להלן פסק דין בנושא ערעור על גזר דין בעבירות בנייה: פסק דין בפני מונח ערעור על פסק דינו של בית המשפט השלום בעכו (כב' השופטת זהבה (קאודרס) בנר, בתיק שבו הורשע המערער בעבירות תכנון ובניה ונגזרו עליו עונשים של תשלום קנס בסך 54,000 ₪ או 540 ימי מאסר תמורתו, הריסת המבנה שהוקם שלא כדין בתום 18 חודשים ממועד מתן גזר הדין באם לא יומצא רישוי כדין, תשלום כפל אגרה בסך 14,640 ₪ וחתימה על התחייבות בסך 60,000 ₪ להימנע מביצוע עבירת תכנון ובנייה בתוך שנתיים מיום מתן גזר הדין או 4 חודשי מאסר תחתה. הערעור מופנה נגד גזר הדין. ההליכים בפני בית המשפט קמא והטענות בערעור: המערער הורשע על-פי הודאתו בכתב האישום המתוקן שהוגש נגדו, לפיו הוא ביצע פעולות בניה ללא היתר כדין ביישוב מגוריו הישוב שעב. על-פי אותו כתב אישום שטח הבניה שנבנה ללא היתר הסתכם ב כ- 244 מ"ר (חלק מזה בניה למגורים; חלק אחר מבנה פח). פעולות הבנייה שבוצעו ללא היתר על-ידי המערער היו בניגוד לס' 145(א) ו- 204(א) לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה- 1965. בהודעת הערעור שהוגשה על-ידי המערער נטען, כי בית המשפט קמא החמיר עימו יתר על המידה ולא נתן משקל ראוי לשלל השיקולים לרבות נסיבותיו האישיות של המערער הסובל מקשיים כלכליים והוא נטול עבור פלילי. ב"כ המערער טען, כי רמת הענישה בתיק זה חורגת מרמת הענישה בתיקים אחרים במחוז חיפה שלטעתנו מטילים קנס של 70 ₪ לכל מטר שנבנה שלא כדין. כך ממש. ב"כ המשיבה ביקשה לדחות את הערעור תוך שטענה בין היתר, כי אין עילה להתערבות ערכאת הערעור בפסק דינו של בית המשפט קמא וכי המדובר בעבירה חמורה. כן הפנתה ב"כ המשיבה לפסקי דין שבהם הוטלו קנסות ועונשים דומים בחומרתם לאלה שהוטלו על המערער. דיון: דין הערעור להידחות. בפיו של המערער טענה עיקרית אחת, כי הוא מופלה ביחס לנאשמים אחרים בעבירות תכנון ובניה. טענה זו אינה מבוססת עובדתית, מאחר והקנס שנגזר עליו, הגם שאינו נמוך, אינו חורג מאמת המידה של הענישה הראויה, כפי שנקבע בפסקי דין רבים. מעבר לכך, הטוען להפליה צריך להצביע על מקרים זהים בהם הענישה פחותה באופן משמעותי. זהות המקרים אינה רק בהיקף הבניה אלא גם במכלול הנסיבות האחרות שיש בהן כדי להשפיע על הענישה. במקרה זה לא הוצגו נתונים המבססים את טענת ההפליה. אמנם הקנס הכספי שהוטל על המערער איננו נמוך, יחד עם זאת, על מנת להילחם בתופעה של הבניה הלא החוקית יש מקום להחמיר בענישה. זאת כדי למנוע מצב שבו פלוני ימצא, כי משתלם לבנות בניה שלא כדין תוך יצירת עובדות מוגמרות ולאחר מכן לבקש בדיעבד רישוי לבניין שנבנה שלא כדין. יפים לענייננו הדברים הבאים (מקרה שבו נבנו 225 מ"ר ללא היתר ובין היתר הוטל קנס בסך 50,000 ₪, קנס הדומה לקנס שנגזר על המערער) : "על העונש שנגזר בגין עבירות נגד חוקי לשקף את חומרת המעשים והפגיעה בשלטון החוק ולשמש גורם הרתעה עבור ונגד עבריינים פוטנציאלים, במטרה להפוך את ביצוע העבירות מן הסוג האמור לבלתי כדאיות מבחינה כלכלית. כבר נפסק בעבר, כי בתי-המשפט מצווים לתת יד למאבק בעבירות החמורות בתחום התכנון והבנייה, שהפכו לחזון נפרץ בימינו (ראו למשל רע"פ 2809/05 טסה נ' מדינת ישראל (לא פורסם) והאסמכתאות שם)". רע"פ 10636/06 אבולקיען נ' מדינת ישראל (ניתן ביום 31.12.06). ראו גם: רע"פ 7978/06 עדוי נ' הועדה לתכנון ובניה הגליל המזרחי (ניתן ביום 31.12.06). ככלות הכל, כל מקרה נדון לפי נסיבותיו הוא ונגזר הדין לאחר שקלול כל נסיבות המקרה. העובדה, כי מצבו הכלכלי של המערער הינו קשה, אינה יכולה לסייע בידו שכן עובדה זו עמדה לנגד עיניו בעת ביצוע העבירות על-ידו ומשבחר להתעלם הימנה אין לו אלא להלין על עצמו. אוסיף עוד, כי מתקשה אני לקבל טענה של מצב כלכלי קשה וזאת מאדם הבונה עבור עצמו בית מגורים ששטחו 244 מ"ר. באשר לבקשתו של המערער לפרוס לו את תשלום הקנס לתשלומים בסך 500 ₪ לחודש אין בידי להיעתר לבקשה, שכן גם אופן התשלום הינו רכיב מהותי בעונש. חרף זאת אני מוצא לנכון להמתיק קמעה את אופן התשלומים במובן זה שישולמו בכל חודש סך 1,500 ₪ תשלומים רצופים (במקום 1,800 ₪) וסה"כ 36 תשלומים (במקום 30 תשלומים). ככל שטרם שולם הקנס במלואו, תשולם היתרה בתשלומים כאמור לעיל. סוף דבר- בכפוף לאמור לעיל הערעור נדחה.משפט פליליבניהערעור