להלן פסק דין בנושא מחלת עור במילואים: פסק דין 1. המערער יליד 1954, במהלך שירות מילואים כנהג, פתח מחלת עור שהוכרה כדי מחציתה על חשבון שרות. הנכות המוכרת על חשבון השרות בגין מחלת העור הינה 10%. במהלך השנים 1987 ואילך, פנה מספר פעמים בטענות להחמרת מצב. פניה כזו היתה שוב בשנת 2004. 2. ועדה מחוזית התכנסה לדון בעניינו ביום 18.4.04. הועדה שמעה את תלונות המערער, בדקה אותו וקבעה אקזמה בצורה בינונית לפי ס' 80 (ג) לתקנות, זמנית, בדרגה של 20%. אלא שכאן נשכח כנראה מהוועדה שרק מחצית מהנכות מוכרת והיא רשמה על חשבון השרות - 20%. הועדה המחוזית רשמה "קיימת החמרה במחלתו בצורה בינונית והועדה קובעת את נכותו בהתאם. הנכות זמנית". ביום 19.5.04 שמה לב הועדה לכך שרק מחצית מהנכות מוכרת על חשבון השרות, ולפיכך נעשה תיקון בעט, על ידי יו"ר הועדה, או אז צויין כי 10% הינם שלא ע"ח השרות, וסך כל נכותו המוכרת היא 10%. אין מחלוקת על כך כי ס' 80 (ג) לתקנות, הסעיף שנעשה בו שימוש, קובע מלכתחילה סה"כ 20%, ולא 40% כפי שטוען המערער שנקבע לו. 3. המערער הגיש ערעור לועדה הרפואית העליונה בטענה כי ההחמרה שנקבעה לו על ידי הועדה המחוזית הופחתה שלא כדין. הועדה הרפואית העליונה דנה בענינו ביום 20.11.07 וקבעה כי מצבו בתהליך שיפור, כי אחוזי הנכות שנקבעו לו מתאימים למצבו, המחלה ממנה הוא סובל היא מחלה שבדר"כ חולפת, ולכן ניתנו אחוזי הנכות זמנית, לשנתיים בלבד. על החלטה זו מגיש המערער את ערעורו. 4. המערער טוען כי לא נבדק בדיקה מקיפה דיה וכי הועדה לא התייחסה למכלול טענותיו, עוד נטען כי הועדה לא נמקה ולא סכמה את קביעותיה, לא התיחסה לנושא תיקון הפרוטוקול של הועדה המחוזית באופן לא חוקי, וכן כי שגתה משקבעה שהמערער נמצא בתהליך של שיפור, וכי המחלה בו לוקה המערער הינה בדרך כלל חולפת. 5. לענין תיקון הפרוטוקול - ענין זה מוסבר בס' 2 לעיל, עולה בצורה מפורשת ובהירה ממסמך המקור, ואין בכך כל פסול. מדובר בטעות סופר שתוקנה בגוף הפרוטוקול על ידי יו"ר הועדה ואשר חתם בצד התיקון. לענין היקף הבדיקה של המערער - פרוטוקול הועדה מתעד בדיקת המערער בשוק שמאל וגב רגל שמאל, וברגל שמאל, וכן באזור הפנים. עוד נרשם כי אין שינויים נוספים בעור או ברירית. בנוסף, ככלל, צורת הבדיקה של המערער והיקפה אינם נושא לערעור בפני בית משפט זה וראו לענין זה רע"א 1508/04 אילן אפריאט נ' קצין התגמולים: "דרכי הבדיקה הראוית הן עניין רפואי-מקצועי, ותוצאות הבדיקה הן עניין עובדתי-רפואי. בשל כך, לא מקימים עניינים אלו זכות ערעור לבית המשפט המחוזי (סעיף 12א(א) לחוק הנכים), ולא כל שכן לבית משפט זה". לענין עיון במסמכים - הטענה נכללה באופן גורף על ידי ב"כ המערער. לא צויין האם הוגשו מסמכים ספציפיים בפני הועדה. לא ניתן להסיק מדברי המערער בפתח הישיבה בועדה הרפואית העליונה או מכתב הערעור בפני הועדה הרפואית העליונה לאיזה מסמכים הוא מבקש להפנות את תשומת לבה. במהלך הדיון הגיש ב"כ המערער 8 מסמכים מהם 5 רפואיים שסומנו, ורק אחד מהם (מ/7 - ביקור במרפאה משנת 2003) מצוי בתיק הרפואי. לפיכך אין כל אינדיקציה לכך שמסמכים רפואיים אחרים אכן הוגשו. לענין קביעת הועדה כי המערער נמצא בתהליך שיפור וכי המחלה בדר"כ חולפת - מדובר בקביעה רפואית, הנתונה לשיקול דעתה הבלעדי של הועדה. לבית משפט זה אין את הכלים וגם לא את הסמכות על מנת לבדוק אם המערער בתהליך שיפור, אם לאו, ואם מחלה זו בדר"כ חולפת. מכל מקום, למערער נקבעה נכות זמנית עד נובמבר 2009, ואם אכן יסתבר כי המחלה נמשכת, יוכל לטעון טענותיו בענין זה אז. וראו לענין זה רע"א 4652/04 אואקנין נ. משרד הבטחון - "הועדה הרפואית העליונה עיינה בחוות דעתו של המומחה מטעם המבקש, אך בחרה שלא לאמץ אותה. שיקוליה הם שיקולים רפואיים מקצועיים, ובית המשפט אינו אמור לשים עצמו בנעלי הועדה לנקוט עמדה בעניינים שבמקצוע הרפואה. החוק קבע מנגנון מקצועי מבוקר לצורך מתן ההחלטות המקצועיות בנושא זה ומעורבותו של בית המשפט מקובלת לבחינת תקינותם של ההליכים בפני הועדה הרפואית ולשאלות בעלות גוון משפטי העשויות לעלות אגב הליכים אלה". הועדה נמקה וסכמה את ממצאיה - הועדה נמקה את ממצאיה כך "מצבו היום בתהליך שיפור ובכל מקרה אחוזי הנכות שקבל מתאימים למצבו מכיוון שהמחלה לכין-פלאנוס בדר"כ חולפת. אחוזי הנכות ניתנים זמנית לשנתיים". יש בכך משום הנמקה ברמת פירוט סבירה. סיכום הממצאים של הועדה נרשם בטבלה מצד שמאל, מקום השמור לתיאור הפגימות ולדרגת הנכות המוענקת. 6. לא מצאתי כי יש מקום לקבל טענה מטענות הערעור. הערעור נדחה. מחלת עורצבארפואהמילואים