להלן פסק דין בנושא צו הרחקה מישראל - עובד זר: פסק - דין 1. העותר, אזרח סרילנקה, מבקש להורות למשיבים לבטל את צו ההרחקה וצו המשמורת שהוצאו כנגדו ולאפשר לו להמשיך לעבוד בסיעוד אצל מעסיקו, שהינו אדם נכה בעל 100% נכות (להלן: "המעסיק"), אצלו הועסק באשרת שהייה כדין החל מחודש יוני 2004 ועד ליום מעצרו. ביום 21.12.2004, בהסכמת המשיבים לבקשת העותר, ניתן צו ביניים לפיו העותר לא יורחק מהארץ עד מתן פס"ד בעתירה. טיעוני העותר 2. העותר הגיע לישראל ביום 3.6.2004 באשרת עבודה על מנת לעבוד בסיעוד אצל מעסיקו, אשר בשל מצבו הרפואי הקשה, ובשל הצורך שלו בטיפול סיעודי צמוד בכל שעות היממה, ניתן לו היתר העסקה לשני עובדים זרים. ביום 7.12.2004, כשהיה בחופשה, נעצר העותר על ידי שוטרי משטרת ההגירה, שטענו בפניו כי אין זו הפעם הראשונה שהוא נכנס לישראל, וכי השם המצוין בדרכון אשר ברשותו, איננו שמו האמיתי. 3. לטענת העותר זו הפעם הראשונה שהוא נכנס לישראל והשם המצוין בדרכונו הוא שמו האמיתי. סוגת קודיטוואקו, שלטענת המשיבים העותר נושא את זהותו, הוא קרוב משפחתו ששהה בעבר בישראל. להוכחת טענתו, מפנה העותר את המשיבים לנציגות סרי לנקה בישראל, אשר יש ביכולתה לאמת את טענותיו בדבר זהותו והרישום בדרכונו. בדיון שהתקיים בפניי ביום 24.1.2005 הציגה באת כוח המשיב את אישור שגרירות סרי לנקה בישראל, לפיו דרכונו של העותר אותנטי, וזאת בהמשך להצעתי בדיון שהתקייםבפניי ביום 30.12.2004, להעביר את דרכונו של העותר לבדיקת השגרירות. 4. לטענת העותר הוא השיב בחיוב לכל שאלה שנשאל במהלך חקירתו במשטרה, רק בשל הלחץ שהופעל עליו בעת החקירה, אשר בא לידי ביטוי בהאשמות שהוטחו כלפיו בעברית ובאנגלית, שפות שאינן שגורות בפיו, תוך שימוש בצעקות וקריאות גנאי. העותר נדחף על ידי השוטרים שחקרו אותו, ומחשש פן יוכה על ידם, הוא השיב להאשמות שהוטחו כלפיו, מבלי להבין את תוכנם. לפי תקנות סדר הדין הפלילי בעניין חקירת חשודים, יש לגבות הודעות מחשודים בשפה המובנת להם, ואילו הודעתו של העותר נכתבה בשפה העברית. 5. במהלך הדיון המוקדם שהתקיים בפניי ביום 24.1.2005, טענה באת כוח העותר כי היא הצליחה לגבות ממנו תצהיר המשתרע על פני עמוד וחצי בלבד במשך שעתיים וחצי, ולכן לא ייתכן שבמהלך 15 הדקות שחלפו בין מועד חקירתו במשטרה, לבין הבאתו למשטרת הגבולות, מסר העותר כל כך הרבה מידע לשוטר שהתלווה אליו. 6. דיינת בית הדין לביקורת משמורת, עו"ד בבלי, נטתה לקבל את טענות העותר, ולכן הורתה למשיב 1 לבדוק את טענותיו. לאור החלטה זו הציגו המשיבים בפני עו"ד בבלי תמונה מטושטשת לחלוטין, לפיה היא קבעה כי ניתן לראות בבירור כי המדובר בתמונתו של העותר. בניגוד לתמונה שהוצגה בפני בית הדין לביקורת משמורת, התמונה שצירפה שגרירות סרי לנקה לתגובתה, בעניין אותנטיות דרכונו של העותר, היא תמונה באיכות טובה, וממנה ניתן לראות בבירור כי זו תמונתו של העותר. 7. אין כל סיבה חוקית להרחיק את העותר מן הארץ, שכן מעסיקו מעוניין בהמשך העסקתו בשל מצבו הרפואי הקשה, וזאת בעיקר לנוכח העובדה כי עובדים זרים אחרים אינם מתמידים בעבודתם ועובדים אצלו לפרקי זמן קצרים. העותר סעד את מעסיקו במסירות 24 שעות ביממה, ובמשך תקופה של כשלושה שבועות הוא אף ביצע עבודה שנעשית בדרך כלל על ידי שני מטפלים. 8. לאור כל האמור לעיל, יש לבטל את צו ההרחקה וצו המשמורת שהוצאו כנגד העותר, על מנת שיוכל להמשיך ולסעוד את מעסיקו, אצלו הוא עובד כאמור באשרת עבודה כדין. טיעוני המשיבים 9. המשיבים טוענים כי העותר שהה בעבר בישראל, ובחודש יוני 2004 נכנס אליה פעם נוספת, בזהות חדשה. לטענת המשיבים בפעם הראשונה נכנס העותר תחת השם סוגת קודטאקו. הם מבססים טענתם על דברי העותר עצמו בפני נציגי המשיב 1 ומנהלת ההגירה, וכן על תמונה הנמצאת בתיקו של סוגת קודטאקו משנת 2003, אותה בחנו עובד מהמוקד לסיוע לעובדים זרים, ממונה ביקורת הגבולות, ודיינת בבית הדין לביקורת משמורת, וכולם קבעו כי המדובר בתמונתו של העותר (התמונה צורפה כנספח ז' לתגובת המשיבים). 10. העותר נעצר ביום 7.12.2004, לאחר שהתקבל במשטרת ההגירה מידע מודיעיני בעניינו. העותר הובא בפני קצין חוקר של משטרת ההגירה, שגבה ממנו הודעה כחשוד בהתחזות לאחר וקבלת דבר במרמה. מהודעת העותר עולה כי הוא הגיע לישראל כתייר בשנת 2002, ועבד בה ללא אשרה בעבודות ניקיון ב"קפה בר" ברחוב בן יהודה. הוא שהה במעצר במשך כחודש ימים, השתחרר בערבות, חזר לעבוד בניקיון ואז עזב את ישראל. העותר שב לישראל ביום 3.6.2004 בזהות בדויה, באמצעות דרכון חדש, עבורו שילם 500 $ בארץ מוצאו, והחל לעבוד אצל מעסיקו הנוכחי, אשר לא ידע על עברו. לטענת העותר בחקירתו הוא שב לישראל מכיוון שהוא שילם 5,000 $ על מנת להיכנס לישראל בפעם הראשונה, ואף הפסיד את הערבות ששילם לצורך שחרורו ממשמורת. העותר סירב לכתוב את הודעתו בעצמו ובשפתו. הודעתו תורגמה לו סימולטנית מעברית לאנגלית והוא אישר אותה בחתימתו (הודעת העותר צורפה כנספח א' לתגובת המשיבים). 11. לאחר סיום חקירתו בידי הקצין החוקר של משטרת ההגירה, הופנה העותר לידי נציג המשיב 1, ממונה ביקורת גבולות, אשר ערך לו שימוע. מפרוטוקול שמיעת הטענות עולה כי העותר הודה בפני הממונה כי הוא נכנס לישראל בפעם הראשונה ביום 13.6.2002 באשרת ב/2, עבד בעבודות מזדמנות בניקיון, וביום 23.2.2003 נעצר ושוחרר בערבות כספית. העותר חזר לסרי לנקה בחודש ינואר 2004 באמצעות תעודת מעבר כיוון שדרכונו אבד. ביום 3.6.2004 חזר העותר לישראל באשרת עובד סיעודי, עם דרכון חדש בזהות חדשה, אותו רכש תמורת 500 $ (פרוטוקול שמיעת הטענות צורף כנספח ב' לתגובת המשיבים). לאור דבריו אלה של העותר, ביטל הממונה ביום 7.12.2004 את אשרתו, והוציא לו צו משמורת חדש (שצורף כנספח ד' לתגובת המשיבים) המתבסס על צו ההרחקה הקודם שהוצא ביום 25.2.03 (צורף כנספח ג' לתגובת המשיבים). 12. המשיבים חולקים על טענות העותר, לפיהן נגבתה הודעתו תוך שימוש בכוח. העותר לא ענה רק על שאלות סגורות, אלא אף נידב מידע ומסר פרטים נוספים כראות עיניו. העותר לא נחקר על ידי מספר שוטרים, כנטען על ידו בעתירה (סעיפים 8, 9 לעתירה), אלא על ידי שוטר אחד בלבד. כמו כן, החקירה לא התנהלה בצעקות, ובוודאי שלא נעשה שימוש באלימות פיזית כלפיו. 13. המשיבים מוסיפים וטוענים כי לא עולה מהמסמכים כל חשש כי הדברים שנרשמו בהודעה ובפרוטוקול השימוע אינם הדברים שנאמרו על ידי העותר, ושהוא לא הבין את השאלות שנשאל. העותר מבין את השפה האנגלית, כפי שהודה בדיון שהתקיים בעניינו בפני בית הדין לביקורת משמורת, וגם תשובותיו הענייניות לשאלות שנשאל מעידות על כך. גם על פי "חזקת התקינות", אין די בהעלאת טענות בעלמא כנגד פעולות הרשות, והעותר לא עמד בנטל ההוכחה להראות כי הרשות המנהלית לא פעלה כדין. 14. העותר הובא בפני בית הדין לביקורת משמורת ביום 8.12.2004, כאשר הדיון התקיים באנגלית, שפה השגורה בפיו. בפני בית הדין למשמורת מסר העותר גירסה אחרת מזו שנתן בפני הממונה, לפיה הוא נכנס לישראל לראשונה רק כחצי שנה קודם לכן. בית הדין למשמורת הורה למשיב 1 לבדוק את טענות העותר, לפיהן מדובר בטעות בזיהויו, ובסופו של דבר אישר את צו המשמורת שהוצא כנגדו, ללא שינויים (החלטת בית הדין למשמורת צורפה כנספח ה' לתגובת המשיבים). 15. העותר הובא בשנית בפני בית הדין לבקורת משמורת ביום 13.12.2004. בית הדין השתכנע כי העותר נכנס במרמה ובזהות בדויה לישראל, תוך שהוא מסתיר את עובדת היותו מורחק בעבר. בית הדין הסיק זאת הן מזיהוי התמונה של האיש שהורחק בעבר מישראל כתמונתו של העותר, והן לאור שקריו הרבים וגרסאותיו הסותרות. לאור זאת, שב והורה בית הדין על המשך החזקתו של העותר במשמורת (החלטת בית הדין מיום 13.12.2004 צורפה כנספח ו' לתגובת המשיבים). 16. בדיון שהתקיים בפניי ביום 24.1.2005, טענה באת כוח המשיבים כי בניגוד לנטען על ידי העותר בעתירה, אין בפיהם כל טענה בדבר אותנטיות דרכונו של העותר, אלא בדבר זהותו. העותר קיבל זהות חדשה, מזויפת, ותחת זהות זו הוא קיבל דרכון, אשר יכול שיהיה אותנטי לחלוטין. לאור זאת, הפנייה לשגרירות סרילנקה בישראל לצורך בירור אותנטיות הדרכון שברשותו היתה מיותרת. לטענת המשיבים העותר "סידר" לעצמו דרכון בעזרת קשרים שיש לו כנראה עם עובד כלשהו במשר הפנים בסרילאנקה ויתכן שהוא שילם שוחד בעבור כך. טענות אלה של המשיבים מגובות במידע שהעותר בעצמו מסר. באת כוח המשיבים הציגה בדיון שהתקיים בפניי ביום 24.1.2005 את פרטיכל בית הדין לבקורת משמורת מיום 9.3.2003, במהלכו ביקש העותר, בזהותו הקודמת, להשתחרר מהמשמורת בערבות כספית. 17. אין לבחון את ההאשמות המיוחסות לעותר על פי אמות מידה הקבועות במשפט הפלילי. ההחלטה שניתנה בעניינו של העותר היא החלטה מנהלית, וככזו היא צריכה להסתמך על ראיות מנהליות. לנציג המשיב 1 הואצלה סמכות לבטל את את אשרת העבודה של העותר ולהרחיקו מישראל, כחלק משיקול הדעת הרחב שמוקנה לו לפי חוק הכניסה לישראל תשי"ב-1952. בתי המשפט דחו טענות, לפיהן לא ניתן לשלול מאדם את אזרחותו לפי חוק השבות על סמך ראיות מנהליות בלבד, והדבר חל מקל וחומר בענייננו, כאשר מדובר בביטול אשרת עבודה ורישיון שהייה של עובד זר. יותר מכך, סעיף 11(א) לחוק הכניסה לישראל מאפשר למשיב 2 לבטל אשרה או רישיון ישיבה בהתאם לשיקול דעתו, אף ללא צורך בהנמקה, בעוד שביטול אשרת עולה ותעודת עולה לפי חוק השבות אינו מקנה לו שיקול דעת רחב כזה. 18. אמנם שיקול הדעת המוקנה למשיב 2 אינו שיקול דעת בלתי מוגבל, אולם אם החלטת הרשות נשענת על מערכת ראיות סבירה, השיקולים שעמדו בבסיסה היו סבירים ומוצדקים, ולא הוכח כי הרשות נהגה בשרירותיות או באופן מפלה, כמו במקרה זה, אין מקום כי בית המשפט יתערב בהחלטתה. דיון 19. כניסתו וישיבתו בישראל של מי שאינו אזרח ישראלי או בעל אשרת עולה או תעודת עולה מוסדרת בחוק הכניסה לישראל. כלל ידוע הוא כי למדינה שיקול דעת רחב להחליט האם להתיר כניסתם של זרים לתחומה (בג"צ 4156/01 דימיטרוב נ' שר הפנים, פ"ד נו(6) 289, 293). עם זאת, שיקול דעת זה נתון לביקורתו של בית המשפט, כשיקול דעתה של כל רשות מינהלית אחרת (בג"צ 431/89 קנדל נ' שר הפנים, פ"ד מו(4) 505, 528). 20. הרשות המינהלית מחויבת לפעול, בין היתר, על יסוד שיקולים ענייניים. בענייננו, אדם המבקש להיכנס לישראל באשרה כדין, מחויב לעשות כן בזהותו האמיתית ובדרכון אותנטי. לאור זאת, החלטתם של המשיבים להרחיק את העותר מישראל על בסיס קביעתם כי העותר נכנס לישראל בזהות בדויה, על מנת להעלים את העובדה שהורחק מהארץ בעבר בהיותו שוהה בלתי חוקי, היא החלטה סבירה ומוצדקת. 21. המשיבים מבססים קביעתם הנ"ל זו על דבריו של העותר בפני חוקר משטרת ההגירה, ממונה ביקורת גבולות ובית הדין לביקורת משמורת, וכן על תמונה הנמצאת בתיקו של אדם בשם סוגת קודטאקו, אשר גורמים שונים במשיב מצאו כי היא תמונתו של העותר, שהגיע כאמור לישראל בזהות חדשה. 22. העותר, כאמור, כופר בקביעתם של המשיבים ומעלה טענות כנגד חקירתו במשטרת ההגירה וכנגד השימוע שנערך לו ע"י הממונה שהובאו לעיל, אותן יש לבחון. 23. עיון בהודעה שמסר העותר ביום מעצרו בפני פקד בני סלומון ממשטרת ההגירה כחשוד בכך שחזר לארץ בדרכון מזויף ובזהות אחרת מעלה כי הוא הוזהר בשפה האנגלית ולא רצה לכתוב את דבריו בעצמו באנגלית או בסרילנקית לאחר שהודעתו תורגמה לו מעברית לאנגלית ולהפך (ראה סיפא ההודעה שצורפה כנספח א' לתגובת המשיבים). על ידיעתו של העותר את השפה האנגלית שבה מסר את הודעתו ניתן ללמוד מתצהירו של הממונה, חביב מזרחי, לפיו הוא דיבר באנגלית ובעברית. 24. עיון בהודעה שמסר העותר לפקד סלומון מעלה שהוא לא התייחס רק לאשמות שהוטחו בפניו אלא התייחס גם למקומות בהם עבד בארץ כשהגיע בפעם הקודמת, לתביעה הכספית שהגיש נגד מעבידיו. כן מסר העותר את הסיבה בגללה הגיע ארצה בשנית לפיה בפעם הראשונה שילם 5,000 דולר וגם הפסיד את הערבות שהפקיד בסכום של 5,500 דולר. מהודעת העותר עולה שהוא לא אולץ באמצעים פסולים לומר את הדברים שאמר שכן סרב למסור את שמו של מי שהוציא לו את הדרכון שאיתו הגיע ארצה תמורת 500 דולר. 25. העותר לא מסר את הפרטים באשר לנסיבות הגעתו ארצה ביום 3/6/04 ובאשר לשהותו הקודמת בארץ רק לפקד סלומון אלא גם בשימוע שערך לו הממונה חביב מזרחי. מפרוטוקול השימוע עולה שהעותר סיפר לממונה באנגלית ובעברית שהגיע לארץ בפעם הקודמת ביום 13/6/02 באשרת תייר כדי לעבוד, הוא עבד בעבודות מזדמנות ונעצר ע"י משטרת ההגירה ביום 23/2/04 ושוחרר בערבות של 15,000 ₪ על מנת לגבות כספים שהגיעו לו ממעבידו. בנסיבות אלה אין בעובדה שהודעת העותר לא נכתבה באנגלית כדי לפסול אותה או כדי להפחית ממשקלה גם בהתחשב בכך שהמשיבים הסתמכו עליה כ"ראיה מנהלית" לצורך החלטתם ולא כראייה שנדרשת להרשעתו של העותר במשפט פלילי. 26. הפרטים שמסר העותר לממונה בכל הקשור לשהותו הקודמת בארץ תואמים את הנתונים שנרשמו בפרטיכל הדיון בביה"ד לבקורת משמורת שהתקיים לגבי סוגת קודיטואקו ביום 25/2/03 לפיהם הוא נעצר ביום 23/2/03, הגיע באשרת עסקים לאחר ששילם 5,000 דולר, ביקש להשתחרר בערבות לצורך איסוף חפציו והגשת תביעה כנגד מעבידו ושוחרר בערבות של 30,000 ₪ לתקופה של שבועיים. 27. באשר לשהותו הנוכחית טען העותר בפני הממונה שחזר ארצה בפרטים שונים ובדרכון שרכש תמורת 500 דולר בסרילנקה, הוא עובד במשך היום אצל מעסיקו בחולון ובערב חוזר לביתו בירושלים, שם נעצר ע"י השוטרים. 28. למחרת הופיע העותר בפני ביה"ד לבקורת משמורת וטען שלא היה בארץ בעבר, שהגיע ארצה לראשונה לפני חצי שנה באשרת עבודה חוקית עם דרכון על שמו. לדבריו, שנאמרו בשפה האנגלית, "היה לי חצי אח כאן והוא נעצר וגורש, אולי מתבלבלים בינינו" (ראה נספח ה' לתגובת המשיבים). הדיון נדחה לשלושה ימים על מנת לבדוק ענין זהויו של העותר וכפי שנרשם בפרטיכל הדיון מיום 13/12/04 נערך בביה"ד עימות בנוכחות העותר, הממונה שלום יהושע מר לבקוביץ ממוקד הסיוע לעובדים זרים ובפני הדיינת בן שאול במהלכו הוצגה בפניהם תמונת המורחק בשנת 2003 אשר "לא הותירה מקום לספקות כלשהם - המדובר באותו אדם עצמו". עוד נרשם בפרטיכל הדיון כי משראה העותר את תמונת האדם שהורחק בשנת 2003 הוא טען שאינו מכיר את האדם שבתמונה ולאחר מכן טען שזה אחיו החורג או בן דודו. 29. אין לקבל טענות העותר בכל הקשור לאמצעים הפסולים שהופעלו כלפיו כ"י החוקר סלומון שכן הוא לא העלה אותן בפני הממונה ואף בפני ביה"ד למשמורת בפניו הופיע שלוש פעמים. הפרטים שמסר העותר לחוקר ולממונה בכל הקשור לשהותו הקודמת בארץ תואמים את הפרטים שנרשמו לגבי מי שהורחק. 30. אינני רואה צורך וסמכות לקבוע אם האדם שתמונתו נמצאת בתיקו של המורחק בשנת 2003 היא תמונתו של העותר שכן הדבר נבדק בביה"ד למשמורת וממצאיו מקובלים עלי. לחובתו של העותר יש לזקוף את העובדה שכאשר ראה את התמונה אמר תחילה שאינו מכיר את האיש שמופיע בה ורק לאחר מכן אמר שזה אחיו החורג או בן דודו. 31. אין באישור שניתן ע"י שגרירות סרילנקה לפיו הדרכון שבעזרתו נכנס העותר ארצה ביום 3/6/04 אינו מזוייף, דהיינו, הוצא ע"י הגורמים המוסמכים בסרילנקה, כדי לסייע לעותר שכן העותר אמר לחוקר שהוא שילם 500 דולר לאיש שיש לו קשרים בסרילנקה אשר הביא לו את הדרכון. 32. לאור כל האמור לעיל החלטת המשיבים להרחיק את העותר מהארץ לאחר שנכנס אליה בזהות בדויה ותוך העלמת העובדה ששהה בה והורחק ממנה בעבר היא החלטה סבירה ומוצדקת. 33. אני דוחה את העתירה. אין צו להוצאות. צו הרחקהצוויםעובדים זרים