להלן פסק דין בנושא הכרה בפגיעה בגב בצבא: פסק דין 1. בפנינו ערעור על פסק דינה של ועדת הערר לפי חוק הנכים (תגמולים ושיקום),תשי"ט - 1959 (להלן - החוק או חוק הנכים), מיום 11.7.05 (בראשות כב' השופטת ר. טובי-פרידמן, ב"מותב קטוע"), לפיו נקבע כי תנאי השרות של המערער גרמו להחמרה ניכרת של 50% במצב גבו של המערער. לטענת המערער, יש לקבוע כי הפגימה בגבו נגרמה תוך כדי ועקב השרות, ולא היה מוצדק לקבוע קשר של החמרה בלבד. 2. המערער התגייס לצבא ביום 22.7.1998 בפרופיל 82 (עיוורון צבעים), והשתחרר מן השירות ביום 21.7.2001 בפרופיל 45. ביום 16.4.2001 הוא הגיש למשיב את תביעתו לפי החוק, וביקש להכיר בנכותו בגין פגימות בעמוד השדרה המותני, שברי מאמץ ברגליים והורציקולה באשך. ביום 20.9.2001 הודיע המשיב למערער כי בקשתו נדחתה, שכן כאבי הגב התחתון מהם הוא סובל לא נגרמו ואף לא הוחמרו עקב תנאי השירות, וכי אין קשר בין הפגימה באשך לבין השירות. 3. בערעורו בפני הוועדה טען המערער כי בעת גיוסו נמצא כשר לטירונות חי"ר בגבעתי, על אף הסקוליוזיס בגב. במהלך הטירונות הוא נדרש למאמצים גופניים קשים, החל לסבול משברי מאמץ ברגליו, אך המשיך בביצוע המטלות כנדרש. בהמשך האימונים גברו כאביו, אך טופל רק במשככי כאבים. תלונותיו בהמשך לא זכו לטיפול, הוא השתתף במארבים, ולבסוף נשלח לבדיקת CT ואובחנו שתי פריצות דיסק בגבו. עקב זה הורד הפרופיל ל-45 בגלל בעיות הגב, והוא נזקק לאשפוז בבית הבראה צבאי ולטיפולי פיזיותרפיה. המערער הסתמך בערעורו על חוות דעתו של ד"ר לוין מיום 10.10.2002, שקבע כי אף שהמערער סבל מכאבי גב 6 שנים לפני גיוסו, ישנו קשר של גרימה בין נכותו לבין השירות. מול חוות דעת זו עמדה הערכתו של פרופ' ביאליק מיום 12.7.2001, ולפיה סבל המערער מכאבי גב עוד לפני השירות, ו"בזמן השירות הכאבים המשיכו להתפתח והמהלך הטבעי של המחלה [...] הביא למצבו היום, מצב שהיה גם ללא השרות הצבאי וללא המאמצים. [...] לפיכך, אין קשר של החמרה או גרימה בין השירות בצה"ל לבין כאבי הגב התחתון [...]". 4. מבין שלוש הפגימות הנ"ל עומדת לדיון רק הפגימה בגב. 5. הוועדה קבעה כי עוד קודם לגיוס סבל המערער מכאבי גב שמקורם בפגם המולד ובעקמת. הוועדה העדיפה את חוות דעתו של פרופ' ביאליק "כי היה למערער פגם מולד בקשת חוליה מותנית חמישית - ספונדילוליזיס" (עמ' 27). 6. דעתנו שונה. עיון במסמכים הרפואיים לגבי עברו של המערער מלמד כי תלונותיו על כאבי גב הסתיימו כ-6 שנים לפני גיוסו. בכרטיס הרפואי של המערער נרשמו מספר תלונות על כאבי גב, ללא פירוט. עם זאת ברישום מיום 13.9.1993 נרשם "כאבים בגב (חלק העליון)". אין באף אחד מהרישומים אזכור מפורש לכאבים בעמוד שדרה מותני. אין שום רישום המעיד כי אי פעם לפני גיוסו אובחן אצל המערער ספונדילוליזיס. גם פרופ' ביאליק אינו מצביע על עדויות מהתקופה שטרם גיוסו של המערער, המלמדות כי אובחן או כי ניתן היה לאבחן שהמערער סובל מספונדילוליזיס. 7. למעשה פרופ' ביאליק מניח כי למערער פגם מולד, שהתבטא בכאבי הגב, הואיל ומדובר בפגם "שהינו ביסודו מוכר כפגם המתפתח בעשור הראשון לחיים אצל חלק מבני האדם". משמע, פרופ' ביאליק מגיע למסקנה כי המערער סבל מהפגם, טרם גיוסו, על יסוד הידע הרפואי כי פגם שכזה מתפתח בגיל צעיר. פרופ' ביאליק אינו שולל את האפשרות כי ספונדילוליזיס עשוי להתפתח גם כתוצאה מפעילות מאומצת כמו זו שבה השתתף המערער. לא ברור מדוע פרופ' ביאליק מציין בחוות דעתו מיום 12.7.2001, בפרק הדיון, כי המערער סבל מכאבי גב תחתון טרם השירות, שכן בכל המסמכים שהוצגו לעיוננו אין אזכור של כאבים בגב תחתון דווקא. 8. בחוות דעתו המשלימה מיום 5.2.2004 מבהיר פרופ' ביאליק כי הפגם המולד "בקשת חוליה מותנית חמישית" מתבטא "במקום מוחלש בתחתית עמוד השדרה המותני הגורם לחוסר יציבות של עמוד השדרה ועל ידי כך גורם להתפתחות נזק". הסימן הראשון להתחלת המחלה הינו כאבי הגב מהם סבל המערער לפני גיוסו. למרבה הפלא מציין פרופ' ביאליק בסעיף ג לחוות הדעת כי מדובר "בכאבי גב שהחלו שש שנים טרם הגיוס". אולם כאמור ברישומים, כאבי הגב פסקו 6 שנים לפני הגיוס, ואין כל רישום או תיעוד על כאבי גב במהלך 6 השנים שקדמו לגיוס. עוד ראוי לציין כי פרופ' ביאליק מדגיש כי אין כל קשר בין העקמת לפגם המולד (סעיף ב לחוות הדעת המשלימה). 9. לעומתו סבור ד"ר לוין כי נוכח העובדה שלא אובחן אצל המערער ספונדילוליזיס טרם גיוסו, לרבות בבדיקות שנערכו לו לקראת גיוסו, ישנה אפשרות סבירה שהפגם הנ"ל "התפתח עקב מאמצו הרב בזמן שירותו הצבאי, ולא כפגם מולד כפי שפרופ' ביאליק טוען". ד"ר לוין מסכים עם דברי פרופ' ביאליק כי ישנם מקרים שבהם פגמים מולדים מתגלים באופן מקרי בעמוד השדרה, ללא ביטוי קליני קודם, אך מחוות דעתו עולה כי אינו סבור שזה המקרה. 10. חשוב לציין כי אף אחד מהמומחים לא נחקר בבית המשפט, והצדדים סיכמו טענותיהם ללא הליך של שמיעת ראיות. 11. חוות הדעת של המומחים סותרות זו את זו. מוקד לסתירה אינו נעוץ בגישות רפואיות שונות, אלא בהנחותיהם השונות. פרופ' ביאליק אינו מבסס קביעתו כי מדובר בפגם מולד, על ממצאים רפואיים, אלא על ההנחה שהפגם של ספונדילוליזיס מתפתח בעשור הראשון. לעומתו סבור ד"ר לוין כי אם לא נמצא תיעוד על אבחנה קודמת של הפגם, סביר שזה התפתח במהלך השירות. 12. הנטל להוכיח קיומו של קשר סיבתי בין השירות לבין הנכות מוטל על שכמו של המערער. עיון בפסק דינה של הוועדה מלמד כי הוועדה מצאה כי קיים קשר סיבתי בין השירות לנכות, אולם סברה כי מדובר בקשר של החמרה בלבד. מכאן השאלה היחידה העומדת במחלוקת הינה האם יש בחומר הראיות ובחוות הדעת ללמד כי המערער סבל קודם לגיוסו מפגם בעמוד השדרה. נדגיש, אף אם הייתה למערער חולשה בעמוד השדרה (כפי שמציין פרופ' ביאליק בחוות דעתו המשלימה), אך זו לא באה לידי כל ביטוי חיצוני, אין לראות בחולשה זו כמצב קודם שרק הוחמר עם התפרצות המחלה. בנסיבות אלה, כאשר לא היה כל ביטוי לחולשה בעמוד שדרה מותני, ניתן להקיש להלכות שעניינן מחלה קונסטיטוציונלית שלא התפרצה (ראה לעניין הקשר הסיבתי בהתפתחות מחלה קונסטיטוציונלית, פסק הדין ברע"א 4023/99 אביאן נ' קצין התגמולים פ"ד נד(3) 1 ודנ"א 5343/00 קצין התגמולים נ' אביאן, פ"ד נו(5) 732). 13. פרופ' ביאליק הניח כי הביטוי החיצוני לפגם מצוי בכאבי הגב מהם סבל המערער טרם גיוסו. פרופ' ביאליק מניח כי המערער סבל מכאבים בגב תחתון (כאמור בפרק הדיון בחוות דעתו מיום 12.7.2001), וכי אלו החלו שש שנים טרם גיוסו (כאמור בסעיף 5 לחוות הדעת מיום 5.2.2004). שתי קביעות אלו אינן נתמכות בחומר הראיות. כאבי הגב עליהם התלונן המערער החלו בהיותו כבן 6, והסתיימו בהיותו כבן 12. באף אחד מהרישומים לא נרשם כי מדובר בכאבי גב בעמוד שדרה מותני. במרבית הרישומים נרשם "כאבי גב" ללא ציון החלק בגב, ובאחד הרישומים מצוין מפורשות כי מדובר בחלק עליון של עמוד השדרה (רישום מ-13.9.1993). משמע אין בסיס עובדתי לקביעתו של פרופ' ביאליק כי הספונדילוליזיס התבטא בכאבים עוד טרם הגיוס. נוסיף לכך את העובדה כי באף אחד מהרישומים לא אובחן ספונדילוליזיס, ואף בטרם הגיוס לא נמצא כל ליקוי בגבו. בעת קביעת הפרופיל הרפואי נמצא "סקוליוזיס" מימין, ונקבע כי המערער "כשיר לטירונות חי"ר". אין שום טענה שיש קשר בין הסקוליוזיס לספונדילוליזיס. יוצא שאין ראיה, להבדיל מהשערה, ממנה ניתן להסיק שהפגם בא לביטוי חיצוני טרם הגיוס. 14. אשר על כן יש להכיר בתביעתו של המערער ולקבוע שנכותו בשל בלט הדיסק נגרמה עקב שהותו הצבאי. לעניין העקמת נציין גם כי פרופ' ביאליק מציין כי אין קשר בין העקמת לפגם המולד. 15. אשר על כן יש לקבל את הערעור ולקבוע כי נכותו של המערער עקב הנכות בגבו בעמוד השדרה המותני נגרמה עקב השירות הצבאי. קצין התגמולים ישלם למערער הוצאות בסך של 3,000 ₪. עמוד השדרהצבאכאבי גב / בעיות גבשירות צבאי