נזקים בגלל חדירת מים לשכנים

להלן פסק דין בנושא נזקים בגלל חדירת מים לשכנים: פסק דין ערעור זה מופנה כנגד פסק דינו של אפרים כהן, המפקח על רישום המקרקעין פתח תקווה, לפיו חויב המערער לשלם למשיבים 15,000 ₪ בגין נזקים שנגרמו לדירתם בשל חדירת מים וכן הוטל עליו לתקן, באמצעות בעלי מקצוע מיומנים, את המרזבים אשר, על פי חוות דעתו של המומחה מטעם בית המשפט, הם הגורם העיקרי לחדירת מי הגשמים לדירת המשיבים וכן את הסדקים והטיח החיצוני בצד הבניין, בו מותקנים המרזבים, החל מגובה רצפת דירתם של המשיבים ועד לקצה מעקה המרפסת של המערער. הרקע העובדתי: המשיבים הינם בעלי דירה בקומה ב' של הבניין ברחוב המלך ג'ורג' 76 בתל-אביב. המערער הנו הבעלים הרשום של דירה בקומה ג', מעל דירתם של המשיבים. ביום 30.05.1995 קיבל המערער היתר לבנייתה של תוספת לשטח דירתו, על גג הבניין. בהיתר הבניה צוין במפורש כי ההיתר מותנה בתנאים שכללו בין היתר שיפוץ קירותיו החיצוניים של הבניין. המערער פעל על פי ההיתר באופן חלקי, בכך שבנה את התוספת לדירתו אך לא ביצע את השיפוץ על פי המפרט, אשר היווה חלק בלתי נפרד מההיתר. בשל הבניה בסטייה מההיתר הוגשו נגד המערער כתבי אישום לבית המשפט לעניינים מקומיים והוא הורשע בעבירות המיוחסות לו (ת.פ. 275-6/99, ת.פ. 0000565-01/01, 01/03/002179). על שניים מבין פסקי הדין הוגשו ערעורים לבית המשפט המחוזי, אשר נדחו. כך גם בקשת הרשות לערעור שהוגשה לבית המשפט העליון (רע"פ 6422/04). בתאריך 27.08.03 הגישו המשיבים למפקח על רישום מקרקעין כתב תביעה בשל חדירת מים מדירת המערער לדירתם. חדירת המים גרמה לכתמי רטיבות, התפוררות הטיח ונפילתו מתקרת דירתם ולנטרול נקודת חיבור לטלפון. לנוכח הנזקים הנטענים עתרו המשיבים למתן צו עשה, אשר יורה למערער לאטום את דירתו באופן שימנע נזקים בדירת המשיבים. בכתב ההגנה שהוגש על ידי המערער נטען, כי לא קיים מעבר רטיבות מדירתו לדירת התובעים וכי מקור הרטיבות הנו הקירות החיצוניים של הבניין הישן. הדיון החל בפני המפקחת מירה אריאלי ולאחר חקירתו של המומחה מטעם המערער הועבר הטיפול למפקח אפרים כהן. לבקשת הצדדים ערך כב' המפקח ביקור במקום והגיע למסקנה כי הסיכוי לכך שמקור הרטיבות הוא באיטום הרצפה הנו קלוש. על מנת שניתן יהיה לקבוע ממצא באשר למקור הרטיבות החליט המפקח על מינויו של מומחה נוסף. המערער לא השלים עם החלטה זו וסרב לשתף פעולה עם המומחה בכך שמנע כניסתו לדירתו. במקביל הוגש על ידו ערעור לבית משפט זה כנגד החלטותיו האופרטיביות של המפקח. בפסק דין מיום 04.04.05 (ע.א. 4042/04) נדחה הערעור. גם בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון נדחתה (רע"א 3663/05 מיום 15.04.05). על פי חוות דעתו של המומחה, מר ארז גרינברג, מקור הרטיבות אינו בליקוי איטום הגג מתחת לריצוף אלא משני מקורות אחרים, המעטפת המוזנחת של המבנה - כפי שציין גם המומחה מטעם המערער, מהנדס דן מרקו, והשני - שהוא המקור העיקרי - שני מרזבים היורדים מגג דירת הנתבע, הן מהגג העליון והן מן המרפסת הפתוחה, שבעבר הייתה הגג העליון של הבית. כב' המפקח קיבל את חוות דעתו של מר גרינברג, אשר לא עמדה בסתירה לחוות דעתו של מהנדס מרקו ואף תאמה את מראה עיניו בשטח. לפיכך, הורה כב' המפקח למערער לטפל מיידית בבעיית המרזבים הגורמת לכך שכמויות מים גדולות מגיעות ישירות לקירות החיצוניים הסדוקים וחודרים לדירת המשיבים. טענות המערער: המערער טוען, כי כב' המפקח דן בפסק דינו בטענות שלא הועלו בכתב התביעה וכי משהוכח בחוות הדעת של המומחים כי מקור חדירת המים אינו בדירתו, היה עליו לדחות את התביעה ולא לחפש מקור חדירה אלטרנטיבי. עוד נטען, כי המשיבים אינם זכאים לתבוע תיקונם של הקירות החיצוניים אלא נציגות הבית המשותף. לפיכך, חרג המפקח מהמסגרת הדיונית ומסמכותו. דיון: על פי הנטען בכתב התביעה, מקור חדירת המים לדירת המשיבים הינה דירתו של המערער. המשיבים לא ציינו, כנראה מחוסר ידיעה, מהו המקור לחדירת המים; ואכן, בתחילתו של הדיון התמקדו הצדדים בשאלה האם קיים פגם באיטום המרפסת. לאחר שהובהר כי מקור הנזילה אינו במרפסת, הורה כב' המפקח על המשך הבדיקה על מנת שניתן יהיה להגיע לגורם חדירת המים. המומחה הנוסף, אשר מונה לצורך זה, מצא כי הגורם העיקרי לרטיבות הינם שני מרזבים השייכים לדירת הנתבע (דו"ח בדיקה מתאריך 08.11.04 - מוצג יב' בתיק מוצגי המשיבים). גישה זו התקבלה על ידי כב' המפקח אשר, כאמור לעיל, ביקר במקום והתרשם במו עיניו ממיקומם של המרזבים. לנוכח מסקנה זו אין לקבל את הגישה לפיה פסק הדין, ככל שהוא מתייחס לתיקון המרזבים, חורג מגדרם של כתבי הטענות. שונה המצב ככל שהוא נוגע לקיר החיצוני. למרות שהאחריות לתיקונו של הקיר החיצוני מוטלת על שכמו של המערער, לא ניתן לראות בקיר זה חלק מדירתו לאור הגדרת המונח "רכוש משותף" בסעיף 52 לחוק המקרקעין, תשכ"ט-1969, הקובע כי הקירות החיצוניים מהווים חלק מן הרכוש המשותף. לאור האמור לעיל החלטתי לקבל חלקית את הערעור ולצמצם את הצו המחייב ביצוע תיקונים רק לתיקונם של המרזבים. באשר לפיצוי בגין נזקי הרטיבות, לנוכח הקביעה לפיה הליקוי במרזבים הוא שגרם לנזילה מסיבית של מים על הקירות החיצוניים ומכיוון שלא ניתן למדוד איזה חלק מן המים שחדרו לדירה גרמו לנזק זה או אחר, יש להותיר על כנו את החיוב בפיצוי, ששיעורו מעוגן בראיות שהובאו בפני כב' המפקח. בתאריך 07.09.06, ללא קבלת רשות מבית המשפט, הגיש המערער מסמך שהוגדר על ידו כ"הודעה דחופה לבית המשפט", המהווה למעשה השלמת סיכומים וצירוף ראיה חדשה. למרות שהמסמך צורף שלא כדין החלטתי להתייחס לתוכנו, מאחר שאני סבורה שאין בהחלטת כב' השופטת יהודית שבח כדי להשליך על תוצאת ההליך שבפני. העובדה שהמערער מנסה, סוף סוף, לנהל משא ומתן עם שכניו לסיומן של המחלוקות, אין בה כדי להשפיע על העובדה שבשל פגמים במרזבים בדירתו נגרמו לדירת המשיבים נזקים כבדים. לסיכום: הערעור מתקבל ככל שהוא נוגע לתיקון הקיר החיצוני. יתר חלקי פסק הדין יעמדו בתוקפם. המערער ישלם הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 6,000 ₪ בתוספת מע"מ בתוך 30 יום מהיום. ממועד זה ואילך ישא החיוב הפרשי הצמדה וריבית כחוק עד למועד התשלום בפועל.נזקי מיםנזילהמים