ערעור הרשעה על בניה ללא היתר

להלן פסק דין בנושא ערעור הרשעה על בניה ללא היתר: פסק דין המערער הורשע בבנייה ללא היתר והוטל עליו להרוס את הבנייה וכן קנס. הערעור הוא הן על עצם ההרשעה והן על העונש. המערער מתגורר בדירת עמידר. הבנייה המיוחסת למערער הינה בשטח שבשימושו, המבנה ריק מאדם. לטענת המערער, הרבה אנשים ניסו להשתלט על הנכס במהלך השנים, ומשעמידר לא עשתה דבר סגר במנעול את אותו שטח מחשש שיכנסו גורמים שליליים. המערער הכניס את הפקחים למקום כשהתבקש לעשות כן וסייע להם. למעשה המערער ביקש שיהרסו את המבנה כך שלא יהיה חשש שאותם גורמים שליליים יחזרו למקום. בקשתו הייתה שהמשיבה היא שתהרוס את המבנה כיוון שלא סבור היה שעליו להוציא הוצאות לעניין זה. מה גם, שלטענתו אינו יכול מבחינה כלכלית לעמוד בכך. המערער טען כי למעשה הבנייה אינה שייכת לו וכי כאמור רק את השטח בשער ולא ביצע את עצם הבנייה. המשיבה טוענת כי בבית משפט קמא הוכח לאחר דיון הוכחות ארוך וממצה כי המערער הוא זה שביצע את הבנייה. בית משפט קמא, כב' השופט אלי ספיר (בית משפט לעניינים מקומיים בתל אביב) שמע באריכות את העדים. בית משפט קמא שמע את המהנדס שפגש את המערער ועל פי עדותו המערער אמר לו באותו שלב, שהוא משפץ חלקים בחלק האחורי של דירתו, כאשר מדובר למעשה בתוספת בנייה. כן העיד מומחה לפענוח תצלומי אוויר שהעיד כי היה צמוד מבנה לחלק האחורי של דירת המערער, אם כי מבנה זה על פי תצלום האוויר קטן יותר. המערער העיד בבית משפט קמא כי אין לו קשר לאותה בנייה וכי, כאמור, כל שעשה הוא סגר דלת שלא ניתן יהיה להיכנס למקום. בית משפט קמא העדיף את עדויות התביעה לאור העובדה שעדות המהנדס נתמכה בתצלומי האוויר. לאור זאת, קיבל בית המשפט גם את עדות המהנדס לעניין הפגישה עם המערער בשטח. בנוסף, ציין בית המשפט כי הטענה לפיה הבנייה אינה קשורה לנאשם לא עלתה בשלב ההקראה, אז נטען שהגג היה קיים ורק ביום שמיעת ההוכחות הועלתה טענה זו. בית המשפט קבע כי שינויי חזית זה מהווה ראייה נסיבתית המחזקת את ראיות התביעה. לאור האמור, הרשיע בית המשפט את הנאשם והורה על הריסת המבנה וכן הטיל על הנאשם קנס של תשלום 20,000 ₪. ב"כ המערער טען בבית משפט כי כיוון שהמערער אינו הבעלים הוא אינו יכול להרוס את השטח. המבקש הגיש בקשה לעיכוב ביצוע וכב' השופטת נגה אהד בהחלטה מיום 25.1.07 קבעה כי הבנייה תהרס על ידי המשיבה אך ההוצאות יהיו על חשבונו של המערער וזאת עד לדיון בערעור לגופו. בדיון שהתקיים לפני, חזר ב"כ המערער על טענותיו והפנה לסתירות בין עדויות עדי התביעה. ב"כ המערער ציין כי בית משפט קמא הציע למערער להרוס את המבנה שאז לא יוטל עליו קנס אך המערער סרב כיוון שלא היה ביכולתו לעמוד בהוצאות ההריסה. ב"כ המערער הדגיש כי המערער נכה ומקבל קצבת נכות והציג פסקי דין בהם הוטלו קנסות נמוכים יותר. ב"כ המשיבה טענה כי פסק דינו של בית משפט קמא מבוסס על הראיות שהוצגו לפניו וכי אין להתערב בפסק הדין. אשר לעונש - טענה ב"כ המשיבה כי העונש הוא סביר וכי גם אם העירייה תהרוס את המבנה יש מקום להטיל על המערער את ההוצאות. בימים אלה הגיע ללשכתי תיק בית משפט קמא כך שיכולתי לעיין בחומר הראיות ולבחון את פסק הדין. פסק דינו של בית משפט קמא מבוסס בחומר הראיות. אשר להתרשמותו של בית משפט קמא מהעדים בעניינים אלו אין מתערבת ערכאת הערעור. לאור האמור, הערעור על ההרשעה נדחה. אשר לעונש - מדובר במערער שמקבל קצבת נכות וגר בדירת עמידר. אין מחלוקת שהאזור בו מדובר הוא אזור מסוכן ולכן בהחלט ייתכן כי המניע לבנייה נבע מחשש שיכנסו גורמים שליליים לחצר או למקום שנבנה. לאור האמור - אני סבורה כי הקנס שהטיל בית משפט קמא הוא גבוה בנסיבות העניין. לאור האמור, אני מקבלת את הערעור לענין העונש ומעמידה את הקנס על 5,000 ₪ נכון להיום. בנוסף, אני קובעת כי המערער אינו חייב לשאת בהוצאות ההריסה. משפט פליליבניההרשעהבניה ללא היתרערעור