להלן החלטה בנושא פסילת מומחה בתחום הכירורגיה: החלטה 1. בפניי בקשה שהוגשה על-ידי התובעת לפסול את פרופ' י. קלוגר מלשמש בתפקיד מומחה ביהמ"ש בתחום הכירורגיה לאחר שהומצאה חוות דעתו לנוכח העובדה כי שימש במועדים הרלבנטיים לאשפוזה של התובעת בבית חולים איכילוב בתפקיד מנהל יחידה בבית חולים איכילוב וכמנהל מערך הטראומה שם. 2. הנתבעים והצדדים השלישיים מתנגדים לבקשה. 3. למען הבהרת התמונה אציין בפתח דבריי כי המדובר בתביעה לנזקי גוף שהוגשה על-ידי התובעת כנגד הנתבעים, בין היתר, בטענה כי כתוצאה מאכילת מזון שלא ניתן לעיכול ואשר סופק לה על-ידי הנתבע מס' 1 בעת שהותה במלון ואי העברתה לבית חולים במועד נגרמו לתובעת נזקי גוף, לרבות חסימת מעיים, שבר בקיבה ורפלוקס לוושט עם דלקת כרונית. 4. בתאריך 6/2/05 ולנוכח פערים משמעותיים בין חוות דעת המומחים מטעם הצדדים, מונה על-ידי פרופ' י. קלוגר, אשר משמש כיום כמנהל מחלקה כירורגית בבית חולים רמב"ם, לשמש כמומחה רפואי מטעם ביהמ"ש. 5. בישיבת קדם המשפט שהתקיימה בתאריך 21/6/05 ולאחר שחוות דעת המומחה הועברה לצדדים, ביקש ב"כ התובעת לשקול הפניית שאלות הבהרה למומחה. 6. בתאריך 18/7/05 הוגשה על-ידי ב"כ התובעת בקשה כאמור לעיל בהסתמך על הנימוקים כי על מנת להבטיח העדר חשש וניגוד אינטרסים ו/או ניגוד אינטרסים בפועל ומטעמי צדק ומראית פני הדברים יש לפסול את המומחה ולהוציא את חוות דעתו מתיק ביהמ"ש. 7. מתשובתו של פרופ' י. קלוגר לשאלת ההבהרה היחידה שנשלחה אליו על-ידי ב"כ התובעת אכן עולה כי פרופ' י. קלוגר שימש כמנהל מערך הטראומה בבית חולים איכילוב במועד בו התקבלה התובעת לחדר המיון בבית חולים איכילוב. אין מחלוקת כי התובעת אינה נפגעת טראומה וכן כי פרופ' י. קלוגר לא טיפל בתובעת, אינו חתום על דו"ח חדר המיון של התובעת ואף לא נטען על-ידי התובעת כי היה לפרופ' י. קלוגר קשר כלשהו, בין ישיר ובין עקיף, עם התובעת. 8. כל שנתבקש פרופ' י. קלוגר לקבוע בחוות דעתו היה האם מצבה הנוכחי של התובעת קשור לאכילת מזון אצל הנתבע מס' 1. המומחה לא התבקש ליתן דעתו והתביעה גם אינה עוסקת בטיב ובמקצועיות הטיפול הרפואי שקיבלה התובעת בחדר המיון בבית החולים איכילוב וכאשר בפועל טופלה בהמשך בבית חולים בני ציון בחיפה. פועל יוצא מן האמור, כי המומחה גם לא נדרש לבחון את סוגיית רשלנות בית החולים איכילוב, טענה אשר כלל לא הועלתה על-ידי התובעת בכתב התביעה או כל טענה אחרת אשר עשויה היתה אולי להעמיד את המומחה בניגוד אינטרסים. 9. תקנה 126 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, קובעת סייג אחד למינוי מומחה מטעם ביהמ"ש והיא: "מומחה שיעץ עצה או חיווה דעתו לאדם בעניין שבתחום מומחיותו, לא יוזמן מטעם ביהמ"ש כמומחה באותו עניין כשאותו אדם צד בו". החשש שמועלה, איפוא, על-ידי התובעת לא היווה נושא להסדרי התקנות וכדברי כב' השופטת א. פרוקצ'יה בברע"א 5161/00 שיכון עובדים בע"מ נ' אופק אריה וטוני ואח', תק-על 2000 (3) 2000, אין הוא מחייב הפעלת שיקול דעת שיפוטי הפוסל מעיקרא מינוי שאינו נופל לגדר התקנה. 10. בהנחה שפרופ' י. קלוגר עבד בזמנים הרלבנטיים כמנהל יחידת הטראומה בבית חולים איכילוב, אין לראות בעובדה זו כשלעצמה משום פסול מובנה הדבק בו לשמש מומחה מטעם ביהמ"ש בהליך בו בית חולים איכילוב אינו צד לדיון ומכתבי הטענות של הצדדים לא עולה טענה כלשהי ביחס לטיפול הרפואי שניתן לתובעת בבית חולים איכילוב. 11. חזקה על בעל מקצוע בשיעור דרגתו של פרופ' י. קלוגר המתמנה כמומחה מטעם ביהמ"ש שיתן חוות דעת אובייקטיבית, כי יעמוד במשימה זו במקצועיות וההגינות המתחייבת ממעמדו המקצועי ומהיותו ממלא תפקיד מטעם ביהמ"ש. 12. בחשש בעלמא שהועלה על-ידי התובעת אין בו כשלעצמו כדי לפסול את אמינותו של פרופ' י. קלוגר כמומחה בלתי תלוי המתמנה מטעם ערכאה שיפוטית. זאת ועוד, חוות דעתו של המומחה ככל חוות דעת של מומחה אחר הממונה על-ידי ביהמ"ש תישקל בסופו של דבר ממילא לגופה וזאת לאחר שב"כ התובעת יפנה אליו שאלות הבהרה, יוכל לחקרו חקירה נגדית ואף לעמתו עם חוות הדעת השונות שהוגשו בתיק. וכאמור, הלכה היא כי פסילת חוות דעתו של מומחה מטעם ביהמ"ש תהא מוצדקת רק במקרים נדירים שעניינו אינו בא במסגרתם (ראה רע"א 4483/98 שרון משה נ' קופ"ח של ההסתדרות הכללית, תקדין עליון 1998 (3) 1170; רע"א 6116/97 ד"ר אברהם שוחט נ' ציון חברה לביטוח בע"מ, תקדין עליון 1997 (3) 1051; כן ראה א. ריבלין, תאונת הדרכים סדרי דין וחישוב הפיצויים, מהדורה שלישית, תש"ס 1999, עמ' 580 והש' 124). 13. לאור כל האמור ולנוכח העובדה שהתובעת פנתה בבקשה זו רק לאחר מקרא חוות דעתו של פרופ' י. קלוגר, הבקשה נדחית. 14. בנסיבות העניין אין צו להוצאות. פסילת מומחהמומחה