להלן פסק דין בנושא תאונת דרכים פגיעה בצוואר: פסק דין 1. התובע, יליד 1976 בן 31 כיום, הנדסאי מכונות במקצועו, עתר נגד הנתבעת לפצותו בגין נזקי גוף שנגרמו לו לטענתו, בשל תאונת דרכים מיום 29/02/04, בה נפגע בצווארו, עת רכב התנגש בקטנוע עליו נסע (להלן - התאונה). הנתבעת הינה מבטחת הקטנוע של התובע. 2. אין מחלוקת בשאלת החבות על פי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה - 1975. 3. ד"ר שטיינברג מונה כמומחה מוסכם להערכת נכותו של התובע בתחום האורטופדי (להלן - המומחה). המומחה קבע בחוות דעת מיום 28/12/05 כי לתובע נותרה נכות צמיתה בשיעור 7% כתוצאה מהתאונה (הגבלות קלות בתנועות צוואר). 4. ב"כ הצדדים חלוקים באשר להשפעת הנכות על תפקודו של התובע וכן באשר לפריטי הנזק וגובהם. 5. לאחר שמיעת עדויות ועיון בסיכומי ב"כ הצדדים ובמסמכים הרלוונטיים, שוכנעתי, לקבוע העובדות והמסקנות הבאות: 5.1. נכות רפואית - הנתבעת העלתה בסיכומיה טענות בעניין שעור נכותו הרפואית של התובע כתוצאה מהתאונה תוך העלאת הסתייגויות מקביעות המומחה בחוות דעתו. המומחה נותר עקבי בקביעותיו, בתשובותיו לשאלות ההבהרה ובחקירתו בפניי ושוכנעתי להעדיף קביעות אלו על פני טענות הנתבעת בעניין זה, אשר נטענו בעלמא. על כן, קביעות המומחה בחוות דעתו המומחה לא נסתרו. אי לכך, אני קובע כי נכותו הרפואית של התובע בעקבות התאונה מסתכמת ב 7%, כאמור בחוות דעת המומחה. 5.2. נכות תפקודית - הצדדים העלו בסיכומיהם טענות בעניין שעור נכותו התפקודית של התובע כתוצאה מהתאונה. הנתבעת טענה לקיומה של נכות אורטופדית קודמת אצל התובע, עקב פגיעות קודמות שאירעו לו. בנוסף טענה הנתבעת כי בכל מקרה לא נותרה לתובע כל מגבלה תפקודית לאחר התאונה וכתוצאה ממנה. על פי סע' 6א' לחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975 ותקנה 2(א) לתקנות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (מומחים), התשמ"ז - 1986 (להלן - התקנות), הוכחת כל עניין שברפואה תעשה על ידי מומחה מטעם בית המשפט. גם מצבו הרפואי של הנפגע קודם לתאונת הדרכים צריך להיקבע על ידי מומחה רפואי שנתמנה על ידי בית המשפט (גם כאשר מדובר בהעלאת טענה של מצב רפואי קודם על ידי הנתבעת; ראה לעניין זה - תקנה 3 לתקנות; רע"א 1426/03 נאסר בלאל ו-2 אח' נ' שולי אברג'יל, תק-על 2003(1), 2006). אשר על כן, טענות הנתבעת בעניין זה, נדחות. בשים לב לקביעות המומחה בחוות הדעת תשובותיו לשאלות ההבהרה ועדותו בפניי, למהות עיסוקו של התובע לפני התאונה (אבטחה), ומצד אחר להשכלתו ועבודתו כיום (הנדסאי מכונות) ולגילו הצעיר יחסית של התובע, אני קובע כי נכותו התפקודית היא בהתאם לנכות הרפואית שנקבעה לו בתחום האורטופדי על ידי המומחה, היינו - 7% נכות (ראה לעניין זה - ע"א 3049/93 סימא גירוגיסיאן נ' סייף רמזי ואח', פ"ד נב(3), 792, עמ' 799 - 800). 5.3. נוכח האמור לעיל , אני מעריך את נזקיו של התובע כדלקמן: 5.3.1. כאב וסבל - לפי 7% נכות וללא ימי אשפוז - 11,500 ₪, נכון להיום. 5.3.2. הפסדי השתכרות לעבר - על פי אישור שהוצג על ידי הנתבעת, התובע חזר לעבודתו כמאבטח ב 08/03/04. אשר על כן, ובשים לב לשיעור השתכרותו בתקופה זו על פי תלושי השכר שהוצגו, אני מעריך את הפסד השתכרותו של התובע בעבר בסך של - 1,000 ₪, נכון להיום. 5.3.3. הפסדי השתכרות לעתיד - בשים לב לנתוניו של התובע - הנדסאי מכונות בתחילת דרכו המקצועית בתחום ושיעור השתכרותו כיום, הנמוך במעט מהשכר הממוצע במשק, החישוב ייערך בהסתמך על השכר הממוצע במשק (ראה לעניין זה - ת"א (ירושלים) 6101/04 משה אזולאי נגד עומרי אבקסיס ואח', תק-מח 2006(1), 3210, עמ' 3213; ע"א 5052/92 גבריאל שיק נ' רונית מטלון ואח', תק-על 94(3), 2119, עמ' 2122; רע"א 10064/02 "מגדל" חברה לביטוח בע"מ ואח' נ' רים אבו חנא ואח', תק-על 2005(3), 3932, סע' 50 - 34 לפסק הדין; ע"א (חיפה) 1844/00 סאלח עלי ואח' נ' רים דאוד ו-2 אח', תק-מח 2001(2), 2355). בנסיבות האמורות ובשים לב לנכות הנמוכה יחסית שנקבעה, ראוי להעריך את נזקו לעתיד בפרמטר של הפסד כושר השתכרות, על בסיס גלובלי ובזיקה לפרמטרים הבאים - השכר הממוצע במשק, ניכויי מס, נכותו הרפואית והתפקודית של התובע, גילו ומשך שנות העבודה שנותרו לו עד גיל 67. על פי הנזכר אני מעריך את הפסד כושר השתכרותו של התובע בעתיד בסך של - 70,000 ₪, נכון להיום. 5.3.4. הוצאות (לעבר ולעתיד) - בשים לב לקבלות שהציג התובע (קבלות מעטות וחלקיות בלבד), לנכותו הרפואית והתפקודית של התובע, לתקופת אי הכושר לאחר התאונה ולכך שהתובע זכאי להחזר חלק מהוצאותיו מקופת החולים, אני קובע בראש נזק זה פיצוי גלובלי של - 2,000 ₪, נכון להיום. 5.3.5. עזרת צד ג' (לעבר ולעתיד) - התובע לא הצליח להוכיח פריטי ראש נזק זה כנדרש בהליך אזרחי. יחד עם זאת, בשים לב לנכותו הרפואית של התובע, למהות הפגיעה לטיפולים להם נדרש, לתקופת אי הכושר לאחר התאונה ולתשובותיו לשאלון (הוגשו וסומנו - נ/2, אני קובע פיצוי על דרך האומדנא, בסך של 2,000 ₪, נכון להיום. 5.3.6. הפסדי פנסיה וזכויות סוציאליות טענה להפסדי פנסיה ותנאים סוציאליים יש להוכיח בראיות ולהביא נתונים לשם חישובם (ראה - ע"א 471/89 מגדל נ' קוואס, פ"ד מו(1) 383 386; דוד קציר, פיצויים בשל נזק גוף, מהדורה חמישית, 2003, בעמ' 87 - 88, 456). ראיות ונתונים כאמור לא הובאו על ידי התובע וראש נזק זה אף נזנח בסיכומיו. אשר על כן, יש לקבוע כי ראש נזק זה לא הוכח ואין לפסוק פיצוי בגינו. 5.3.7. סה"כ הפיצוי המגיע לתובע - 86,500 ₪. 6. אשר על כן, אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובע סך של 86,500 ₪, בצירוף שכ"ט עו"ד בשיעור 13% + מע"מ. בנוסף תשא הנתבעת באגרת משפט משוערכת אם שולמה ויתרת אגרה אם חלה. החיובים ישולמו תוך 30 יום שאם לא כן ישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.צווארתאונת דרכים