להלן פסק דין בנושא נפילה בנמל תל אביב: פסק דין 1. לטענת התובע, נפגע ביום 19.5.03 בנמל ת"א הנמצא בהחזקת הנתבעת 1 בעת שבוצעו בו עבודות ע"י הנתבעת 2 ונפל לבור פתוח. הנתבעות הכחישו אירוע התאונה, אחריותן וגובה הנזק. 2. התאונה א. לטענת התובע, כאמור בכתב התביעה: "נפל מגובה 2 מ' לבור בזק או בור ביוב שהיה פתוח בנמל ת"א" (סעיף 4). ב. לאחר ישיבת קדם משפט בה הודיעה ב"כ הנתבעת 2 כי המדובר בבור במדרכה מכוסה ע"י מחסום ג'רסי שהוזז ע"י התובע הוגש תצהיר עדותו הראשית של התובע ובה אכן תוארה התאונה כדלהלן: "לפתע ראיתי מחסום פלסטיק (ניו גרסי פלסטיק)... מונח (זרוק בשכיבה) על נתיב נסיעתי. עצרתי את רכבי לפניו, יצאתי מהרכב ודחפתי אותו הצידה באמצעות רגלי. מכיוון שהמחסום היה קל וריק ממים וכן לאור העובדה כי הוא היה מונח על משטח חלק, הוא גלש במהירות הצידה ולפתע החלקתי לתוך בור תקשורת שהיה פתוח ומוסתר מתחת למחסום. כתוצאה מכך נפלתי מגובה של כ- 2 מ' לתוך הבור" (סעיף 1 לפרק התאונה בת/1). ג. לתיאור זה של התאונה אין זכר באמור בכתב התביעה וגם לא בהודעה על פגיעה בתאונה (נ/1 ועמ' 10 לפרוטוקול שורות 17-21). ד. עדותו של התובע הינה עדות יחידה של בעל דין כמשמעה בסעיף 54 לפקודת הראיות ולכן דורשת תמיכה שלא נמצאה: 1) כאמור, תיאור התאונה קבל מפנה לאחר שנודע כי בידי ב"כ הנתבעת הקלטת התובע כשבכתב התביעה ניסה להסתיר אשמו. 2) התובע תבע הפסד השתכרות כשהוא מסתיר כי קיבל דמי פגיעה ותגמולי מילואים. 3) התובע העיד כי אנשי חב' שמים ירוקים, בשירותה הגיע למקום והמוכרים לו, היו בסביבה, לא ראו אותו נופל אבל "ראו אותי מחוץ לבור שוכב עם קוצר נשימה... הם ראו את הבור פתוח? הם ראו מאיפה יצאתי" ובכל זאת לא הביאם לעדות וכידוע: "... הימנעות מלהביא ראיה מצויה ורלוונטית תוביל את ביהמ"ש למסקנה, שאילו הובאה היא היתה פועלת לרעת אותו צד שנמנע מהגשתה" (ע"א 27/91 קבלו נ' בן שמעון, עבודות מתכת בע"מ ואח' פ"ד מ"ט (1) 450, 457). ראה גם ע"א 55/89 קופל (נהיגה עצמית) בע"מ נ' טלקאר חברה בע"מ, פ"ד מ"ד(4) 595 וע"א 641/87 קלוגר נ' החברה הישראלית לטרקטורים וציוד בע"מ ואח', פ"ד מ"ד(1) 239, 245). 4) במהלך העדות "גילה" התובע כי היה יום קודם לתאונה באותו מקום ולא היה בור פתוח מבלי שהדבר בא לידי ביטוי בתצהירו ובכתב התביעה (עמ' 9 לפרוטוקול שורות 30-31 ועמ' 10 לפרוטוקול שורות 1-3). 5) בחקירתו העיד התובע כי אבד שווי משקל ונפל בעוד שבתצהירו כתב כי החליק. לטענתו הבלתי מובנת אין הבדל בין שני המונחים (עמ' 14 לפרוטוקול שורות 18-22) ועוד פחות מובן כיצד החליק על שטח של אבנים משולבות. ה. לאור כל האמור לעיל, אין מנוס מקביעה כי התובע לא הוכיח אופן אירוע התאונה. 3. האחריות א. מבלי לפגוע באמור לעיל, אסביר בקצירת האומר, כי גם לו קבלתי גרסת התובע כפי שהיא מופיעה בתצהירו לגבי אופן אירוע התאונה, לא היה מנוס מדחיית התביעה. ב. התביעה נגד הנתבעת 2 כלל לא הוכחה. לא צורף הסכם העבודה עימה ועד ההגנה היחיד, מנהל התפעול אצל הנתבעת 1 נכנס לתפקידו ב- 9/04, כשנה וחצי לאחר האירוע ו"לא הייתי אחראי על הקשר והתיאום עם קבלנים. אני לא יכול לומר מי בדיוק עשה את זה, כי לא הייתי מעורב בזה, אבל בוודאי המנכ"לית או האדריכל שתכנן את זה, מי שהיה בקשר רציף זה היה האדריכל של הנמל. הוא ניהל את הפרויקט הספציפי... לשאלתך, אם יש אצלנו בנמל רישומים, יומני עבודה על מועדי העבודות של הקבלנים השונים - בוודאי, יש אצל האדריכל ובגנזך" (עמ' 20 לפרוטוקול שורות 7-15). המנכ"לית והאדריכל לא הובאו לעדות ויומני העבודה לא הוצגו ועל כן לא הוכח כל קשר בין הנתבעת 2 למקום האירוע בכלל ולבור הפתוח בפרט. ג. שלא לצורך אציין, כי טרוניית הנתבעים על שהתביעה לא הוגשה נגד חברת בזק למרות שלטענת התובע היה מדובר בבור שנפער לצרכיה (עמ' 12 לפרוטוקול שורות 14-20), אינה מעלה ואינה מורידה כיוון שלו סברו שהיה לבזק חלק באירוע לא נמנע מהם להגיש הודעת צד ג'. אין בכך כדי להצדיק דרך פעולתה של ב"כ התובע שהגניבה לסיכומיה ראיה שלא בא זכרה בפרשת הראיות וממילא אין בהכחשת חבותה של בזק כדי להיות הוכחה לניקיון כפיה. ד. הנתבעת 1 חבה חובת זהירות מושגית כמחזיקת המקרקעין וכמי שבחרה בקבלנים והיתה אמורה לפקח עליהם (עמ' 18 לפרוטוקול שורה 20), אך הבור היה מכוסה במחסום גדול מהבור, כיסה את הפתח (עמ' 13 לפרוטוקול שורות 30-31) ו"כיסה את הבור וגם מעבר לו" (עמ' 14 שורה 2), משמע נקטה באמצעי זהירות למניעת נפילה. ה. לא זו בלבד, אלא שרשלנותו התורמת של התובע היתה מגעת לכדי 100% גם לו מצאתי לנכון לחייב הנתבעת 1. התובע נסע על המדרכה שבצידיה כיפות למניעת עלית רכב בעת שהנמל היה בשיפוצים ובוצעו בו, גם בידיעת התובע, עבודות בניה רבות (עמ' 8 לפרוטוקול שורות 14-19 ועמ' 14 לפרוטוקול שורות 25-26), ראה את המחסום, בעט בו מבלי לוודא שהוא חוסם משהו, לא שאל איש אם אפשר להזיזו (עמ' 9 לפרוטוקול), לא טרח לנסוע ימינה מהמחסום למרות שהיה מקום (עמ' 14 לפרוטוקול שורות 27-30) והודה כי: "ש. אתה מסכים איתי שאם לא היית מזיז את הניו ג'רסי, לא היית נופל? ת. נכון, אני מסכים" (עמ' 14 לפרוטוקול שורות 19-20). 4. נזק א. גם לו סברתי, כי יש להטיל אחריות על הנתבעת, וכמפורט לעיל, אינני סבורה כך, לא הוכיח התובע את נזקיו. ב. התובע לא המציא מסמכים להוכחת הכנסותיו בחודש עובר לתאונה ובחודש אירועה, הסתיר כי קיבל דמי פגיעה ותגמולי מילואים עבור התקופה שלטענתו נעדר מעבודה וממילא לא היה צפוי להשתכר באותו חודש: "עבדתי כקבלן משנה בחב' שמים ירוקים ש. אתה הודעת לחב' שמים ירוקים שאתה צריך להיות במילואים כחודש והם לא היו אמורים להעביר לך עבודה לאותו חודש? ת. נכון" (עמ' 16 לפרוטוקול שורות 10-13). ג. תמוה כיצד תובע שהצליח לקפוץ החוצה מבור בגובה 2 מ' לאחר פגיעתו, לנהוג בעצמו לחדר מיון בבי"ח איכילוב ומשם לביתו במושב לכיש, טוען לצורך בעזרה ובסיעוד. למותר לציין, כי אלה לא הוכחו והתובע לא טרח לזמן בני משפחתו שלטענתו עזרו לו (סעיף 12 לת/1) ועל משמעות אי העדת עדים רלבנטיים כבר עמדתי לעיל. 5. לאור כל האמור לעיל, אני דוחה התובענה. התובע ישלם לכל נתבעת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך -.2,500 ₪ בתוספת מע"מ, הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד לתשלום המלא בפועל. הודעת צד ג' נדחית. מאחר ומדובר באותם צדדים אין צו נוסף להוצאות.נפילהתל אביב