להלן החלטה בנושא מינוי מומחה שיקומי מטעם בית המשפט: החלטה 1. בפניי בקשתו של התובע, להלן: "המבקש", למנות מומחה שיקומי מטעם בימ"ש, בש"א 2778/05, מיום 17.2.05, להלן: "הבקשה". 2. על פי חוות דעתו של ד"ר צינמן, מומחה בית המשפט בתחום האורטופדי, נקבעה למבקש נכות אורטופדית משוקללת וצמיתה בשיעור 60%, בהתאם לחלוקה הבאה: 10% בגין שבר בירך שמאל; 30% בגין פגיעה בברך שמאל, 5% בגין קיצור רגל שמאל, 10% בגין פגיעות בזרוע ומרפק שמאל, 10% בגין אמה שמאל, 7% בגין פגיעה במטקרפוס, 10% בגין צלקות מכאיבות ומכערות. לנכותו האורטופדית הצמיתה כמפורט לעיל, יש להוסיף נכות נפשית בשיעור 20%, בהתאם לחוות דעתו של ד"ר טל, המומחה מטעם בית המשפט בתחום הנפשי, מיום 16.3.05. אעיר כי המבקש נבדק על ידי מומחים מטעם בית המשפט בתחומי רפואה נוספים: בתחום הנוירולוגי הוגשה חוות דעתו של ד"ר וולר, ביום 20.11.01; להלן: "המומחה הנוירולגי", בתחום האורלוגי הוגשה חוות דעתו של ד"ר בולקיאר ביום 7.6.04 ואילו בתחום הגסטרואנטרולוגי הוגשה חוות דעתו של פרופסור אידלמן ביום 17.5.05. בתחומים הרפואיים האמורים לא קבעו מומחי בית המשפט כל נכות צמיתה עקב התאונה. חרף הממצאים בחוות דעתו של המומחה הנוירולוגי, טען ב"כ המבקש בבקשה שבפני כי המבקש סובל מפגיעה נוירולוגית "למרות שמומחה בית המשפט ד"ר וולר קבע אחרת", תוך שציין כי בעמדה מנוגדת למסקנת המומחה הנוירולוגי מחזיקה ד"ר אהרן, אשר בדקה את המבקש, כך טוען ב"כ המבקש, בחודש פברואר לשנת 2003 והגיעה לכלל מסקנה כי "הקשיים שהראה מר גוראש (המבקש - ר.ג') באבחון משקפים ככל הנראה ליקויים קוגנטיביים נרכשים בעקבות החבלות והשוק ההיפוולמי שעבר". אומר מיד כי עצם קיום הבדיקה, כמו גם ממצאיה לא הוכחו בשום ראיה ואין עניינים אלו אף מותרים להוכחה, בשים לב לכך שחוות דעת המומחה הנוירולוגי היא הראיה היחידה המותרת לעניין מצבו הרפואי של המבקש בתחום, במסגרת תביעות מכוח חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975 ובכפוף לאמור בסיפה לסעיף 6א(ב)(1) בו. 3. על רקע נכויותיו הרפואיות של המבקש בתחומים השונים, כפי שפורטו לעיל, עתר ב"כ המבקש למינוי מומחה שיקומי שיקבע את צרכיו המיוחדים של המבקש שכן המינוי הכרחי לנוכח הפגיעות "הקשות המרובות והמורכבות". עוד טען ב"כ המבקש כי משרד הבריאות, "לאחר בדיקה", הכיר בנכותו של המבקש "בשיעור של כ 50% לעניין ניידות" ועל כן מינוי המומחה השיקומי, "נדרש לעניין קביעות מהותיות, גם לעניין הניידות וגם לקביעה לאלו אביזרים וצרכים הכרחיים אחרים זקוק ויזדקק" המבקש. מינויו של מומחה שיקומי לעניינים אלה מחוייב, כך ממשיך וטוען ב"כ המבקש, במיוחד נוכח הצהרת ב"כ המשיבות בדיון מיום 24.1.05, ע' 29 ש' 20-21 לפיה: "מקובלות עלי קביעות משרד הבריאות והמל"ל לעניין ניכויים בלבד ולא לעניין זכאות של התובע לפיצוי כלשהו או לאביזר כלשהו", הצהרה שב"כ המבקש ראה בה "סימן לדאגה", כהצהרתו. על רקע זה הוסיף וטען ב"כ המבקש כי מרשו נזקק לסיוע בפעולות יומיומיות ואינו מתפקד בכוחות עצמו וכי איבד לחלוטין את כושר עבודתו. כן טען שהמבקש מתגורר ביישוב מרוחק מהעיר ולכן השימוש ברכב מותאם הוא חיוני עבורו לשם הגעה לטיפולים ולצרכים אחרים וכי נדרשת התאמה של מקום מגוריו למגבלותיו הרפואיות. בהתאם, עתר ב"כ המבקש כי המומחה שימונה בתחום השיקומי יתייחס, בין היתר, "לצרכי ניידות, מיזוג, התאמת דיור, שיקום סיעודי ו/או טיפולי, תחזית להחמרה ו/או לזקנה". 4. ב"כ המשיבות התנגד לבקשה, לנוכח שיעור נכותו של התובע ומהותה. כתמיכה בטענתו ציטט מפסק דינו של כב' הנשיא זיילר בת.א. (י-ם) 317/90 אבו ריאן ואח' נ' אלסעדה ואח', ראה צלטנר בע' 888, בכדי להבהיר את המקרים בהם ראוי למנות מומחה שיקומי. "לחילופין ולמען הזהירות" הוסיף וטען ב"כ המשיבות כי יש לדחות את ההכרעה בשאלת הצורך במינוי המומחה השיקומי "לשלב מאוחר יותר של המשפט", תוך שסמך טענה חלופית זו על דברי כב' השופט ש' לוין ברע"א 5124/93 ציון חברה לביטוח בע"מ נ' זועבי, ראה צלטנר, ע' 1761 וכן על פסק דינו של כב' השופט ריבלין בת.א. (בש') 440/88 111/89 מסיקה נ' "מגדל" חברה לביטוח בע"מ שלא פורסם, ולא צורף לתגובה, בניגוד לאמור בה. 5. טענות ב"כ המשיבות מקובלות עלי בעיקרן. ככלל, הצורך במומחה שיקומי נלמד מהשאלה עד כמה לא ניתן לעמוד על מגבלותיו התפקודיות של הניזוק או על צרכי הטיפול בו, מחוות דעת המומחים שהוגשו לעניין הנכויות בתחומים השונים. אכן, כל אחד מהם מכיר ובקיא במגבלות ובצרכים הנובעים מהנכויות בתחום מומחיותו, על פי רוב טוב יותר מן המומחה השיקומי עצמו. מטעם זה קבעה ההלכה הפסוקה כי מינוי מומחה שיקומי ייעשה במקרים מיוחדים וזאת, ככלל, לאחר שהמומחים בכל התחומים הרפואיים הרלוונטים לפגיעה ערכו את חוות דעתם ונחקרו עליה, ובאופן האמור אמורה להיווצר התשתית הנאותה למעבר הדיון לנושא הדרישות הנובעות מצרכי שיקומו הייחודיים של הניזוק, ר' ספרו של כב' השופט א' ריבלין, תאונות דרכים- סדרי הדין וחישוב פיצויים (מהדורה שלישית, תש"ס), ע' 610-609; רע"א 7224/01 "מנורה" חברה לביטוח בע"מ נ' כהן, תק-על 2001(4) 172; רע"א 1933/03 דהן נ' סאיג, פ"ד נז (5) 169; 6. בנסיבות העניין, למומחה בתחום האורטופדי לא הועברו שאלות ההבהרה והוא טרם נחקר על חוות דעתו. דעתי היא, אפוא, כי אין מקום, בשלב זה, וכל עוד לא נחקר המומחה בתחום האורטופדי, למנות מומחה בתחום השיקום וזאת במידה ותוגש בקשה תתקבל תגובה של הצד שכנגד והבקשה תישקל לאור נימוקיה. הבקשה נדחית. מומחהמינוי מומחה שיקומימינוי מומחה