פציעה בטירונות

להלן פסק דין בנושא פציעה בטירונות: פסק דין 1. המערער יליד 1981, נפגע במהלך אימון בטירונות והוכר כנכה בגין פגיעה בברך שמאל בדרגה של 10% נכות לפי סעיף 35 (4) ג. 2. ענינו של המערער נדון בפני ועדות מחוזיות רבות במועדים שונים. ערעורו של המערער כאן מתייחס אך ורק לטענה בגין רגל שמאל ולא לטענות אחרות שטען בפני הוועדות. 3. בוועדה מחוזית שהתקיימה ביום 30.1.05 הופיע המערער כשהוא מיוצג. בהחלטת הוועדה נרשם כי עקב חוסר שיתוף פעולה של המערער לא ניתן לקבוע את נכותו ומוגבלויותיו. 4. בוועדה מחוזית חוזרת שהתקיימה ביום 27.3.05 טען ב"כ המערער אז, כי כל זמן שיש למערער 10% נכות איננו יכול לקבל טיפול רפואי במימון הצבא וביקש להעניק לו 20% לא בהכרח לצמיתות, על מנת שיוכל לקבל את ההטבה של הטיפול הרפואי. ואמנם לאחר בדיקת המערער קבעה הוועדה, כי יקבל נכות זמנית בדרגה של 20% לשנה כיוון שנמצא בהליך טיפולי שיקומי וצפוי שיפור בתפקודו. הנכות נקבעה כנכות זמנית. 5. ביום 25.2.07 ביקש המערער לקבוע נכות צמיתה לגבי ברך שמאל. הטענות שם לגבי ברך ימין אינן מעניננו כאן. הוועדה בדקה את המערער, רשמה את תוצאות בדיקתה וקבעה כי המצב בברך שמאל עדיין זמני והמליצה על המשך טיפול פיזיותרפי שבמסגרתו ניתן יהיה לשפר את טווח התנועות. לפיכך השאירה את נכותו בדרגה של 20% זמנית. 6. ביום 25.4.07 נשלח למערער מכתב מאת קצין התגמולים המודיע לו, כי דרגת הנכות הינה 20% והיא זמנית עד לאוגוסט 2007. עוד הודע למערער, כי הינו רשאי לערער על קביעה זו לוועדה רפואית עליונה "שבסמכותה לאשר את ההחלטה, לבטלה או לשנותה". 7. המערער ערער לוועדה הרפואית העליונה. לוועדה הוגשה חוות דעתו של ד"ר ערן לין מיום 22.12.06. הוועדה הרפואית העליונה התכנסה לדיון בענינו של המערער ביום 1.8.07. ב"כ המערער טען שם, כי ערעורו איננו נסוב על דרגת הנכות אלא רק על זמניות הנכות וכן טען לגבי נכות מוסבת לברך ימין שאיננה מעניננו כאן. הוועדה הרפואית העליונה שמעה את תלונות המערער, בדקה אותו וערכה רישום של בדיקתו. הוועדה ציינה כי המומחה מטעם המערער, ד"ר לין, המליץ על נכות בשיעור של 10% בגין הכאב באזור הפיקה השמאלית. אמנם ד"ר לין המליץ גם על נכות נוספת בגין דלדול שרירים אולם לפי חוק הנכים תקנה 10 (א) 1, אין להתחשב בנזק השרירים הפועלים על אותו מפרק מוכר בשל מגבלת תנועות. בעקבות ממצאיה קבעה הוועדה נכות בשיעור 10% בגין פיקת ברך שמאל. הנכות נקבעה לצמיתות לפי סעיף מותאם 35 (4) ג. הוועדה ציינה, כי היא בוחרת בסעיף מותאם מאחר שבסעיף המתאים לטווח התנועות נכותו נמוכה יותר (48 (2) ה II). הוועדה התחשבה בהפרעה תפקודית הנובעת מהכאב ולכן העניקה נכות גבוהה יותר. 8. על החלטה זו ערער המערער כאן, כאשר טענתו הינה שהוועדה העליונה הפחיתה את נכותו מהנכות הזמנית שהיתה מבלי שהזהירה אותו ומבלי שנדרשה כלל לדון בדרגת הנכות. 9. כל מקרה ונסיבותיו הוא. א. ראשית יאמר כי על פי תקנה 4 (א) לתקנות הנכים (ועדה רפואית עליונה) תשכ"ד-1964 נקבע כי ועדה רפואית עליונה רשאית לאשר החלטת ועדה רפואית מחוזית, לבטלה או לשנותה, בין שנתבקשה לעשות זאת ובין שלא נתבקשה. ב. גם במכתב שנשלח על ידי קצין התגמולים למערער ביום 25.4.07 והודיע על החלטתה של הוועדה הרפואית המחוזית נרשם במפורש, כי המערער רשאי לערער בפני הוועדה הרפואית העליונה "שבסמכותה לאשר את ההחלטה, לבטלה או לשנותה". ג. המערער ידע, כי החלטת הוועדה המחוזית הקובעת נכות זמנית תקפה עד לחודש אוגוסט 2007. הדיון בפני הוועדה הרפואית העליונה התקיים בחודש אוגוסט 2007. סמיכות התאריכים ועובדת היות הנכות זמנית, לימדה ממילא על אפשרות שנושא הנכות יעלה על הפרק. ד. מה ביקש ב"כ המערער מהוועדה הרפואית העליונה? דונו רק בנושא הזמניות ואל תדונו בנושא הברך עצמה. הייתכן? האם יתכן שוועדה רפואית המורכבת מרופאים מקצועיים שבאים לבחון האם יש מקום להעניק דרגת נכות צמיתה למערער, יתעלמו מגובה דרגת הנכות? אבחנה זו היא אבחנה מלאכותית, איננה משקפת את התנהלות הדברים במציאות ולכן גם איננה כשרה כטיעון לצורך הערעור. ה. גם ועדות קודמות שדנו בענינו של המערער קבעו כולן כי מצב הברך הוא בדרגה של 10% נכות. הסיבה שהוועדה ממרץ 2005 קבעה לראשונה 20% היתה בשל בקשת ב"כ המערער אז, כדי שהמערער יהיה זכאי לקבל טיפול שיקומי שישפר את תפקוד הברך שלו (הטבת מימון שאיננו זכאי לה בדרגה של 10% נכות). הוועדה נענתה לו, ולצורך זה בלבד, כאשר ציפתה לשיפור מצב הברך של המערער. הקביעה של 20% נכות ניתנה, כפי שעולה מפרוטוקול הוועדה, מטעמים אלו. ו. בחוות דעת ד"ר לין שהוצגה לוועדה הרפואית העליונה קבע ד"ר לין כי הנכות המתאימה בגין התסמונת שלאחר חבלת ברך שמאל היא 10% נכות. ד"ר לין אמנם קבע נכות נוספת בגין דלדול שרירים, אך תקנה 10 (א) לתקנות הנכים (מבחנים לקביעת דרגת נכות) התש"ל-1969 קובעת: "בקביעת דרגה של נכה שנפגם פגימה מוכרת בקשיון או בהגבלת תנועות של פרק גדול אחד - לא יתחשבו בנזק שנגרם לשרירים הפועלים על אותו פרק". מכאן, שהיישום הנכון של חוות דעתו של ד"ר לין, היא קביעה של 10% נכות, גם לתפישת המומחה מטעם המערער. הוועדה התייחסה ובחנה את חוות דעת המומחה מטעם המערער אשר לא סייג את הגשתה כחוות דעת רק לענין רגל ימין ולא לענין רגל שמאל. ז. משידע המערער ממכתב מפורש שנשלח אליו, כי הוועדה הרפואית העליונה יכולה לדון במצב הנכות בברכו ויכולה לשנות אותה, משידע המערער כי ממילא הגיע המועד לתום הנכות הזמנית שנקבעה לו, משידע המערער כי 20% נכות ניתנו לו על מנת שיהיה זכאי לטיפול רפואי שעתיד לשקם את מצב הברך שלו, וזאת לבקשת בא כוחו, משידע המערער שגם מומחה מטעמו סבור שמגבלות התנועה בברך שמאל מצדיקות 10% נכות ותו לא, משידע המערער כי בדיקתו לצורך קביעת זמניות או צמיתות ממילא מחייבת התייחסות למצב הברך, דהיינו דרגת הנכות - איכה יטען היום שלא הוזהר לגבי אפשרות טיעון בגובה הנכות ולכן נמנעה ממנו זכות הטיעון. ח. לכן, כפי שציינתי לעיל, מדובר בטענה מלאכותית שאמורה לקדם ערעור, אלא שאין בה ממש ואיננה יורדת לשורש המהותי אשר ממנו צמחה התפישה שיש להזהיר את המערער בפתח הישיבה לגבי האפשרות שתופחת נכותו. 10. יש לציין, כי ערה אני לקביעת הפסיקה כי במקרים מסויימים יש מקום להעמיד את הנכה על האפשרות שהוועדה מיוזמתה מתכוננת להפחית את שיעור נכותו של המערער ואף אני עצמי קבעתי כי במקרים מסויימים יש להחזיר בשל אי מתן אזהרה את הדיון לוועדה הרפואית העליונה. אלא שכל מקרה לנסיבותיו (וראו לענין זה רע"א 10572/06 סלמאן פראג' נ' קצין התגמולים (אתר נבו) סעיף 6 לפסק הדין). נימוק הערעור של העדר אזהרה אמור להיות כן ואמיתי, כזה שאכן פוגע בזכויות המהותיות של הנכה, ולא בבחינת כסות ריקה. 11. כמובן שנשמרת זכותו של המערער לטעון בעתיד להחמרת נכות, והכל בכפוף לדין ולתקנות. 12. הערעור נדחה. צבאלשכת גיוס / טירונות