מתח גבוה חשמל - נזק רכוש למחשב

להלן החלטה בנושא מתח גבוה חשמל - נזק למחשב: החלטה 1. בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית משפט לתביעות קטנות בירושלים (כב' השופטת מרים ליפשיץ-פריבס) מיום 29.7.08. 2. המבקש, איתמר כהן (להלן - המבקש), הגיש תביעה נגד המשיבה, חברת החשמל לישראל בע"מ (להלן - המשיבה), שבה טען כי על המשיבה לפצותו בגין נזקים שנגרמו ללוח האם של מחשב נייד שבבעלותו. לטענת המבקש, נזקים אלו נגרמו כתוצאה מכניסת מתח גבוה למחשב, ולכן מדובר בנזק שנגרם על ידי המשיבה. לתמיכה במסקנה זו צירף המבקש דו"ח מעבדה שבו נאמר כי "יתכן ולוח האם אינו תקין כתוצאה מקצר חשמלי או כניסת מתח גבוה". כמו כן צירף המבקש חוות דעת התומכת בטענה האמורה מטעם טכנאי מחשבים, מר אחדות (להלן - הטכנאי). הטכנאי אף העיד בבית משפט קמא כי מדובר, בוודאות, בנזק שנגרם כתוצאה מכניסת מתח גבוה למחשב. לדברי הטכנאי, האופן היחיד שבו יכול היה נזק מעין זה להיגרם ללוח האם של המחשב שלא כתוצאה מכניסת מתח גבוה למחשב, הוא כתוצאה מחבלה מכוונת. המבקש הוסיף כי הנזק למחשב נגרם ביום שבו שרר מזג אוויר סוער, שבו עלולים להיגרם "נחשולי מתח", וכי נזק דומה נגרם מספר ימים קודם לכן גם למחשב הנייד של שותפו לדירה ולמזגן המרכזי בדירה. עוד טען המבקש, כי עם כניסתו לדירה בשנת 2005 אישרה המשיבה, לאחר שבוצעו במערכת החשמל של הדירה מספר תיקונים, כי החשמל בדירה במצב תקין. 3. בתגובה לטענת המבקש טענה המשיבה כי בתאריך שבו נגרם נזק למחשבו של המבקש לא נרשמו אצלה הפרעות או תקלות במערכת החשמל לא התקבלו תלונות מלקוחות אחרים, ולא בוצעו כל תיקונים בקו, כל זאת למרות שלקו החשמל שאליו מחובר התובע מחוברים גם מוסדות שבבעלותם כמות רבה של ציוד אלקטרוני עדין. המשיבה הוסיפה כי קו החשמל המחובר לביתו של המבקש הוא קו תת קרקעי שאינו מושפע מתנאי מזג האוויר. עוד טענה המשיבה כי האישור שניתן למערכת החשמל בדירתו של המבקש בשנת 2005 היה "אישור על תנאי". אישור זה ניתן לאחר שהדירה הייתה מנותקת מחשמל ותוקנו בה תקלות שונות, ואולם בד בבד עם חיבור הדירה לחשמל נמסר לדיירים כי עליהם לתקן באופן עצמאי תקלות נוספות שעדיין קיימות במערכת החשמל בדירה. 4. בפסק דינו דחה בית משפט קמא את התביעה, בקובעו כי המבקש לא הרים את הנטל להוכחות תביעתו באמצעות מומחה או בר סמכא אחר. אשר לעדותו של הטכנאי, בית משפט קמא ציין כי הטכנאי לא בדק את המחשב לפני שארעה התקלה או בסמוך לאחריה, אלא רק זמן רב לאחר מכן. בית משפט קמא הוסיף, כי הטכנאי גם לא בדק את מערכת החשמל בביתו של המבקש, כך שלא יכול היה לשלול כי התקלה במחשב ארעה כתוצאה מגורם שאינו באחריות המשיבה. עוד ציין בית משפט קמא כי הטכנאי לא הסביר על סמך מה הוא מבסס את מסקנתו לפיה מדובר בתקלה שנגרמה על ידי נחשול מתח. בית משפט קמא הוסיף כי המבקש לא הוכיח גם את קיומם במועד הרלוונטי של נחשולי מתח שלטענתו הם שגרמו לנזק במחשב, וכי הסבירות לקיומו של נחשול מעין אינה גבוהה, שכן לו היה מדובר בנחשול מתח, סביר להניח כי צרכני חשמל נוספים היו מושפעים מכך ומתלוננים אף הם. 5. המבקש לא השלים עם פסק דינו של בית משפט קמא והגיש את הבקשה הנוכחית. בבקשתו טוען המבקש כי בית משפט קמא שגה בכך שקיבל את חוות דעתו של מר זליגר, מהנדס חשמל העובד אצל המשיבה, כחוות דעת מומחה, וזאת כשברור שמדובר בחוות דעת של עובד המשיבה, שאינו אובייקטיבי. המבקש מוסיף וטוען כי גם המסמכים שהגישה המשיבה "אינם אוטנטיים" ומצביע על מספר כשלים, שלטענתו, קיימים במסמכים אלו. שגיאה נוספת שמייחס המבקש לבית משפט קמא היא בכך שאפשר למשיבה להעלות טענות שלא הועלו בכתב ההגנה באמצעות עדיה, דבר המהווה, לטענתו, שינוי חזית אסור. לבסוף טוען המבקש כי בית משפט קמא שגה גם בכך שקבע כי לא הרים את נטל השכנוע. לטענתו, היה מקום לפסוק לטובתו בהתאם לחוות דעתו של הטכנאי שבדק את לוח האם ולא לבטל חוות דעת זו בגין הקשיים שעליהם עמד בית משפט קמא. כמו כן, לטענתו, היה מקום להחיל במקרה הנוכחי את הכלל של "הדבר מדבר בעד עצמו". 6. לאחר שעיינתי בחומר הרלוונטי ושקלתי את טענות המבקש הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להידחות. אשר לטענותיו הדיוניות של המבקש, כידוע בית המשפט לתביעות קטנות אינו כבול לדיני הראיות ולסדרי הדין החלים בהליך של תביעה אזרחית "רגילה", וזאת על מנת לאפשר לדון בתביעות המוגשות לו, שעניינן בסכומי כסף נמוכים יחסית, במהירות וביעילות. המבקש הוא שבחר להגיש את תביעתו במתכונת של "תביעה קטנה", על היתרונות והחסרונות הגלומים בהליך זה. לפיכך, אין מקום לטרוניותיו בנוגע להעדר הקפדה מצד בית משפט קמא על סדרי הדין ובכלל זה בנוגע לאפשרות שהעניק למשיבה לטעון באמצעות עדיה טענות שלא פורטו בכתב ההגנה ובנוגע לעובדה שבית משפט קמא שמע את עדותו של מר זליגר. זאת ועוד, מעיון בחומר שלפניי עולה כי בסופו של יום שמע בית משפט קמא את טענותיהם של שני הצדדים, אפשר לשני צדדים להביא עדים מטעמם ואפשר לכל צד להגיב לטענותיו של משנהו, כל זאת לאורך מספר ישיבות, כך שאין לומר כי זכויותיו של המבקש קופחו כתוצאה מקיום הדיון במתכונת שבה התקיים. 7. לגופו של עניין, בית משפט קמא, לאחר ששקל את טענות הצדדים ואת העדויות שהביאו לתמיכה בהן, כפי שפורטו לעיל, הגיע למסקנה כי המבקש לא הוכיח את תביעתו, וזאת לאחר שלא מצא לנכון לייחס משקל רב לעדותו של הטכנאי ולאחר שקבע כי בהעדר תלונות של צרכני חשמל נוספים המחוברים לאותו קו חשמל שאליו מחובר המבקש, פוחתת הסבירות כי הנזק למחשב נגרם כתוצאה מנחשול מתח. לא ראיתי לנכון להתערב במסקנה זו של בית משפט קמא, וזאת נוכח המדיניות המצמצמת בה יש לנקוט לעניין התערבות בפסקי דינו של בית משפט לתביעות קטנות שהפרוצדורה הנהוגה בו נועדה, כאמור, לספק הכרעה מהירה בתביעות על סכומי כסף קטנים יחסית. כפי שציין כב' השופט ענבר בבר"ע (י-ם) 375/08 ארקיע קווי תעופה ישראלים בע"מ נ' מאיר (החלטה מיום 3.4.08), התערבות יתרה של ערכאת הערעור בפסקי דין של בית משפט לתביעות קטנות תסכל מטרה זו, ועליה להיות מוגבלת לפיכך, למקרים בהם פסק דינו של בית משפט לתביעות קטנות מבוסס על טעות עובדתית או משפטית גלויה על פניה. נסיבות מעין אלו אינן מתקיימות במקרה הנוכחי. 8. נוכח האמור לעיל, הבקשה נדחית. מחשבים ואינטרנטהתחום הנפשינזקי רכושמתח חשמללחץ נפשי / מתח נפשיחשמל