הרמת משקל כבד בצבא

להלן החלטה בנושא הרמת משקל כבד בצבא: החלטה זהו ערעור על החלטת קצין תגמולים מיום 20.11.03 ולפיה אין קשר בין ההפרעה בגב התחתון ובין תנאי שירותה הצבאי של המערערת. המערערת נולדה בשנת 1983 והתגייסה לשירות חובה בנובמבר 2001. המערערת התגייסה בפרופיל 97 ושירתה כפקידה בחיל חימוש. בתביעה שהגישה לקצין התגמולים כתבה כך: "בתאריך 26.12.02 בבוקר הייתי לאחר שמירת לילה בבסיס, כאשר בכוונתי להזדכות על הציוד הצבאי (נשק+אפוד) העמסתי על עצמי את הציוד בחדר משמר וחשתי בכאבים עזים בגב התחתון ברגל שמאל והתחלתי לצלוע ולהרגיש כאבים חזקים בגוף תחתון". ביום 29.12.02 פנתה המערערת לחדר מיון בתל השומר והתלוננה על כאבים בגב תחתון עם הקרנה לרגל שמאל. בתעודת חדר המיון נכתב: "שבועיים כאבי רגל שמאל (לא ברור) מותני טופלו על ידי מוסקול." בסיכום והמלצות נרשם כי "יש לבצע המשך מעקב אצל האורטופד והחר"פ". המערערת נבדקה על ידי ד"ר בצלאל פרידמן, מומחה אורטופד מטעם המשיב אשר מצא כי מדובר בהפרעה קונסטיטוציונלית אשר הופיעה ללא אירוע חריג במהלך השירות. ד"ר פרידמן שם דגש על כך שבחדר המיון וגם במסמכים רפואיים נוספים נכתב שכאבי הגב נמשכו כשבועיים קודם ל-29.12.02, דהיינו שהופיעו קודם לשמירה ביום 26.12.02. בנוסף, ד"ר פרידמן קובע כי מדובר בהפרעה שהינה מרובת גורמים ובהם נטיה גנטית, אורח חיים, עישון, תזונה ועוד והיא תוקפת גם אנשים צעירים ללא כל אירוע חריג מקדים להופעתה. עוד ציין ד"ר פרידמן כי עומסי המשקל שנדרשה המערערת להרים במהלך השמירה אינם משמעותיים באתיולוגיה של המחלה. בחקירתה הנגדית נשאלה המערערת מדוע נרשם במסמכים הרפואיים כי כאבי הגב החלו כבר שבועיים לפני המועד בו התלוננה, דהיינו בסביבות 15.12 ולא כפי שרשמה בתצהירה, כי הכאבים החלו ב- 26.12. בתשובתה ענתה כך: "אני אסביר לך, שבועיים זאת אומרת מופיע בכמה מסמכים כפי שציינת, אני לא טענתי דבר כזה שבועיים, אני הגעתי למרפאה האזורית לקצין העיר ת"א ביום שבת כשאמרתי לאותה חיילת ילנה טריפונוב היא שאלה אותי כאילו מה קרה, אז אמרתי לה אני סובלת מכאבים מזה יומיים אז אני רוצה עזרה רפואית...החיילת אני לא יודעת מה עבר לה באותו זמן בראש, אבל מהמכתב הראשון שלה שהיא כתבה שאני סובלת מזה שבועיים, כך זה התגלגל ואפשר לראות ב-3 המסמכים האלה שעכשיו אתה הראית לי, שפשוט העתיקו את זה אחת אחרי השני. בתצהיר שלי אני חתומה על אמת ואין צורך שיצלמו את זה, כי אני לא סבלתי לפני כן שבועיים." ראה עמ' 13 שורות 18-28 לפרוטוקול מיום 27.2.05. ב"כ המערערת טוען כי חיזוק לטענות המערערת שהיא לא סבלה מכאבי גב טרם ה- 26.12.02 ניתן ללמוד מהעובדה שמהמסמכים הרפואיים הצבאיים של המערערת עולה כי המערערת טופלה על ידי רופא היחידה שלה בעבר, אולם אין עדות לכך שהתלוננה לפני ה- 26.12.02 על כאבי גב. ב"כ המערערת גם מפנה לביקור של התובעת אצל רופא צבאי ביום 11.12.02 ושם אין זכר לרישום על כאבי גב. עוד מפנה ב"כ המערערת לכך שמפקדה של המערערת במכתב שכתב אישר שהמערערת התלוננה ביום 26.12.02 על קושי בהליכה וכאבים ברגל שמאל לאחר שביצעה שמירה במהלך הלילה שבין 25-26.12 וכן הוא כותב: "עד לאותו יום תפקדה באופן רגיל ונורמלי ולא התלוננה על בעיה כלשהי". בנוסף, מפנה ב"כ המערערת למכתבה של רב"ט רותי שרעבי אשר חוזרת על מילותיו של מפקדה של המערערת. יש לציין כי בתיקה של המערערת נמצא דו"ח על פציעה אשר מולא ביום 1.3.02 ובו נכתב: "קיבלתי שיתוק בגב תחתון ורגל שמאל אחרי שהרמתי משא כבד". בדו"ח הפציעה גם נכתב עדים למקרה היו אבי גבע - המפקד והמפקד אף חתם על דו"ח הפציעה וציין כי נסיבות הפציעה היו שמירה. אותו מכתב של מפקד המערערת, אליו מפנה ב"כ המערערת, נכתב כי הוא מצורף לדו"ח הפציעה. לא ברור לועדה מדוע טוען ב"כ המשיב כי דוח הפציעה נכתב חצי שנה לאחר האירוע כאשר התאריך הממולא בדו"ח הינו 1.3.02. יתר על כן, בדו"ח עצמו כתוב כי מכתב המפקד, אשר אינו נושא תאריך, מצורף לדוח. אם כך, המכתב והדו"ח נכתבו בסמוך לאירוע ולא חצי שנה לאחריו. רק מכתבה של רב"ט שרעבי, נושא תאריך של 12.5.03 והוא אכן נכתב חצי שנה לאחר האירוע. בנסיבות אלה, הועדה היתה מצפה כי על מנת לסתור את דברי המערערת המגובים בדו"ח פציעה חתום על ידי מפקדה מיום 1.3.02, יזמין המשיב לעדות את המפקד. אולם המפקד לא הוזמן לעדות והמשיב לא הצליח לסתור את גירסת המערערת אשר הועדה נותנת בה אמון. ב"כ המשיב טוען כי סך כל המסמכים הרפואיים ובמיוחד מסמך של ד"ר יעל רבינוביץ שומט את הקרקע מתחת לגירסת המערערת כי היא מסרה שכאבי הגב החלו לפני יומיים ואילו הגורמים הרפואיים רשמו שבועיים משום שהעתיקו זה מזה. אכן המסמך הראשון מיום 28.12.02 בשעה 19:13 של החובשת ילנה טריפונוב נכתב שבועיים כאבים ברגל שמאל. במסמך הבא ביום 29.12.02 בשעה 02:01 שוב נכתב שבועיים כאבים ברגל שמאל ושבועיים כאבי גב תחתון. באותו יום בשעה 09:10 רושם החובש אלון גרונדשטיין כי החיילת מתלוננת על "כאבים ברגל שמאל מזה שבועיים, היתה אצל קצין העיר אתמול מתקשה לשבת כאבי גב תחתון." ושוב באותו יום בשעה 10:49 רואה אותה ד"ר יעל רבינוביץ, שרושמת "החיילת מתלוננת על כאבים ברגל שמאל מזה שבועיים. לפני שבוע כאבים חזקים בגב תחתונה עם הקרנה לרגל וחוסר תחושה רגל שמאל." ב"כ המשיב טוען כי העובדה שד"ר רבינוביץ שמילאה את הרישום בנוכחותה רשמה לא רק כאבים ברגל שמאל שבועיים כמו בשאר המסמכים, אלא גם "לפני שבוע כאבים חזקים בגב תחתונה" מוכיחה כי לא העתיקה את האנמנזה אלא זו נמסרה ישירות מפי המערערת. אמנם כדבר שבשיגרה הועדה מקבלת את העיקרון שנקבע בהלכת אברגיל (ע"א 472/81 קצין התגמולים נ' גבריאל יצחק אברג'יל, פ"ד לז(2) 785, 790) ולפיה האנמנזה שנרשמת ברישומים הרפואיים לצורך קבלת הטיפול זכאית לאמון רב יותר מדברים שנמסרים לצורך התדיינות עם קצין התגמולים, אולם אל מול עקרון זה ניתן להשתכנע כי נפלה טעות או שמכלול הנסיבות מצביע על כך שדווקא הדברים שנאמרו לצורך ההתדיינות משקפים נכון יותר את המציאות. במקרה זה השתכנענו כי לו היתה המערערת סובלת סבל שאינו מאפשר לה אף לשבת, כפי שכתב החובש אלון גרונדשטיין, לא יתכן שהיתה יוצאת ללילה של שמירה עם אפוד ונשק ולא יתכן שהיתה ממתינה שבוע עד לפנייה לרופא. לכן הועדה במקרה זה מעדיפה ונותנת אמון בעדותה של המערערת על פני הרישומים הרפואיים. בשולי הדברים נעיר, כי אמנם ד"ר פרידמן כותב כי המשקל שהמערערת נדרשה להרים במהלך השמירה אינו משמעותי לפרוץ הכאבים, אולם ד"ר לין חולק עליו בענין זה. מדובר בהרמת משא של נשק שמשקלו כ- 3.5 ק"ג ובנוסף אפוד ובו 2 מימיות כאשר משקל כל מימיה כקילו אחד. סמיכות הזמנים שבין מועד השמירה לבין הופעת כאבי הגב מעידה על קשר שבין השמירה והמשא לבין הופעת כאבי הגב. כל זאת כאשר מדובר בשירות קצר ובמערערת שאין מחלוקת שהתגייסה ללא כאבי גב ובפרופיל גבוה. לפיכך הועדה קובעת כי הפרעה בגב תחתון ממנ+ה סובלת המערערת קשורה לשירותה הצבאי ולשמירה שביצעה ביום 26.12.02. הועדה השתכנעה, כי הרישום בדבר כאבים שבועיים קודם למועד התלונה הינם טעות, כאשר היא מקבלת את גירסתה של המערערת, דהיינו שכאבי הגב הופיעו יומיים קודם לתלונה באירוע השמירה. סוף דבר הערעור מתקבל ונקבע קשר של גרימה בין כאבי גב תחתון לבין תנאי השירות. המשיב יש לם למערער את הוצאות חוות הדעת (עד לסכום של 3,000 ₪) כנגד קבלה מקורית וזאת בתוך 30 יום מיום שתוגש למשיב הקבלה המקורית. המשיב ישלם למערער שכ"ט עו"ד בסך של 2,500 ₪ בתוספת מע"מ וזאת בתוך 30 יום מיום קבלת ההחלטה ע"י ב"כ המשיב. התיק הרפואי מוחזר למשיב. זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 45 יום מיום קבלת ההחלטה. צבאשירות צבאיהרמת משקל