להלן פסק דין בנושא שינוי סיווג מרתף מגורים למשרד: פסק דין 1. ערעורה של המערערת מופנה כנגד החלטת המשיב וועדת הערר מיום 29.1.06, אשר דחו את ההשגה ואת הערר שהמערערת הגישה, בהתאמה, והותירו את הודעת השומה שנשלחה למערערת, המתייחסת לשנים 2003 ו- 2004, לפיה שונה סיווג המרתף בביתה "ממגורים" ל"משרד". לטענת המערערת, יש לבטל את הודעת השומה האמורה. רקע עובדתי: 2. ביתה של המערערת, שהוא הנכס נשוא הערעור, הינו בית הנמצא ברח' נהלל 11 באשדוד, ואשר יש לו מרתף בגודל של 53.56 מ"ר (להלן:"הנכס") . 3. במסגרת סקר נכסים שערכה עיריית אשדוד למבנים בעיר, צולם המרתף ע"י הסוקר (תמונה נספח א' לתשובת המשיב), ובעקבות הצילום הוחלט אצל המשיב לשנות את סיווג המרתף "ממגורים" ל"משרד". 4. בעקבות משלוח הודעת שומה על חיוב שטח ה"מרתף" כ"משרד" עבור השנים 2003, 2004, הגישה המערערת ביום 28.11.04 השגה למשיב. המשיב דחה את ההשגה, ביום 20.1.05. ביום 27.1.05 הגישה המערערת ערר על החלטת המשיב בהשגה, בטענה כי השימוש במרתף נעשה כחלק מיחידת המגורים והבית לצרכי המשפחה, וכי בעלה של המערערת עובד כסוכן ביטוח משנה, ומעמדו מוגדר כעצמאי לצורכי מס, ואולם במרתף לא נעשית פעילות משרדית עסקית. 5. ביום 28.9.05 התקיים דיון בפני ועדת ערר אשר במסגרתו הוחלט: "...מבקשים מהעורר להגיש לנו 3 תצהירים. א. מהחברה שמעמידה לרשותו את המשרד בנתניה ומחוייב בהוצאות השימוש במשרד. (בתצהיר יפורט אלו אמצעים עומדים לרשותו מבחינת שטח, שרותי מזכירות, אביזרים וכו'). ב. לגבי החדר כולל החומרים (קלסרים שמופיעים בתצלום) שמשמשים למחקר. קו הטלפון מס' 8556753 שבבעלות סוכנות ביטוח. ג. תצהיר של בעל הנכס שמצהיר על השימוש במרתף. ד. התצהירים יוגשו למשיבים ולועדה תוך 30 יום.". 6. המערערת ובעלה הגישו לועדת הערר תצהירים עליהם חתמו ביום 31.10.05. לא הוגש תצהיר מטעם החברה שנטען כי מעמידה משרד בנתניה לשימוש בעלה של המערערת מר אשר מזרחי. המערערים הסתפקו בעניין זה במכתב מיום 23.11.04, המופנה למנהל אגף ארנונה בעיריית אשדוד, וחתום ע"י מנכ"ל אר.אפ.אי סוכנויות ביטוח בע"מ, בו אישר המנכ"ל כי מר מזרחי עובד עם החברה מאז אוגוסט 2001 כסוכן משני עצמאי, וכן כי "לצורך עבודתו הועמד לרשותו משרד בחברתנו בנתניה. הוא משתמש בנייר במכתבים שלנו, במעטפות שלנו ובלוחות השנה שלנו". 7. ביום 29.01.06 נתנה החלטת ועדת הערר נשוא הערעור, אשר בה נדחו טענותיה של המערערת מהנימוקים כדלהלן: "... א. לא הוגשו כל תצהירים כפי שהתבקשו. ב. הוועדה מתרשמת מהצילומים של עירית אשדוד - הפיקוח מיום 21.6.2004, בהם ניתן להיווכח כי קיימות מספר עמדות עבודה ומספר מחשבים וערימה של תיקים ובדיקה נוספת של חברת חקירות שהל שרותי מודיעין וממצאיה ומתוכה עולה שבביקורת שנערכה ב-19.4.2005 נמצאו במקום ציוד וחומרים האמורים לשמש משרד. ג. מר אשר מזרחי מציין במהלך הדיון שהתקיים כי במשרדי מע"מ ומס הכנסה והכתובת על החשבונית מצויין במפורש כתובת העורר ככתובת העסק. ד. במסמכים רשמיים של המשתמש אין כל איזכור לגבי הכתובת של המשרד בנתניה. ה. קו הטלפון שקיים במרתף ואשר על פי תצהירו של מר אשר מזרחי אינו בבעלותו אלא מוחזק ומשולם על ידי הסוכנות אר.אפ.אי בנתניה שם נמצא משרדו, משמש לעיסוקו...". 8. לאחר שקיבלה המערערת את החלטת ועדת הערר, הגיש בא כוחה את הודעת הערעור שבענייננו. טענת המערערת לפיה "הטפל הולך אחר העיקר" ולכן דין החיוב בארנונה בגין "משרד" במרתף להתבטל 9. ב"כ המערערת איזכר בהודעת הערעור פסיקה, אשר בה נקבע כי "... אין לפצל כל נכס המקיים מהות אחת, לנתחים קטנים טפלים ושוליים למהות העיקרית, על מנת לסווג כל חלק וחלק בנפרד לשימושו" (ע"א 7975/98 אחוזת ראשונים רובינשטיין שותפות רשומה ואח', נ' עיריית ראשון לציון ואח' (לא פורסם סעיף 8 בפסק הדין). יחד עם זאת, נקבע (ראו בג"צ 764/88 דשנים וחומרים כימיים בע"מ נ' עיריית קרית אתא, פ"ד מו(1), 793), כי כאשר מדובר "במתקן רב תכליתי בעל שימושים שונים" שניתן להפריד בין מתקניו השונים, יעשה הסיווג לגבי כל מתקן ומתקן לפי השימוש הספציפי שלו. בענייננו, נקבע במפורש בצו הארנונה לשנת 2004 של עיריית אשדוד, סעיף 4(2) לצו "דירה המשמשת בפועל ל- 2 סוגי ארנונה כמפורט בחלקים א, ב', ו-ג' יתחלק שטחה הכללי למספר חדרי המגורים שבה (כולל הסלון), והחייב (צ"ל - החיוב) בארנונה יעשה לפי סוג השימוש של כל חדר. לא יבוטל חיוב בשל אי שימוש בחלק מהדירה והוא יחוייב לפי השימוש העיקרי". לזאת יש להוסיף כי עקרונית אין מניעה להפריד בין המרתף ליתר חלקי הבית. האם אכן המרתף משמש כמשרד 10. בדיון שהתקיים בפני ועדת הערר ביום 28.9.05, נרשם מפי מר מזרחי, בין היתר, כי על החשבוניות שלו רשומה כתובת הנכס "... על פי הנחיות של רשויות המס התיקים צריכים להיות מנוהלים במקום העסק...". עוד הוסיף מר מזרחי ואמר כי תיקי מס ההכנסה והמע"מ שלו מתנהלים באשקלון ובאשדוד. מר מזרחי אף טען כי במרתף מותקן טלפון, שממומן ע"י סוכנות הביטוח בה הוא עובד, ונועד לצרכי עבודה. בצו הארנונה שהוצא ע"י עיריית אשדוד, אין הגדרה מה הוא "משרד". לעומת זאת המציא ב"כ המערערת צילום מ"הודעה בדבר שיעורי ארנונה כללית לשנת 2005" של מזכרת בתיה, אשר בה הוגדר "משרד" כ"נכס המשמש למטרה עסקית שעניינה מתן שירותים שאינם תעשיה או מסחר, כגון: משרד עורכי דין, רו"ח, שמאים, יועצים, מתווכים וכיו"ב. מקומות המשמשים לעריכת חוגים ופעילויות הדרכה". לא יכולה להיות מחלוקת בין הצדדים כי לא כל חדר המשמש כ"משרד" בבית משפחה, יש לסווג אותו לצרכי הארנונה כמשרד. חדר או מרתף - כבענייננו - אשר בהם, כנטען ע"י המערערת, מחזיק בעל הדירה מחשב, או מחשבים, ציוד משרדי, תיקי עבודה ומכשיר פקסימיליה, עדיין אינו הופך, את אותו חדר, ל"משרד" לצורך גביית ארנונה. אם להשתמש בהגדרה של "משרד" לפי ה"הודעה בדבר שיעורי ארנונה כללית לשנת 2005" של מזכרת בתיה, הרי שמצטרפים מספר אלמנטים אשר בעטיים יסווג נכס כמשרד, ביניהם, "מטרה עסקית", "מתן שירותים שאינם תעשיה ומסחר". מתוך הדוגמאות שהובאו, באותה הודעה, על מנת שנכס יסווג כמשרד, יש צורך כי גם תהיה קבלת קהל. לעניין זה אוסיף, שייתכן "משרד" לצרכי ארנונה, במקומות בהם אין הגדרה דומה לזו המופיעה בהודעת הארנונה של מזכרת בתיה, ואשר בהם לא תהיה קבלת קהל, ואולם, תתנהל מאותו נכס "פעילות משרדית", כאשר בה, בין היתר, יהיו נוכחים עובדים נוספים, או כאשר מאותו "משרד", מתנהל, באופן מלא, עסקו של בעל הדירה, או רוב רובן של הפעילויות של עסקו. טענת המערערת בדבר פגיעה שנגרמה בשל חוסר יצוג 11. בענייננו, כפי שצויין ע"י ב"כ המערערת, המערערת לא נעזרה בייצוג משפטי כאשר הגישה את ההשגה ואת הערר. ועדת הערר ציינה כי לא הוגשו כל התצהירים כפי שהתבקשו, וייתכן כי הדבר היה בעוכריה של המערערת. נספח יב' אשר צורף להודעת הערעור, אישור יועץ המס של מר מזרחי, לא הגיע לידי ועדת הערר, מאחר שהמסמך נושא תאריך מאוחר יותר מתאריך ההחלטה נשוא הערעור. מצויין בהחלטת ועדת הערר, כי נעשתה בדיקה נוספת של חברת חקירות שהל, שירותי מודיעין, ביום 19.4.05 שעל ממצאיה הסתמכה ועדת הערר, ואולם, לא נראה כי ניתנה למערערת הזדמנות להתמודד עם תוצאות בדיקה זו, כעולה מפרוטוקול ישיבת ועדת הערר 28.9.05. לאמור יש להוסיף כי טענת המערערת בערעור כי הטלת ארנונה באופן רטרואקטיבית היתה שרירותית וללא בסיס משפטי, לא הועלתה על ידה בהשגה או בהודעת הערר, ולפיכך, אף לא נדונה ע"י המשיב או ועדת הערר. סיכום 12. כידוע, אין ערכאת ערעור מתערבת בממצאים עובדתיים. ייתכן שבענייננו נקבעו ממצאים עובדתיים, או השלכות של אותם ממצאים עובדתיים, בשל העדר ייצוג. יחד עם זאת, אי היות המערערת מיוצגת לא מצדיק ביטול ההחלטה נשוא הערעור ומתן אפשרות לדיון נוסף של הועדה. ואולם - מצאתי לנקוט בצעד זה בשל הסתמכות הועדה על הבדיקה הנוספת של חברת חקירות מיום 19.4.05, אשר, כאמור, לכאורה לא ניתנה אפשרות למערערת להתייחס אליה. לפיכך, כדי לאפשר למערערת להתייחס לאותה בדיקה ולהשלים את החסר שייתכן שנפל בדיון בועדת הערר, בשל אי הגשת תצהירים כנדרש, הנני מבטלת את החלטת הועדה, על מנת לאפשר למערערת דיון חוזר בועדת הערר, אשר במהלכו תהיה באפשרותה להשלים את טענותיה ולהביא את ראיותיה. תשומת לב הצדדים מופנית לכך שועדת הערר מוסמכת לדון בטענות המערערת בדבר אי החוקיות בהטלת הארנונה באופן רטרואקטיבית (ראו רע"א 2425/99 עיריית נס ציונה נ' י.ח. יזום והשקעות בע"מ, פ"ד נד(4), 494). 13. לנוכח התוצאה אליה הגעתי, אין צו להוצאות.מרתף