מנגד, באי היעתרות לבקשה אין כדי לחסום את דרכה של המבקשת להשיג סעדיה, ולו כספיים למצער, אם תוכיח נזקה. 11. נוכח האמור נדחית הבקשה למתן צו ביניים, הצו הארעי יבוטל. המבקשת תישא בתשלום של 3000 ₪ בתוספת מע"מ, לכל אחת מהמשיבות, כשכר טרחת עו"ד והוצאות. צו בינייםצווים