להלן פסק דין בנושא נכה צה"ל תאונת דרכים: פסק דין 1. המערערת ילידת 1953. בשנת 1973 נפגעה קשה בתאונת דרכים והוכרה כנכת צה"ל בגין פגימות שונות ובסך הכל כדי דרגת נכות מצטברת של 55% נכות. 2. ערעורה של המערערת מתייחס היום לנושאים הבאים: א. מ.א שבר באולקרנון שמאל ללא הגבלה שנקבעה לה 1% נכות בגין סעיף שאינו מתאים. הסעיף שנקבע הוא 45 (1) א ואילו הסעיף המתאים הוא סעיף 41 לתקנות. ב. צלקת במרפק שמאל (צריך להיות ימין) - ענין זה לא נדון כלל על ידי הוועדה הרפואית, למרות שהיווה חלק מנושאי הערעור. לגבי שני אלו ניתנה הסכמת ב"כ המשיב שהדיון יוחזר לוועדה הרפואית העליונה. לענין סעיף 2 (א) לעיל לצורך התאמת הסעיף הנכון ולענין סעיף 2 (ב) לעיל לצורך דיון בנושא הצלקת. מוסיף ב"כ המערער וטוען לנושאים הבאים: ג. לענין כתף שמאל - ב"כ המערערת טוען, כי דרגת הנכות שהיתה אמורה להקבע בגין סעיף זה עולה על 1% שנקבע, והיתה צריכה להינתן לפי סעיף 35 (4) ג'. ד. לענין הנכות בגב המותני - ב"כ המערערת טוען, כי לא הוכרה פגיעה שורשית מותנית כנכות נוספת לבעיות הקיימות. ה. לענין נכות מוסבת במפרק ירך שמאל - ב"כ המערערת טוען כנגד אי ההכרה בכאבי מפרק הירך כנובעים מהנכות המוכרת. 3. לענין כתף שמאל - הוועדה שמעה את תלונות המערערת אשר ציינה שיש לה כאב חריף שמתגבר כל הזמן, וכן טענה למגבלה בתנועות היד השמאלית עקב הבעיה בכתף. המערערת נבדקה על ידי הוועדה ולאחר שציינה את פרטי הבדיקה רשמה הוועדה: "הוועדה לא מצאה הגבלה בתנועות הכתף מגובה השכם על כן מצבה מתאים לקביעת הועדה המחוזית". הוועדה המחוזית קבעה בנושא כתף שמאל לפי סעיף 41 (4) א': "כאבים בכתף שמאל עם אבדוקציה מעל גובה השכם" 1% נכות. ב"כ המערערת טוען, כי יש לקבוע את דרגת הנכות לפי המבחן הקבוע בסעיף 35 (4) ג'. סעיף 35 (4) ג' קובע במפורש בסיפא שבו: "אחוזי נכות לפי פסקה זו לא יקבעו במקום או במקביל לסעיף מבחן ספציפי בפרק זה". מאחר וסעיף 41 לפיו נקבעה נכות המערערת הינו הסעיף הספציפי הרלוונטי, אין לעשות שימוש מקביל בסעיף 35 (4) ג'. 4. לענין הנכות בגב המותני - המערערת התלוננה על כאבי גב. בדיקת מיפוי עצמות מיום 28.9.06 שהוועדה עיינה בה לימדה על שינויים ניווניים לאורך עמוד השדרה. בצילום עמוד שדרה מותני מיום 24.5.06 עלו שינויים ניווניים בעיקר בין L1 ל-L2. לא נמצאה הגבלה בגב תחתון, אך יש תיעוד על כאב גב מתמשך ועל כן נמצא מצבה מתאים לקביעת ועדה קודמת, אשר קבעה 10% נכות בגין כאבי גב תחתון עם הגבלה בתנועות. הוועדה הבהירה, כי עיינה בבדיקת EMG מיום 14.7.04 (הבדיקה האחרונה) אשר הודגמו בה סימנים קלים של פגיעה שורשית כרונית S1 משמאל, אך כפי שתואר בבדיקה מיום 28.9.06, הוועדה לא מצאה כל עדות קלינית לסימנים רדיקולריים לכן קבעה, כי הממצאים ב-EMG לא באים לידי ביטוי קליני. הוועדה השאירה את קביעת הנכות של הוועדה המחוזית כפי שהיתה. ב"כ המערערת טוען, כי היה צריך לעשות שימוש בסעיף 32 (7) ב' לתקנות, אלא שסעיף זה מתייחס לפגיעה בשורשים המותניים המביא להפרעה קלה בהליכה או עמידה, דבר שלא בא לידי ביטוי בבדיקת הוועדה. וראו לענין זה רע"א 9737/03 זיגלמן נ. משרד הבטחון - "השאלה כיצד תקבע הועדה הרפואית את ממצאיה, אם תסמוך את קביעתה על בדיקת M.R.I, על בדיקות עזר אחרות, או על ממצאי הבדיקה הקלינית, כיצד תשקלל את כלל הממצאים שבידה ואיזה משקל תייחס לכל אחת מהבדיקות, הוא ענין רפואי מובהק הנתון לשיקול דעתה של הועדה הרפואית. בענין זה בית המשפט לא ישים שיקול דעתו במקום שיקול דעתה המקצועי של הוועדה הרפואית. יתרה מזו, בהיותו של ענין זה נושא רפואי מובהק, קביעה רפואית מסוג זה גם אינה מקנה, על פי ס' 12 א לחוק הנכים, זכות ערעור על ממצאי הועדה הרפואית לבית המשפט". 5. לענין נכות מוסבת במפרק ירך שמאל - הוועדה בדקה את המערערת וקבעה לגבי מפרק ירך שמאל, כי אין כל הגבלה ואין כאבים. הוועדה ציינה בממצאיה (עמ' 3 לפרוטוקול), כי לגבי מפרק ירך שמאל לא מצאה הגבלות. משלא מצאה הוועדה נכות כלשהי במפרק ירך שמאל, ממילא מתייתר הצורך לדון בשאלה של הכרה בנכות כנכות מוסבת. מעבר לאמור לעיל יצויין כי קביעת נכות מוסבת לפי תקנה 9 הינה קביעה רפואית הנתונה לשיקול דעת הוועדה הרפואית העליונה, ולכן איננה לכשעצמה נושא לערעור בפני בית משפט זה, אשר דן במסגרת הערעור בטענות משפטיות. וראו לענין זה ע"א 459/89 קצין התגמולים נ' צבי חריטן, פ"ד מה(5)374: "קיומו של הקשר הבלתי אמצעי בין שתי הפגימות הוא שאלה רפואית מובהקת...על הקשר בין הפגימה המסוימת החדשה לבין הפגימה המוכרת מן הבחינה הרפואית תחליט הוועדה הרפואית". 6. ב"כ המערערת טען כנגד העובדה שחוות דעתו של ד"ר לין, מומחה מטעם המערערת, לא התקבלה על דעת הוועדה. הוועדה התייחסה לממצאי ד"ר לין בישיבתה ופירטה את הסתייגויותיה. וראו לענין זה רע"א 4652/04 אואקנין נ. משרד הבטחון - "הועדה הרפואית העליונה עיינה בחוות דעתו של המומחה מטעם המבקש, אך בחרה שלא לאמץ אותה. שיקוליה הם שיקולים רפואיים מקצועיים, ובית המשפט אינו אמור לשים עצמו בנעלי הועדה לנקוט עמדה בעניינים שבמקצוע הרפואה. החוק קבע מנגנון מקצועי מבוקר לצורך מתן ההחלטות המקצועיות בנושא זה ומעורבותו של בית המשפט מקובלת לבחינת תקינותם של ההליכים בפני הועדה הרפואית ולשאלות בעלות גוון משפטי העשויות לעלות אגב הליכים אלה". 7. עולה כי טענות המערערת הינן רובן ככולן טענות המתייחסות לקביעה רפואית ודינן להידחות. 8. התיק יוחזר לוועדה הרפואית בהסכמה בענינים הנקובים בסעיפים 2 א', ב' לעיל. נכותצבאתאונת דרכיםצה"לנכי צה"ל