להלן פסק דין בנושא גידול ממאיר במהלך השירות הצבאי: פסק דין 1. המערערת ילידת 1978. במהלך שרותה הצבאי נתגלה גידול ממאיר בשוק ימין, ורגלה נקטעה. המערערת הוכרה כנכת צה"ל כדי שיעור 75% מנכותה. 2. בהחלטה מיום 27.9.04 קבעה ועדה רפואית מחוזית את נכות הפגימה כדי 65% (אחוזי הנכות המוענקים בגין קטיעת שליש תחתון של הירך). לפיכך, נכות המערערת נקבעה בהתאמה לסך של 48.75% נכות. 3. המערערת פנתה לועדה הרפואית העליונה על מנת שתקבע נכות גם בנושא הצלקות. צלקת אחת בגדם עצמו וצלקת נוספת מהמקום התורם. הועדה הרפואית העליונה, בהחלטה מיום 24.6.07 קבעה למערערת 1% בעבור הצלקת. זהו נשוא הערעור שבפני. 4. בפני הועדה הרפואית העליונה טענה המערערת כי הצלקת בגדם מכאיבה, ובמעמד הבדיקה היא עם "שלפוחיות מאוד כואבות". הצלקת השניה הינה מהמקום התורם וגם היא "מגרדת לפעמים". המערערת נבדקה. בבדיקה נמצאה צלקת בגדם הירך הימנית "צלקת ניתוחית רוחבית באורך 14 ס"מ וברוחב ממוצע של 3 מ"מ. בחלק הקדמי והעליון של הירך הימנית שינויים קלים בגוון העור המתאימים לאזור תורם בשטח של 7X4 ס"מ. הרגישות בזמן הבדיקה קשורה לרקמה העמוקה סביב לצלקת ולא לצלקת עצמה. הצלקת הגלידה היטב. ללא ממצאים חולניים." הועדה עיינה בחוות דעת ד"ר אדמוני מיום 30.6.05, מומחה מטעם המערערת, אשר התייחס למצב הצלקות של המערערת וקבע 5% נכות לצמיתות בגין הצלקת בגדם. הועדה לא הסכימה להגדרת חומרת הצלקת, כפי שמצאה ביטוי בחוות דעת ד"ר אדמוני. לפיכך, קבעה הועדה נכות בשיעור של 1% לפי תקנה 75 א 2 לתקנות הנכים, מה שהיה נכון למועד מתן החלטת הועדה "צלקות בשטחי גוף חשופים ובולטים לעין, כולל צלקות ניתוחיות בלא הפרעה תפקודית". 5. למערערת טענות לגבי קביעת הועדה הרפואית העליונה, שכן התייחסה לצלקת אחת בלבד, לא נתנה משקל לכך שצלקת הגדם כואבת והצלקת השניה 'מגרדת לפעמים', וכן לא אמצה את חוות הדעת של ד"ר אדמוני. 6. הטענות כמכלול הינן טענות המתייחסות לקביעה רפואית של הועדה, קביעה שאין עליה על פי דין ערעור בפני בית משפט זה. 7. הועדה בחנה את שתי הצלקות ובדקה אותן. הועדה מצאה כי הצלקות הן ללא הפרעה תפקודית ומשתייכות לסעיף בגינו מוענק אחוז נכות אחד בלבד. (יצויין כי גם המומחה מטעם המערערת לא מצא לנכון לקבוע אחוז נכות כלשהו בגין הצלקת מהאזור התורם). לענין הצלקת בגדם הועדה מצאה לנכון שלא לאמץ את חוות דעת המומחה. וראו לענין זה רע"א 4652/04 אואקנין נ. משרד הבטחון: "הועדה הרפואית העליונה עיינה בחוות דעתו של המומחה מטעם המבקש, אך בחרה שלא לאמץ אותה. שיקוליה הם שיקולים רפואיים מקצועיים, ובית המשפט אינו אמור לשים עצמו בנעלי הועדה לנקוט עמדה בעניינים שבמקצוע הרפואה. החוק קבע מנגנון מקצועי מבוקר לצורך מתן ההחלטות המקצועיות בנושא זה ומעורבותו של בית המשפט מקובלת לבחינת תקינותם של ההליכים בפני הועדה הרפואית ולשאלות בעלות גוון משפטי העשויות לעלות אגב הליכים אלה". 8. במהלך הדיון הועלתה השאלה מהן התקנות הרלוונטיות, על בסיסן יש לקבוע את נכות המערערת. השאלה נידונה בפירוט בפסק דין רע"א 7678/98 קצין התגמולים נ. גלעד דוקטורי. נקבע שם ,ס' 3 לפסק דינו של כב' השופט חשין, שיצג את דעת הרוב "הכל מסכימים כי במקום שהתקנות החדשות מיטיבות עם הנכים הוותיקים, יחולו עליהם התקנות החדשות ועימהן המבחנים החדשים.השאלה שלענין היא, מהו דין במקום שהתקנות החדשות והמבחנים החדשים שבהן מרעים עם הנכים הותיקים?" לצורך הענין נבחן מהו היום הקובע לבדיקת התקנות שיחולו. כב' השופט חשין התלבט בין יום הפגיעה לבין יום הגשת התביעה להכרה בנכות, ובענינו ראה את יום התביעה כחלופה נציגה של יום הארוע. זאת, למרות איזכורו של בגץ 106/71 בלוך נ. הועדה הרפואית לערעורים לפי חוק נכי רדיפות הנאצים פד כה 2 עמ' 59 שם נקבע כי התקנות הקובעות הן התקנות שהיו בתוקף, לכל המאוחר ביום בו הוכרה זכות הנכה לתגמולים. (כך לענין חוק נכי רדיפות הנאצים). וכך דברי כב' השופט חשין , ס' 5 לפסק הדין: "אוכל עוד להוסיף ולומר, כי החלופה הראשונה, חלופת יום הפגיעה - ככל שניתנת היא לזיהוי - עדיפה בעיני על פני שאר החלופות, ולו משום שהיא החלופה האחת הנקייה משרירות ומגורמים מקריים ובלתי רלוונטים שמקורם בהתנהגות אנוש. ואולם אין צורך כי נכריע סופית בשאלה, ולענייננו עתה נראה את יום התביעה כחלופה "נציגה" של יום הארוע". 9. המערערת הגישה את בקשתה להכיר בה כנכת צה"ל ביום 15.12.97. תקנות הנכים שהיו בתוקף באותו מועד קבעו: "75. (1) צלקות בגוף א. שאינן מפריעות, אינן מכערות וצלקות שאינן גורמות להתרופפות קיר הבטן אין נכות ב. מכאיבות או מכערות 10% ג. נרחבות באזורים מרובים 20% ד. ......... ה..........." אם בקש ב"כ המערערת לערוך את חישוב הנכות על בסיס שטח הצלקת, חישוב שהיה מחייב לכאורה אחוזי נכות גבוהים יותר, עינינו הרואות כי תקנות המחשבות נכות לפי שטח של סמ"ר, לא היו בתוקף ביום הגשת הבקשה להכרה בנכות (וגם לא קודם לכן במהלך שרות המערערת בצה"ל). תקנות כאלו גם לא היו בתוקף ביום ישיבת הועדה הרפואית העליונה, ולא היום. 10. החלטת הועדה לגבי חומרת הצלקות הינה בתחום שיקול דעתה המקצועי הרפואי, ודין הערעור להדחות. צבארפואהסרטןשירות צבאי